נוריתE
|
לפני 16 שנים •
24 בינו׳ 2008
אין לי שום תובנות חוצ מאשר לדעת מנסיון שזה תהליך כמו כל תהליך אחר,שצריך לעבור אותו בשלבים,
את מיתפלאת דווקא על הכעס שיש בך,הכעס שהוא לא רק עליו שהוא כביכול או שלא "מכניע" אותך,(או כל מילה אחרת בהקשר הזה),וכמו שאמרת שזה כעס על עצמך כעס על זה שאת ניכנעת לו ולרצונותיו ולדרך שהוא מלמד אותך,כעס על אותו ויתור עצמי של חופש,כשאת במחיצתו. ושימי לב ותזכרי,את מוותרת על אותו חופש שלך,אך ורק כשאת איתו וזה לא גורע ממך שום דבר,בחיי היום יום,כשאת לא איתו. בהם ,את נישארת בדיוק כמו שאת,ואל תוותרי על החופש והעצמיות האלו שלך,מחוצ לקשר, את צריכה להבין שבוויתור כביכול הזה, כשאת במחיצתו,את לא מפסידה כלום ובטח שלא מעצמך אלא רק מרוויחה עוד משהו,זההכל. ולדעתי,שלא כמו שאמרו פה ,ללבן את זהבינך לבין עצמך ואז לפנות אליו את צריכה לפנות אליו ולעבור את זה ביחד ולשתף ולא להסתיר.אבל זאת רק הדעה שלי. |
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
25 בינו׳ 2008
"או להראות לו את הכעס, אלא, לבקש לשוחח איתו, אחרי שאת עצמך הבנת אותו, או לבקש ממנו לעזור לך להבין את הכעס לברר מהיכן הוא בא, בכל אופן אני עושה כך"
אולי לא הייתי מובנת מספיק, אני כל כך בעד תקשורת ושיחות , בלי זה אני לא יכולה לנשום... כל היום מבררת עם עצמי או איתו דברים, מה שהתכוונתי, זה לא מייד להוציא כעסים. זה מה שאנחנו עושות בחיי היומיום (חלקנו לפחות)... זהו הסברתי 
|
|
|
ligoman(מתחלף)
|
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
ציפי היקרה...
ראיתי את אחת מהתגובות בשרשור המפגש אשר התקיים וממש נגע לליבי:
"טרמפ של הרגע האחרון 02:11 03/12/07 שלום לכולם הטרמפ שלי לא יכול להגיע למפגש האם יש מישהו/יא שיוצא מהצפון (רצוי חיפה) ואוכל לנסוע איתו אל הפגישה וחזרה אסתפק גם בצד אחד וחזרה בתחבורה ציבורית תודה zipi58 " חבל שלא ראיתי את השרשור קודם - מפני שבוודאי הייתי מגיע למפגש. בוודאי שהייתי לוקח אותך ומחזיר אותך... מדוע לחזור מאוחר בתחבורה ציבורית? כי אני גם צפוני. הרגשתי מאוד לא בנוח כשקראתי את בקשתך, ותהיתי לעצמי מה בדיוק גרם לי לכך. ראשית, דפקו לך ברז. רצית להגיע והמיועד להיות נהג לא יכול. שנית - את מסתפקת במועט. מה זה מועט - כלום. מידת האחריות האנושית לא מאפשרת לי לחשוב שתצטרכי לחזור לבד, בודדה, בתחבורה ציבורית... תתקשרי ואסיע אותך ספישל . אני מאוד מעריך את רעיון המפגש הונילי... זו הזדמנות לחיזוקים, לקשר בלתי אמצעי בין אנשים החולקים נושא משותף. ואני חושב שאת ראויה לחיזוקים.... אני מרגיש המון חולשה בניסוח הפניה, ומבלי לדעת כמובן את הפרטים - האם ייתכן שחולשתך היא המקור לכעסך? לא פעם כך הוא הדבר. נשלטת לא באה ממקום של חולשה.. אלא ממקום של עוצמה. של יכולת לתת את הכח למישהו אחר. דווקא לשולטים יש קושי להעביר את השליטה.. לכן פנייתך מקשרת אותי להודעתך בפורום הזה... טוב, שוב כתבתי יותר מדי... אבל כרגע אני לבד בחו"ל, אין הרבה מה לעשות כי מאוחר כבר ואין לאן לצאת - אז עיינתי בפורום שבמשך כמה שנים זנחתי... לילה טוב לכולם. שיהיה רק טוב |
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
היי ציפי...
