ארבעה רגעים קצרים

lori{ע_מ}

לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008

ארבעה רגעים קצרים

לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008

כשהיינו יחד אצל הגינקולוג שלי לקחנו ממנו ספקולום, יותר נכון הוא לקח. זה הפך להיות אחד הדברים החביבים עליו. תמיד הוא מכסה לי את הפנים עם כרית ומתרכז רק בזה. אחרי שהוא מוציא ממני את הספקולום הוא מתחיל לחפור בתוכי עם היד שלו, לפעמים מכאיב - בעיקר סוטר לירכיים הפנימיות, רק אז אני מתחילה ליילל. ברגעים כאלו אני תוהה אם הכרית נועדה בשביל לא לראות אותי או בשביל לא לשמוע אותי.

* * *

לפעמים תוך כדי שאני עושה דברים שלא קשורים בנו, כמו לשטוף כלים או לקפל כביסה, הוא תופס לי בכוח את הפנים ומרים אותם אליו ואז מוריד מלא סטירות. המון. ההתחלה והסוף של זה הכי קשים לי. קשה לי לוותר על האגו בהתחלה ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה, כמעט תמיד הוא מחייך כשהוא רואה שאני נאבקת בעצמי, אחר כך יש כמה דקות שהסטירות נוחתות בהן ואיכשהו אני מסוגלת להחזיק את הידיים למטה או שאני מניחה אותן על החזה שלו, אבל בשלב מסויים, בבת אחת שוב יש תחושת אנטי, בדרך כלל כשנוחתת סטירה שהיא ממש חזקה ולא ציפיתי לה ואני מנסה להעיף את הידיים שלו ממני. אז הוא תופס בכוח את הלחיים עם יד אחת וגורם לי לעמוד על קצות האצבעות, פולט "ששש" קצר וממשיך.

* * *

לפעמים אני ממש מציקה. עד שבשלב מסויים אני מצליחה לעצבן גם אותו – האדם הכי רגוע בעולם, אז הוא תופס לי את הקוקו בכוח, גורר אותי למדרגות ומעלה אותי למעלה בכוח. בשלב מסויים אני כבר עולה את כל המדרגות האלה על ארבע. 12 שנים גרתי בבית שלי ולא ידעתי כמה מדרגות יש מהקומה למטה לקומה השניה. יש 18 מדרגות. 18 מדרגות שאני איכשהו מצליחה לעלות אותן על ארבע כשהוא מושך אותי בכוח. עד כה זה קרה רק פעמיים. זה מוריד אותי ברגע.

* * *

הוא אומר שכשתהיה לנו דירה תהיה לי גם מלונה. כל עוד אין אני נכנסת מתחת לשולחן. זה בדרך כלל קורה כשהוא נמצא אצלי. אומר לי להכנס מתחת לשולחן הארוך השקוף, ככה הוא רואה בדיוק איך הוא מזיין לי את הגרון ועדיין יכול להתרכז בעניינים שלו או עם המחשב. אחרי שמיצה את העניין הוא מדביק את הראש שלי לרצפה עם רגל אחת ואת הרגל השניה דוחף לי לפה, על הדרך מספק את אובססיית המציצה שלי.

TooT(נשלטת){פטרוניוס}	TooT(נשלטת){פטרוניוס} לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008 לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008 TooT(נשלטת){פטרוניוס} • 1 במרץ 2008 קטעים חזקים וטובים כמו תמיד. אהבתי את הרעיון של שולחן הזכוכית. גדול !

Needles And Pins(לא בעסק)	Needles And Pins(לא בעסק) לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008 לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008 Needles And Pins(לא בעסק) • 1 במרץ 2008 המזוכיזם והסאדיזם בהתגלמותו. מקסים. שרק ימשיך לכם

ורוניק	ורוניק לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008 ... לפני 16 שנים • 1 במרץ 2008 ורוניק • 1 במרץ 2008 אני פשוט אוהבת את איך שאת כותבת ואת מה שאת כותבת תודה

פשוט אחרת	פשוט אחרת לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 פשוט אחרת • 2 במרץ 2008 ארבעה רגעים קצרים ועוצמתיים . קראתי בנשימה אחת . מעולה .

טייגרית(אחרת)	טייגרית(אחרת) לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 טייגרית(אחרת) • 2 במרץ 2008 חמוד מאוד לא פואטי, לא מתיימר להיות פרוזה או סרט אקשן, והכי חשוב: לא שחצני אהבתי לקרוא ובעיקר לדעת שהולך לכם טוב בהצלחה!!

ginger	ginger לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 ginger • 2 במרץ 2008 "פולט "ששש" קצר וממשיך..." די בכך כדי.. ג'ינג'ר.

בלוסום(לא בעסק)	בלוסום(לא בעסק) לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 ארבעה רגעים מזעזעים לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 בלוסום(לא בעסק) • 2 במרץ 2008 סטירות, ראש על הרצפה, רגל בפה, ומלונה. פשוט לא לעניין. לא מגיע לך את זה! לא מגיע לאף אחת את זה.

שיר כאב(שולטת){סוליקר}	שיר כאב(שולטת){סוליקר} לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 לפני 16 שנים • 2 במרץ 2008 שיר כאב(שולטת){סוליקר} • 2 במרץ 2008 שמחה איתך, יפה אחת. (וגם עם האיש המצויין)