שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בסופו של דבר

סיגריה​(אחרת)
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008
סיגריה​(אחרת) • 12 באפר׳ 2008
Buttercup כתב/ה:
בסופו של דבר ישנו איגו מניאק קטן,נרקיסטיסט בארון
דיקטטור צעצוע בממלכת לה-לה לנד משלו.

חולה תשומי שחייב שילטפו לו את האיגו וינשקו לו את כפות הרגליים 24-7
אחרת,הוא לא מרגיש חשוב מספיק
כשהבוס שלו יורד עליו או אישתו יושבת לו על הווריד והילדים רוצים עוד ועוד
אז
הוא חייב איזו כלבונת לבעוט בה, בסופו של יום כדי להרגיש "גבר גבר".

והוא עוד חושב,שהיא חיה אך ורק למענו ולמען סיפוק צרכיו הוא
ולא מבין שמצד שני ישנו בנאדם שמספק את צרכיו הוא באותה המידה ומנצל בדיוק אותו דבר
רק מהצד השני ,בלי שום אלטרואיסטיות
מיותרת.
Dream on....

דוגמא לשלב השונאת?!...
פשוט אחרת
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008

בסופו של דבר ,

פשוט אחרת • 12 באפר׳ 2008
כתיבה מדהימה , רגישה , נוגעת .
כתיבה מדויקת שמצליחה להעביר את ההשתוקקות בעיקר בין השורות .
בסופו של דבר זה דיבר אלי מאוד .
לי-אורה
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008

אתה זוכר? אז, כשהמבטים שלכם נפגשו ואתה החסרת פעימה ...

לי-אורה • 12 באפר׳ 2008
מדויק.
מקסים.
נוגע.
(אפילו בקטע של השנאה)
נוריתE
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008
נוריתE • 12 באפר׳ 2008
סיגריה כתב/ה:
Buttercup כתב/ה:
בסופו של דבר ישנו איגו מניאק קטן,נרקיסטיסט בארון
דיקטטור צעצוע בממלכת לה-לה לנד משלו.

חולה תשומי שחייב שילטפו לו את האיגו וינשקו לו את כפות הרגליים 24-7
אחרת,הוא לא מרגיש חשוב מספיק
כשהבוס שלו יורד עליו או אישתו יושבת לו על הווריד והילדים רוצים עוד ועוד
אז
הוא חייב איזו כלבונת לבעוט בה, בסופו של יום כדי להרגיש "גבר גבר".

והוא עוד חושב,שהיא חיה אך ורק למענו ולמען סיפוק צרכיו הוא
ולא מבין שמצד שני ישנו בנאדם שמספק את צרכיו הוא באותה המידה ומנצל בדיוק אותו דבר
רק מהצד השני ,בלי שום אלטרואיסטיות
מיותרת.
Dream on....

דוגמא לשלב השונאת?!...


לאאאאאאאאאא,למה?
אני רק לא סובלת , טיפשים עם איגו מנופח.

זה,בסך הכל ,ההפך ממה שהוא כתב (רק בלי מליצות ומילים נפוחות ואבחנות מתנשאות)
אם, אנחנו "כלבות טיפשות מלקקות כפות רגליים נטולות אישיות ורצון עצמי"
אז הם כאלו...ככה זה בחיים
לכל יין יש את היינג שלו.
כלבה הולכת אל טיפש וטיפש חושב שהוא מחזיק "כלבה".
Homelander​(שולט)
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008

אוקי...

Homelander​(שולט) • 12 באפר׳ 2008
לפי זכרוני, פעם, פעם כבר אמרתי לך את זה- אתה כותב נפלא!
זה לא משהו שקל להוציא ממני, אז אני אומר את זה שוב, כדי להדגיש.

ובאשר לתוכן:
ממש איני בטוח שאותו הכיבוש שקונה את שפחתך, מתחיל מהנק' הכי התחלתית בקשר בניכם- מעבר לזה, אני חושב שכדי לכבוש, אתה צריך לבוא עם פאסון של זה שאינו מסוגל להיכבש ולכן החסרת הפעימה אם אינה נשארת בינך לבין עצמך בהתחלה, היא נק' חולשה.
בהמשך, אתה אכן צריך להראות לשפחתך שהיא גורמת לך להתרגש גם-כן מדי פעם, אבל כפי שציינת מאוחר-יותר, זה צריך לבוא עם עבודה קשה מצדה...
אדם שמתיימר לשלוט ולכבוש, אם הוא לא רוצה להיות אותו טיפש שבאטרקאפ הזכירה, אשר מוציא את העצבים שלו על שפחתו, צריך להיות אדם חזק עם משמעת-עצמית שמסוגלת לאפשר לו לשחרר התרגשות קטנה אך ורק תוך כדי סינון אישי שלו לעצמו ואף-פעם לא בלי שליטה- כדי למשול במישהו, אתה צריך לדעת קודם כל למשול ברוחך.
ואם נתקדם הלאה ונתור אחר הנק' שהן באמת יהיו אלו שתזכור, לדעתי לא בהכרח מדובר בנק' ההתחלה, אלא מדובר בכל אותן מקפצות שהקפיצו את הקשר רמה אחת מעל מה שהוא היה לפני.

