צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכלוב- דו''ח מצב.

huan
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
huan • 19 בינו׳ 2008
עזרה לשם עזרה ותחושה טובה לא חייבת להביא לשינוי אצל הנעזר - חזרתי ואמרתי שבמידה ואתם רוצים לעזור בשביל ההרגשה הטובה שלכם והתחושה שעשיתם משהו זה בסדר גמור, אבל ללכת ולצעוק איך עזרתם להומלס והצלתם את העולם זו צביעות. שכן שינוי לא הבאתם.

אך במידה והמוקד של העזרה שלכם הוא אכן הנעזר השינוי של המצב שלו לטובה היא האגנדה של העזרה ושיפור חייו של הנעזר היא המטרה. אתה לא הולך ועובד עם סכיזופרניים כי הדבר לא יביא לשינוי, לא יקדם אותם או ימנע שינוי לרעה במצבם - אתה עובד איתם בכדי להביא לשינוי במצב או בכדי למנוע הדרדרות. (בתור אחד שעובד בדיוק איתם אני יודע על מה אני מדבר).

יש לעזור לכולם - סכיזופרניים, הומלסים וכו. אך במידה ויש לך שעה אחת בחודש להקדיש לעזרה עדיף להשקיע אותה במישהו שהיא אכן תעזור לו כמו למשל אם חד הורית שהשעה הזאת תתרום לה רבות ולא בסכיזופרן קטטוני שהמינימום הדרוש בכדי לחולל שינוי כלשהו אצל אותו אדם היא השקעה של שעה בשבוע (סתם דוגמא) ושעה בחודש לא תשנה את מצבו, הרגשתו או את איכות חייו.
במידה ויש לך שעה בשבוע להשקיע באותו סכיזופרן אז אני כולי בעד להשקיע בו ולא דווקא באם החד הורית - שכן בשני המקרים, בניגוד למצב שתארתי קודם, לעזרה תהיה משמעות בשבילם, ובשני המקרים היא תביא לשינוי - שינוי שהוא הרציונל של מתן העזרה מבחינת נעזר. כי עם לא מתרחש שינוי לעזרה אין משמעות מבחינת הנעזר.

אני לא מצדיק ואף פעם לא הצדקתי חוסר עשייה. הדבר שאותו אני מבקר היא העשייה לשם ההרגשה הטובה של העוזר ולתאר אותה כתרומה אדירה ועזרה ממשית לנעזר - גם עשיית צריכה להיות מכוונת למקום הנכון במקום לתת גז בניוטרל - אלה עם כן המטרה של הלחיצה על הדוושה היא לשמוע את המנוע נוהם ולא דווקא לזוז מהמקום, ואז את המטרה בהחלט הגשמתם והכל סבבה אגוזים.
השולט אור​(שולט)
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
השולט אור​(שולט) • 19 בינו׳ 2008
newoldone כתב/ה:
חואן, בנוסף למה שכבר ענו לך, אני רוצה לשאול: למה לדעתך עזרה חייבת להביא שינוי?

עזרה לקשישים - ששום השקעה לא תשנה אותם ליותר צעירים בריאים ופרודוקטיביים - היא פחות ראויה מעזרה לנערות במצוקה שאפשר לשנות את חייהן?
סיוע לחולים סופניים הוא פחות ראוי מסיוע לנכים להשתקם?
הפעלה של סכיזופרנים באשפוז כרוני היא פחות ראויה משיקום אסירים והחזרתם לחברה?

בשלוש הדוגמאות - קשישים, חולים סופניים, סכיזופרנים כרוניים - העזרה שלך לא תביא לשינוי . לפחות לא לכזה שאפשר למדוד ולכמת. האם היא בזבוז משאבים שיכלו להביא במקום אחר לשינוי "ממשי"?

במילים אחרות, מה בדיוק קנה המידה שעל פיו אתה קובע שלחמם אנשים שקופאים מקור, גם אם נניח שפרט לזה לא יהיה שום שינוי במצבם (מלבד, אצל כמה מהם, השינוי הזניח בין חיים למוות) , הוא בזבוז רע של משאבים?



כל מילה בסלע!
השולט אור​(שולט)
לפני 16 שנים • 19 בינו׳ 2008
השולט אור​(שולט) • 19 בינו׳ 2008
חואן,
אתה כל כך טוב בלשפוט את כולם פה.

