ובכן, זמן רב לא הייתי כאן...

amy​(נשלטת) • 3 באפר׳ 2008

ברוך החוזר, טיצ'ר טיצ'

או איזה כיף שיש מורים בעולם...

Homelander​(שולט) • 3 באפר׳ 2008

קצת אנשים מלומדים לא הזיקו לאף-אחד.

ובכן, כמעט כל דבריך קלעו לשאלתי מלבד עניין הכפייה:
אם במסגרת הגבולות שפחה מותירה כמעט כל סוג של שליטה מנטאלית, מדוע לדעתך מניעת הכאב ממנה (ברור שלא לפרק זמן אינסופי, כי אז מחמיצים את העניין), מדוע זו תהיה כפייה?
הצדק עמך בנוגע לטיפוסים מוקצנים- אבל תנסה להתאים רגע את השאלה לקהילה שלנו.

ובאשר לסיומת שלך, להיפך- תעירו את קיחוט! אני מצפה לתגובתו בכיליון-עיניים.

לעניין הכפיה

teacher​(שולט) • 3 באפר׳ 2008

המילה הזו סה''כ מדגישה את ההבדל התהומי בין האנשים שמספרים את הבדיחה הזו לבין מה שקורה בפועל אצלנו. אם תסתכל על ההגדרה ה''קרה'' של מהו מזוכיסט/סדיסט, תראה את זה.

סדיזם:
''..המונח סאדיזם מתאר הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת.
ריגוש מיני שנגרם כתוצאה מגרימת כאב לזולת או מעצם מחשבה על גרימת כאב למישהו אחר..''

כאב לזולת - יענו, לכל אדם, לא בהכרח מישהו שמכירים. כלומר - לא צריך הסכמה.
למעשה ההסכמה מעקרת את הסדיסט.

מזוכיזם:
''..קבלה פסיבית של כאב מהזולת, ולעתים בצורך בהשפלה ובמילוי בקשתויו, גם אם אין הן הגיוניות..''

עכשיו נתח את זה בתוך מערכת יחסים ותראה שזה כמעט בלתי אפשרי לקיום.
מערכות יחסים סדו-מזוכיסטיות בנויות אחרת, והכי חשוב, קיים בהם אלמנט שאני קורא לו:
''היום שלמחרת'', בו קיימת אחריות הדדית לשני הצדדים להיות מחוברים גם ביום שלמחרת, ואולי גם יום או יומיים אחר כך..

כאן אין כפיה, כי מראש יש הסכמה ויש גבולות. גם אם הם גרוטסקים ורחוקים אצל חלק מהאנשים, עדיין יש גבולות.
זו הסיבה שהשאלה כפי שנכתבה, לא ממש קשורה אלינו.
כאשר מישהו מהצדדים מקצין עד כדי הקטנת המכנה המשותף עד הכחדתו לגמרי, מערכת היחסים פשוט נפסקת.

מקווה שזה יותר בהיר עכשיו

ובכן,

Homelander​(שולט) • 3 באפר׳ 2008

נקודתך, הייתה ברורה לפני-כן, פשוט עכשיו היא תאמה יותר את שאלתי.
וכמו שלא הייתי צריך את אותן הגדרות ליטראליות שהבאת פה כדי להכירן שהרי בעצמי הבאתי אותן כמה וכמה פעמים בפורומים למיניהם, כך גם לא הייתי צריך להכיר את ההדדיות שעליה דיברת ב'יום למחרת' שהרי אני מכיר אותה היטב.

מה שכן, עכשיו הבנתי מה דעתך על הנושא כפי שהצגתי אותו (כשהוא במסגרת הקהילה) ולכן יש על מה לדבר...
בוא ואציג לך דוג' קצת שונה עם אותה שאלה כי אני חושב שקיימת בנינו אי-הסכמה בנוגע לקשר של השאלה לקהילה, לא בגלל שאנחנו חושבים אחרת אלא בגלל שאולילא הייתי ברור דיי בדוג' הקודמת:
בוא נאמר שאדון מסויים רוצה להעניש את שפחתו; האם לדעתך הקטנת אותו מכנה משותף שעליו דובר (בסופו של דבר- גרימת הכאב), למשך פרק זמן מסויים בתור עונש שגורם לך לחסוך משפחתך משהו שהיא חשה שהיא צריכה אותו ונהנית ממנו- האם זה א. היה גורם הנאה מסויימת לאדון? נקח אותך בתור אדון למשל, האם זה היה גורם לך סיפוק מסויים?
וב. האם אפשר להתייחס אל זה כאל עונש מקובל שלא חורג מגבולות כלליים שבין השאר מכתיבים לנו את הצורך בהנאת שני הצדדים?

teacher​(שולט) • 4 באפר׳ 2008

לכל קו יש עובי,
ובתוכו אנחנו משחקים.
לרגעים אפילו חוצים קצת ומיד חוזרים.

