אליאס(אחרת)
|
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
אני בעד ללמד את הילדים שלי בדרך שלי, גם אם אחרים רואים אותה יוצאת דופן או מסוכנת וחסרת אחריות. אני לא בטוחה שאפשר להתווכח על זה. יש חברות קדומות שהאב היה מלמד את בנותיו הכל על סקס, וזה היה בסדר. ויש חברות כיום שיש מורות למין לילדות צעירות, וגם זה בסדר. ילדים הם גם מיניים, ורוב העיוותים שקורים בתפישה שלהם, זה מאי הבנה, מהסתרה, מהחושך!
|
|
|
| תמימות לא קדושה |
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
כל אחד והגישה החינוכית שלו אחר כתב/ה: תמימות לא קדושה כתב/ה: האם יושבת על ספת הסלון נעולה במגפיים.
האב יושב על כסא פוף קטן ולא על השטיח ונשען בגבו על הספה. הוא מביט בטלוויזיה ובמגפיים, אבל לא נוגע במגף לפני הילדים. הוא מביא לה כוס יין ושכח מאפרה. היא מבקשת את המאפרה ומשאירה את הכל כשהילדים לא יהיו. בתאור הראשון כשהילדים יגדלו הם יבינו מה ראו. בתאור השני יקח להם הרבה זמן עד שיבינו. אולי הם לא יבינו לעולם. זה שאפשר להסתיר כולנו יודעים. גם אפשר לא להתנשק ליד ילדים. ולא להתחבק. וכשהם יגדלו, אולי הם יבינו מה היה שם. זה גם נשמע כאילו נקודת המוצא שלך היא שאם מדובר בבדסמ אז צריך לחפש את הדרך להסתיר את זה. אבל האם יש באמת הצדקה לנקודת המוצא הזו? הדוגמה של קוינסי היא בדיוק סוג של דבר שזוגות אחדים לא ירצו להסתיר. אבל הם גם ירצו לאפשר לילדים שלהם להבין מה קורה שם. למה נקודת המוצא שלך היא שצריך להסתיר את זה? באמת יקרה אסון אם הילדים ידעו מתישהו שיש כזה דבר בדסמ? אני מאמין בדיוק בהפך. ומחקרים גם תומכים בעמדה הזו. והיא שדווקא ההסתרה אינה בריאה לילדים. אני אומר - באו ננסה לחשוב איך אפשר לחשוף את הילדים לנושאים האלו בצורה בריאה, ולא לחשוב איך בכל זאת אפשר להתאמץ ולהסתיר את זה מהם. לפעמים גם נדמה לי שדווקא אלו שמבקשים להסתיר את העולם הזה מן הילדים באופן קיצוני - הם האנוכיים. הם עדיין סובלים מרגשות אשמה ביחס לדרך החיים שבחרו, וכדי שלא להתמודד עם הצד החברתי של הבחירה שלהם, הם ממציאים אידיאולוגיה חינוכית של הסתרה. כאילו אמרו בליבם "אני לא מסוגל להתמודד עם חשיפה של הנטיה שלי, ולכן החשיפה שלה בפני הילדים שלי היא בוודאי מסוכנת מאוד". אם אתה מבקש לחשוב ביחד לדעתי אתם לא צריכים סדנת בדסמ לילדים. אתם צריכים קבוצת תמיכה של הורים פאמדומים, שנתקלים באותן בעיות ומדברים ביחד. הילדים לא נכנסים לקבוצת התמיכה ההורית. קבוצת התמיכה חייבת להיות של פאמדומים בלבד כי הם נתקלים בבעיות אחרות והפתרונות שלהם אחרים. אתה מציג שאלה כמה לפתוח את המיניות בפני הילדים ומה הגבול. בדוגמא שנתתי היה פאמדום אבל הוא היה מוסתר. הילדים יכולים לבחור אם הם רוצים לראות או לא רוצים לראות. אתה חושב על הילדים לפני שאתה חושב על עצמך. כל המרכיבים של פאמדום נמצאים בדוגמא, אבל אם הילדים רוצים לא לראות אתה נותן להם את הזמן שלהם בקצב שלהם. החברה שלנו לא מראה בגלוי את המיניות