קשר bdsm הוא קודם כול קשר שניבנה בין אנשים שלכול אחד מוגדר
התפקיד מלכתחילה, מעבר לפנטזיה כמובן ניכנסים החיים עצמם ואז זה שונה לחלוטין כי במצב כזה ,התיפקוד בכעסים מקבל משמעות שונה..כמו כול זוג נורמטיבי אחר ,ב bdsm זה מאוד תלוי בטיב היחסים בין שני הזוג.. כלומר אם הם השאירו מספיק ספייס או שהם הפנימו שהיחסים שלהם הם על טהרת ה-bdsm ורק אחד מהם \ן מקבל את המרות של השני\ה באופן קבוע לכן קודם כול טיב היחסים לדעתי קובע מאוד..אם זה על בסיס קבוע או יחסים זמניים..בכול אופן אני חושב שכול כעס או מתיחות חייבת לבוא בדין ודברים בין שני אנשים בוגרים..ול-bdsm במיקרה הזה לדעתי אין שוב אפקט...  שבת שלום בכול אופן בלי כעסים...
|
|
|
| ערגה |
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
Re: ציפי היקרה... ligoman כתב/ה: ראיתי את אחת מהתגובות בשרשור המפגש אשר התקיים וממש נגע לליבי:
"טרמפ של הרגע האחרון 02:11 03/12/07 שלום לכולם הטרמפ שלי לא יכול להגיע למפגש האם יש מישהו/יא שיוצא מהצפון (רצוי חיפה) ואוכל לנסוע איתו אל הפגישה וחזרה אסתפק גם בצד אחד וחזרה בתחבורה ציבורית תודה zipi58 " חבל שלא ראיתי את השרשור קודם - מפני שבוודאי הייתי מגיע למפגש. בוודאי שהייתי לוקח אותך ומחזיר אותך... מדוע לחזור מאוחר בתחבורה ציבורית? כי אני גם צפוני. הרגשתי מאוד לא בנוח כשקראתי את בקשתך, ותהיתי לעצמי מה בדיוק גרם לי לכך. ראשית, דפקו לך ברז. רצית להגיע והמיועד להיות נהג לא יכול. שנית - את מסתפקת במועט. מה זה מועט - כלום. מידת האחריות האנושית לא מאפשרת לי לחשוב שתצטרכי לחזור לבד, בודדה, בתחבורה ציבורית... תתקשרי ואסיע אותך ספישל . אני מאוד מעריך את רעיון המפגש הונילי... זו הזדמנות לחיזוקים, לקשר בלתי אמצעי בין אנשים החולקים נושא משותף. ואני חושב שאת ראויה לחיזוקים.... אני מרגיש המון חולשה בניסוח הפניה, ומבלי לדעת כמובן את הפרטים - האם ייתכן שחולשתך היא המקור לכעסך? לא פעם כך הוא הדבר. נשלטת לא באה ממקום של חולשה.. אלא ממקום של עוצמה. של יכולת לתת את הכח למישהו אחר. דווקא לשולטים יש קושי להעביר את השליטה.. לכן פנייתך מקשרת אותי להודעתך בפורום הזה... טוב, שוב כתבתי יותר מדי... אבל כרגע אני לבד בחו"ל, אין הרבה מה לעשות כי מאוחר כבר ואין לאן לצאת - אז עיינתי בפורום שבמשך כמה שנים זנחתי... לילה טוב לכולם. שיהיה רק טוב בוקר טוב לך אי שם בחו"ל. אז קודם כל אפתח בכך שחבל שלא היית בעצמך במפגש , ואם תהיה מעוניין במפגשים אחרים שיתקיימו בעתיד אשמח אם תפנה אלי בפרטי ונכניס אותך לרשימה.
להערכתי האישית התגובה שלך כאן לציפי מקומה במקום יותר פרטי אל ציפי אולם מה שכן מצא חן בעיני היא הרגישות והנכונות להודות בדברים שנגעו בליבך כמו גם האחריות. אולי עוד נשאר קורטוב אבירות בעולם?.... והדבר האחרון, עניינה אותי ההגדרה "מפגש וונילי". לא שזה רע אולם הופתעתי להגדרה. האם כוונתך שבהיותו מפגש חברתי ולא מסיבת play party הוא הופך להיות וונילי? שבת שלום לכולם, ערגה. |
|
|
| zipi62 |
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
תודות
שלום לכולם
אני מודה לכל התגובות שנכתבות מסתבר שישנן השקפות רבות ודרכים רבות לראות ולהתמודד עם אותה הבעיה גם אני חושבת שההידברות היא דבר חשוב ביותר עם הבנה או בלי הבנה של הסיבה לכעס לא תמיד הסיבה חשובה, אלא הכעס עצמו הנגיעה בכעס והדיבור עליו היא שתביא בסופו של דבר את התובנה לא תמיד הכעס הוא ישיר נגד האדון אך משהו בהתנהגותו מעלה כעס ישן למעלה וכאשר אדון כזה או אחר לא מוכן כלל להקשיב לכעס, כי הוא טוען שלשפחה אין זכות לכעוס על אדונה פה מתעוררת הבעיה, ואכן בעיה זאת גרמה בסופו של דבר לסיום הקשר. "מאסטר" אני לא מסכימה עם דעתך שאומרת שלא תמיד צריך לשתף את האדון במה שמרגישים, דעתי הפוכה משלך, צריך לדבר על הכל וללבן את הדברים עד הסוף, רק כך ניתן לבנות קשר עמוק המבוסס על אמון עם אדון או בכל קשר בכלל. שבת שלום zipi62 |
|
|
| ערגה |
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
מילים כדרבנות
כל מילה במקום,
אין מה להוסיף.
