פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
פנטזייה- שבוייה
הג'ונגל היה לח, הבגדים נצמדו לגופה, היא ישבה ליד הדרגש של חברתה,
מניחה יד על מצחה, היא בערה, היה לה חום, צמרמורות חלפו בגופה. אני חייבת לעשות משהוא חשבה, הכל באשמתי, הכל התחיל יומיים לפני כן כששכנעה את רותי לצאת לטיול בן יום עם מדריך בתוך הג'ונגל, רותי התלוננה על כאב ראש וחולשה אך היא שכנעה אותה שחבל על יום טיול ואם היא לא תרגיש טוב, תמיד אפשר לבקש מהמדריך המקומי ששכרו להחזיר אותם לכפר בו הן שהו. לאחר כשעתיים הקיפו אותם מורדים, עדיין זכרה את דפיקות הלב שלה, את רותי נצמדת אליה בפחד, לפני שקשרו את עיניה ראתה את המדריך מקבל תשלום מאחד המורדים, ידיהם נכפתו לאחור והן הובלו לתוך מעבה היער הסבוך. קמה ממקומה, גורמת לשומר להרים את נשקו לעברה, אני חייבת לדבר עם האחראי היא אמרה בטון הכי קשוח שיכלה להוציא מפיה, הוא קרא לשומר אחר שהוביל אותה לבקתה שעמדה די רחוקה משאר המתקנים במחנה, סוף סוף יכלה להשקיף על הנעשה סביב, בצד אחד היו מספר סככות פתוחות, בהם היו דרגשים כמו שלה ושל רותי, עליהם שכבו גברים ונשים מספר, במרכז המחנה היה בור די עמוק, עם סורג מעליו כשהתקרבו אליו שמעה מתוכו גניחות מעוררות רחמים, אחד השומרים עמד בשולי הבור והשתין לתוכו, תוך כדי צחוק פרוע, כל כך היתה שקועה במחזה שלא שמה לב שהיא היתה בפתחה של הבקתה, השומר דפק על הדלת וכשקיבל תשובה פתח אותה למענה תוך כדי שהוא דוחף אותה קלות עם נשקו פנימה. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
המשך פנטזיית- שבוייה
החדר היה חשוך במקצת, מסודר כמשרד פשוט, שולחן כתיבה מצוייד במחשב לוויני,
מעט דפים וכלי כתיבה מפוזרים, כאילו עיינו בהם שנייה לפני, מנורת שולחן כבוייה, מול השולחן שני כסאות מעץ ישנים, שבי ניתנה פקודה, עיניה עלו אל עבר הדובר, גבר גבוה, לבוש בבגדים צבאיים בצבע ירוק זית, הוא ישב מעברו השני של השולחן, נשען על משענת כסאו , מביט בה. היא התישבה לאט, אינה מסירה את מבטה ממנו, איך אפשר לעזור לך הוא שאל? אני..., החברה שלי....., אולי תדברי לעניין! קודם כל אני רוצה לדעת באיזו זכות לקחתם אותנו בשבי? אנחנו סתם תיירות בארץ שלכם, אין לנו שום עניין וריב איתכם ובבעיות שלכם, קולה חזר אליה והיא החלה תוקפת אותו מילולית, החברה שלי חולה ואני דורשת שתגיש לה מייד עזרה רפואית. הוא נתן לה לדבר, עוד ועוד, רואה אותה מסמיקה כשלא קיבלה שום תגובה מצידו, הוא הקשיב בנחת בפנים קפואים, מחייך לעצמו כשראה אותה מתחילה לצאת משלוותה. תשתקי! הפקודה הקפיצה אותה בבהלה מכסאה, מרגישה את קצה רובה השומר בצווארה, הוא הניד ראש אל השומר, החוצה....... היא לא ידעה שהוא כבר נתן פקודה לקחת את חברתה למרפאה, רק זה היה חסר לו שהיא תמות מאיזו קדחת, זה יגרום לו לצרות דיפלומטיות, בעיות במגעים שהוא מקיים ברחבי העולם בצדקת מטרתו. קם ממקומו והתישב על השולחן לידה. ואם אתן לחברה שלך טיפול רפואי צמוד? אני ארצה משהוא בתמורה...... את זה אמר תוך כדי שהוא מעביר אצבע מהמצח, במורד אפה, נוגע בשפתיה , מרגיש את הבל פיה שהתנשם בכבדות..... ממממממממממ איזה תוכניות היו לו בשבילה, רק המחשבות עליהם גרמו לו הנאה, כשיבצע אותם בפועל הנאתו תהיה מעל ומעבר.... כןןןןןןןןןן..... אצבעו המשיכה לרדת במורד סנטרה, צווארה, שם משך את ידו בחזרה, הוא רמז לה מה רצה, לא היה צורך בשום דיבורים מיותרים, שניהם ידעו בדיוק מה המחיר שהוא דרש. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