אם אנחנו עוזרים זה רק בשביל האגו שלנו.
ובכלל, חוץ מלתת שמיכה אנחנו לא עושים כלום.

אני עושה והרבה. אני בטוחה שיש פה עוד לא מעט שעושים.

מה אתה עושה חוץ מלצאת נגד שרוצה לעשות ואפילו טיפה?

ואתה יודע מה?
לתת שמיכה לאדם כדי שהוא לא ימות מקור - זה ממש לא טיפה.
זה להציל חיים.

אבל שכחתי, אלה חיים של רק הומלס, וזה לא נחשב.
IvoryDom
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008

ידידי בודי

IvoryDom • 20 בינו׳ 2008
מסכים איתך לגמרי בעניין.

אכן חופש הביטוי הוא ערך נעלה, אבל תחת מסווה של חופש ביטוי
מסתררים לא מעט מחלות, אין בשום דמוקרטיה חופש ביטוי מוחלט
אלא תחת מגבלות של הסתה או פגיעה בשם טוב ועוד ועוד איסורים.

כנראה שהאמירה מידתיות תקפה גם פה.
פנטין
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008
פנטין • 20 בינו׳ 2008
קראתי את כל השרשור (כן נו אין לי חיים)

ונראה לי שכמה אנשים פה מפספסים את חואן בגדול..

אני מסכימה עם חואן (ואני מניחה שלזה הוא מתכוון) שאם יש לך X כסף או X זמן ולא יותר מזה אתה צריך לדעת איך לתעל את זה נכון כך שיעזור כמה שיותר.

הכוונה היא לא שחיים של הומלס שווים יותר או פחות מחיים של פליט מדרפור או ששינוי משמעותי במצב של סכיזופרן חשוב יותר או פחות ממצב של אם חד הורית.

הכוונה היא שכדאי לנצל את מה שיש בצורה הטובה ביותר, כלומר שאם (הדוגמה של חואן) יש לי שעה בחודש, קרוב לודאי שהיא לא תועיל לסכיזופרן כמו לאם החד הורית, אני אשקיע את אותה השעה באם החד הורית.
אז נכון שעוד שעה ועוד שעה ועוד שעה מצטברות ל-3 שעות אבל כש-3 השעות האלה מתפרשות על 3 חודשים זה טיפה בים לסיכוזפרן לעומת האם.

אני לא טוענת שאנשים כאן נותנים שקל או שמיכה להומלס רק בשביל להגיד "אני תורם לנזקקים" אבל יש אנשים כאלה ואותם אנשים הם אכן צבועים.
לדעתי חואן התכוון רק ל"במידה ש.." ולא לאנשים פה ספציפית.

בנוגע למילה "נאצי"- אני נגד השימוש בה כלפי אנשים אחרים, לא משנה מה הם אומרים אבל ג'וזי, הערה לי אליך- בתגובות שלך לחואן, חוץ מלהשתמש במילה עצמה, קיבלתי רושם שזה מה שאת אומרת על חואן ("אתה תהרוג את הנכים,זקנים,חולים..."), אני מתארת לעצמי שלא לזה התכוונת אבל לא יכולתי שלא לשים לב לזה...


ולנושא הרישמי של הפוסט- בהחלט מסכימה.
לרוב אני חוששת להביע את דעותי בפורומים כי אני מפחדת שיעשו עלי "עליהום" ואני חייבת לציין שגם כאן לקח לי זמן, בעיקר כי אני חושבת כמו חואן ואותו קצת רוגמים פה.
ג'וזי
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008
ג'וזי • 20 בינו׳ 2008
בודיגארד, ציטה, newoldone, השליטה, כתבו על הפוזיציה שאנשים פה לוקחים ועל ההחלטה שהם מנסים לקבוע לאחרים של "שווי" של חיים ומי ש"שווה" יותר: האם החד הורית או הפליט הבריא, הצעיר והחזק מדרפור, שנועלה וחואן רוצים לתת את השעה בשבוע רק לה, הנכה הקשה מתאונת הדרכים, בלי אפשרות לשיקום, ההומלס שעומד למות מקור, הילד החולה באונקולוגית, שהרופאים יודעים שימות ואין לו אפשרות להשתקם, והקשיש נפגע השואה החולה, שכבר לא ישתקם.

