ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכלוב- דו''ח מצב.

huan
לפני 16 שנים • 18 בינו׳ 2008
huan • 18 בינו׳ 2008
ציטה עדיף שתזדעזע מכך שמדינת ישראל והיהודים עושים בדיוק את מה שעשה המערב בשואה - מתעלמים משואות אחרות ומגלים אדישות לסיבלם של אחרים - במקום להיות קטנוני ולהזדעזע מהמילה נאצי.
חשוב לזכור ולא לשכוח את השואה לא בגלל שנרצחו 6 מיליון יהודים ולא בכדי לכבד את זיכרם (לגופה לא אכפת האם זוכרים אותה או לא) אלה מפני שאנשים והיהודים בפרט לא למדו דבר מכל העניין ורצח שיטתי במימדים ענקיים ממשיך ומתקיים במקום כלשהו בעולם בכל רגע נתון, ומיתוך תקווה שהזכירון הזה יוכל לשפר אותנו כבני אדם.
בעולם אוטופי בו השמדת עם איננה יכולה לקרות שוב - לא היה צריך לזכור את השואה, בעולם בו אין מוות, חגיגת יום הולדת ו"יד 120" מאבדת את משמעותה.
המטען הרגשי שהעמסת על מילה אחת איננו צריך להיות מענייני או מעיניינם של אחרים אחרי הכל זה לא משנה עם אתה אומר "כושי" או "אפרו-אמרקאי" אלה למה אתה מתכוון במילה הזאת.

אנשים רבים מידי בהיותם יצורים פשוטים נותנים להתרכז בתפל ולשכוח מהעיקר. להתרכז בסמלים, בסממנים המוחשיים, בציציות והקרבת קורבנות במקום מסרים מופשטים וב"לא תרצח ולא תגנוב". אני מבין את הנטייה הזאת, השאלה היא האם אתה מבין אותה?
ג'וזי
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
ג'וזי • 19 בינו׳ 2008
huan כתב/ה:


כל עוד את יודעת שהשמיכה הזאת תתן לאותו הומלס עוד יום או חודש שלאחריו הוא יתפגר ממנת יתר, אלכוהוליזם, התקף פסיכוטי או כל דבר אחר בעוד שאותה שמיכה בדיוק היתה יכולה להעניק חיים שלמים לפליט מדרפור מפני שהבעיה שלו היא שקר לו ולא משהו הרבה יותר עמוק שהשמיכה לא תעזור לפתור -

וכן חייו של פליט מדרפור שווים יותר בעיני מחודש בחייו של הומלס. זה החשבון שלי, חשבון שאת רשאית לקבל או לדחות - החשבון של עריית תל אביב הוא אחר, חורף בחייו של הומלס שווים פחות ממטרד לשכנים.
החשבון שעושים גם רופאים בבועם לקבוע מי יקבל איבר לתרומה האם הזקנה שימיה ספורים והסיכוי שהאיבר יקלט קטנים או הנערה שהמשמעות של אותו איבר הם שנים ארוכים של חיים בשיעור הצלחה גבוה.
בעולם של משאבים מוגבלים ומבחר עוד יותר מוגבל של אנשים המוכנים לתת אותם אחר - זה הוא החשבון הכואב שיש לעשות ושום פופוליזם לא ישנה את זה.

וכן ציטה אני מתנגד לדארווניזם חברתי, אבל לא אתנגד לשימוש במילה נאצי - מילה זו מילה עד שבאים ועושים ממנה ביג דיל והופכים את השימוש בה לסמל כבודם של הנספים, סמל רדוד, פופוליסטי וחסר משמעות שכן יש הרבה דברים אחרים שמכבדים את זכר השואה הרבה יותר, אי שימוש במילה נאצי היא לא אחד מהם.


שבועת היפוקרטאס אומרת שאם יש החלטה בין הצלת חיים של אדם אחד ובין עזרה, שאינה הצלת חיים, לאדם שני, קודם מצילים את האדם שחייו בסכנה. אני נותנת תרומה למי שבעיני נמצא בסכנה יותר גדולה.

