נזמית לופתת
|
לפני 16 שנים •
11 בינו׳ 2008
ואני בכלל חושבת שעונש הוא מקום לפורקן עצמי חזק וחיובי מאוד, שבו מתאפשר לי להשתחרר מן ההרגשה האיומה של המשגה ומהתחושה המתסכלת של של האשמה, לא משנה באיזה אופן הוא בוחר לעשות כן וזה לא אומר שהגיע לשם מתוך כעס, אלא מתוך הבנה. כתבה את זה פעם אחת מחברות הכלוב בצורה שהייתה הכי קרובה לליבי ועוררה בי רצון עז לחבק אותה. לכן פשוט אצטט אותה.
gillian כתב/ה: טעיתי.
זה לא כל כך משנה מה בדיוק היה. מאסטר חשב שזאת לא טעות נוראה כל כך, ושכל אחד היה עלול לעשות טעות דומה. אבל סדר צריך להיות, ומי שטועה משלמת. וככה יצא, שהייתי צריכה לקבל עונש על הטעות. אני לא עושה הרבה טעויות, ולכן לא יוצא כל כך שאני צריכה להיענש. אבל כשכבר יצא שטעיתי, אני מעדיפה לקבל עונש, ולא שמאסטר יסלח לי בלי להעניש, ככה סתם. אם אני לא מקבלת עונש נשארים לי רגשי אשמה, ולמשך כמה ימים אני לא מתפקדת כרגיל. לכן, בכל פעם שאני טועה אני מספרת את זה למאסטר בהקדם האפשרי, ומבקשת ממנו להעניש אותי. העונש נותן לי אפשרות למרק את המצפון שלי, להתחטא מן החטא, ולפתוח דף חלק ולבן. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 16 שנים •
4 בפבר׳ 2008
עונש הוא הרבה דברים להרבה אנשים
החל מתירוץ סקסי לעשות את מה שבאמת רוצים (ונהנים ממנו מאד) וכלה במשהו שמישהו/י אחר עושה לך, בגלל שעברת על איזשהו כלל שהוסכם ביניכם (ואת/ה בכלל לא נהנים ממנו).
מבט שמנסה לסכם כמה היבטים על עונש ניתן למצוא במאמר של ערגה כאן - http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=178767&blogcode=7531759 |
|
|