בכוח המוח-אשה |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
אהבה שאינה תלויה בדבר -
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
בכוח המוח-אשה • 3 במרץ 2008
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר--בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטילה לעולם. איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן." נאמר במסכת אבות ( משנה, מסכת אבות, פרק ה, ט'ז ).
נוגה כתבה בפוסט אחר הנוגע להסכם שעבוד - "במילים אחרות... אנחנו יהודים אנחנו.. אנחנו חיים בעולם של רווח והפסד. בעולם של מה יוצא לי מזה. ... ובחזרה להסכם השיעבוד ( ולא רק ) - כתבת : '' יודעת גם בתמורה למה - בהסכם הזה לא מאוד ברור בתמורה למה, וזה אכן פתוח לפרשנויות.. '' ... מי אמר שחייבת להיות תמורה ? .... מותר לך לתת כל מה ששלך, זה חלק מהחופש שלך לתת את החופש עצמו, אם את מקבלת משהו שבאמת שווה ערך לו. '' .... היכן כתוב החוק הזה ? לחופש יש בכלל מחיר ? ( שווה ערך לו או לא...? ) האם לא תיתכן נתינה ללא תמורה ? Pure נתינה ?" ואני שואלת - מה זה האהבה הזו שאינה תלויה בדבר, זו פרה שמחכה לשחיטה? זו בת יענה שטומנת את הראש בחול? זו האמת של אנשים נאורים ומפותחים? מה אתם אומרים? |
|
רודפת מרדף לא ידוע |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
יש אהבה שלא תלויה בדבר-נתינה נטו
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
רודפת מרדף לא ידוע • 3 במרץ 2008
נוגה צודקת. יש נתינה נטו ואהבה שאינה תלויה בדבר.
רוב הנשים מכירות אותה. אני חושבת שנשים מעטות מרגישות את הנתינה והאהבה הזאת לגבר, אבל אני לא יודעת אם הן רבות או מעטות. אני לא מסוגלת להרגיש אהבה ללא תמורה לגבר. תמיד ארצה ממנו יחס ונתינה. אני יודעת שאהיה מסוגלת לנתינה ולאהבה הזאת לילד שעדיין אין לי. גם את. אנחנו לא דורשות תמורה. אני מרגישה אהבה ללא תמורה לגור שלי שנבהל ונשך אותי כשתפסתי אותו. אהבתי אותו עם הנשיכות. גבר שלא יעמוד בציפיות שלי לא אוכל לאהוב. אח של חברה שלי מביא להוריו רק צרות ולא תהיה להם תמורה ממנו. הם אוהבים אותו עם השנאה והמרד שלו כלפיהם. יש נתינה ואהבה ללא תמורה. אומרים שיש נשים שמרגישות אהבה כזאת גם לגברים. |
|
טאלנט |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
טאלנט • 3 במרץ 2008
שאלה מאוד מעניינת ?
אהבה ללא תמורה זו ................ זכות גדולה ומזל גדול. מאחר ואנו חיים, לצערי, בעולם חומרני מאוד (בעיקר בארץ ישראל הקטנה והטובה) ועם הרבה מאוד מעמדות, אז ישנם מעט אנשים שבאמת מסוגלים לאפשר שמישהו יאהב אותם ללא תמורה. בדיוק בשל הסיבה הזאת, נמנעת הזכות מאותם אנשים המעוניינים לאהוב אהבה, שכן תמיד מקונן אצלם החשש שמא הנאהב ינצל זאת לרעה ולטובתו. מצד שני, אהבה ללא תמורה אינה ניתנת לבחירה, שכן שמי שנפל לרישתה לא יוכל לצאת ממנה וזה לא נתון לבחירתו. נשמע מסובך ?! גם לי. נ.ג.ב |
|
רודפת מרדף לא ידוע |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
רודפת מרדף לא ידוע • 3 במרץ 2008
הורים? אהבה נטו בלי תמורה שכולנו מכירים. רק לא אהבה לגבר.
|
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
בכוח המוח-אשה • 3 במרץ 2008
רודפת מרדף לא ידוע כתב/ה: הורים? אהבה נטו בלי תמורה שכולנו מכירים. רק לא אהבה לגבר.
הורים וילדים זה אהבה בלי תמורה? שלא תלויה בדבר? מה התמורה שאנחנו בכלל מקבלים באהבה? ואני לא מדברת על תמורה חומרית. |
|
electro-z |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
electro-z • 3 במרץ 2008
להסיק כי "דבר" הוא בהכרח תמורה הוא מבט צר מידי על תנאים לאהבה.
|
|
רודפת מרדף לא ידוע |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
רודפת מרדף לא ידוע • 3 במרץ 2008
בכוח המוח-אשה כתב/ה: רודפת מרדף לא ידוע כתב/ה: הורים? אהבה נטו בלי תמורה שכולנו מכירים. רק לא אהבה לגבר.