של ההורים. הורים ונילים לא מראים את המיניות שלהם בפני הילדים. ההסתרה של המיניות היא לא של בדסמ אלא של כל הקשרים. אני מכירה מחקרים שהילדים שהתבגרו מספרים שסבלו במשפחות עם מיניות מופגנת. אם אתה מכיר מחקרים על מיניות מופגנת תביא אותם. אני לא מדברת על מגע רגיל או נשיקה או התאור שתארתי. בתאורים האלה הילדים יכולים לא לראות, אם הילדים רוצים לא לראות. אתה לא דוחף להם את המיניות שלך לגרון, בלי שיש להם אפשרות לסרב לראות. הילדים מחליטים. שאלת את עצמך כמה הילדים מבקשים לדעת על המיניות שלכם? אני לא רציתי לדעת על הסקס של ההורים הונילים שלי. אני לא רוצה שהם ידעו עלי. אני חושבת שההורים הם האחרונים שצריכים להתערב במיניות של הילדים. התשובה היא שלך כי הילדים הם שלך. בקשו קבוצת תמיכה של הורים פאמדומים ולא סדנת בדסמ לילדים. |
|
|
| אחר |
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
Re: כל אחד והגישה החינוכית שלו תמימות לא קדושה כתב/ה: התשובה היא שלך כי הילדים הם שלך.
בקשו קבוצת תמיכה של הורים פאמדומים ולא סדנת בדסמ לילדים. אני ואישתי נמצאים במערכת יחסים מסוג מיילדום. ונדמה לי שזה הדבר הכי פחות משמעותי בשרשור הזה שלא הבנת כהלכה. אולי עוד כמה שנים תהיה לך פרספקטיבה שתאפשר להבין את הנושאים האלו בצורה טובה יותר, וממקום בוגר יותר. לאו דווקא להסכים, אבל להבין. |
|
|
| תמימות לא קדושה |
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
אני לא חושבת שרק הגיל קובע.
אני עובדת בגן ילדים ואני מכירה ילדים בגיל הגן. אני יודעת מה מלמדים בגנים אחרים. אני מכירה ילדים. טיפלתי בילדים כל הזמן. הילדים שאני מכירה מביטים על ההורים כמו גיבורים ולא רוצים לראות שהם חריגים. הם צריכים את האישור בגן. אני חושבת שמיילדום שונה מפאמדום וכל אחד נתקל בבעיות אחרות. רוב המבוגרים שענו בשרשור הזה לעגו לכם אבל אתה בוחר לחשוב שהדעה שלי, שניסתה להבין אתכם, היא לא בוגרת. אולי כל התגובות של המבוגרים וההורים הם יותר לטעמך. אם אתם רוצים סדנה משופת למיילדום ולפאמדום עם הילדים, שישתתפו עם ההורים בסדנת הבדסמ, אני מאחלת לכם הצלחה. ההורים והמבוגרים בשרשור כבר אמרו מה דעתם. |
|
|
מUחדת
|
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
אחר:
אז ככה,
כמי שעובדת לא מעט עם ילדים בתווך הגילאים המדובר- אתה יכול לצאת מנקודת הנחה שעולם הילדים אינו זר לי ושאלות בענייני גידול ילדים וערכים שיש להקנות להם עלו במוחי יותר מפעם אחת. תתפלא, להיות צינית זה לא קל, ועדיין, זו דרכי להתמודד עם רעיונות הזויים בלי לרדת לתגובות נוסח "יו, איזה בלבול ביצים, אחותי! תחזירי לאוזן השלישית את הסרט הזר שאת חייה בו!!" שאלת אם אני מבינה את ההתלבטויות? כן ולא. אל תשכח שאני גם בת להורים וזוכרת היטב את חוסר הנוחות הגדול שחשתי כשקלטתי שהם, רחמנא לצלן, מתמזמזים במיטתם. הבית שלי היה הכי חם ונוגע ומלא פתיחות, אז למה? כי לא חשבתי שאבא נוגע באמא? ידעתי. ועדיין, יש דברים שצריך