משטרת המחשבות

משטרת המחשבות

שלגי • 7 בפבר׳ 2008

לפני לא מעט שנים, עת פרץ האינטרנט לחיי (אי שם במילניום הקודם) גיליתי אתר
ששמו היה "סוכנות ארוטיקה". כפי שמרמז השם, האתר עסק בסיפורים ארוטים לא לומר
פורנוגרפיים אותם כתבו הקוראים.

באתר הזה נתקלתי לראשונה בשירה. שירה על פי כתיבתה היתה בחורה כבת שלושים, שפחה,
שתארה את הקורות אותה עם אדון שהיה לה על פני כשניים עשר פרקים באתר.
הסיפור אותו כתבה שירה, שלמיטב זכרוני טענה כי הוא אוטוביוגרפי, היה עבורי חוויה מכוננת,
קראתי אותו בעינים כלות שלא לומר כוס מרטיב והבנתי על עצמי הרבה מאוד דברים.

לו שירה היתה מפרסמת את הסיפור היום בכלוב, אני רק יכולה לשער את המהומה שהיתה
מתחוללת כאן. כל כך הרבה אלמנטים שאינם מסתדרים עם השילוש המקודש היו שם, שהגברת
שלא לומר אדונה היו מוקעים בכיכר הכלוב.

הרבה דברים שנכתבו שם ב"סוכנות", כולל סיפורים של "זר", שכאן מעז כנראה רק לכתוב שירה מיינסטרימית
למדי בימים אלו (בלי להעליב "זר", דבר לא ישווה בעיני לאותם סיפורים של אז), היו מוקעים בכיכר
הכלוב ההומה (מה שתמיד מזכיר לי סצנה מסויימת מבריאן כוכב עליון, אבל נעזוב את זה, כי זה פוסט
עצבני ולא הומוריסטי)

מה שניסיתי לומר בשעת בוקר מוקדמת מידי זו, זה שלי כבר לא כל כך נעים להיות בגירסה
הבידיאסמית של ג'ורג' אורוול - די כבר עם משטרת המחשבות, אי אפשר לקרוע לגזרים כל מי
שטיפה חורג לכאורה מהשילוש הקדוש.

לא כל מי שטוען שדבריו אמת, אכן כותב אמת. לא כל מי שאינו מקיע רצח בפומבי, תומך ברצח.
אי אפשר לקטול כל דבר שמריח קצת רע בעיניכם, מה באמת יוצא לכם מזה חוץ מלהרגיש נורא
צודקים וחזקים?

(נורא מתחשק לי לכתוב עכשיו "די לכיבוש" אבל זה כבר פוליטיקה ואז יעיפו אותי בכלל מהכלוב,
אז אסתום).

יום טוב לכולם

האמפרי • 7 בפבר׳ 2008

את רואה? ידעתי שתחזרי בסוף הביתה.
(אגב, היה לך טלפון מגדעון לוי אבל אמרתי לו שינסה אותך בנייד).

בהחלט קשה ובלתי נסבלת היא השמרנות החשוכה והמחשיכה שעולה כאן
מדי פעם אבל הדרך הטובה והבריאה בעיני היא לאגנר אותה אם כי נכון
שישנם מצבים בהם היא מופיעה לך מול הפרצוף ללא הכנה מוקדמת ולאחר
יום צפוף שעבר עליך ואז כל מה שבא לך זה לצרוח על אותו שמרן:

"יהווה יהווה יהווה יהווה יהווה יהווה...."

או אם זה נופל על חנוכה אז: "באנו חושך לגרש"

(איך שנוח לך).

הסכמה

gilsherr • 7 בפבר׳ 2008

מעכשיו רק כאמצעי זהירות אני אדרוש הסכמה לפני כל צעד,
יחסי המין שלי ייראו מעתה כך:
אפשר לנשק לך יקירתי?
כן,,,
גם בלחי?
כן..
שימי לב: אני עומד לאחוז בזרועך!
טוב..
זה עלול להכאיב לך מעט,את בטוחה שאת מסכימה?
כן
אופס סליחה, הברכיים שלנו השתפשפו בטעות...ומבלי שביקשתי את הסכמתך המפורשת!
לא נורא
אני עתיד ללטף את שיערך יקירתי,מוכנה?
נו!
נו? סיכמנו שנו זו מילת הביטחון שלנו! את רוצה שנפסיק?
לא! התכוונתי לנו יאללה!
מצויין, אני מעוניין להוריד את מכנסי כעת. לצערי אינני יכול לעשות זאת מבלי שתתני את הסכמתך מראש ובכתב,אין לי שום כוונה להסתבך במעשה מגונה בפומבי את יודעת...
טוב אני אכתוב..
עדיף שתנסחי את המכתב כך יקירתי...את יודעת, איימי ,לעולם אין לדעת מתי היא תופיע פתאום ותמצא משהו פסול במעשינו...
אני מכתיב יקירה, אני חופית בת שימעון מסכימה בזאת כי וכי ו/או ו/או
אני לא רוצה לכתוב יותר! היד כואבת לי!
אבל את יודעת יקירתי,איימי ומשטרת המין שהיא ייסדה... הם יזרקו אותי לכלא....את חייבת!
נו כבר דיי!
תכתבי כבר אני חרמן!
אמרתי נו י..בן זונה... מילא את הדיי לא הבנת אבל את הנו? מילת הביטחון שלנו! סוטה מושתן!
איימי!

