שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

למות מקור

מכשפונת ממתק
לפני 16 שנים • 16 בינו׳ 2008

לא בא לי לצטט פה אף אחד

מכשפונת ממתק • 16 בינו׳ 2008
אבל לאלה שרואים הומלסים, נרקומנים, אלכוהליסטים וכו' כנטל על החברה וכמשהו שראוי להתפטר ממנו, אני רוצה להגיד.
התמכרות אף פעם לא באה ממקום טוב.
התמכרות לאלכוהול ולסמים באה ממקומות רעים מאוד.
אנשים מאבדים הרבה יותר מבית כשהם מתמכרים.
הם מאבדים את המשפחה שלהם, את החיים שלהם, ואת צלם האנוש.
אנשים שחיים ברחוב וקופאים למוות, לא עושים את זה מתוך בחירה.
אם היה בהם הכוח לקום ולעשות מעשה, הם לא היו נשארים ברחוב.
אף אחד לא ישן בחדרי זבל מתוך בחירה, אף אחד לא מקבץ נדבות מתוך בחירה.
לא אני ולא אף אחד בעולם הזה יכול או רשאי לשפוט אותם, וכולי תקווה שלעולם לא אהיה שם במקום ההוא, ולא אף אחד אחר.
אם אפשר לעזור, בשמיכה, בבגד, באוכל חם, אני חושבת שזוהי חובתנו כבני אדם.
אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה מחר.
אף פעם אי אפשר לדעת איזה משבר יפקוד אותנו ואיך אנחנו נגיב.
אסור לשפוט אנשים.
וצריך להגיד תודה לאלוהים על מה שיש לנו ולנסות ולעזור לאלה שאין להם.
נולי
לפני 16 שנים • 16 בינו׳ 2008
נולי • 16 בינו׳ 2008
לא מבינה איך אנשים שכל בילוי אצלם מחייב התמסטלות באמצעים שונים, ורצוי לבוא כבר מתודלקים, (כי אחרת הם לא מסוגלים להנות) ואין מצב שיצאו ממסיבה כשמפיותיהם לא רושפות להבות אלכוהול, מעיזים לפסול זאת אצל אנשים חסרי בית. לפחות להומלסים יש סיבה אמיתית לברוח מהמציאות בה הם חיים.
בושה.

השליטה: מצוינת!
TooT​(נשלטת){פטרוניוס}
לפני 16 שנים • 16 בינו׳ 2008

בורות

TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 16 בינו׳ 2008
מקבי, צריך להיות בור בכדי לא לדעת שהתמכרות היא מחלה ולא משהו שבוחרים בו.
אתה והבורות שלך מפגע גדול מהרבה נרקומנים או ההומלסים.
מקבי​(מתחלף)
לפני 16 שנים • 16 בינו׳ 2008
מקבי​(מתחלף) • 16 בינו׳ 2008
ציטוט: מקבי, צריך להיות בור בכדי לא לדעת שהתמכרות היא מחלה ולא משהו שבוחרים בו.

כן, זה נכון. כבר היום רדף אחרי איזה איש עם מזרק (אולי הוא היה רופא מרדים, לא יודע), ועוד שניים ניסו להכניס לי אבקה לנחיריים (ואני לא חושב שזה היה סוכר).

נו, באמת.

ציטוט: אתה והבורות שלך מפגע גדול מהרבה נרקומנים או ההומלסים.

כן כן, כבר אישרתי - אני רשע טהור. באמת שאין צורך להמשיך בקו הזה, אלא אם זה גורם לכם להרגיש יותר טוב בקשר לעצמכם, ואז אין לי בעיה. אני תמיד מוכן ונכון לעזור לאחרים. icon_smile.gif

ציטוט: לא מבינה איך אנשים שכל בילוי אצלם מחייב התמסטלות באמצעים שונים, ורצוי לבוא כבר מתודלקים, (כי אחרת הם לא מסוגלים להנות) ואין מצב שיצאו ממסיבה כשמפיותיהם לא רושפות להבות אלכוהול, מעיזים לפסול זאת אצל אנשים חסרי בית.

מה הקשר? לא כל שתיה של אלכוהול, אפילו עד כדי שכרות, היא זהה. הכל תלוי בנסיבות, ומישהו שאת המעט שיש לו מוציא על אלכוהול (או סמים, או הימורים או זונות, לא משנה) הוא אידיוט.