לתת להם זמן. זמן לתת לשאלות לעלות מעצמן. גם אני אחנך את ילדיי על מצע פתיחות- אסביר להם מהי זוגיות, אראה להם איך מגע יכול לערסל ולנחם, אסביר להם שיש משפחות שונות ומשונות (גם אני הגעתי ממשפחה שהפכה בגיל צעיר ללא מאוד נורמטיבית), שיש סוגים שונים של אהבה ודרכים רבות להראות אותה, אסביר על מין בפתיחות- אבל לא ארד לתיאורים פלסטיים ואתן דוגמאות מחדר המיטות שלי. אחסוך להם את המבוכה ואת הבלבול שיעלה כתוצאה מהיותם בלתי מנוסים דיו כדי להפריד בין תפל לעיקר. כמי שמכירה כמה משפחות חד מיניות המגדלות יחד ילדים- לא שמעתי ולו פעם אחת על כך שאמא ואמא מתארות איך חיי המין שלהם נחווים כשיש שתי ואגינות במיטה. כשמסבירים לילד על זוגיות אין באמת צורך לסחוף אותו להרפתקאה המיותרת כל כך של הדגמות. ילדים יכולים להבין לבד, תחושתית, במה דברים אמורים. הם לא זקוקים לכך שתטמא את תמימותם- שגם ככה נעלמת בשלבים מוקדמים מדי בחייהם עקב חשיפה לא מבוקרת ומוגזמת ב"חיים האמיתיים". האם בכך שאני חושף את הילדים שלי לבדס"מ אני אמנם משפיע עליהם באופן שהוא חסר תקנה? אם אבא שלי היה אוהב מציצות, וככה, במפגן מרשים של פתיחות היה מספר למיוחדת בת ה-9 על כך- זה היה משפיע עלי באופן חסר תקנה? מה אומר לך? יש דברים שלא שווה לגלות את התשובה להם. האם אפשר לחנך ילדים מבלי להשפיע עליהם? לא. אי אפשר. לכן צריך לדעת מה לא לעשות בחינוך. אבא יכול לזיין את הבת שלו כדי להסביר לה על מין, לא? ובכל זאת- רוב האבות לא יעשו כך. האם מה שנחשב חינוך "נורמטיבי" הוא באמת נייטראלי וחסר הטיות והשפעות מבחינה מינית? האם מה שמרבית בני-האדם עושים הוא לא חינוך נוקשה להטרוסקסואליות ונילית? האם בכך שאנחנו מלבישים את הבנים שלנו במכנסיים ולא בשמלות איננו משפיעים על המיניות ועל הזהות המינית שלהם? לא. לא. ולא. האם בכך שאנחנו אוסרים עליהם ללבוש שמלות איננו יוצרים בהם רגשות אשמה ביחס לנטיות טרנססקסואליות, או הומוסקסואליות, למשל? גם לא. אתה באמת סתם מהגג קושיות לשם השאלה ולא באמת לשם הדיון. באותה מידה כל התלבטות הורית יכולה להצטייר כשאלות מגדר פילוסופיות ולא כך הדבר. לא נראה לך שיש הבדל בין ילד לבוש מכנסיים לילד ששומע שאבא אוהב לקבל מכות בטוסיק מאמא? האם בכך שאני מסתיר מילד את הבדס"מ אני לא בעצם משפיע עליו להיות ונלי, ובכך כאילו משתף פעולה עם הרעיון שונליות היא נייטרלית, ואילו בדס"מ סטיה? אתה רק נותן לילד לגדול. מסתיר? למה לחשוף? מה זה בכלל משנה שאתה בדס"מי? זוגות ונילים צריכים להראות לילד איך עושים מיסיונרית כדי שלא יחשדו בפוריטניות סגפנית? בחייך. למה השפעות הטרוסקסואליות ונליות שהילדים שלנו מקבלים מכל עבר, בטלויזיה, בתרבות, וברחוב, נחשבות ל"נקיות" ותקינות, ואילו השפעות בדס"מיות נחשבות למלוכלכות ומסוכנות? תתפלא- רוב המסרים המיניים שמקבלים הילדים מכל עבר הם לא פחות מנוראיים, מוגזמים ובעייתיים גם למבוגרים בינינו. לא מעט מבוגרים מתקשים בעצמם להבין את הדקויות של עולם הבדס"מ, מתנהלים