השולט אור(שולט)
|
לפני 16 שנים •
22 בפבר׳ 2008
נדב היה חבר שלי
הוא היה לפעמים בלתי נסבל באנרגיות שהוא הוציא ודרש מהסביבה, וכולו היה טוב לב ואהבה.
רק השבוע הוא עבר לגור בתל אביב. הוא רב עם אבא שלו ועזב את הבית. כמה ימים הוא גר אצל חברים ואז הוא לקח דירה בשותפות באזור התחנה המרכזית בתל אביב. מחר הייתי אמורה לבוא אליו הביתה ולראות את הדירה החדשה. בפעם האחרונה בה דיברנו שאלתי אותו אם הוא זוכר לקחת את הכדורים לאפילפסיה שלו. הוא התעצבן עליי ואמר אפסיק לשאול אותו את זה כל הזמן. אתמול באמצע היום רציתי להתקשר כדי לשאול אותו שוב, אבל עצרתי בעצמי. עכשיו הוא מת. הוא היה ילד מלא בכוונות טובות. נדיב, גם כשלא היה לו גרוש. אנין טעם עד שוויצריות. תמיד שתה מקיאטו כפול ואהב לזהות את התבלינים שהוכנסו לתבשיל שאכלנו במסעדה. את האנרגיות המטורפות שלו הוא הביא לכל דבר שהוא עשה: למשחק שלו, לחברויות שלו, ליחסים עם הוריו ולאהבות שלו. הוא לא הספיק לסלוח לאבא שלו על המריבה ההיא. אני חושבת על האב שיודע שהמילים האחרונות שלו לבנו היו קשות כל כך, והלב נשבר. הוא היה ילד שכל החיים חיכו לו ושבלע את החיים בשלמותם. הוא שמח עד הסוף, כאב עד הסוף, התאהב עד בלי סוף. חתלתול קפיצי שעטוף בלב במקום בפרווה. כמעט שלוש שנים היינו חברים. באמצע שנה שלמה לא דיברנו. הייתי צריכה תקופה של שקט והוא הבין את זה. רק לאחרונה חזרנו לקשר ולא הספקנו להיפגש שוב. נדב, ילד מתוק ואהוב שכמותך, אתה תחסר לי. |
|
|
AIR(נשלט)
|
לפני 16 שנים •
22 בפבר׳ 2008
|
|
|
Tish Adams
|
לפני 16 שנים •
22 בפבר׳ 2008
קיבלתי את ההודעה בצהריים.
ניסיתי להבין וזה לא עובד לי. הדמעות זולגות מעצמן ועדין, לא מצליחה לקלוט. קוראת פה דף אחרי דף, הודעה אחרי הודעה. כנראה שאלוהים רוצה את כל המלאכים לידה. ביי קידו, אולי אתעכב קצת אבל, אנחנו עוד ניפגש שם למעלה. אובהת אותך המון, אני. |
|
|
| Mooooon |
לפני 16 שנים •
22 בפבר׳ 2008
איום ונורא
יחי זכרו ברוך
חבל, באמת חבל |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 16 שנים •
22 בפבר׳ 2008
פיון יפה, תראה בכמה אנשים נגעת! תראה כמה אנשים כותבים לך כאן, ובבלוגים שלהם, וחלק גם בלי מילים בכלל, כי הם לא מסוגלים לנסח מרוב הכאב וההלם.
זה בכלל לא הגיוני. אבל אף אחד לא שאל אותנו. העובדות הוצבו בפנינו- קודם אתה פצצת אנרגיה מהלכת, ולפתע... אתה נעלם. תמיד אומרים "יהי זיכרו ברוך", אבל במקרה שלך, זו לא רק קלישאה. הוא מאוד מאוד ברוך... כל כך התחלת לפרוח לאחרונה, כל כך היית באמצע- באמצע חוויות במערכות יחסים בדס"מיות, באמצע עצמאות מהבית, לראשונה, תמיד מלא תוכניות. בטח היית מגיע ללימיט הערב... אני מאוד מקווה שאלו-הים דואג לך. הוא יודע שאחרת יהיה לו עסק איתי. ניפגש שוב }}}}}}}}{{{{{{{{ |
|
|
| שרפית(שולטת) |
לפני 16 שנים •
22 בפבר׳ 2008
עצוב.
בגיל 19 לעזוב את העולם מלא תקוות ומלא חלומות לעתיד. יהי זכרו ברוך. |
|
|
זאבה אפורה(אחרת)
|
לפני 16 שנים •
23 בפבר׳ 2008
אוי
חרא חרא חרא, שיט שיט שיט, זה לא יכול להיות, לא נדב! אני עוד לא מבינה. לא מאמינה.
כועסת! אבל לא יודעת על מי, יודעת על מה... |
|
|
BlackHard(שולט)
|
לפני 16 שנים •
23 בפבר׳ 2008
עצוב
ראיתי את קייל בערך פעמיים...
סוג של חתול על ספידים, פצצת אנרגיה עטופה בפרווה רכה... ההיפר אקטיביות שלו היתה מדבקת. חבל ועצוב שבחור צעיר כל כך נפרד מהדרך כשהוא בקושי רק התחיל את המסע. |
|
|
|
revital30שולטת
|
לפני 16 שנים •
23 בפבר׳ 2008
עצב
ממה שקראתי כאן אני יודעת שהוא בטוח נמצא במקום טוב כי הוא היה טוב
משתתפת בצערם וכאבם של כל אלו שהכירו אותו שלפחות הייתה להם ההזדמנות להנות ממה שהיה באמת לראות אותו במיטבו ולהנות מהאור המיוחד שלו למשפחתו שלא ידעו עוד צער לעולם כי אין שום דבר טיבעי בהורה שקובר את ילדו ליבי ליבי
שבת שלום רויטל |
|
|
vini(אחרת)
|
לפני 16 שנים •
23 בפבר׳ 2008
מלאך
ואני חשבתי שהוא מלאך.
באחת מהמסיבות שאל אותי טיצר אם אני מוכנה לקשור את קייל. אמר משהו שהוא עסוק והוא ממש מתוק ויקר לליבו וזו הזדמנות לתרגול (מורה עד הסוף). ואז הוא הציץ מעבר לכתפו, עם עייני השקד המרצדות, כולו ענוג ועורו לבן כשלג, מקפץ, רוקד ומפלרטת, לא הכרתיו ולכן היססתי בהתחלה (לא נוהגת להפליק בכישורי ברבים). המלאך המתוק החזיק בחבל והגיש לי אותו חלק חלק כאילו הוא עשוי מחוטי זהב קסומים, לפני הכול ביקש לשאול את אחות נפשו (זיקית) רשות להיקשר ע"י אחרת. השאר כבר היסטוריה, הזיכרון החזק שנשאר לי זו המחשבה הברורה שעברה בראשי אז שאני חייבת להשאיר את ידיו (כנפיו) ורגליו חופשיות, הרי מלאך חייב לעוף ולהיות חופשי. מלאך אמיתי חי בתוכנו. עצוב נורא. |
|
|