שוטרת*
|
לפני 17 שנים •
28 בספט׳ 2007
מצב רוח הזוי..
הממ.. נקרא לזה .."נסיון"?
******************************************************************************************************** "כנסי למשרד" היא נטועה בפתח הדלת , הדרדסית הטיפשה הזו. מבט שמנסה לשדר קשיחות, ידיים שלובות.ממתינה. עושה את דרכי אליה, חושבת כמה לא בא לי על המקום הזה , על הקירות האלו , על הלקוחות הקרצייתיים האלו. לא מביטה בה ודוחפת את עצמי פנימה, דרכה. מתיישבת על הכיסא בחוסר חשק מובהק. היא מתמהמהת דקה , וניגשת לשבת מאחורי השולחן הענק שרק מדגיש שוב עד כמה קטנה ומעצבנת שהיא. "תראי," היא מתחילה במונולוג "באמת שניסיתי, ספגתי המון , סבלתי יותר מדי, זה כבר לא אפשרי להמשיך כך, את חייבת להבין ש.." "ש..? 'או ש.. או ש..?' , לא היינו כבר בשיחה הזו?" מבט העגל הסתום שלה ננעץ בי, נראה לי שהוא אמור לשדר קצת כעס. השיעמום שלי בה מתחלף במשהו אחר.. היא מתחילה לשעשע אותי.. מותחת את החבל עוד קצת.. מתרווחת בכיסא, נשענת אחורנית, פורשת רגליים קדימה, עוטה ארשת משועממת שאי אפשר לטעות בה.. וממשיכה. "עכשיו, תראי את. ברור לי שמה שאת מבקשת - תקין לגמרי, בהחלט בגדר הסביר. ברור לי שאת מצפה לדברים טריוויאלים. אבל מה שאת לא מבינה, זה דבר אחד פשוט. לא בא לי . לא בא לי להענות לבקשות שלך, וממש,אבל ממש", מתיישרת בכיסא ונשענת לכיוונה, " לא מעניין אותי למה את מצפה." וחוזרת להישען אחורנית. משועשעת מהמבט ההמום שעל פניה.. אך לראות אותה נעמדת ב"מלוא"קומתה , מצביעה על הדלת וצווחת "עופי מכאן!" , כמעט גרם לי להתגלגל מצחוק. הגיע הזמן להתחיל לשחק כמו שצריך, כמו שאני רוצה. מספיק להיות נחמדה. מעיפה את הכיסא ממני ,בתנועה מהירה הדלת נטרקה וננעלה , 4 צעדים מהירים והיא כבר מולי,מתחתיי, בלי השולחן הזה שחוצץ ומגן עליה. שתי ידיי מונחות על השולחן ומהוות ככלא זמני לגופה הקטן שמצא עצמו בינהן. יד ימין שלה מנסה להדוף - יד שמאל שלי מהדקת אותה חזרה למקומה, על ידה השניה, מנוטרלת. מנסה לבעוט , אך מוצאת את שתי רגליה כלואות בין רגליי, הרבה יותר חלשה ממה שחשבתי שהיא.. בידי השניה אוחזת בשיערה , מושכת אותו בגסות אחורה , מביטה בגוף הקטן שלה , בצוואר שלה.. לא נמשכת אליה בכלל , ועדיין, רוצה להכניע אותה , להתעלל בה , לשחק בה. החזה הזקור שלה פשוט מזמין את זה .. נוגסת בה בפיטמה, בעוצמה מתגברת.. שומעת אותה נאנחת , זונה שכמוה.. רוכנת אליה, בטון ברור וחזק מסבירה לה שהיא הולכת להרגע , ואז מוסיפה.. "עכשיו תשתקי, ותתחילי להיות מועילה, זונה." |
|
|
עדן1(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
28 בספט׳ 2007
ממממ
עכשיו אני מתחילה להבין למה תמיד רציתי להיות מנהלת
|
|
|
פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 17 שנים •
2 באוק׳ 2007
המממ אני תוהה אם "הנסיון" כבר בוצע בסיטואציה כל שהיא במציאות... *פוער עיניים בציפיה*
|
|
|
פעם פרח(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
2 באוק׳ 2007
Re: מצב רוח הזוי.. שוטרת* כתב/ה: הממ.. נקרא לזה .."נסיון"?
