ויכוחים על כשרות בבית

ויכוחים על כשרות בבית

מיתוסית​(שולטת) • 17 בפבר׳ 2008

לי ול-ק' יש מערכת יחסים הזויה
אנחנו לא רבים על ההווה, אלא רבים על העתיד- נגיד מה יהיה כשנתחתן ועל חינוך הילדים וכל מיני כאלה

אחד הדיונים שלנו שהתפתחו לויכוח עז, היה על כשרות.

הוא כופר, רואה ביהדות רק תרבות ולא דת, אוכל שרצים וחזירים וכל דבר בעצם.
אני צמחונית, כשרות חשובה לי ובאיזושהי נקודה אני רוצה להנחיל לילדים שלי תרבות ומסורת יהודית (אבל אני לא קיצונית).

אני כבר ויתרתי על בית צמחוני, אבל כן קבענו שאני לא מכינה לו לאכול בשר ולא לילדים, זה יהיה התפקיד שלו ושאני כן אדבר איתם על למה אמא צמחונית ועל המוסר בזה והכל, אבל אנחנו ניתן להם יד חופשית בתחום. כשרות זה כבר יותר בעייתי כי אני לא מוכנה שהם יאכלו חזירים ולובסטרים וצ'יזבורגרים למינהם ושלא יהיה לי את זה בבית. אז הוא אמר שהם יאכלו את זה בחוץ, אבל אז מה כבר ההבדל?
הוא אמר שאני לא יכולה לכפות עליהם לאכול כשר ומצד שני אני טוענת שהוא יכפה עליהם לאכול כשר..כלומר ברגע שילד הוא קטן, הוא מושפע ממה שההורים שלו עושים ומהמנהגים שלהם. אני אמרתי שיאכלו רק כשר, כולל אצל ההורים שלו (אם הם רוצים שנבקר) ובגיל קצת יותר מבוגר, נגיד 12 או משהו כזה, אפשר לתת להם את האפשרות להכיר דברים אחרים ואז כבר תהיה להם יכולת החלטה טובה יותר, וגם אז תמיד ניתן להם שתי אופציות של אוכל כשר ולא כשר בלי שנפעיל עליהם לחץ.

יש למישהו פיתרונות אחרים לגישור? משהו טוב יותר או פחות? איך מתמודדים בראיית עולם שונה בין בני הזוג לגבי חינוך הילדים?
כי בינינו לבין עצמנו אין לנו בעיה- הוא לא מנסה לדחוף לי בשר, אני לא מכריחה אותו להפסיק לאכול בשר ואין עם זה בעיה...

מרגריטה • 17 בפבר׳ 2008

אני מבינה אותך.
אני מגיעה מבית עם מסורת של חגים ואוכל כשר.
אני חושבת שבילדות יש הרגשה מיוחדת כששומרים על כשרות, חוגגים חג יהודי, עם השמירה שלא יהיה חמץ בפסח במשך שבוע שלם, אוכלים מאכלים מיוחדים עם קמח המצות, וכל החוויות של התרבות היהודית עם החגים והמסורת. ההרגשה לא חוזרת אחרי הילדות ומאבדים אותה. הוא מונע מהילדים הרגשה מיוחדת שאת רוצה לתת להם.

כל חינוך צריך להגיע ממקום של פשרה. יש דברים חשובים ויש דברים פחות חשובים, אבל בחינוך צריך להחליט על הדברים החשובים מראש, ולא להתווכח לפני הילדים כי הם יקבלו חוסר ביטחון וידוע שויכוחים בין הורים משפיעים רע על הילדים.

את רוצה לתת לילדים שלך את החוויה. בגיל יותר מבוגר הם יחליטו מה הם רוצים.
אני חושבת שהוא צריך להבין ואת מתפשרת כשאת אומרת שהוא יכין את הבשר ואת תסבירי למה את מתנגדת.

הוא יכול להסביר שהחלטתם שהבית יהיה כשר עד שהם יגיעו למצוות והם יחליטו בעצמם.
הילד מחליט בגיל 13 והבת בגיל 12.

מרגריטה • 17 בפבר׳ 2008

רציתי לכתוב עוד דבר בקשר לויכוחים.

הסבר שהאב חושב אחרת מהאם והם החליטו ביחד על דרך וכל אחד סובלני לדעות של השני מחנך ילדים לסובלנות לדעות ולחשיבה עצמית.