נועלה וחואן קוראים לכולם ללכת לעזור לאם החד הורית או לפליט הבריא והצעיר מדרפור ושמים את עצמם "מווסתי על" של הנדבנות והחמלה של האנשים. אין להם חמלה אנושית בסיסית ליצורים אנושים סובלים ומבחינתם בני אנוש שלא יכולים להשתקם יכולים לסבול, בלי עזרה, והם יתנו את כל העזרה למי שישתקם.

כך הם מפרידים את החברה וזורקים ממנה את הנכים קשה, את הזקנים, שלא יחזרו להיות צעירים ובריאים וזקוקים לעזרה, את ההומלסים, את הילדים באונקולוגית שהרופאים אומרים בשקט שהם לא יחיו, הם רוצים לתת הכל לאנשים שנראים יפה בעיניהם: הפליט הצעיר מדרפור והאם החד הורית.

השמיכה שלי תלך להומלס, שעומד למות מקור ולא לפליט הצעיר מדרפור, שכבר נמצא בקציעות עם מחסה ויש לו שמיכה, אבל רוצה עוד שמיכה, כי להומלס ההבדל הוא בין שינה בקר בחוץ וקפיאה, והוא יצור חי, ולא משנים לי אפשרויות השיקום שלו.

אני אשאיר לנועלה ולחואן את ההרגשה האנושית שיש להם, שנותנת להם את שלוות הנפש לבחור לתת ליצורים אנושיים לסבול, רק כי אין להם אפשרויות שיקום.
מי שהתברך באופי שיכול לתת לאנשים לסבול, כי אין להם אפשרויות שיקום, ולא רק שלא עוזר להם בעצמו, אלא מנסה להטיף לאחרים, שרוצים לעזור, לא לעזור להם, אולי כבר יכול לעשות את הצעד הסופי ובמקום לתת ליצורים האנושיים האלה לסבול בלי עזרה, מווסתי העל של הנדבנות האנושית יקחו את ההחלטה הסופית?

כשלא נותנים שמיכה בקור להומלס הוא יכול למות מקפיאה כמו הילדה הקטנה והנכה 100%. גם לילדה הנכה ב100% שמתה לא היתה אפשרות להשתקם, כמו שנועלה וחואן רוצים.

הילדים החולים ללא סיכוי באונקולוגית, נכי תאונות הדרכים הקשים, הילדה שמתה והיתה נכה 100%, כולם לא יוגדרו כבני אדם שהחיים שלהם "שווים".
יש כאלה שווים ויש כאלה ששווים יותר והשווים פחות יכולים לסבול. המחשבה של נועלה מעוררת בי חלחלה.

היו רק 4 שעות, שהם יום בשבוע, והם היו במחלקה האונקולוגית לילדים.

היו שם ילדים שהרופאים ידעו שלא יחיו.

עזרתי לשמח אותם וקניתי להם מכספי המועט מתנות קטנות.

השמיכה היחידה שיש לי בארו, שאנחנו לא משתמשים, תלך למקום האיסוף להומלסים שלא יקפאו בקור. אני לא חושבת שנכים קשה וזקנים לא צריכים עזרה ויכולים לדרוש לא לעזור להם, לפני שיעזרו ויפתרו לגמרי את כל בעיות האמהות החד הוריות או הבריאים בישראל.

העזרה שלי הולכת גם לאנשים בלי סיכוי כדי שגם להם יהיה צלם אטנוש בימים קשים.
נכים קשה, הומלסים, ילדים באונקולוגית שעומדים למות, קשישים נפגעי שואה שלא יהיו בריאים לעולם, הם בשבילי גם בני אדם. לא רק הפליט הצעיר והבריא מדרפור (לא החולים מבין הפליטים או הזקנים. להם מציעים לא לעזור כי לחולים קשה ולזקנים מהפליטים אין סיכויי שיקום) ולא רק האם החד הורית.
huan
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008
huan • 20 בינו׳ 2008
גודי החמלה שלך היא חמלתך והיא מה שעושה לך טוב ואני עם סבבה עם זה. אבל החמלה שלך, ששווה כל כך הרבה בשבילך, מועילה בשיט לאדם הנעזר עם את לא מתעלת אותה נכון - זה ההבדל בין פופוליזם לעזרה אמיתית ופעולות אמיתיות.
ולמתילים ספק - אני תורם את חלקי לאכלוסיות המובסות, תורם בדרך שלא רק תבטא את החמלה שלי אלה גם תעזור לאותם אנשים.