|
|
|
אדון שי(שולט)
|
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
Re: תודות zipi62 כתב/ה: שלום לכולם
אני מודה לכל התגובות שנכתבות מסתבר שישנן השקפות רבות ודרכים רבות לראות ולהתמודד עם אותה הבעיה גם אני חושבת שההידברות היא דבר חשוב ביותר עם הבנה או בלי הבנה של הסיבה לכעס לא תמיד הסיבה חשובה, אלא הכעס עצמו הנגיעה בכעס והדיבור עליו היא שתביא בסופו של דבר את התובנה לא תמיד הכעס הוא ישיר נגד האדון אך משהו בהתנהגותו מעלה כעס ישן למעלה וכאשר אדון כזה או אחר לא מוכן כלל להקשיב לכעס, כי הוא טוען שלשפחה אין זכות לכעוס על אדונה פה מתעוררת הבעיה, ואכן בעיה זאת גרמה בסופו של דבר לסיום הקשר. "מאסטר" אני לא מסכימה עם דעתך שאומרת שלא תמיד צריך לשתף את האדון במה שמרגישים, דעתי הפוכה משלך, צריך לדבר על הכל וללבן את הדברים עד הסוף, רק כך ניתן לבנות קשר עמוק המבוסס על אמון עם אדון או בכל קשר בכלל. שבת שלום zipi62 ההסתכלות של הנשלטות שבחרו להגיב כאן היא מתוך ראיה מאוד צרה . ואם כעס הוא דבר לגיטימי גם כאשר מדובר בכעס ישן שעולה במערכת היחסים הנוכחית אז גם לאדון מותר לכעוס מאותן הסיבות על הנשלטת הנוכחית ? ולהביע את הכעס הלכה למעשה ? בעיניי צריך לעשות הפרדה בין הכעסים מהסוגים השונים . ועל מנת לעשות זאת קודם כל צריך לברר בינך לבין עצמך מה המקור של הכעס . נתקלתי לא אחת בנשלטות אשר ראו בתפקיד האדון תפקיד שמייצג את כל האוטוריטות בחייהן . החל מהאבא שלהן וכלה במורים ובבוסים שלהן ובהחלט יתכן שגם אדונים קודמים שהיו להן . הכעסים שלעיתים הופנו היו במקור כעסים שנבעו כלפיי האוטוריטות הללו מהעבר . וללא קשר ישיר וממשי לקשר המתקיים בהווה . אלא יותר בהתייחסות הסימבולית של התפקידים . ועל כן קודם כל צריך לעשות את הבירור הנדרש מהיכן נובע השורש של הכעס . אני מתוך הידיעה שהנשלטת הנוכחית שלי לא אמורה לשאת על כתפיה את עול העבר לא אפנה אליה כעסים לא פתורים מעברי . ואני מצפה ליחס דומה מצידה עד כמה שזה אפשרי . אני גם מאמין שלאחר שבוצע תהליך בירור הכעס והתברר כי הכעס נובע מהקשר הנוכחי או מפעולה מסויימת שננקטה במהלך הקשר .גם אז אין שום לגיטימציה לאף אחד מהצדדים לפנות לצד השני מתוך כעס ומתוך התפרצות . אפשר ורצוי לשוחח על הדברים . להעלות אותם לדיון ולהסביר מהצד שלך את הדברים כחלק בלתי נפרד מתוך התקשורת שנבנית בין הצדדים ומתוך כבוד הדדי . כעס הוא אולי תחושה מובנית בכל אדם . אבל ההתנהלות עם התכונה הזו היא מה שמבדילה בין בני אדם . קיימת סברה אצל נשלטות שאם הן נמצאות בעמדה של הנשלטת אז הן כביכול לא מחוייבות לשום איפוק עצמי . והן כחלק מההוויה חייבות להוציא כל דבר בשניה שזה מתרחש . והאדון מתוקף הסמכות שהן מעניקות לו חייב להתמודד עם כל זה . אני לא מסכים עם הגישה הזו . בדיוק כפי שלא אסכים עם גישה שתטען כי אדון יכול להשתמש בנשלטת שלו למטרת פורקן התיסכולים האישיים שלו . להיות אדון זה אומר להיות קודם כל אדם טוב . וללמוד לשלוט בכעסים שלך ולדעת לפתור