מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
נועה, מה יבלבל? ההיפך, ברוב הבתים בישראל הנורמה היא דווקא אכילת כשר (לפחות לא לאכול טרפה).
הראייה של מרגריטה מצאה חן בעיניי, אין שום סיבה שהילדים לא יבינו שבכל בית יש משהו אחר, והם יראו גם שהבתים של החברים שונים ומאכלים שונים ויש דתות שונות ואמונות ומנהגים ועדות שונות ובבית שלנו זה ככה ובמקום אחר זה ככה... לי פחות קריטי כמה לחכות בין בשר לחלב, אלא יותר שהבשר עצמו יהיה קשר, ולמשל קצת פחות קריטי שהעוף לא יהיה כשר- אבל שזה יהיה עוף, למשל, ולא חזיר. אגב, לא אמרת שאת צמחונית כמוני? אז איך משפט אחרי כתבת שאת אוכלת בשר ומחכה כך וכך זמן? 
|
|
|
| מרגריטה |
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
בעקרון אני צמחונית אבל אם מגישים לי אצל חברים פשטידה עם עוף או בשר אני אוכלת עם כולם ולא מבקשת מאכלים מיוחדים. אני מסרבת לכוס קפה בחלב ואומרת שאני מחכה שעה בין חלב לבשר.
לעצמי אני לא מכינה מאכלי בשר. 
|
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
אז איזו מן צמחונית את?
כמו אלה שצמים ביום כיפור,א בל רק בין הארוחות? חחחח 
|
|
|
| מרגריטה |
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
אני לא דורשת מחברים שפשטידת הירקות לא תגע בבשר.
אם בארוחה בשרית יש פשטידת קישואים ואני לא בטוחה אם נכנס בה משהו בשרי אני לא מבררת מה יש בפשטידה. אני מניחה שהיא "בשרית" במונחים שלי. לקינוח אני מבקשת תה במקום קפה בחלב. אם שואלים אותי אני אומרת שאני מחכה שעה בין חלב לבשר. ברוב המקרים חושבים שאני מעדיפה תה.
אני בוחרת מבין המאכלים מה שמתאים לי ונראה צמחוני ולא מבקשת שיבשלו משהו "צמחוני". אם זה נראה צמחוני ולא מגעגע כמו ברווז או נראה בשרי, אני לא שואלת.
|
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
גם לי לא מפריע שזה נוגע, כל עוד זה לא רוטב בשרי, אבל אני בחיים לא אוכל פשטידה עם בשר בפנים, ואני גם לא אוכלת אבקת מרק בשרית וכו'
 ואני תמידד שואלת מה יש בדיוק בפנים.
חשבתיי כל הצמחונים כמוני, לפחות אלה שהם כאלה מטעמי אידיאולוגיה. למה את צריכה לחכות בין בשר לחלב אם את צמחונית ואל אוכלת בשר? בחיי, אני לא מבינה 
|
|
|
היודע איך
|
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
ומה בשלב הבא?
תתחילו להחליף מתכונים ובכל פעם שתשכחו לציין מלח תקפיצו את השרשור הזה למעלה?
|
|
|
| מרגריטה |
לפני 16 שנים •
18 בפבר׳ 2008
כעת מבחינתי זה אחד הקשרים שלי למסורת. הוא יכול להשתנות כי הוא תלוי בהרגשה שלי.
זכרון עבר מהילדות שלי שהוא כמו טקס אישי שלי. גם הצום ביום כיפור הוא כבר לא דבר שביני לבין אלוהים. הוא תזכורת שלי לעצמי שאני יהודיה. לפעמים אני לבד ביום כיפור ואף אחד לא יודע אם אני צמה, חוץ ממני.
