רק מזל
|
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
דחוף ביותר!!!
מישהו יודע איך לעזעזל קוראים את הסימנים האלה על התוויות של הבגדים? אלה שאמורים להסביר לך איך לכבס את הבגד אבל לא כתובים באף שפה שמישהו מדבר?
אשמח לקישור לאיזה מקרא או משהו. עזרתכם בדחיפות... תודה. |
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
דחוף ביותר? הבגד מטונף עד כדי התמוטטות עצבים/התאבדות?
בכל מקרה - הרי לך: http://www.babyco.co.il/WAShingMashine/LAUNDRY.HTM שיהיה בהצלחה ובלי לחץ! |
|
|
|
רק מזל
|
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
למה בשליליות?
זה בכלל לא ככה
ידידה ממש טובה שלי נוסעת להודו ואני כותב לה מדריך כזה משעשע... קיצר.... תודה רבה 
נ.ב. את חושבת שאותה כמות אנשים היינו נכנסים להסתכל אם הייתי כותב "הוראות לכביסה"? נ.ב.ב. זה נראה כמו הלוח של התיאוריה. |
|
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
השלילי לשלילה! View From Nihil כתב/ה: זה בכלל לא ככה
ידידה ממש טובה שלי נוסעת להודו ואני כותב לה מדריך כזה משעשע... קיצר.... תודה רבה
נ.ב. את חושבת שאותה כמות אנשים היינו נכנסים להסתכל אם הייתי כותב "הוראות לכביסה"? נ.ב.ב. זה נראה כמו הלוח של התיאוריה. מזכיר לך את הלוח של התאוריה? לא פלא - לפני שתקבל רשיון לכבס תעבור בחינת תאוריה ובחינה מעשית! ממליצה לך לשנן את לוח תמרורי הכביסה לפני השינה!
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
12 במרץ 2008
אם היא נוסעת להודו
אז זה מהזה לא בעיה פשוט ,לגשת לנהר הקרוב... 
|
|
|
|
רק מזל
|
לפני 16 שנים •
12 במרץ 2008
היא כבר נסעה
היום בבוקר וזה מה זה עצוב... אבל גם שמח בשבילה...
בכל אופן במדריך מוסבר איך לכבס מגבת כותנה, כי לפי מדריך הטרמפיסט לגלקסיה המגבת היא הכלי השימושי ביותר לכל טרמפיסט וטייל... |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
12 במרץ 2008
גם אתה ראית את הסרט?או קראת את הספר בערך מתי שאני,קראתי אותו?
הוא עד היום אצלי כבריותר מעשרים שנה על מדף הספרים... 
|
|
|
|
רק מזל
|
לפני 16 שנים •
12 במרץ 2008
לא קראתי עדיין את כל הסידרה, אני מודה שאני לא הקורא המתמיד בעולם. ראיתי את הסרט שייצא ולמרות שהוא נכתב ביחד עם הסופר אני חושב שהוא גרוע בהרבה מהספרים שקראתי, הוא לא מתקרב ברמת הגאונות למה שאני חוויתי והוא גם לא עומד בתור סרט.
את הסדרה משנות השמונים לא ראיתי וגם לא שמעתי את תסכיתי הרדיו המקוריים, אולם יצא לי לשמוע את הספר הראשון בגרסא עברית בהקראתו של אברי גלעד, זה גם היה עם האפקטים הקוליים והכל ואברי שיחק אותה, נראה לי שזה עוד מהימים של "העולם הערב". סביר להניח שלא קראתי אותו כשאת קראת אותו  אבל יש מצב שהעותקים שלנו בני אותו גיל, כי אני מוכרח להודות בבושה אדירה שבגיל החטיבה עשיתי מעשה מטופש ונורא,היה לי את הספר הראשון בסידרה אבל לקראת סופו הרגשתי משהו חסר, חמדתי.