לא יודעת איך היא מרגישה... אבל לפחות מבחינת הצופה הספציפית הזאת, הניסיון הצליח. אפשר להמשיך. ואם צריך לבקש יפה, אז בבקשה עוד 
|
|
|
the_drow(שולט)
|
לפני 17 שנים •
4 באוק׳ 2007
אהבתי מאוד!!
המשך בבקשה 
|
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 16 שנים •
5 בפבר׳ 2008
המשך
היא נלחמת , אבל לא ממש. יש לזה רק סיבה אחת. היא רוצה , אבל צריכה שיכריחו אותה. ולי אין שום בעיה להכריח , ההפך הוא הנכון.
מושכת את שיערה מעבר לשולחן כך שראשה נאלץ להישען עוד יותר , ידיה מונפות באוויר מנסות לאחוז בי , אוחזות בי. היא צובטת , הזונה הקטנה , לא מזיז לי . מושכת את חולצתה למעלה , לוקחת את הסלולרי ,מצלמת אותה , ומעיפה אותה ממני. "שתינו הבנו כבר שהעבודה הזו לא ממש מעניינת אותי , נכון כלבונת ? ואת זה שאין לך שום כוח עלי , גם הבנו . מה שעוד לא הבנת , זה איזה כוח יש לי עלייך." מחייכת ומראה לה את התמונות שלה. "עכשיו , או שתסתמי ותתנהגי ממש יפה , כך שאני אהיה ממש מרוצה. או שכל המשרד הולך לראות אותך כמו הכלבה הקטנה שאת. ותשתדלי לא להיראות כל כך מרוצה. זה ממש מוריד לי מההנאה." הפנים הסמוקות , המבוהלות מלאות הדמעות היו יכולות לבלבל אותי אם לא הייתי רואה את הזיק בעיניים, ואת נשיכת השפתיים הלא רצונית. "את המשך היום אנחנו נבלה במשרד שלך , וזה בסדר , את יותר ממוזמנת לשבת בכיסא הבוסית שלך. הוא כל כך ענק ואני אוהבת לראות עד כמה קטנה זה מראה אותך. קדימה, שבי!" היא נשארה עומדת , המומה, אילמת, מורדת. כמו שאני אוהבת.. "אז אני מבינה שלא ברורה לך פקודה כמו 'שבי'" אמרתי תוך כדי שאני מלפפת את שיערה בידי , לאט לאט , עם חיוך ומבט חודר. "ארצה!" אמרתי ומשכתי את שיערה כלפי מטה , מעיפה אותה על הכיסא. "מרגע זה , את עונה לי ב"כן גבירתי", על כל דבר. בדיוק כמו שאת אוהבת לדרוש מהעובדים כאן לדבר אל לקוח מכובד במיוחד. אני ברורה?" "כ..כן... כן גבירתי." ענתה במבט מושפל. את השעה הקרובה עד סיום העבודה , העברנו במשרד , תוך כדי הסבר מפורט על מה היא הולכת לעבור. כל אותן חששות ששמעתי בקולה נותחו ופורקו, מעיפה את מה שנשמע כסתם פחד ומתייחסת למה שברור לי שיהרוס אותה, מראה לה כל אותו הזמן , שכמעט לכלום ממה שהיא אומרת אין משקל. נהנית מחוסר האונים שהיא מקרינה. המקום התרוקן. "כלבונת. שמעתי שיש פינה מיוחדת בה את מפטרת את העובדים. לא יודעת למה , אבל אלו שפוטרו מספרים שזה ממש משפיל. קחי אותי לשם." "כן גבירתי" , אמרה והחלה צועדת לכיוון היציאה. נעצרה כאשר שמעה את צחוקי והביטה בי "למה את צוחקת גבירתי?" "אני צוחקת, זונה קטנה ומניפולטיבית שכמוך, כי משעשע אותי לראות כמה את אוהבת לשמוע אותי אומרת לך 'ארצה'" "אני לא!" מחתה "אז במקום