אני מוכנה לאכול פשטידה של ירקות בלבד, שבושלה והושמה ליד רוטב בשרי, כי אני לא רוצה שיבשלו במיוחד בשבילי. מבין כל המאכלים אני בוחרת את ה"צמחוניים", אבל מבחינת המסורת, אם הם היו ברוטב "בשרי" הם "בשר". אם יאמרו לי שהיה חזיר בבישול אני לא אגע בשום דבר. גם לא בפשטידה צמחונית שבושלה ברוטב שלו. אני לא שואלת אבל אני מזהה ממה מורכב כל מאכל.
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 16 שנים •
19 בפבר׳ 2008
כחולית כתב/ה: אגב, אני לא מתכוונת בכשרות להפרדת כלים וכל החרא הזה
הגישה הזאת מצחיקה אותי. בעיני - או שאת מחליטה שאת שומרת מצוות, ואז שומרת כשרות כהלכתה ולא בוררת מה שבא לך (כן לחכות פרק זמן בין בשר לחלב אבל לא להפריד כלים, למשל..), או שאת מחליטה שאת לא שומרת מצוות, ואם זה רק בשביל להחדיר בילדיך העתידיים זיקה כלשהי לתרבות ומסורת יהודית - מה זה באמת משנה לך אם הם יאכלו גם אוכל לא כשר מחוץ לבית? 
|
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
19 בפבר׳ 2008
1. כי זה כמו לומר שאת שומרת שבת בבית ולא בחוץ. מי שאוכל כשר, אוכל כשר כל הזמן.
2.כי בעיניי הפרדת כלים זה כבר הגזמה פרועה של אנשי הדת (מ"לא לבשל גדי בחלב אמו"), בדיוק כמו שלהדליק טלביזיה זו הגזמה והקצנה פרועה של לא להדליק אש בשבת. יש חוקים ברורים בהלכה ומכאן ואיך יש כל מיני פרשנויות של מקלים ושל מחמירים (בית הילל ובית שמאי). בדיוק כמו שיש כאלה שמחמירים ומחכים שש שעות ויש כאלה שמספיק לנגב את הפה ולשתות מים. באותה מידה את יכולה לומר לי: רגע, ואם את שומרת על כשרות, למה את לא שומרת שבת ואם את שומרת שבת למה את הולכת עם מכסיים וחשוף? בקיצור, אין לזה גבול. למשל יש כאלה שלא מדליקים אש בשבת (לא מבשלים) ולא עושים עבודה בשבת (שטיפת כלים למשל), אבל כן רואים טלביזיה ומפעילים מיקרוגל. כל אחד מפרש שונה את המצוות וההגבלות ומחליט מה חשוב לו ומה לא ובאיזו רמה של אדיקות/פנאטיות. אני לא מאמינה בשחור לבן- או שאתה כופר חילוני גמור או שאתה חרדי שחור מאה שערים גמור. ואפילו החרדי הכי אדוק לא יכול לקיים את כל תרי"ג המצוות. |
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 16 שנים •
19 בפבר׳ 2008
כחולית כתב/ה: באותה מידה את יכולה לומר לי: רגע, ואם את שומרת על כשרות, למה את לא שומרת שבת ואם את שומרת שבת למה את הולכת עם מכסיים וחשוף?
בקיצור, אין לזה גבול. נכון. בעיני, המניעים (ההגיוניים) לשמירת מצוות כלשהן יכולים להיות 1. אמונה בדת המחייבת את קיום המצוות, ואז כמובן שהשאיפה היא לשמור את כל המצוות כהלכתן, קלה כחמורה. 2. רצון לשמור על מסורת ותרבות יהודית במידה כלשהי. ואז את יכולה לברור כאוות נפשך אילו מצוות מתחשק לך, נוח ונעים לך לשמור, ואילו מצוות לא מתאים לך ופוגם לך יותר מידי באורח החיים שלך כאדם חופשי (או לחילופין מפריע לך בזוגיות...). הנקודה היא, שכל עוד את לא מקיימת מצוות כי את מאמינה שזה רצונו של כוח עליון כלשהו, אז אני לא מבינה למה להתעקש על שמירה אדוקה ועם זאת מאוד סלקטיבית של מצוות. |
|
|