מצטרפת

Lanya Colson • 7 בפבר׳ 2008

אני חייבת להצטרף בלהט ובלב שלם לשלגי ולהאמפרי.

(ואולי אני אפילו אוכל לנסח את עצמי בבהירות, אחרי כוס קפה או משהו)

לניה

שוטרת* • 7 בפבר׳ 2008

אני יותר ממסכימה איתך, אבל..
"זר" ודומיו הנם זן נדיר ואיכותי (יפה לך להסמיק ). אני חושבת שכל משטרת ה"ספאנקמיקינקי", קמה בעקבות פרץ גל הטינאייג'רים במיינד, שחיים על פי המוטו של "אנסתי והתעללתי ולכן אני גבר גבר דומסוכן וסקסי".
מעטים האנשים שמבינים את רמת האחריות , עוד יותר מועטים הם אלו שבאמת יש להם את הרמה הזו , וכדי להתעלם מהSSC , את צריכה שהם יהיו נטולי אגו , בעלי יכולת הבחנה ,ראיה חדה ולעומק ואחריות בוגרת.
עכשיו תעני לעצמך. כמה כאלו שעומדים בקריטריונים האלו , יצא לך לראות כאן לייטלי?
יש הבדל בין אלו שכותבים "היא עברה סשן קשה שחצה כל גבול אפשרי שלה , ואז זרקתי אותה להתמודד עם זה לבד" , ובעצם נשארים בחדר השני כדי להקשיב לנשימותיה ולהשגיח עליה כמו נץ, לבין אלו שבאמת הולכים.

Lanya Colson • 7 בפבר׳ 2008

את בעצם אומרת שאין מרווח בין מציאות לפנטזיה?
מי שכותב על אונס באמת אונס?
חשבתי שאנחנו בענייני סובלימציה כאן.

שלגי • 7 בפבר׳ 2008

לא בכדי פירסמתי את הפוסט הזה באופן עצמאי וללא קשר לשרשור זה או אחר. אינני מדברת על
מקרה ספציפי אלא על תחושה מתמשכת.

ואת יודעת מה שוטרת, המסוכנים באמת - לא יפתחו בלוגים פרובוקטיביים כאלה או אחרים אלא
ידברו מילים יפות על SSC ובשעת השין יחרבו הכל - לא על זה מדובר כלל וכלל.
אני מדברת על חופש ה מ ח ש ב ה והיכולת להביע אותה במילים מבלי להסקל. את זה איבדתי כאן,
כל הגיג יש לסייג ב" אני לא תומך באונס, רצח ושפיכות דמים, בלה בלה בלה" - זה מה שקורה לנו
ולצערי אלטרנטיבות אין.

ואני אוסיף

Lanya Colson • 7 בפבר׳ 2008

היה לי בלוג (תחת ניק אחר)
חלקו פנטזיה, חלקו מציאות

יום אחד, אחרי אחד מאותם שרשורי ''תראו איזה בלוג נורא'' שנגמרו במחיקת בלוג (של מישהו אחר בכלל, אם או בלי התערבות כלובי) - פשוט מחקתי את שלי באופן יזום.
החשבון היה פשוט - אני מעדיפה שלא יהיה בלוג מאשר להכנס יום אחד לכלוב ולמצוא איזה מתחסד מצטט את הבלוג שלי ומסביר כמה זה נורא לא בסדר שאני לא עושה אפטייר קייר.

הנה לך משטרת מחשבות בפעולה.