ויכוחים אינסופיים על כן-לא-תפקיד מילת הביטחון וכו'- תוכל לפרוט את כל זה למשהו פשטני ונהיר לילדים בני 6? מסופקני. האם הגישות הללו אינן פשוט דעות קדומות ביחס לבדס"מ? לא. אין כל קשר לדעה קדומה. יש הגיון בריא. למה אני, כמי שבחר בבדס"מ כדרך החיים, צריך לצנזר את עצמי בתוך הבית שלי? למה אני, בתור בתך לצורך העניין, צריכה לראות את אוסף הדילדואים שלך, אבא? מה הקשר ללצנזר? אתה מוכרח לעשות סשן בסלון? חייב להביא את השפחה שלך ולהוליכה על ארבע ברחבי הבית אחרת תחוש כמצונזר ומוגבל בביתך? אתה לא רציני, נכון? גבולות. ומינונים. זה הכל. ותנו לילדים להשאר ילדים. מגיע להם. גם ככה הילדות כל כך קצרה. רוצה להיות בדס"מי, פטישסטי, לנעול עקבי ויניל ולטפטף שעווה על בחורות מהכלוב- זכותך, אבל בשם "הצורך בפתיחות" הורים רבים עלולים לנהוג באגואיסטיות מטורפת ובשם חיי המין שלהם לחשוף את טפם לחומר שלא יכול להיות חלק מעולמם. למד על אהבה וחום. את הניואנסים הקטנים הנח להם לגלות לבד. כלום לא ייחסך מהם. לך, כהורה, יש את האפשרות להעניק בסיס טוב מספיק ומסננת טובה לכל המידע שייחשף בפניהם כך או כך. |
|
|
מדויקת(לא בעסק){+-}
|
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
סטיהמדהים כיצד קבוצה המוגדרת כקבוצה סוטה מתאגדת במהירות על מנת לייצר החלטות בעצמה מה סוטה ומה לא. זאת כמובן בחוסר מודעות מלא למעשה, ובאחיזה איתנה ב"מוסריות". אותה "מוסריות" שאחרים ממש מכוונים כנגדם. מעטים כאן הסכימו לבחון אפשרות כזו לחנוך שונה של ילדיהם, אפילו מבחינה מחשבתית. השאר חשבו שאני מתבדחת, התלהמו, השתמשו בציניות, והיו משוכנעים שהאמת נמצאת בכיס הקטן שלהם. מסתבר שזו הדרך בה החברה מצליחה לחדור לנו למוח ולכוון את אופן הפעולה שלנו. זהו תהליך ההפנמה- איך הופכים משהו חיצוני למשהו פנימי, שהוא האישיות שלי ושאני משוכנע שהוא באמת אני. גם אם החברה לא הצליחה בעניין ספציפי, ואתה מקוטלג כסוטה, אתה עדיין נמצא מקטלג סטיה מאותה סיבה: הסטייה פונקציונאלית ליצירת לכידות חברתית מכיוון שכולם מתאחדים נגד הסוטה. כרגע אני היא הסוטה כאן – יש כאן כמעט אחידות דעים בעניין. חלק אפילו מבססים את הדחיה שלהם מהרעיון באחיזה בתפישה כי מדובר בצורך אגואיסטי שלי. חלק אפילו מתלכד מסביב להרתעה חברתית ומסבירים למה צריך לאסור התנהגות כזו. וכך, הסטייה עוזרת לחברה הסוטה כשלעצמה ע"פ הגדרה, לסמן את גבולותיה, להגדיר מי נמצא בתוך גבולות הנורמה של החברה, ומי נמצא בחוץ. עצם סימונו של מישהו מחוץ לגבולות, עוזר לשמור על הגבולות והתנהגות בני האדם. הסוטה הוא הכלי של החברה להרתיע את אלו שעל הגבול, ולמנוע את הפיתוי לצאת מחוץ לגבולות החברה. דבר זה נעשה על ידי ענישה. ה"סטייה" מחייבת תהליך שלם של העברת אדם מתוך החברה החוצה. כשאמרתי שאין לי רצון לדין ודברים עם יפי הנפש שכאן, התכוונתי ממש כך למקום בו התפתח השרשור הזה. אני בזה לשולי החברה שכל כך רוצים להיות במיינסטרים, עד שהם מוכנים לנשוך ולהתלהק נגד כל