כן, לשולט יש את הכח לחצות וגם להתעלם לחלוטין מהקו הזה.
השאלה היא - איפה זה שם אותו
לא כסדיסט, אלא כאדם.

אבל לשאלתך, אם אני מבין נכון, אתה שואל האם התעלמות היא עונש טוב?
אני חושב שכן. ובהחלט בתוך גבולות ההסכמה, כי זה סוג של ענישה פסיבית.
ברור שכמו שכתבתי למעלה, אם על ידי התעלמות תחסל את המכנה המשותף שלכם,
אז זו כבר לא מערכת יחסים.
אולי תהיה מסופק, אבל למחרת, כבר לא

אך בין השורות, וזו אולי נקודה למחשבה, יש עוד עניין:
גרימת הכאב אינה המכנה המשותף היחידי במערכת יחסים.
ואם זה כך, הרי שאין מקום כמעט לשטחים אפורים, וקוי הגבולות משורטטים ללא עובי.
מערכת מצומצמת כזו, לא תשרוד טילטולים חזקים מדי.
פשוט כי אין בה מספיק ''בשר''.

סיגריה יש לך שם מצחיק

מאלף סוררות​(שולט) • 4 באפר׳ 2008

ותגובות גם...

Re: ובכן, זמן רב לא הייתי כאן..

mind games​(מתחלפת) • 4 באפר׳ 2008

השאלה היא האם מדובר רק על כאב פיזי כי אם לא - אז בכך שהסאדיסט מסרב לבקשת הכאב של המזוכיסט הוא בעצם גורם לו לכאב נפשי וזה גורם עונג לסאדיסט.

Re: ובכן, זמן רב לא הייתי כאן..

mind games​(מתחלפת) • 4 באפר׳ 2008

השאלה היא האם מדובר רק על כאב פיזי כי אם לא - אז בכך שהסאדיסט מסרב לבקשת הכאב של המזוכיסט הוא בעצם גורם לו לכאב נפשי וזה גורם עונג לסאדיסט.

כמה דברים,

Homelander​(שולט) • 4 באפר׳ 2008

ראשית למאלף הסוררות:
אתמול טיילתי לי קצת בצ'ט ומסתבר שיש כמה אנשים שזוכרים אותי מצויין- אם אתה באמת מעוניין ולא רק בא בניסיון לנפנף במשהו שאיני יודע אם יש לך או לא, אז תתפוס באיזה לילה את Tפוס או את מאסטר הייד (ד"ר ג'קל).

שנית, באשר לעניין הכאב שדובר ע"י המורה- אחבר זאת עם הנק' של מיינד-גיימס:
א. אכן לא יהיה בשר במע' יחסים זוגית, אם הכל יסבוב אך ורק את הכאב; מעבר לכך, גם אם הכאב הוא לא רק פיזי; במע' יחסים צריך יותר מזה.
ב. אבל אם כבר נכנסו לנושא, נכנס עוד יותר לעומק- יכולות להיות כמה מע' יחסים וזה גם אחרי ששוללים את העניין הזה של סשן חד-פעמי; גם אז עדיין יש כמה אפשרויות...
האחת, למשל מע' יחסי שליטה של 24\7 טוטאלית, כזו שאותם קווים בין השולט לנשלט נשארים כל הזמן ללא הפסקה.
השניה, מע' יחסים זוגית לכל דבר של בני-זוג שאוהבים אחד את השני שבתוכה נכנסים גם האלמנטים של השליטה.
השלישית, מע' יחסים זוגית שהשליטה רק מטבלת אותה בחדר-המיטות.
הרביעית, מע' יחסי שליטה שהיא בנויה אל סיפוק יצרים הדדי, ללא כל רומנטיקה.

ברור שזה לא הכל ויש עוד עשרות סוגים כראות-עיניהם של אחד ואחת, אבל אלא לדעתי יכולים להוות את ארבע הפינות של המסגרת...
עכשיו, לדעתי כל 'שליט' זכר\נקבה שרוצים להנות מכל מה ששליטה מציעה יכלול תמיד את כל הBDSM בפעולותיו ולא רק את אחת האותיות כך שכאב מנטאלי גם הוא יהיה חלק בלתי-נפרד מהשליטה שלו.
עכשיו, האם יכול להגרם לסאב, כאב מנטאלי יותר גדול מזה שלא 'יעניקו' לא כל כאב שהוא?
או אפילו, בואו נסתכל על זה אחרת, אם אדון יפגע בסאבית שלו באמת, יעליב אותה לא ישפיל אותה במסגרת פעולה של שליטה, אלא יעלוב בה- האם יש מצב שאיפשהו, בתוכה זה יעשה לה טוב על הנשמה?


עכשיו, אל תתייחסו לטיפוסים טוטאלים, תתייחסו אלינו ותגידו מה נראה לכם?

Re: ובכן, זמן רב לא הייתי כאן...

XXXXXXX​(לא בעסק){כונפה מהכל} • 7 באפר׳ 2008

תתחרט...כולנו מאחוריך העיקר שתתחרט.