ההסבר שהאם אוכלת צמחוני והאב אוכל בשר אבל הם החליטו ביחד שהאב יבשל בשר וההסבר השני שהאם רוצה אוכל כשר והחליטו ביחד שהבית יהיה כשר לה ולהם עד גיל הבגרות, מראה על סובלנות.

כשר ושמח

אדון ואוהב​(שולט) • 17 בפבר׳ 2008

כשקראתי חייכתי , הזכיר לי משהו שכתבתי פעם וזאת בהקשר הכשר

תקראי אולי זה יתן לך השקפה חדשה על הנכנס והיוצא

כשר לפסח

באורחות חיינו, את ואני,
בוררים את הנכנס לקירבנו,
כמסורת בת אלפי שנים,
לא עולה דבר אחר על דעתנו.

ולקראת יום חגנו, חרותינו,
בא אני אלייך בהצעה קסומה,
כי חשובה לי את, כמו האמונה,
בואי ונברור גם את היוצא מפינו,
לפחות כשם שנכנס הוא לנשמתנו.
ושיהיה לי ולך,
רק כשר לפה-שח.

כחולית

*מנגינה*{התווים שלו} • 17 בפבר׳ 2008

כחולית אני מאוד רוצה ליצור איתך קשר זה קשור גם לתשובות שאת יכולה לקבל לדילמה הזו שלכם וגם בכלל
שתינו לא מנויות זהב
מה נעשה יש דרך אחרת???
אני מבקשת שתתני לי איזו אפשרות אני חושבת שגם לך זה כדאי.

סטיית תקן • 17 בפבר׳ 2008

בגיל קטן אני הייתי אוכל לא כשר ועם השנים פשוט היהדות דיברה אלי יותר ומשכה אותי.
אני לא אדם דתי לא חובש כיפה ולא שומר שבת.
אבל אני כן שומר כשרות ואף שהייתי בחו"ל שמרתי כשרות והישתדלתי לאכול רק בבית חב"ד.
תתני לילדים לקבל את ההחלטה לבד.
הרי גם אם לא תתני להם לאכול כשר והם ירצו לאכול קשר הם יאכלו ואפילו יאכלו בכוונה רק בגלל להראות לך.

תני לזמן לעשות את שלו

מלך הארץ​(לא בעסק) • 17 בפבר׳ 2008

שלום לך כחולית היקרה,

אעפ"י שיש לי ביקורת על עמדתך, זה לא אומר שאני לא מחבב אותך ובטוח שגישתך באה ממקום טוב ובתום לב,

ולהלן התייחסותי:

אני בעד חינוך לערכים, ובעד שילד יהודי שגדל בישראל יהיה מודע לזהות התרבותית, דתית, אתנית וכיו"ב שלו.

צריך להסביר לו מאיפה הוא בא ומה המורשת שלו ולקוות שיהיה גאה בא - אבל לאן הוא יקח את זה - זה עסק שלו, צריך לכבד את רצונו ולתת לו את החופש.

בקיצור - כפייה זה לא חם זה סתם.

את רוצה לכפות עליו "קצת" יהדות בעיקר בתחום הכשרות... ומה אם הוא לא ירצה לשמור כשרות כל כך אבל יעדיף לשמור על השבת ועל לבוש צנוע בבית ומחוצה לו.

אני בטוח שרוב הרבנים יעדיפו שמירת שבת יותר מהימנעות מאכילת צ'יזבורגר.

ומה אם הילד יבקש שמירת שבת בבית... מה תגידי לו? עד פה! כפייה דתית על אחרים זה רק לגבי אוכל?
ולאן תשלחו את הילדים לחינוך דתי? ממלכתי?

ואם בן זוגך יחליט פתאום לחזור בתשובה ושכל המשפחה גם לא תראה טלויזיה?

לסיכום, טוב "לכוון" לערכים, אבל לפחות במה שקשור לדת - לא לכפות.

העולם מחולק היום לשני סוגי אנשים - אלו שחופשיים לבחור ואלו שלא -

בקצה אחד בין לאדן ונסראאלה ובקצה השני ...... לא רוצה להשמיץ חלילה.

איפה את עומדת?

מים גנובים ימתקו

מרגריטה • 17 בפבר׳ 2008

Sigurd, להכניס את כל מי ששומר על מסורת לקרבה עם בן לאדן ונסראללה הוא כמו להכניס את כל מי שמאמין במדינת רווחה תחת כנפיו של סטאלין, רוצח ההמונים.