אתה מדבר על שמיכה שניה לפליט מדרפור, שכבר נמצא במחסה של המדינה בקציעות ולא בסכנת מוות, מול מוות של הומלס מהקור אבל אתה אומר שאתה מאמין שההומלס ימות ממילא עוד חודשיים, חצי שנה, ולפני הפליט מדרפור.
אתה אומר שבעולם של משאבים מוגבלים אתה תחליט "מי לחיים ומי למוות" ואתה רוצה לתת הכל לפליט מדרפור כי לו יש יכולת שיקום גדולה.

היום היתה כתבה של "רופאים למען זכויות אדם" על המרפאה שלהם ברח' גולומב 15 בת"א.
הם ספרו על עובדים זרים רבים שחולים באיידס ומחלות כרוניות וזקוקים לטיפול בעלות של 5000 דולר לחודש. הרופאים משתדלים לתת את הטיפול כי הם לא רוצים להרוג חלק מהאנשים והם מצילים כל אדם שהם יכולים ממוות, גם חולים באידס ומחלות כרוניות.

לפי הפילוסופיה שלך לחולים, לנכים ולזקנים לא צריך לעזור כי יש להם סיכויי השתקמות נמוכים יותר מפליטי דרפור הבריאים והצעירים.
מה תעשה עם כל החולים מהפליטים או מהעובדים הזרים שהגיעו? יש ביניהם הרבה חולים. דבר עם כמה רופאים והם יספרו לך כמה חולים יש ביניהם. תהרוג אותם? מה תעשה עם פליט זקן? תהרוג אותו?

יש שואה וג'ינוסיד בהרבה מקומות בעולם. לפי דבריך אנחנו בעולם של משאבים מוגבלים. מה אתה מציע למדינת ישראל לעשות כדי למנוע רצח עם בכל העולם?
מה אתה, אישית, עושה כדי למנוע רצח עם בכל רחבי תבל?
huan
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
huan • 19 בינו׳ 2008
צריך לעזור לכולם גוזי
אבל כשיש לך שקל ורק שקל אחד תיתן אותו למי שיכול להשתמש בו במקסימום תועלת במקום לתת אותו למישהו ששום סכום שהוא פחות מ2 שקלים לא יועיל לו בכלום.
רק האידיוט יתן אותו לאדם הראשון.
המלט
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
המלט • 19 בינו׳ 2008
אני מסכים עם טיעוניה של ג'וזי לגבי מי-כאן-בכלל-צבוע-אם-בכלל, וגם עם כל
השאר, בעצם. עדיף לתת שמיכה אחת להומלס אחד, מאשר לדבר שעה על פיתרון יסודי.


חואן: סמלים הם חלק מהתרבות. אתה רשאי לבוז להם בינך לבין עצמך. החברה לא מתירה
לך לבוז להם בפומבי. למשל, בישראל אסור לפגוע בכבוד דגל המדינה. השואה היא ללא ספק
סמל מכונן בישראל, ולהבדיל מהדגל, השואה היא סמל טעון עד להתפקע במטענים רגשיים. פגעת בסמל הזה --
פגעת בהמון אנשים. אינני מתימר למתוח ביקורת על השקפת עולמך - אבל אני בהחלט חושב
שצריך לאזן בין הזכות שלך לחזור ולהרצות בפנינו כאן באריכות על עקרונותיך הליברלים הנעלים,
לבין הזכות של שאר חלקי החברה לא לסבול את זילות הסמל הטעון. צ'יטה אמר את זה, בדרכו.
זה לא תמיד קל להסביר, כי מה שאנשים רוצים זה פשוט שתשתוק. אבל אם יגידו לך לשתוק -
תיפתח תיבת-חופש הביטוי שלך ועוד מאות מילים יצאו לחופשי. אז נכון: אולי רוב האנשים שחיים
מסביבך הם נבערים מדעת, ריקנים מתוכן, נצמדים לסמלים ולא פורצים גדרות אל דרכים חדשות
של נאורות מקורית מזככת ונאצלת. אבל הם עדיין חיים מסביבך. רגשותיהם - רגשות. כאבם -- כאב,
והקור שהם חשים -- קור.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת ינו' 19, 2008 3:38 am, סך-הכל נערך פעם אחת
ג'וזי
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
ג'וזי • 19 בינו׳ 2008
אפשר לפי עקרון אחר. מי ישתמש בשקל שלי למטרה דחופה וחיונית יותר. אני מצילה כרגע את חיי ההומלס ממות. לאדם השני יש שמיכה ויש שקל אבל השקל הנוסף יעשה את החיים שלו יותר קלים. אתן את השקל למי שנמצא בסכנה יותר גדולה: האדם שעומד למות עכשיו, האדם שחולה וצריך תרופה עכשיו, הזקן מנפגעי השואה שצריך תרופה כדי לא לסבול.