זה היה אמור להיות הפשע המושלם, לגנוב מהספריה את סדרת המופת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", פשע חסר קורבנות - אף אחד מביה"ס לא קורא את הספרים האלו והספרייה תישתקם. אני מגיע ביום חמישי כשנשארו עוד עשרה עמודים לסוף הכרך הראשון וכבר יש לי טעם של עוד, אני נכנס עם התיק ללובי, התקרות הגבוהות, הקיר משמאלי שמסתיר את עמדת השומר; השירותים מצד ימין סגורים, הגאון המבוגר המוזר הזה שיוצא כבר בפעם הרביעית באותו יום מהספריה ומשמיע בפסיעתו העילגת צלילים כמו צעידת פרסות מהמתקן המוזר שמחובר לו לרגל. התוכנית ברורה - אני נכנס מסתכל קצת באיזור א' ב', לוקח שני ספרים ליד, מוודא שאין עין עוקבת בין המסדרונות הנמוכים ומחליק לתיק את הספר הרצוי מביניהם, אחר כך עוד מעיין מעט בספר המיותר ומחזיר למקום, בדרך החוצה עוצר כאילו לא התכוונתי לצאת, אצל הספרנית הרוסיה. אני שואל אם יש איזה ספר עם שם מצחיק של סופר ישראלי נשכח, היא בודקת, אומרת שלא ואני יוצא. "עצור!" אני קופא, זה לא יכול להיות. "אין כניסה עם תיק!" שומר ארור, אין כניסה עם התיק, סוף היום, יום חמישי, עוד עשרה עמודים, כמעט והחזקתי מעמד כל הסוף שבוע. יום ראשון, ארבעה עמודים לסוף, אני מתייצב כבר אפוף כהרגלי באיחור של שעתיים בכיתה; הפעם הבאתי את המכנסיים הכי רחבים עם הכיסים הכי גדולים, מכוער משהו , אבל שימושי לנערים קונדסים. המורים המשעשים מתחלפים להם במהירות במחוותיהם האופייניות והצלצול המטופש החדש הזה שהתקינו שוב מנגן מנגינות ילדותיות מוכרות בצליל חסר רגש. כבר עדיף טירטור הסירים המסורתי. אני צועד לכיוון הספריה, היום אני בטוח, זו מכה של שני ספרים לפחות, אולי כל הארבעה, תלוי בגודל הכיסים ובעירנות של אוכלוסיית הספרייה. אני נכנס, ללובי עם התיק ביד, מניח אותו בתאי השמירה כמו מקצוען מחייך בנימוס עולץ לשומר ומחליק את דרכי פנימה אל מעברי הספרים הארוכים. "קלקיטי קליק" הגאון המוזר מטייל גם כן בין השורות, הוא בטח יכולה להריח אותי, או שהוא מנסה למצוא פה עוד ספר שהוא לא קרא, אני נשאר באותו מקום, אני ללא ספק מריח אותו, מוזר... אני עושה את עצמי קורא בספר משעמם על איזה חוקר יבשות שמתחבר עם אינדיאנים עד שהוא חולף בדהירתו. השטח נקי, "המסעדה שבסוף היקום" בידי, אני מסתובב אל המדף השני ומתכופף, אגב מחליק את הספר השני לכיס ו-הצלחה! מממ... זה מרגיש כל כך טוב, זה שלי וזה מגיע לי. אני מתכופף עוד פעם חזרה אל המדף של א', ולוקח בקלות את "החיים, היקום וכל השאר" ושם בכיס. אין עוד מקום בכיס, אני אצטרך לחזור לפה שוב, קיבינימט, אני ניגש אל הספרנית הפולניה ושואל אותה על איזה ספר שאני לא זוכר את שמו אבל את שם הסופר כן (ממדף הסופרים באל"ף). היא מחפשת ואומרת שכל הספרים חוץ משניים הושאלו, אני שואל לשמות ואומר שהשם השני שאמרה הוא השם הנכון ושואל מתי תאריך אחרון להחזרה, היא שואלת אם לרשום את המספר שלי כדי שתוכל לחזור אלי למקרה שיוחזר לפני התאריך האחרון ואני מסרב בנימוס. אני יוצא מהספריה; ופונה מיד שמאלה לגבעת התחמושת, הדרך הביתה, אני מוציא את הסחורה ובוחן אותה שוב, נראה שלמרות הכל דווקא השתמשו בספרים האלו די הרבה, נראים גם די ישנים, אני בודק שוב שאין עוד מישהו באיזור שאולי טרח לעקוב אחרי ומכניס את הספרים לתיק. במכה השלישית עשיתי טעות של חובבן. ידעתי שאני לא יכול