הם וויתרו על החיים. כבר ממש לא אכפת להם. לא חבל? כואב לי על השמיכה הטובה, שתלך להומלס במקום למישהו שבאמת ראוי לה. כואב לי על השקל שנרקומן או שיכור בתחנה המרכזית מקבל מאיזה אדם טוב-לב כלשהו, במקום שמישהו בשקל הזה יקנה אוכל, ולא סמים ואלכוהול. לא חבל, רבאק?! הרי אי-אפשר לעזור לכולם... רק לחלק. לא שווה לבדוק למי עוזרים?
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 16 שנים • 17 בינו׳ 2008
פששש... איזה רפש נהיה בשירשור הזה icon_confused.gif

מנקודת מבט אישית: לפעמים זה מאוד קשה לתת, ובעיקר דברים חומריים. מי שחווה עוני ברמות קיצוניות בחייו, כשכבר יש לו משהו, עלול לחשוש לתת, מפחד שלא יהיה לו כשהוא עצמו יזדקק.
זה דורש המון כוח.
לפני למעלה מעשר שנים ראיתי מעשה שמאוד ריגש אותי, על אף שאני עצמי התקשיתי לחזור עליו: הייתי באנגליה לביקור קצר עם עוד קבוצה. ברחוב היה הומלס, אולי שיכור, אולי נרקומן, אבל הוא ישב בתחנת האוטובוס ורעד מקור. הבחור שהיה איתי פשט את המעיל שהיה לו, ונתן לו, בלי לחשוב פעמיים אפילו. המשכנו ללכת, כשעכשיו הבחור רועד מקור, כי היה ממש קר בחוץ באותו יום... הוא לא שאל, לא האשים, לא שפט. פשוט ראה מישהו שזקוק יותר, ונתן לו.
אני חושבת שזו בעצם הנקודה החשובה... אנחנו נותנים קודם כל בשביל עצמנו, כדי להיות האנשים שאנחנו רוצים להיות. היה רב אחד שסיפר שהוא תמיד נותן כסף לכל קבצן שמבקש. הוא שומר כסף קטן ונותן קצת לכל אחד. העיקר, הוא אמר, לא להקשיח את ליבך, לא להסתכל לצד השני, כי לטווח הארוך- הנזק גדול יותר מהתועלת. בהתעלמות ממצוקת האחר, אנחנו בעצם פוגעים בעצמנו.
המקורות אומרים (נדמה לי שדרגון פליי התייחס לזה) שכל אדם חייב לתרום עשירית מהכנסתו. גם הקבצנים. למה? כי כל מה שאנחנו מרוויחים לא בא מאיתנו, אלא מלמעלה, ולכן אנחנו חייבים לדאוג גם לברואים האחרים.
לא חושבת שתפקידנו הוא לדאוג ל "השבחת הגזע", או להתעלם ממצוקה. זה מה שמבדיל אנשים מחיות- לפעמים גם מה שנראה עדיף מבחינת סיכויי ההשרדות של כולם, אינו משהו שבן אנוש צריך לעשות.

משהו בקשר לנרקומנים- השליטה כבר אמרה שאי אפשר לשפוט את מי שמגיע למצבים האלו.
לפני זמן לא רב נפטרה נרקומנית, זונה, בשם קרן מרגלית. היא הייתה עולה חדשה מארה"ב, הגיעה לארץ לבד. היא התמכרה למשככי כאבים עקב כאבים בגבה בשל פריצת דיסק. משם עברה לסמים קשים יותר, וכדי לממן את הסם, נאלצה לעבוד בזנות, בפין 1, הבניין שמכונה "המקום הכי נמוך בתל אביב".היא נפטרה כפי הנראה ממנת יתר, ולקח זמן לזהות את גופתה, שכן היא הייתה לגמרי לבד כאן.

אז אני מעריכה מאוד את אלו שמסוגלים להתעלות מעל עצמם ולתת מבלי לחשוש. לא חשוב איזה ביקורת אחרת עשויה להיות לנו על האנשים האלו, היכולת לתת היא יכולת נעלה. כל הכבוד.
מקבי​(מתחלף)
לפני 16 שנים • 17 בינו׳ 2008
מקבי​(מתחלף) • 17 בינו׳ 2008
ציטוט: היכולת לתת היא יכולת נעלה.