הצעיר והבריא יכול לעבוד. בינתיים השמיכה והמחסה עושים את החיים של הפליט הצעיר והבריא נסבלים. האחרים עומדים למות. אני אחליט בשיטה דומה לשבועת היפוקראטס. הנצרך יותר יקבל את השקל.
ההומלס הוא לא האדם הראשון שפונה. צריך לחפש אותם בכל העיר ולמצוא אותם. ההומלס הוא הנצרך שעומד למות.
huan
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
huan • 19 בינו׳ 2008
אוקי אני יכול להבין את ההגיון שלך, עם זאת אני לא מסכים שזו דרך הפעולה הטובה ביותר או הטובה בכלל.
הדבר דומה לשאלת ה"מה עדיף להיות חכם או צודק". האם להתרכז בתועלת המידית ובעכשיו ולא לחשוב על העתיד וההשלכות של המעשה או להסתכל על התמונה המעט יותר גדולה והפחות סנטמנטלית.
ללא ספק עם מסתכלים על למי שמיכה מביאה יותר תועלת עכשיו אז החסר בית מנצח ובגדול כי הוא ימות מקור עכשיו והפליט מדרפור אולי יוכל להסתדר.
אך עם מסתכלים על התמונה הקצת יותר גדולה, על המחר ולא רק על ההיום. נמצא שההומלס ימות עם השמיכה או בלעדיה עם לא היום אז מחר בעוד הפליט מדרפור אולי לא ימות היום אבל ימות עוד שבועיים מדלקת ראות כי אף אחד לא נתן לו שמיכה במקום להתחמם, ולחיות חיים ארוכים ומאושרים - חיים שבניגוד להומלס הוא רוצה לחיות ונאבק בשביל לחיות אותם, חיים שהוא השיג במחיר של שמיכה שלהומלס היא לא היתה מועילה.

והמלט, בחייך - דבריך לא ראויים להתיחסות. לך תגיד את זה לגלילאו שפגע ברגשותיהם של מיליונים בדברי הכפירה שלו ולתיאו ואן גוך שנרצח על ידי מסולמי מפני ש"פגע" ברגשות מוסלמים כאלה ואחרים כאשר אמר את האמת.
המלט
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
המלט • 19 בינו׳ 2008
huan כתב/ה:

לך תגיד את זה לגלילאו שפגע ברגשותיהם של מיליונים בדברי הכפירה שלו ולתיאו ואן גוך שנרצח על ידי מסולמי מפני ש"פגע" ברגשות מוסלמים כאלה ואחרים כאשר אמר את האמת.


לו גלילאו היה כאן ומזיין את השכל ללא הפסק תוך פגיעה ברגשות אחרים, מן הסתם
הייתי אומר לו. ועד שאתה תגלה תנועות כוכבים, נחכה עוד קמעה.

וחוץ מזה, לשיטתך -- אז מה אם גלילאו אמר? מי זה גלילאו בכלל?


