וונדי |
לפני 16 שנים •
19 באפר׳ 2008
לפני 16 שנים •
19 באפר׳ 2008
וונדי • 19 באפר׳ 2008
ההתנהגות של "חננה סוררת" מזכירה לי את התנהגות הסאבית הבועטת.
התגובה של RIS היתה לעניין כי יש נימוס רגיל של אורחים. הסאבית הבועטת יכולה לבעוט באדון שלה ולא בכולם. האדון יכול לזרוק אותה או לרצות לאלף. יש לי הרגשה שלסאבית הבועטת תהיה הצלחה אצל כל מחפשי החינוך בבדסמ. בהסתכנות שההסבר מפרק יותר מידי את הרומנטיקה שאני אוהבת נתתי לעצמי הסבר מדעי על ההנאה מהכאב אבל לפי התאוריה שלי האחוז שיוכל להנות מהכאב הוא גבוה ותלוי בהתנסות. אני מזכירה לעצמי את התוכניות בערוץ 8 שהסבירו שהאהבה היא הורמונים. שמענו הבנו ושכחנו כדי לאהוב בלי לזכור שאנחנו מכונת הורמונים. לחתולונת אני מסכימה עם Brave Dwarf Brave Dwarf כתב/ה: אין לך על מה "להתעצב" או להלין. לא פשוט למצוא פרטנר מתאים בשום מסגרת. החשוב הוא להחליט, בינך לבינך, מיהו זה המתאים לך ולחפש. להתרגז על אלו שלא או גרוע מכך - להתרכז בהם, לדעתי בזבוז זמן, לפחות כמות שזה נראה דרך עיניו של עצלן. פשוט ומדוייק. תהיה שלי. האם לא ניתן לפתח הנאה נרכשת מכאב? לפי הידע (המועט) שלי במדעים הנטיה להנאה נרכשת מכאב מובנת בגלל האנדורפינים. התיזה שלי שרוב בני האדם יוכלו להנות מכאב, אם ירצו, אבל הם לא רוצים (גם אני). ( אל תכתבו לי הערות של:" ונילית הביתה." הנשלט שלי עבד קשה עד שהכין לעצמו שולטת ונילית והביא אותה לכלוב. ) ההסבר שלי: 1. אנדורפינים, המורפינים הטבעיים והלא מזיקים, מענגים כל אדם. (אין מחלוקת מדעית). 2.כשעוברים את סף הכאב משתחררים מורפינים טבעיים וגורמים להנאה. הפחד הטבעי מונע את הרצון לנסות אבל כשסומכים על בן הזוג או יש סיבה לרצון לנסות המורפינים יגמו להנאה. 3. אחרי הניסיון הראשון נשאר פחד אבל הרצון לניסיון שני ו"ההתמסרות" מפחיתים את הפחד מהניסיון השני. 4. המסקנה שלי שקיים מתח בין הרצון לאנדורפינים והפחד מסכנה וההחלטה היא לפי הפרטנר. (ההתמסרות). הרבה אנשים חוו ספייס עם כאבים חזקים, לא מתוכננים, כאשר יש רגע שהכל מעורפל והכל נרגע. אם מתעוררים אחרי הספייס כשהכאבים הסתיימו החוויה בסדר. אם הכאבים ממשיכים החוויה קשה. ההסבר מפרק את החוויה יותר מידי ומזכיר את ההסבר בערוץ המדע שאהבה היא רק הורמונים אבל הוא מסביר את ההנאה מכאב. |
|