באשר לרגשות כמו כעס ושנאה, ברור לי שהתכוונת לתחושות זמניות שחשים מדי פעם שני הצדדים, אבל אדם כמוך שאכן יודע להשתמש נפלא במילים יכל למצוא מילים יותר מתאימות ופחות קיצוניות, כי במקום לחזק את הקטע המוצלח הזה, ההתבטאויות הללו לוקחים אותו לקיצון שלא מתאים לו.


בכל-מקרה, כתיבה נהדרת icon_exclaim.gif
newoldone
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008

Re: בסופו של דבר

newoldone • 12 באפר׳ 2008
RIS כתב/ה:
בסופו של דבר כבר לא זוכרים את ההתחלה.
כבר לא זוכרים את אותה פעימה שעברה בה ואותה בליעה קשה ולא רצונית.
את הקליק של הקשר בעיניים.
את הקליטה של הפטמות שהתקשו כל כך פתאום עד שהן מאיימות לקפוץ מתוך החזיה והחולצה והסוודר.
את הוריד שפועם לה בצוואר.
ועיניה הרועדות.

ואני תוהה: מי שמונה ומדייק כל כך את הניואנסים הקטנים - זוכר או לא זוכר?... : )

ובמחשבה נוספת: האם חשוב בכלל לזכור? אולי מספיק שהדברים היו ונטמעו ויצרו את התשתית שעליה נבנה כל השאר, וכך הם ממשיכים לחיות גם ללא זיכרון מפורש? כי לזיכרון המפורש יש גם פן ממית, של הקפאת הדברים בתבנית סטאטית של תמונה, מילה, דימוי של הרגשה שהייתה. אולי עדיף מצב של לזכור ולא לזכור?
Brave Dwarf
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008
Brave Dwarf • 12 באפר׳ 2008
אל תלבין את פניי ברבים בבקשה. אני בכלל עברתי פה במקרה. אז שאלתי שאלה. חשפת את התחת שלך בפומבי? תסביר מה נקודת החן הזאת עושה שם. חוצמזה, אתה מסביר יפה (אתה עדיין בונה על השעון שלי, אז אתה מתחנף, נכון?)

בגדול, כן.

קצת אישי יותר - אני כנראה נהנה מכך פחות. ה"שנאה" הזאת (תראה איך אני הולך אתך ראש בראש ואומרים שחברים אין רק באגד) מפריעה לשקט שלי. אולי פעם, כשהיינו צעירים ויפים היה איזהו חן בכל ה"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת". כן אומרות, אתה צודק, לא אתווכח. שלוש פעמים זה משעשע, ברביעית אני קם והולך. למנף בעזרתה את מערכת היחסים או את הדרך מתיש לדעתי את שני הצדדים (אם נצא מנקודת הנחה שלא מדובר בזאת הניזונה מה"שנאה" ומהאמוק שלה). לעומת זאת, יש את הרגע שלפני ה"שנאה". LOL.


בלבול, הרצון להחליט, ניסיון לשקול, מחשבה מעורבלת (לפעמים מעורפלת גם), מבט מפוחד. כמו שיש את השקט שאחרי האסון, כך גם קיים ההוא שלפני. אם זה שאחרי - חיצוני, הרי שזה שלפני- פנימי. אם קלטת אותו טרם נלחץ הכפתור, אפילו האוקיינוס ייראה שלולית.

אני ממשיך לחשוב על זה.
אנימה
לפני 16 שנים • 12 באפר׳ 2008
אנימה • 12 באפר׳ 2008
בסופו של דבר שליטה לא קיימת בלי מתח.
גרניקה​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 13 באפר׳ 2008

רומנטיקה היא לא מילה גסה.

גרניקה​(נשלטת) • 13 באפר׳ 2008
"בעבור אותה פעימה אחת שהחסרת"

כשגבר מחסיר פעימה - אפשר לקרוא לזה אהבה. פשוט אהבה.

(וסקס ביחסי שליטה לא שווה את הפיקסל הזה מבלי זה. וכן, לטעמי סקס שכזה מחוייב המציאות שיהיה שזור עם אותו הרגש. וכן, "מה את מבינה בכלל?" יצקצקו עוד מעט כל אותם "מסשנים" לשם "סשן" {פיחסה של מילה "סשן", יש לה טעם של חדר ניתוח סטרילי} וסליחה ריס שאני {במצבי המאוד משוייך ומאוד מאוהב} מוצאת אהבה בכל דבר, יעבור לי פעם, לכשיכבה האור בעיניים)