המשך פנטזיית - שבוייה
בעצם, הוא ידע מה המחיר שדרש, היא רק שיערה, ראה את ידיה הרועדות שלפתו
חזק את משענות הכסא, מבטה המושפל, אני יודע שאת לא מכירה אותי, אך אני ידוע כאחד שעומד במילה, אם הבטחתי שחברתך תקבל את הטיפול הטוב ביותר שאוכל לתת לה כאן במחנה, כך יהיה ואוי למי שלא יבצע את שאדרוש ממנו. כשהרימה מבט, ראתה מבעד לחלון המסורג את זרזיפי הגשם שהחל לרדת כמו כל יום מאז שהגיעו לאזור הלח הזה, הנהנה לאות כן בראשה מבלי להסתכל עליו, כששערה נמתח בידו אחורה ,צווארה מתוח ונשימות של בהלה יצאו מפיה, הזין שלו היה מחוץ למכנס, רק הרוכסן היה פתוח, פניה הובלו בכוח לעברו, והזין התחכך בפיה הסגור, דופק בכוח על השער הסגור, לאחר מספר דחיפות חזקות של ראשה ונסיונות נואשים לדחוף בידיה את השולחן כדי להתרחק, היא פתחה את הפה, נותנת לזין להכנס למקומו, גופה נרפה, היא נלחצה כל כך כי לא חשבה שזה יקרה כל כך מהר, חשבה שיקח אותה למיטתו , יפשיט אותה לאט כמו בסרטים, אך רצונות ודמיון לחוד ומציאות לחוד, הוא דרש את שלו כעת ומייד. להפתעתה היה לו ריח נעים, ציפתה שיהיה מלוכלך ומסריח בתנאי המחנה, אך כנראה שלמנהיג ישנן פריבילגיות שונות מאשר לשאר החיילים שלו, שנראו מלוכלכים ומיוזעים, מגעילים היתה המילה המתאימה, גם טעם טוב היה לו והיא התחילה למצוץ, ללקק, לא שהיתה לה ברירה, כי ראשה עדיין הוחזק בכוח רב, אינו נותן שום אפשרות לסגת, הפתעה נוספת היתה בכוס שלה שהחל להתעורר לחיים, כבר חודשיים עברו מאז שהיה לה איזה זיון עלוב, משעמם שלאחריו נעלמה כחץ וקשת מהבחור....גם אנחות החלו לצאת מפיה, רצתה כל כך להמשיך , כמעט גמרה כשהשפיך שלו מילא את גרונה, גורם לה להחנק שלא לדבר על גמירה שהופסקה והשאירה אותה רעבה..... חחחחחחח צחקה בלב, אכלתי שפיך ואני רעבה......... חחחחחחחחחחחחחח...... הסיטואציה גרמה לה להתחיל לצחוק בקול כשהזין היה עדיין בפיה, צחוק חנוק והסטרי, שהוציא ממנה את הכל, במקום לבכות היא צחקה, הוא הוציא את הזין והסתכל בה, רואה איך הצחוק נחלש לאט לאט והופך לבכי שקט, בכי רגוע, רק דמעות יצאו מעיניה כשידו ליטפה את ראשה. בואי יותר מזה לא אמר כשהלך לכיוון דלת סגורה שהיתה מאחורי השולחן, שומע את צעדיה בעקבותיו. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
המשך פנטזיית- שבוייה
החדר היה די חשוך, הוא ניגש למספר פינות בחדר והדליק נרות, המראה לא מצא חן בעיניה,