כמו שואמרים - אולי גורים ולהציל הומלסים זה יותר פוטוגני, אבל כאשר אתה בא לעזור לאנשים הרגשות שלך לא צריכים ואסור שיקבעו את תהליך העזרה.
השולט אור​(שולט)
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008
השולט אור​(שולט) • 20 בינו׳ 2008
חואן
אתה הכי בטוח שאתה צודק ושכולנו טועים.
שאתה יודע מה היא עזרה אמיתית ושאנחנו מזבלים את המוח לטובת האגו שלנו.

אז בסדר.
אתה צודק ואנחנו טועים.
עכשיו לך עזור בדרכך והנח לנו לעזור בדרכנו.

אין פה תחרות של מי צודק או מי עוזר יותר.
כל אחד עוזר בדרכו וכל עזרה ברוכה.

רק אולי כדאי שלפני שאתה יורד על כל מי שרוצים לעשות משהו טוב לטובת השאר - תבדוק האם הביקורת שלך מועילה למישהו? האם היא תועיל למי שזקוק לעזרה? והאם זו ביקורת בונה או השתלחות די פתטית של האגו שלך בשאר העולם?
ג'וזי
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008
ג'וזי • 20 בינו׳ 2008
חואן, החמלה שלי תורמת.
האדם ש"תיקן" את כל העולם החופשי ועזר למאות מיליונים בזמן שאנשים התאבדו מרעב ב1930 ידע שהעזרה שהוא מציע לא נכונה לטווח הארוך. העזרה לא היתה פתרון לטווח ארוך.
כששאלו אותו מה יהיה בטווח הארוך הוא ענה: "בטווח הארוך כולנו, כל בני האדם, נמות."

עד לטווח הארוך, שבו בני אדם מתים בוודאות מוחלטת, יכולים להנעים את הזמן לילדים חולי הסרטן, שלא יסבלו עוד יותר, לעזור לקשישים, שכבר הגיעו לסוף הדרך שמחכה לכל בן אדם, שימיהם האחרונים לא יהיו קשים ורעים.
סיפרו שהאסקימוסים היו אומרים לכל אדם שהגיע לגיל 40 לצאת לקרח ולקפוא כי בגיל 40 כבר לא יכולים לצוד.

אנחנו לא חברה אסקימוסית וכאשר אדם לא יכול להשתקם הורגים אותו לאט לאט בזה שלא עוזרים לו.

הילדה הבדואית שמתה מקור היתה נכה 100%. עוזרים גם לנכים.

משנים את החברה גם כשאנשים שלא משתקמים נשארים עם צלם אנוש.

חברה שלא מקבלת נכים קשה, זקנים חסרי אפשרויות שיקום, חולים ואנשים אחרים, שלא ישתקמו, היא חברה חולה שרוצה רק את הבריאים והחזקים. "המשוקמים". הקריטריון לחוזק לא משנה אבל משהו חולה אנוש בתפיסה הזאת של עזרה רק ל"שיקום".

אני עוזרת גם לחסרי הסיכוי, שלא נראים יפה. אני אעזור לפחות יפים, שלא יראו טוב אצל מווסתי העל. אני לא אומרת למי שרוצה לתרום ל"משוקמים" וליפים לא לתרום.
הקריטריון שכל הכסף וכל התרומות צריכים ללכת למשוקמים מראה אצלי על חברה חולה ולא משוקמת.
צלם אנוש נשאר אצל בני אדם, גם כשהם נפגעו בתאונה, גם כשהם נרקומנים, גם כשהם הומלסים, גם כשהם חלו קשה וגם כשהם הזדקנו.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך ראשון ינו' 20, 2008 2:19 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
השולט אור​(שולט)
לפני 16 שנים • 20 בינו׳ 2008
השולט אור​(שולט) • 20 בינו׳ 2008
"אני עוזרת גם לחסרי הסיכוי, שלא נראים יפה. אני אעזור לפחות יפים, שלא יראו טוב אצל מווסתי העל. אני לא אומרת למי שרוצה לתרום ל"משוקמים" וליפים לא לתרום.
הקריטריון שכל הכסף וכל התרומות צריכים ללכת למשוקמים מראה אצלי על חברה חולה ולא משוקמת.
צלם אנוש נשאר אצל בני אדם, גם כשהם נפגעו בתאונה, גם כשהם נרקומנים, גם כשהם הומלסים, גם כשהם חלו קשה וגם כשהם הזדקנו."

את כל כך צודקת ג'וזי, פשוט כל הכבוד לך.