מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 בינו׳ 2004
לא נורא כלובי,
אני מתאר לעצמי כמה הודעות אתה מקבל ביום 
קורה... העיקר שכעת אתה מטפל בנושא
|
|
|
loren
|
לפני 20 שנים •
23 בינו׳ 2004
|
|
|
| 009(אחר) |
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
סוף סוף דיון מרתק כלבבי!
השאלה ששיקי העלה כאן עולה במוחי לא מעט פעמים. אהבתי את התגובה של כלובי. אני כבר 25 שנה לפחות מחפש את הפסיכולוג או הפסיכיאטר שיודע לטפל ב"מחלה" הזו ועדיין לא מצאתי אחד כזה. אז כנראה שאין תרופה ל"מחלה" הקשה הזו!אני בכל אופן לא מצאתי אם הבדס"מ מגיע מהמקום הנכון אז הכל בסדר מבחינתי! והמקום הנכון אצלי זה כמובן , איך לא, הסקס ושוב פעם סקס והרבה סקס! זה הדובדבן שעל הקצפת!הסקס הוא זה משניע אותי בכל מה שקשור לבדס"מ!!! באהבה 009 |
|
|
|
כלובי
|
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
זה שבדסם זה לא הפרעה נפשית זה לא אומר שכל מי שעוסק בזה נקי מהפרעות נפשיות.
|
|
|
|
sleeper(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
דעתי...
בשביל לנסות להגדיר את ה-bdsm בתור מחלה נפשית, יש להגדיר מהי מחלה נפשית...
אני לא פסיכולוג, אבל אני אנסה להגדיר מהי מחלה נפשית. מחלה נפשית - לפי דעתי, היא מצב נפשי בו אדם לא שולט בגופו או מחשבותיו, ועקב כך מבצע דברים שונים או משונים. כמובן שלנו כחברה לא מפריע אם אדם שחולה בנפשו עושה דברים שלא מזיקים לחברה, אבל אם הוא עושה דברים שמזיקים לחברה סוגרים אותו במוסד... (חדר מצופה כריות... מממ... אולי יום אחד...  )
בכל מקרה, לפי הגדרה זו של מחלה נפשית, אפשר לומר בבטחון ש-bdsm הוא לא חלק מאותה קטגוריה... כל מה שנעשה הוא בהסכמה של שני הצדדים. כשאת כל אחד מהצדדים מעניין משהו ספציפי... בין אם זה סקס (ע"ע 009 ) או השפלה, או כל סיבה אחרת.
לכן אני מקטלג אצלי את ה-bdsm כמשהו שחורג מהנורמה המקובלת היום (וגם זה בסימן שאלה גדול כי לפי דעתי ככל שהמודעות לנושא גוברת, כך גם יותר ויותר אנשים יוצאים החוצה ובעצם לאט לאט מצטרף בתור חלק מהנורמה) . זהו... זו דעתי, כמובן שאשמח לשמוע תגובות... למרות שלא יצאתי חוצץ...
|
|
|
זיקית
|
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
חחחח
כלובי..
איזה רמז דק... 
|
|
|
|
כלובי
|
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
ועכשיו ברצינות, תגובה לסליפר:
אני מסכים בעקרון שבדסם זאת נטיה נפשית-סקסואלית (שני דברים שהם אחד) באשר להגדרה של מחלה נפשית, זה קצת יותר חמקמק מההגדרה שלך סליפר: "מחלה נפשית - לפי דעתי, היא מצב נפשי בו אדם לא שולט בגופו או מחשבותיו" מי מאיתנו שולט בגופו ובמחשבותיו באופן מלא? מי לא נכנע לפעמים ליצר? לתאווה? לרגש? לזעם? להתרגשות? מי לא מסמיק מידי פעם נגד רצונו או מכור למשהו במידה מסויימת, אלכוהול, סיגריות או עלי חסה? מהי מחלה נפשית ומהי נפש בריאה? בעיני מחלה נפשית היא כל דבר פנימי שמרחיק אותנו מהאושר ומהשלווה  כל דבר שגורם לנו לסבול סבל מיותר בחיים האלה. זה כבר גובל בפילוסופיה שלמה אז לא ארחיב את דעתי כאן.