בהחלט. חשובה לא פחות היא היכולת להבדיל ולדעת למי לתת ראשון, ומי הראוי ביותר לעזרה שלנו. לרובנו יש כמות מוגבלת של משאבים - זמן, כסף, חפצים. צריך לבדוק טוב-טוב למי נותנים אחד מהשלושה, או את כולם. יש הרבה בזבוז של טוב-לב בעולם הזה.

ביל גייטס יכול להרשות לעצמו לפתוח קרן בשווי של מילארדים שעוזרת לכולם פחות או יותר. לרובנו אין את הלוקסוס הזה, ואנו נאלצים להסתפק בהרבה פחות. אפילו ברמה הכי מינימלית - לאילו אגודות תורמים? אלו אגודות *באמת* עושות שימוש ראוי בכסף שמגיע אליהן? הידעתם שישנן אגודות רבות, בהן מירב התרומות מגיע לכיסי המנהלים? מישהו פה רוצה לתת מזיעת-אפו לטובת משכורתו המנופחת של מנהל כלשהו?

מצטער על הציניות, אבל זה ככה זה. ואין מנוס מלשפוט ולנסות להבין תופעה (הומלסים, נרקומנים, לא משנה) לפני שמנסים לעזור באיזשהו אופן, כי הרבה פעמים העזרה שלנו עשויה לגרום לנזק, או להתבזבז בכלל.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 17 בינו׳ 2008
לצערי הפוסט הזה נהרס וחבל!
אני חושב שהשולטת עשתה מעשה טוב והביאה לידעתנו את הבעיות שלא תמיד אני חושב עליהם.
חיי נוחים ולכן לפעמים אני שוכח שלא כולם נולדו כמוני ולא לכולם המזל שיחק .
עוד אני שמח שדיברתי עם הורי הם כבר תורמים בפעילות אקטיבית ועכשיו אני עושה סדר בארון ובאמת אתרום מה שאני גם ככה לא לובש.

אותי מזעזעת גישה של אנשים שמזלזלים אם זה ילך לנרקומן אז אין טעם כי הוא נטל.
בושה וחרפה!!

עם שעד לפני 60 שנה כמעט נעלם .שם היינו מסכנים פרוסת לחם היתה נראת לנו כמו 12 מיליון דולר.

זה שהגרמנים הארורים הוציאו תוכנית ראשונית להשמדת 11 מיליון יהודי אירופה שזה כולל כל יהודי רוסיה שאז הגרמנים האמינו שיצליחו לכבוש את כל רוסיה.

כאן חוזרת השואה ועוד מעם שעבר שואה.
להרוג את הנכשלים .במקום שהמדינה היתה משקמת וחלקם זה אפשרי.

מחר מחרתיים אולי גם הומוהים וקוקסינלים כבר לא מספיק אייכותיים .
אחרי זה גם אולי אנשים שעוסקים בבדסם.
הרי אנשים שנהנים מהכאבה והשפלה הם לא נורמלים.
הם מכורים לכאב הם חולים בנפש ולפיכך צריך להפתר מהם .לצערי שינאת האחר עדיין קיימת.

אני חושב שזו הבעיה האמיתי שלנו .
החלשים הם רק מה שמזכיר לנו למה ביום השואה כולם צועקים למה העולם שתק?

בזמן שאתם שותקים שיש אנשים שקופאים בביתם .
למה תמיד מאשימים את העולם בהסכמה שבשתיקה לגבי הנאצים ועוזריהם?

בושה שלעם שעבר שואה בושה!!

גם בתנ''ך העם הזה חטף מכות ואף פעם הוא לא ילמד כנראה.
DARLING
לפני 16 שנים • 17 בינו׳ 2008

מודל חשוב דחוף

DARLING • 17 בינו׳ 2008
מקבי כתב :
היכולת לתת היא יכולת נעלה.

בהחלט. חשובה לא פחות היא היכולת להבדיל ולדעת למי לתת ראשון, ומי הראוי ביותר לעזרה שלנו."


קיים מודל שנקרא "חשוב-דחוף", אומנם המודל מדבר בעיקר על ניהול זמן אך הוא בהחלט מתאים לענייננו.

אז אולי חשוב לדעת למי לתת, אבל כרגע דחוף לעזור למי שהכי צריך. ומי שנמצא כרגע בסכנת חיים אלו האנשים שקופאים מקור. נקודה.
בין אם הם הומלסים ובין אם הם לא.

לאדם בסכנת קיום קודם כל מגישים עזרה, אח"כ שואלים שאלות.