ג'וזי
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
ג'וזי • 19 בינו׳ 2008
אני לא מסכימה איתך בעקרון כי אתה אף פעם לא יודע אם ההומלס ישתקם ואם הפליט, שכבר יש לו שמיכה ומחסה, לא יפול מפיגום גבוה.
אתה לא יודע מי מכל האנשים יחלה באידס.

לפי התאוריה שלך לא צריך לתת כסף לתרופות לכל העובדים הזרים, שחולים במחלות קשות ולא צריך לתת כסף לכל החולים הישראלים.
צריך לתת כספים רק לפליטים הבריאים מדרפור כי הם נלחמו להגיע לחיים טובים. (מה תעשה עם כל החולים, חולי האידס והשחפת ביניהם, שהרופאים למען זכויות אדם סיפרו עליהם בעיתון היום? הרופאים אמרו שיש ביניהם כמויות עצומות של חולים, יותר מהשיעור הרגיל אצלנו. את החולים תהרוג? )
כל גבר שיחלה באידס עולה יותר מ5000 דולר לחודש בתרופות, לפי מה שפורסם היום בעיתון.
בתמונה הכוללת עוזרים למי שצריך לעזור, בלי חישובים על מוות, כי לא בטוח מתי כל אחד ימות, גם הבריאים עלולים להפגע בתאונת דרכים, מחלה או מאחד מהקאסמים או הטילים שנחתו עלינו.

לגבי השואה אני מבינה את צ'יטה והמלט כי אתה לא מועיל כשאתה גורם לאנשים כאב בהכרזות שקרובים שלהם מתו בשואה.

נניח שלאדם מתו ההורים וכל בני המשפחה ואתה מתעקש להזכיר לו כל הזמן את מתיו ולפגוע בו בטענה שדווקא הוא צריך להתרוצץ בכל העולם ולחפש איפה יש רצח עם.

למה דווקא הוא צריך להתרוצץ בכל העולם? כי הרגו אצלו אנשים והוא עורך להם אזכרות כמו כל משפחה מתאבלת?
אם במשפחה מישהי תרצח ותאנס והם יערכו לה אזכרה כל שנה תבוא אליהם כל הזמן ותזכיר להם את האונס והרצח בטענה שבגלל שאצלם במשפחה אנסו ורצחו הם צריכים לרדוף אחרי האנסים והרוצחים בכל העולם?

אתה אומר שיש עולם של משאבים מוגבלים ובגלל שאין כסף אתה מוכן לא לתת כסף להומלסים הישראלים והזרים (יש הומלסים לא אזרחי ישראל), לחולים הישראלים, לא לתת כסף לתרופות לחולים מבין הפליטים והעובדים הזרים, לפצועים מתאונות דרכים, לחולים ולנכים הישראלים.

אם לא תתן להם כסף כולם ימותו או יחיו בסבל. אתה מציע לתת את כולו לפליט החדש מדרפור כי הוא נלחם להגיע לחיים טובים יותר.
אחרי כל מה שאמרת מה אתה רוצה מכולם עם השואה? מה אתה רוצה שיעשו ואיך הם ימנעו את רצח העם בכל העולם?

למה להרוג את כל החולים, הנכים, הפצועים והעניים בישראל ולחפש נפגעים בכל העולם ומה עוזר הכאב שאתה גורם לאנשים שעברו את השואה?
מקבי​(מתחלף)
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
מקבי​(מתחלף) • 19 בינו׳ 2008
ציטוט:
בכדי להבין למה מקבי צודק בדבריו את מוזמנת לקרוא את התגובה שלי באותו שירשור התומכת במחשבה של מקבי ומפתחת אותה כך שכל אידיוט יכול להבין.