זה היה חדר בלהות, חדר עינויים, הרעד חזר לגופה, יותר מזה לא יכלה להגיב, בצד היתה מיטה זוגית פשוטה מעץ, בצד השני כסא אסלה שעמד מעל בור ספיגה סגור במכסה ברצפת העץ, די קרוב היה אמבט פשוט שעמד על רגליים , מעליו צינור השקייה תלוי על הקיר עם מזלף, ממקום עומדה לא ראתה את הבור שבפינת החדר, מבטה התמקד בכל מיני מכשירים ובשולחן מתכת שבמרכזו לוח מתכת ובצדדיו רשת, לרגלי השולחן היו לולאות מתכת , ווים בגדלים שונים, הוא הסתובב אליה ואמר, הבטחה שלישבוע שלם את שלי, עושה כל מה שאצווה, כשתצפי לעונש על כל התנהגות לא נאותה, לאחר שבוע שתיכן תהיו בדרך הביתה. אני פוחדת........... אני פוחדת............. הוא ניגש אליה וחיבק אותה, אני יודע, חלק מההנאה שלי היא הפחד שאני מפיק ממך, ממממממממממממ מצפה לנו שבוע ארוך ומהנה, לא רק לי, גם לך, אני אלמד אותך מתוקה איך להנות, אני פוחדת היא המשיכה להגיד כנגד חולצתו. ידו נשלחה לתוך חולצתה, התחיל למולל בין אצבעותיו את פיטמתה, מרגיש אותה מתגרה, הפטמה התקשחה כשהחל למשוך אותה, עוד ועוד, מרחיק את החולצה מגופה, ידה נשלחה למעלה אך פקודה- שלא תעיזי- עצרה אותה , כואב.... כואב.... עזב את הפיטמה והחל שוב, ממולל, מסובב, מושך שוב, קצה הפיטמה אחוזה חזק בין שתי אצבעותיו, נמשכת עוד ועוד קדימה, אההההההההה ידה תפסה את ידו, ניסתה לשחרר אך לא הצליחה, כששחרר לבסוף הכאב בפיטמה רק התגבר. תתפשטי, בלי להסתכל עליה החל להתפשט בעצמו, מקפל את בגדיו ומניח על כסא שעמד בסמוך, הסתובב והסתכל עליה, היא עדיין היתה לבושה, חיוך עלה על פניו, את יודעת שאת צוברת עונשים? הוא שאל אותה , היא התחילה להתפשט, תוהה איזה עונשים תקבל, התקווה היחידה שלה היתה שאם היא תשוחרר בעוד שבוע , לא יתכן שיפגע בה בצורה קשה, לא ירצה שהעולם ידע איזה סדיסט הוא. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
המשך פנטזיית- שבוייה
תעלי על השולחן, בזהירות התישבה בקצה ונשכבה לאט, מגע המתכת על גבה המיוזע, נעם לה,
הגוף עדיין רעד לה ללא שליטה, היא פשוט פחדה. הרגישה אותו מפשק את רגליה וקושר אותן לצידי השולחן, כך עשה גם לידיה, אותם הרים מעל ראשה וקשר לצדדים, פניו התקרבו אל פניה, מנשק את שפתיה, כשהתרומם שלח יד אל תנוכי אוזניה, החל מבריג את ברגי העגילים שלה, שולף אותם החוצה, מה אתה עושה? היא שאלה בבהלה, העגילים הם מתנה מסבתא שלי, סטירה השתיקה אותה מיידית, אני לא גנב טיפשה, אין לי צורך בעגילים שלך, אך לעומת זאת בחורים שלך יש לי הרבה צורך ושלא תזוזי בפעם הבאה שאני מטפל בך כי את יכולה להפגע בטעות, הבנת? שאלתי אם הבנת? שאל פעם נוספת בתוספת סטירה נוספת שהותירה אותה בלי נשימה לשניות ארוכות. עכשיו שכבה בשקט, עדיין רועדת אבל בשקט, בעיניים עצומות, מרגישה אותו מחדיר חבל דק לתוך חור אוזנה השמאלית ולאחר מכן לימנית, כל חבל הוא קשר לקצה השולחן, בצורה כזו שאם תנסה להזיז ראש החבל ימתח יתר על המידה והאוזן תימשך, תכאב וישנה תמיד האפשרות שתנוך אוזנה יקרע. הוא נעמד במרחק ממנה והסתכל במעשה ידיו, כל כך נהנה מהעניין, איזה תגובות יש לה, תאווה לעיניים. לאחר דקות אחדות שנעלם בהם מטווח ראייתה, חזר שוב ובידו מטאטה זרדים קטן, הידית הקטנה היתה חפונה בידו והוא החל להכות אותה, לא מכות חזקות, מכות