שוב לחזור לספריה ולשאול שאלות, אני חייב להיראות כקורא ממוצע, החלטתי שבפעם הבאה פשוט אקח ספר ואנסה להחתים כרטיס קורא חדש על שם מישהו שבטוח לא קורא שום ספר. בחרתי בדקדקנות תחילה את הילדים עם הסיכוי הנמוך ביותר להימצא בספריה ומתוכם בררתי את אלו שידעתי שיש להם קול דומה לשלי כדי שאוכל לחקותם בקלות אם תחליט הספרנית לאשר את זהותי באמצעות ההורים. תיצפתתי על הספריה כדי לבדוק מה הן השעות הפעילות ולאמוד את השעות שבהן יופיע הגאון המוזר. קבעתי לי את יום רביעי בשעה 11:00 כשעת הפעולה האחרונה, אני אפסיד ספרות, מילא, כבר מזמן אמרתי למורה שכל הניתוחים האלה - באמת מזכירים לך איך הסכין חותך בעור הרך של אישה יפה ומוציא ממנה זוועות. קבעתי את יום חמישי כיום כיסוי למקרה שמשהו ישתבש ביום רביעי. רועי ואהוד היו שני חברים חדשים והרפתקנים; הם שאלו אותי למה אני מקרקר סביב הספרייה בכל ההפסקות. אז בלי יותר מידי בלבולי מוח סיפרתי להם בקצרה את כל מה שסיפרתי עד עכשיו, ובמקום להבין שלגנוב מהספריה, מלבד היותו לא מוסרי, הוא מעשה לא הגיוני. הם הבינו, האחד שהוא צריך ספר של אסימוב. והשני את ה"קלות הבלתי נסבלת של הקיום". חשבתי לעצמי שלמרות היותם לא מנוסים בפיצוח מערכת ההגנה המורכבת של הספריה ולא יודעים את רזי הדמויות השונות הפועלות במבנה ומה נקודות המעלה והתורפה של כל אחד,הם יוכלו לשמש גב ואפילו לביים הסחת דעת במקרה הצורך. גייסתי אותם ועידכנתם אותם בתקציר התוכנית, השעה כבר התקרבה ל11:00, שיננתי לעצמי שוב את הפרטים של הילד לו אתחזה בסוף המבצע ובחנתי את את החברים שוב בפרטי התוכנית והתרחישים האפשריים השונים, נראה ששום דבר לא יכל להפתיע אותנו. נכנסנו שלושתינו אל הלובי, כולנו עם התיקים, הלובי ריק לגמרי, השירותים פתוחים, נקישות קצובות מתרחקות נשמעות, השומר לא יושב מאחורי השולחן שלו, אנחנו חולפים על פני העמדה שלו, ונכנסים אל הספריה עצמה, אין איש בין ארונות המדפים, ואין איש מאחורי דלפק הספרניות,על זה לא חשבנו, זה רגע של זהב, מייד ניגשנו אל מבוקשנו וכל אחד לקח לו את מה שרצה, הם אספו אל תיקהם ואני מילאתי לצערי רק כיס אחד בספר "היו שלום ותודה על הדגים", "לא מזיק ברובו" היה חסר, כנראה איזה חכמולוג לקח אותו, אני מרגיש שזה הזמן ללכת ומסמן להם, אנחנו מספיקים לעבור את סף דלת הספרייה ועוד כמה צעדים לכיוון דלת היציאה והשומר הארור חוזר מהקומה העליונה, הוא מיד שואל אותנו למעשינו ואנחנו מגמגמים תשובות קלושות. הוא מחליט לחפש בתיקים. היה מאוד לא נעים כל הסיפור, אמנם לא רצו לערב את המשטרה כדי שלא יגידו שב"רנה קסין" יש פושעים, אבל רועי ואהוד קיבלו עונש 14 שעות שירות בניקוי חצרות בית הספר, לשמחת אידם של התלמידים האחרים. אני מצידי לא קיבלתי שום עונש מכיוון שחברים שלי היו כאלה גברים לאמר שרק רגע לפני שיצאו מהספריה חזרתי אני מהשירותים ולמרות התעקשותה של הרכזת שגם עלי לבצע את גזר עבודות הבושה, אני התעקשתי יותר שגרסתם של החברים נכונה. נכשלתי במשימתי להשיג את חמשת הכרכים בחינם, נראה שאני אצטרך לקנות את "לא מזיק ברובו" אחרי שאסיים לקרוא את האחרים. זה בערך היה ככה...
מאיפה הבאת את ההודי הזה? |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
13 במרץ 2008
חחחחחחח
חמוד אתה טוב שישנם חברה צעירים שאפשר לדבר איתם
(וההודי הזה הוא מגוגל) 
|
|
|