היודע איך • 7 בפבר׳ 2008

יש בעיה בלאגנר את הטמטום או איך שהגדרתם את זה "שמרנות".
כנופיית הצדקנים הזו תנסה לעשות את המוות לכל מי שיביע דעה אמיתית.
יש מי שזה לא ממש מזיז לו אבל יש גם אנשים שנרתעים בגלל זה מלחשוף דברים מעניינים או מלהשתתף בדיונים שהופכים סוערים ואישיים.
הקנאות הדתית שבה כנופיית החושך הזו מתייחסת ל"שליחות" אותה היא לדעתה ממלאת, יכולה לשמש בקלות מודל לאיך התפתחו תופעות כמו האינקוויזיציה בקרב העמים שנחשבים לנאורים ביותר.
העדר הזה הוא בדיוק אותו העדר שיגיד (באותה רמה של קנאות אגב) "חיה ותן לחיות" כשאתה תראה להם ה"חשוך".
ראיתי כאן הצעה של מישהי, שוותיקי הכלוב יתחילו להחליט מה צריך להיות כתוב כאן ומה לא.
כמובן שלדעתה של המציעה, היא צריכה להיות בין המחליטים (למרות שהיא פה פחות משנה וחצי)
ראיתי כאן מישהו שטוען שSSC הוא תקן. כזה תקן חמור וחד משמעי עד שאפילו כתיבה הכופרת באותו ה"תקן" מהווה כפירה חמורה בעקרונות מקודשים והופכת אותך לחלאת המין האנושי.
(חזרנו לסוגריים בשביל להגיד שאותו קנאי דתי כתב מייד לאחר מכן שגם הוא לא מאמין במילת בטחון...)
התופעה הנוראית הזו היא מתכון בדוק להרס הדיון, פונדמנטליזם חשוך מהסוג הגרוע ביותר.
שום התפתחות ושום חתירה לאמת לא מושגות בדרך הזו.
לסיכום, כמה ציטוטים מפס"ד "קול העם" אשר ניתן בשנת 53 ומשמש עד היום כמקור המשפטי החשוב ביותר לחופש הביטוי:
" כאשר בני אדם יבינו כי הזמן הביא להשמטת הקרקע מתחת לאמונות לוחמות רבות, אזי גם יאמינו . . . . . כי המטרה הטובה. אליה הם שואפים סופית, תושג בדרך יעילה יותר ע"י הסחר החפשי בדעות - כי המבחן הטוב ביותר לאמת הוא כוחה של המחשבה להתקבל בהתחרות שבשוק. וכי האמת מהווה את היסוד היחיד להגשמת שאיפותיהם בדרך בטוחה."

"אילו היו כל האנשים שבעולם זולת אחד בדעה אחת ורק אדם אחד היה בדעה נוגדת, לא היה להם יסוד להשתיקו יותר משהיה לו, אילו היה בידו הכוח, להשתיקם"
ואחרון למרות שכל פסק הדין מאלף לקריאה:
"הנך באמת מאמין בחופש הדיבור, אם נכון אתה להרשותו גם לאנשים אשר דעותיהם נראות בעיניך, מוטעות ואף מסוכנות"

קורבן, זהירות ופתיחות

כלבת אלפא • 7 בפבר׳ 2008

ישנו סיפור בברית החדשה על קבוצת צדקנים שבאו עם אישה שנאפה אל ישו וביקשו לסקול אותה באבנים כפי שמתבקש החוקי התורה. אחרי שקבלו התעלמות פעם ופעמיים נענה להם מר ישו וענה. "זה אשר אין בו חטא יידה את האבן הראשונה", אט אט נעלמו האנשים סביבו עד שנשארו רק היא והוא..
__________________________

את הקשר אשאיר לכם, אבל ברצוני לחדד מספר דברים:
1. יש פה אנשים שזכו לחוות מדרגה ראשונה ושניה עד כמה ניתן לנצל ולהשתמש בשליטה לרעה. אנשים ניזוקו פיזית ונפשית נזק רב מאד. אל לנו להתפלא כאשר הם מרימים קול זעקה רמה למראהו של צל של ניצול ופגיעה ולא בכדי, ועלינו לכבד אותם, כי הם הם שומרי ראשנו. הם אלו שעוזרים לנו לפקוח עינינו להשמר במעשינו.
2. אף אחד לא מושלם וכולנו מועדים לפורענות, ואין איש שיכול לאמר חף מפשע אני, שהרי זו יוהרה גמורה. וגדרות כמו גבולות ו"שפוי בטוח ובהסכמה, ו"שולט לא יעשה במחדל ו/או מעשה, כל דבר העלול לפגוע בנשמת שפחתו בהווה או בעתיד. כי בידיו נתנה נשמתה לאוצרה" (ותודה לבלוג ממנו שאלתי את המשפט). תפקידם לשמור לא רק על זולתנו, אלא קודם כל עלינו מפני עצמנו.
3. מסתובבים בכלוב מגוון רחב ביותר של אנשים, חלקם זרים גמורים לעולמנו, חלקם זה מקרוב באו, וחלקם הייתי מעדיפה לטובתם כי ידירו רגליהם מכאן. הם עלולים לקרא בלוגים כאלו ואחרים ולקבל ראיה מעוותת של המציאות, או רעיונות לא בריאים. מעטים מידי אלו הטורחים באמת ובתמיד ללמוד לעומק את התחום, את המותר והאסור, ממה להזהר, מה מסוכן, איך לפעול נכון בסיטואציות שונות. בקיצור קופצים למים העמוקים, בלי אפילו לקרא תחילה את האלפוני.

אני חושבת שיש מקום לכל אחד לכתוב כרצונו, בין אם אנו מסכימים לדעתו או לא, אך אני חושבת שחשוב לא פחות, להגיב. כפי שלאחד מותר לכתוב דברים שאינם עולים בקנה אחד עם SSC כך לכל אחד מותר להזדעק, מכאן בדיוק מגיע חופש הביטוי. וכאן גם בדיוק מגיע הצורך ב"ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
זה שרוצה לכתוב על זונות שיבושם לו, וזה שמזדעק מצויין, וכך כל אחד ישתמש בשיכלו, כדי לקחת מה שהוא רוצה ממי שהוא רוצה. ובא לציון גואל