החלטות על חינוך ילדים באות מתוך ידיעה שלילד אין יכולת בחירה בשנים הראשונות והוא צובר חוויות שמעצבות אותו. חוויות הם לא הסברים.
חוויה היא בשבוע של פסח לטגן לביבות ולערוך ליל סדר, בשבת לערוך קידוש ולראות טלויזיה או לצאת לבלות. ילד קטן לא מבין שההורים שלו עושים מה שהרבנים לא רוצים.
לילד לא משנה מה הרבנים אומרים ואם הם רוצים שישמרו שבת ופחות חשוב להם כשרות או אם איסורי הנידה הם כרת ביהדות על הגבר. מי שלא מאמין באלוהים בטוח שלא יאמין לרבנים.

הורים חילוניים לא צריכים לשלוח ילד לבי"ס ממלכתי דתי או חרדי כי הסתירות בחינוך יבלבלו אותו אבל חוויות של בית כשר וחגים, כשהאם רוצה ישאירו לילד את היהדות כחוויה ולא כמו הסבר על דת השינטו בהודו.

אני חושבת שכאשר הילדים יגיעו לגיל בית ספר מותר לשאול אותם אם הם רוצים ללכת למסעדה ולאכול שרצים, כי "מים גנובים ימתקו" ואם לא תרשי להם הם יחשבו שהדבר הטעים בעולם הוא האוכל הלא כשר.

אתם מוצאים את מינון היהדות שאתם רוצים.
אני יודעת שאצלי תהיה סעודת שבת יחד עם נסיעה בשבת ומה שהרבנים אומרים לא משנה לי. הרבנים לא יחליטו לך על גידול הילדים. את לא דתית.

מלך הארץ​(לא בעסק) • 17 בפבר׳ 2008

עוד דבר,

כל האמור לעיל - זה בענייני כפייה דתית (אפילו מתונה)

התחשבות זה עניין אחר,

אם בשר בבית עושה לך רע, או סוג מסויים של בשר זה לגיטמי לחלוטין לבקש שזה לא יהיה במקרר,
זה כמו בני זוג שאחד מעשן והשני לא, או שאחד לא רוצה שיעשנו ליד הילדים וכיו"ב,
צריך להסדיר את זה לפני שמחליטים החלטות רציניות.

אבל אצלך זה עניין דתי כמו שאני מבין, הרי זה גם לגבי מה שאוכלים בחוץ..

מלך הארץ​(לא בעסק) • 17 בפבר׳ 2008

מרגריטה,

הוספתי תגובה עוד לפני שקראתי את שלך,

לגבי סטלין, בין לאדן וכיו"ב - אני דיברתי על "הקצה".

בין לאדן עומד בקצה של "כפייה דתית מוחלטת" ובעוד כמה קצוות לא סימפטיות,

סטלין, מאו, קים אל סונג ועוד כמה חברה (קסטרו לא היה שם אבל לא רחוק) הם בהחלט "בקצה" של כפייה סוציאליסטית בלתי מתפשרת.

מי שכופה בקיצוניות בין אם זו דת או אידיאולוגיה אחרת באמת צריך להפעיל ולאיים עם הרבה כוח.

לעניינינו,

אמרתי שזה ראוי וחיובי להקנות לילד את המורשת היהודית על כל הבטייה,

אבל בעניין הדת אני נגד כפייה - באופן ברור. זה לא אומר שצריך גם להימנע מקיום מצוות וטקסים מי שרוצה.

ילד קטין צריך להתלוות להוריו לליל סדר, אפשר "לעודד" אותו גם לשאול את הקושיות - זה סבבה וזה נחמד, אבל לא צריך להכריח אותו. אפשר לא לקנות חמץ הבייתה, אבל לא להטיל עליו סנקציות אם הוא אכל חמץ אצל חברים.

אם שני ההורים שומרים כשרות אז זכותם שהבית יהיה כשר, אבל להגיד לילד שלא יקח מילקי כי שעה קודם הוא אכל שניצל זו לדעתי כפייה הזוייה שכן, מתאימה לקנדהר ולא לעולם החופשי.

מי שמצדיק כפייה דתית - ההבדל בינו לבין ............ זה רק איפה עובר הגבול, וכמה ידיים מותר ........ לגנב אם בכלל (טוב קצת הגזמתי במשפט האחרון).

_______________