הורים וילדים זה אהבה בלי תמורה? שלא תלויה בדבר? מה התמורה שאנחנו בכלל מקבלים באהבה? ואני לא מדברת על תמורה חומרית. לצערי כן. אני מצפה לקבל אהבה תמורת האהבה שלי. יחס גורר יחס. אצל הורים גם התמורה הזאת לא ברורה מאליה. אח של חברה שלי מורד בהוריו ושונא אותם. הם אוהבים אותו ודואגים לו. ראיתי הרבה מקרים שהורים אוהבים ילדים ששונאים אותם ומתיחסים אליהם רע. באהבת הורים יחס לא גורר יחס והורה אוהב בלי לצפות לאהבה חוזרת. |
|
דובדבן |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
אהבה
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
דובדבן • 3 במרץ 2008
אצל גבר ואישה אהבה היא הזנה הדדית. כמו אש שזקוקה לחמצן וההיפך.
אני לא מאמינה שזו אפשרית כשהאישה נותרת ללא סיפוק. עכשיו הסיפוק שלה הוא דיון אחר. יש מי שהסיפוק שלה הוא אי קבלה. ויש מי שלא. אצלי כן. |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
זאלופון(שולט) • 3 במרץ 2008
אני חושב ש"תמורה" בנוגע לאהבה (ובעצם לכל דבר אחר) יכולה להתבטא בכל מיני צורות.
הצורה הנפוצה היא זו של קח-ותן: אני אוהב אותך אם תאהב אותי, אני אעשה בשבילך אם תעשה בשבילי וכדומה. לטעמי, המינון הטוב של הצורה הזו (ובעצם, שוב, של כל דבר אחר) הוא באמצע: לא לתת את כל כולך למי שלא יורק לכיוונך, אבל גם לא לנהל פנקס חשבונות. אני מאמין שלרוב זה קורה באופן טבעי: חלק מהסיבות שאנחנו אוהבים אנשים הוא שהאנשים אוהבים אותנו, נותנים לנו ועושים בשבילנו. רובנו, בייחוד אם עברנו את גיל ההתבגרות, נתקשה לאהוב את מי שמזלזל בנו, לא שם עלינו ולא מעניק לנו דבר. מקסימום, אם אנחנו נשים, אז נורא נימשך אליו. אם אנחנו הורים, המחשבה לא לאהוב את הילד היא כל כך מאיימת שנעדיף להדחיק. אבל במקרים רבים הנתינה עצמה היא כבר התמורה. לא שאנחנו אלטרואיסטים, חלילה, אבל כשאוהבים מישהו באמת, נורא כיף לתת לו. במידה רבה דרך הנתינה לו אנחנו נותנים לעצמנו. אז כן, אנחנו מקבלים תמורה, אבל לא מהסוג החשבונאי ולא מהאהוב, אלא מעצמנו. כאלה אנחנו, היהודים, יודעים לתחמן לעצמנו תמורה בכל מצב. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
3 במרץ 2008
מיתוסית(שולטת) • 3 במרץ 2008
מסכימה עם זאלו. אפילו אני שיש לי יכולת נתינה רגשית גבוהה מאוד ואני אוהבת לעשות בשביל הגבר שלי כמה שאני רק יכולה והרבה פעמים עד מקום שבו אני מתפשרת וסובלת למענו- יש לי גבול. ובאמת מערכות יחסים רבות שלי נגמרו כי הרגשתי שנתתי יותר מידי וה"מנוע" של הנתינה לא התמלא בדלק של הקבלה. אי אפשר רק לתת כל הזמן, מתישהו כבר לא מתחשק לתת יותר. אני מאמינה בהזנה הדדית.
בני זוג שלא נותנים הרבה אחד לשני ישרדו כמו בני זוג שנותנים הכל אחד לשני. בן זוג שמרגיש שהוא נותן באופן משמעותי לאחר מאשר מקבל (כנ"ל בחברויות רגילות ולא רומנטיות), בסופו של דבר ינבול וירגיש רע במערכת יחסים מנצלת ולא מפרה. לא רואה בזה שום דבר טוב. הדבר היחיד שיכול להתקרב לזה זה אהבת הורים לילדים, אבל אני גם לא מאמינה שזה לגמרי ללא תנאים- ההורים נותנים ומצפים לקבל מבחינה רגשית גם מהילדים ויתקשו לאהוב תמיד ילד שלא מראה להם אהבה (אם זה קורה, צריך בכלל לחשוב למה) או שמאכזב אותם וגם הם מקווים שהילדים ידאגו להם לעת זיקנה ומבחינת נכדים וכו'... בכל מערכת יחסים יש תן וקח. אין רק קח או רק תן. מערכות יחסים כאלה לא ישרדו באמת. לדעתי הכוונה של "אהבה ללא תנאים" היא יותר אהבה שלא תלויה בדברים גשמיים וחומריים (ואני לא מבינה את כל אלה שחושבים שאהבה ללא תאנים קשורה רק בזמנים המודרנים ובחברה קפיטליסטית), כלומר אני אוהב מישהו גם אם הוא יחלה או תהיה לו תאונה, גם אם יזדקן, גם אם ישמין, גם אם יאבד את כספו, גם אם יקריח וכו' כשכמובן יוצא מן הכלל זה אם הוא לא יתייחס אליי כראוי (ינצל, יזניח, יכה, ישפיל וכו') |
|