אותם בדרך חיובית . ואותו הכנ"ל לגבי נשלטת . עצם זה שאת בתפקיד הנשלטת לא פוטר אותך מלהיות קודם כל אדם טוב . וללמוד לעשות את ההפרדות בין הכעסים השונים . וגם אז לדעת איך לפתור אותם ולא פשוט להטיח אותם בבן הזוג . זה יותר קשור ביכולות שלך כאדם מאשר בתפקיד בו את נמצאת בו . נכון שבקשר שמבוסס על שליטה יכולים לעלות ולצוף כעסים שלא היו מופעים בקשרים אחרים . אך זה עדיין לא נותן את הלגיטימציה לנהוג בדרך שונה . בסופו של דבר מדובר בהתנהלות . אם תיכעסי ותביעי עצמך בצורה של כעס הרצון להבין אותך יקטן . ואם תעלי את הדברים בצורה של שיחה על דברים שמפריעים לך , יהיו קשובים לך . ואז גם אם תשתפי את האדון בכעסים שלך על העבר ( שרלוונטים או לא רלוונטים לקשר הנוכחי )הוא יפרש זאת לרוב כאקט של אמון בו וינסה להבין אותך . הדרך של להטיח באדון כעסים תגרום לו להגיב בדרך שתהיה הרבה פחות קשובה לך ולצרכים שלך . ומיכאן שהחמצת את המטרה כולה . ולעיתים קרובות אף את הקשר בכללותו . |
|
|
| adam sky |
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
רוחות מן העבר
תקבלי או לא אבל זאת התשובה לשאלתך, מדויקת וחותכת בבשר החי
את בחרת בנשלטות מתוך צורך לבצע תיקון של חוויה מן העבר. חוויה טראומתית מצאה את מקומה אצלך בתת מודע במטרה להחשף בבגרותך כאשר תוכלי להכיל אותה. הנשלטות היא תמונת הראי של הטראומה בעולם הנגלה הכעס הוא זכרון ריגשי ששיך לטראומה ולא למערכת היחסים הנוכחית הרגש מושלך על ההווה כהילו שיך להיום. את עתידה להביא את עצמך למצב שבו רגש הכעס יגדל עד כדי בילתי ניסבל בנקודה זאת תיהיה חייבת לחבר בין הכעס והאירוע מן העבר = כתוצאה מן החיבור התראומה תנוטרל הכעס יעלם הצורך בנשלטות ילך לדרכו. רק אז תינתן לך הבחירה החופשית איכן להיות למעלה או למטה, וזאת מבחירה ולא מצורך שכולל התנגדות וכעס. Adam sky |
|
|
| ערגה |
לפני 16 שנים •
26 בינו׳ 2008
Re: רוחות מן העבר adam sky כתב/ה: תקבלי או לא אבל זאת התשובה לשאלתך, מדויקת וחותכת בבשר החי
את בחרת בנשלטות מתוך צורך לבצע תיקון של חוויה מן העבר. חוויה טראומתית מצאה את מקומה אצלך בתת מודע במטרה להחשף בבגרותך כאשר תוכלי להכיל אותה. הנשלטות היא תמונת הראי של הטראומה בעולם הנגלה הכעס הוא זכרון ריגשי ששיך לטראומה ולא למערכת היחסים הנוכחית הרגש מושלך על ההווה כהילו שיך להיום. את עתידה להביא את עצמך למצב שבו רגש הכעס יגדל עד כדי בילתי ניסבל בנקודה זאת תיהיה חייבת לחבר בין הכעס והאירוע מן העבר = כתוצאה מן החיבור התראומה תנוטרל הכעס יעלם הצורך בנשלטות ילך לדרכו. רק אז תינתן לך הבחירה החופשית איכן להיות למעלה או למטה, וזאת מבחירה ולא מצורך שכולל התנגדות וכעס. Adam sky זה אמנם לא השירשור שלי אולם לא התאפקתי ואני חייבת לשאול, מנין לך הידע הספציפי אותו ציינת? או שבעיניך כל בחירה בצד הנשלט הוא מתוך מקום של טראומת ילדות? כל הנשלטות כועסות אל דמות ספציפית ולכן כועסות על השולט? ממש ממש לא ברור לי מנין ההצהרות הללו. |
|
|