אולם עבר לקונטקסט האישי גם בקונטקסט החברתי - כולנו חולי נפש. חמורה ואולי אף ממארת היא המחלה הנפשית בא כולנו חולים, שהסימפטומים שלה היא הנטיה שלנו להתעצבן, להתרגז, לכעוס, לקנא, לפגוע, לנצל ולא להבין ולהזדהות עם האחר. את זה אנחנו עושים לעיתים בלב שלם מתוך מה שאנחנו נוטים לקרוא לו בהשלמה "האנושיות שלנו". וכך אנחנו פוגעים פגיעות של ממש של אחרים, מנצלים את הכח שלנו, מקנאים, רבים, כועסים, פוגעים ובכך מקטינים את הסיכויים שלנו ושל האחר לשלווה ולאושר. ושוב, לא אפרט עד הסוף. ואם נרחיק לכת אף מעבר לזה ונכליל בדסם כמחלה נפשית ביחד עם כל דבר א-נורמטיבי לכאורה כמו התמכרות לכדורגל או לתוכניות ריאליטי או לבניית טיסנים, או משיכה לציצים קטנים או לרגליים ארוכות - כל מחלה שהיא בבחינת "תחביב" היא אינה מחלה אלא מקום בשבילנו להתפרק, להרגע, להתבטא, להפתח ולהרפא. כמובן כל עוד לא פוגעים באחר.
אז אם עושים את זה עם פרטנרים ששואבים את אותה הנאה ולא פוגעים באיש ולא במנוחת השכנים, אין לנו אלא להיות גאים בתחביב הלא מזיק שלנו ולהנות ממנו בלי לדאוג לבריאות הנפש שלנו. מוטב להתרכז בדאגה ובשמירה מקסימלית על הבריאות הנפשית של עמיתנו לתחביב מן הקבוצה הנגדית, שכן צריך שניים לסאדו. וכמו בטיפוס על הרים ובעצם כמו בכל מערכת יחסים - גם כאן - כל צד אחראי גם על הצד השני. |
|
|
|
sleeper(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
אכן ההגדרה שלי לוקה בחסר
אבל הגדרה מדויקת היא משהו שדורשת הרבה יותר מחקר יסודי...
אני רושם את זה ביומן וברגע שיהיה לי זמן אני אדווח כאן על ההתדקמות כנראה מתישהו ב-2008...
בכל מקרה אני אקח לעצמי קצת זמן ואנסה לבוא עם הגדרה קצת יותר מדויקת... 
|
|
|
|
כלובי
|
לפני 20 שנים •
24 בינו׳ 2004
יהיה מעניין לשמוע, מצאתי את עצמי מסתבך בהגדרות בעצמי בעניין הזה..
|
|
|
אנדרפוט
|
לפני 20 שנים •
27 בינו׳ 2004
תלוי אצל מי
הפרעה נפשית? אני לא מסכים לכל השטויות שלפיהן יש סיבות נפשיות מחייבות לכל מי שיש לו נטיה בדסמית. בדסמ זה יותר טעם מאשר דבר עם סיבת עומק.
וכמו בכל חבורת אנשים עם טעם משותף, יש מופרעים נפשית ויש פחות מופרעים. ההגדרה של הסטיה היא יבשה ולא רלוונטית, הבדס"מ יכול להקשות על החיים, להוות סיבוך שמחייב התמודדות אבל עוד פעם, זה תלוי אצל מי ובאיזה מינונים זה מטריד אותו "לא רק לבדסמים יש את הפריוולגיה להודות שמשהו אצלם דפוק. ככה זה אצל כולם! אין משפחה טובה, אין כאלה שאצלם הכל 100 אחוז בסדר, אין אנשים בלי שריטות, ואנילים ובדסמים כולם דפוקים.. " - שוב, יש ויש. יש יותר דפוקים ושרוטים ויש פחות. המינון הוא לא זניח. ולכן התשובה היא - כן, יש הרבה אנשים שהם מופרעים נפשית ושהם לא הכוס תה שלי למרות שהם בבדסמ, ויש אנשים שהם הרבה פחות מופרעים והכל אצלם - כולל הנטיה המינית, יותר מאופק, סולידי ועם אוריינטציה חזקה לחיים רגועים, שלווים ואוהדים. אם בדסמ הוא סוג של טעם אישי, אז מופרעות היא סוג של סגנון. סגנון התנהגות, השקפת עולם ויחס לסביבה. |
|
|