רעיון חדש. האם באמת אי אפשר לקיים חברה באופן אחר כפי שהאמינו ניטשה, פוקו, דלז? האם אי אפשר לקיים חברה ללא גבולות, אלא כדבר שמתהווה ומתרחב. שלא הגבולות מלכדים, אלא השאיפה להתרחב ולפתוח את החיים לאפשריות חדשות? האם זה אומר, בין השאר, שאי אפשר לקיים חברה ללא סוטים, וללא משוגעים, וללא אפיקורוסים? כנראה שלא בכלוב .. בכל אופן, יש כאן מייל, ומי שמעוניין להתלהק ולהתאחד, הפעם כדי לבחון אפשרויות אחרות מהמקובל בנושא זה, מוזמן לפנות. כל השאר – מיציתי. באמת. |
|
|
|
מUחדת
|
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
הפוסל במומו וגו'. אילוזיה זמנית כתב/ה: אני בזה לשולי החברה שכל כך רוצים להיות במיינסטרים, עד שהם מוכנים לנשוך ולהתלהק נגד כל רעיון חדש.. אני בזה לאותם שוליים שכל כך רוצים להיות מיינסטרים עד שהם מוכנים לחשוף בפני ילדיהם את תחביביהם השוליים. |
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
תופעה זו מכונה תופעה מקרופונית.
זה מצב ששפופרת מיתישנת והיא קולטת כל רעש חיצוני ומעבירה את זה דרך הבוקסה. לכן תחליפי שפופרות שלא יתאדמו. |
|
|
| אחר |
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
Re: אחר: מיוחדת. כתב/ה: האם הגישות הללו אינן פשוט דעות קדומות ביחס לבדס"מ?
לא. אין כל קשר לדעה קדומה. יש הגיון בריא. שמרנים לעולם לא מחזיקים בדעות קדומות. זה תמיד "הגיון בריא" אצלהם. מעבר לזה, קצת קשה לי להגיב לך ברצינות. כי עם כל ההגיון הבריא שלך בחרת לקחת את הדיון למקום הכי פתולוגי. הרי אף אחד לא דיבר על הצורך לערוך מפגני סקס לפני ילדים. למה לך יש צורך להבין בעקשנות דברים בצורה מסולפת כל כך וחולה כל כך - נבצר מבינתי. אולי זה "כייף" מאוד להשליך על מישהו את החולי הזה ואז להגיב לו באופן ציני ומחוכם כל כך. הרי כל הדיון מתייחס לאותם זוגות שעבורם הבדס"מ הוא לא רק סקס. שאצלהם הבדס"מ הוא גם זוגיות, אינטראקציה ומסגרת זוגית. והם רוצים שילדיהם יבינו את המסגרת שבה הם חיים. בדיוק כפי שהורים המוסקסואלים מבהירים לילדים שלהם מה ההבדלים שבין הקשר של ההורים שלהם, לבין הורים של ילדים אחרים. אבל אני מניח שהומוסקסואליות היא מספיק פוליטיקלי קורקט, ומספיק "הגיון בריא" כדי שלא נזעק מיד "למה הילדים צריכים לראות את אוסף הדילדויים של ההורים?" ולבסוף: תמימות היא לא ההפך של מין. תמימות היא פשוט יחס לדברים. ילדים אינם א-מיניים, אבל הם בהחלט תמימים. ואולי גם לך לא יזיק לקרוא את הדברים שנאמרו כאן קצת בתמימות, ולא בציניות, ומבלי להשליך פתולוגיות מטופשות. |
|
|
|
מדויקת(לא בעסק){+-}
|
לפני 16 שנים •
25 במרץ 2008
Re: הפוסל במומו וגו'. מיוחדת. כתב/ה: אילוזיה זמנית כתב/ה: אני בזה לשולי החברה שכל כך רוצים להיות במיינסטרים, עד שהם מוכנים לנשוך ולהתלהק נגד כל רעיון חדש.. אני בזה לאותם שוליים שכל כך רוצים להיות מיינסטרים עד שהם מוכנים לחשוף בפני ילדיהם את תחביביהם השוליים. דמגוגיה זולה, מיוחדת. ממך אני מצפה ליותר. |
|
|