לילל לי כמו כלבה מטומטמת , עופי על ארבע, ומייד , וזה אמור להיות לך ברור, כי ככה כלבה צריכה ללכת." היא הובילה אותי אל במה גדולה , ותיארה לי איך הי הייתה עומדת על הבמה , משאירה את אותו עובד מסכן שם למטה למרגלותיה , נתון לחסדיה , ושם ניתן לו גזר הדין. "אני יכולה לשאול שאלה , גבירתי?" "זריז." "את מתכננת לעלות לבמה ? את מנסה להראות לי מה התחושה? ובבקשה אל תחייכי.. זה מלחיץ אותי.." לא הצלחתי לכבוש את החיוך, האמת שגם לא ניסיתי. "כלבונת.. מה הבעיה להשפיל אותך כשאני בגובה? אני רוצה שתרדי נמוך. הכי נמוך. " התיישבתי על מדרגת הבמה. "קומי." "כן גבירתי" היא מתחילה לשלוף את הגבירתי הזה בקלות יתרה. לא בא לי שיהיה לה קל. "תתפשטי." והנה הקלות התפוגגה לה.. "א..אבל.. לא. אני מבקשת שלא.." נזרקה לרגליי "מתחננת שלא..." אחזתי בפניה ברוך נוקשה "זונה שלי..." "כן גבירתי?.." חייכה אלי, אך לא להרבה זמן. הסטירה שחטפה מחקה לה את החיוך באותו הרגע. "אמרתי , תתפשטי!" לראות אותה נעמדת, מתפשטת, לראות את כל השכבות נופלות ממנה, שיער אסוף , נטולת תכשיטים והסוואה... לא יכולה לומר שנשארתי לזה אדישה. "עכשיו תמתיני." |
|
|
sorerett(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
6 בפבר׳ 2008
שוטרתתתתת!!!
את חייבת!
אבל חייבת להפוך את זה ללא סתם נסיון! את חייבת לעשות את זה לבוסית שלי ויפה שעה אחת קודם!!! שמעת? השם והכתובת שמורים במערכת. |
|
|
|
נסיבתית
|
לפני 16 שנים •
7 בפבר׳ 2008
יאמי
מעיפה את הכיסא ממני ,בתנועה מהירה הדלת נטרקה וננעלה , 4 צעדים מהירים והיא כבר מולי,מתחתיי, בלי השולחן הזה שחוצץ ומגן עליה. שתי ידיי מונחות על השולחן ומהוות ככלא זמני לגופה הקטן שמצא עצמו בינהן. יד ימין שלה מנסה להדוף - יד שמאל שלי מהדקת אותה חזרה למקומה, על ידה השניה, מנוטרלת. מנסה לבעוט , אך מוצאת את שתי רגליה כלואות בין רגליי, הרבה יותר חלשה ממה שחשבתי שהיא.. בידי השניה אוחזת בשיערה , מושכת אותו בגסות אחורה , מביטה בגוף הקטן שלה , בצוואר שלה.. לא נמשכת אליה בכלל , ועדיין, רוצה להכניע אותה , להתעלל בה , לשחק בה. החזה הזקור שלה פשוט מזמין את זה .. נוגסת בה בפיטמה, בעוצמה מתגברת.. שומעת אותה נאנחת , זונה שכמוה..
רוכנת אליה, בטון ברור וחזק מסבירה לה שהיא הולכת להרגע , ואז מוסיפה.. "עכשיו תשתקי, ותתחילי להיות מועילה, זונה." אוח ... אני כבר רטובה. |
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 16 שנים •
8 בפבר׳ 2008
שוררת., רק תגידי היכן אותה מערכת בה אותם פרטים שמורים, והעניין יבדק
נסיבתית.... המממ...נסיבתית. (: |
|
|
פינקי לשלטון(מתחלפת)
|
לפני 16 שנים •
8 בפבר׳ 2008
יאא
אהבתי!
ממש חביב ביותר 
מחכה להמשך...
|
|
|