לא הספקתי כל-כך לומר לך - תודה. אני בדרך-כלל מסכים איתך (ואני כבר רגיל לראות אותך משמיע דעות שלרוב האנשים קשה לספוג, ללא פחד ומורא), ואני שמח שלפחות אתה (ואני מניח שעוד כמה) הבינו למה התכוונתי. לכל השאר... נו, שיקראו לי נאצי, אם זה התואר שלדעתם מתאים לי, ע"פ היכרותם הבאמת המעמיקה עימי, ושאחר-כך ידברו על זילות השואה. אני בטוח שכל אלה שמדברים על כך עזרו לשקם ניצולי שואה, דיברו איתם עם בכי ומרור, וכמובן שעשו כל שביכולתם בכדי לשפר את מצבם העגום של ניצולי השואה בארצנו. אחרת, הם לא היו מדברים, נכון? הם גם בוודאי פילנתרופים ידועים, נדבנים ידועים שכל משאביהם וממונם מוצא דרכו חזרה לקהילה. לא ייתכן שתהיה להם החוצפה להטיף, אילולא היו כאלה.

באמת שעייפתי. אני לא מצפה לגדולות, בוודאי שלא מאנשים אקראיים לחלוטין בפורום אינטרנטי שרוב-רובם של היושבים בו התכנסו תחת אצטלה מינית, אבל יכול להיות שקצת קשה ששוב, אחרי פעמים רבות, האמונה שלי באינטליגנציה הבסיסית (הכוללת הבנת הנקרא והסקת מסקנות מקטע כתוב) מתרסקת.

עייפתי מהצדקנות, מהאטימות ומההתלהמות של הישראלי המצוי. תנו שמיכות, הטילו שקלים ועשרות אגורות לתוך כוסות חד-פעמיות, אם זה מה שגורם לכם להרגיש טוב. באמת, אני בעד שאנשים ירגישו טוב. אבל לפחות אל תטיפו. הטפה גרועה מחטא, והיא בעצמה יוהרה שלי אישית קשה לבלוע.

אין יושר מינימלי פה, רק רצון לגרום לעצמך להרגיש יותר טוב. לא תגיד לאותו בחור שמנסה לשנורר ממך כמה שקלים בשביל בקבוק וודקה (כשהוא אומר שזה כסף לאוטובוס, כמובן) "אחי, ממני לא תראה שקל. לך תמצא עבודה וחיה בכבוד." לא, זה קשה מדי. זה לא נעים. הרבה יותר קל למצפון פשוט לזרוק לו עשר אגורות, ושיתחפף כבר. לא תלך ותעשה מעשה רציני, תתלבש על איזה הומלס ותשקם אותו, תשכן אותו בביתך, תאכיל אותו, תקלח אותו ותמצא לו עבודה. לא, אתה תזרוק לו שקל.

אלה בני-אדם, לא חיות, אפילו שהם מתנהגים כמו חיות רחוב והפונקציה שלהם דומה. הם לא ראויים לשמיכה עלובה או כמה שקלים - אלא להכרה. הם ראויים לשיקום. הם לא ראויים לצדקנים אומללים שכל מטרתם היא חיזוק ההערכה העצמית שלהם על חשבונם. אבל מי פה באמת יעשה משהו? או-אז יאמרו "עזוב, אין סיכוי, אלה אנשים שוויתרו, חבל על המאמץ.", כי אחד בפה ואחד בלב. אין יושר מינימלי, ולא באמת אכפת.

אלה רק רחמים - רגש בזוי שמקורו בניכור וזלזול. לא מדובר באכפתיות אמיתית, ברגש הזדהות. אנחנו לא רואים את עצמנו בהם, אלא רואים בהם חיות, משהו עלוב ומסכן שזקוק נואשות לעזרתנו, שזקוק לנו למחייתו. זה נותן לנדבן האקראי המון כוח - הוא סם החיים (ותסלחו לי על משחק המילים) של אותו הומלס מזדמן, התקווה שלו להמשך חייו האומללים. אין בזה כבוד, רק רגש עליונות.

צר לי.
המלט
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
המלט • 19 בינו׳ 2008
עשרה קבין של חמלה ירדו לעולם, תשעה נטלו ישראל, אחד הגויים, ורק למקבי לא נשאר כלום.