אחרי שעה, בערך, אני מתיישב ומביט בה. ידיים פרושות לצדדים, נתונות באזיקי עור וקשורות לרגלי שולחן העץ המאסיבי. לצווארה קולר הדוק, נשימותיה מהירות והחזה שלה גואה מבין החבלים ההדוקים שמלופפים סביבו. סימני הסטירות על פניה מנוקדים בטיפות זרע.