חלשות, הוא רק רצה לגרות את עורה, לאט וביסודיות עבר לאורך גופה, מהשדיים כלפי מטה, כשסיים היא היתה מעוקצצת כולה, מגורה, מצא חן בעיניה העניין, אך הוא עבר לדגדוגים, נגיעות קלות עם קצות הזרדים במקומות מדגדגים, בבית השחי, במותניים, היא פיתלה את גופה מצד לצד, נוהמת לעברו נהמות לא ברורות, לרגע אחד שכחה את אוזניה וכשהורידה בפרעות ראש לצד אחד, הכאב הקפיץ אותה, גרם לה לישר מייד ראש ולנשום עמוק, תוך כדי צעקה חזקה, ברגע זה ידו נשלחה לכוס שלה, היא בערה, הכוס בער, הצעקות נמשכו אך היו אלו צעקות גמירה, לאחריהם בא שקט מבוייש, היא עצמה עיניים, רצתה לקבור את עצמה, שלא יראה אותה כך, אך היא היתה פתוחה לעומתו, פתוחה עד נימי נשמתה, הדגדוגים חזרו , דיייייייייייייייייייייייי בבקשה.................. לרגע הכל פסק ואז דבר חדש, הוא החל לחרוש את גופה עם המטאטא, הזרדים ננעצו בעורה, חורצים פסים אדומים לאורך, הרים שד ועוד שד, רצה לצייר על גופה פסים ישרים ללא הפסקות, הגוף החל לבעור, המשיכה להתחנן שיפסיק, כבר העדיפה את הדגדוגים........ כשהגיע את הכוס הפך את המטאטא ודחף בכוח פנימה את הידית, מזיין ומזיין, רואה אותה בוערת, רועדת מתשוקה, הכוס התכווץ בחוזקה על הידית, כך כשחדר שוב זה כאב לה, אך הוא המשיך, רצה לראות אותה גומרת, זה הטריף אותו. הדבר הבא שהרגישה היה זרם מים מהצינור ניתז עליה, מרגיע את כאביה, את הגרודים שאחזו בה, באופן לא רצוני רצתה לשלוח ידיים לגרד איפה שצריך, כדי להרגיע אך הידיים הקשורות הסבו לה תסכול, היא בכתה עכשיו בלי שליטה, עד שנרגעה לאט לאט. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
המשך פנטזיית - שבוייה
כשראה שנרגעה, התישב על שרפרף גבוה ליד ראשה כדי שתוכל לראות אותו, בידו היה
נר דלוק, התחיל לדבר איתה על מוסיקה, על המצב בעולם, הידיעות שלו היו נרחבות, התעניין בתחביבים שלה, בעבודה שלה, תוך כדי שיחה קלילה על אומנות מודרנית , מחול ועוד מגוון נושאים, החל לטפטף בעדינות שעווה על גופה, קודם כל על השדיים, כל אותו הזמן המשיך לשוחח איתה, רואה את גופה נמתח בציפייה כשהנר החל לטפטף, היה לה קשה להתמקד במה שאמר, קלטה רק חלק מהדברים, השעווה שנגעה בה לא היתה חמה כמו שחשבה בפעם הראשונה שנגע בעורה, למען האמת זה מצא חן בעיניה, כמה מוזר, אני קשורה, מעונה ומקשיבה לשיחת טרקלין משובחת על נושאים חובקי עולם, נושאים שאדם אינטלקטואל מתעסק בהם, האדם מולה הפליא אותה מרגע לרגע, השלווה שלו, הרגיעה מצד אחד ומצד שני האכזריות שחבויה בו, ההנאה שהוא מפיק מכך.......כשהמחשבה הזו במוחה קלטה שהזין שלו עמוק בתוכה, ישבנה עלה לקראתו, ההנאה היתה כל כך גדולה, הוא זין אותה בנחת, ממשיך לטפטף, ברגע שנשף על הנר ועשן קל עלה ממנו החל לזיין אותה חזק ומהר, אוךךךךךךך איזה כוס...... החזיק את אגנה בשני ידיו, מושך אותה לעברו, מזיין, מרגיש את ההתכווצות שלה, שומע את צעקותיה, שנשמעו בכל רחבי המחנה מבעד לקירות הדקים, באנחה גמר בתוכה, עמוק בפנים, ללא רצון לצאת החוצה, עמד כך דק ארוכות, מתבונן בה, יודע שבתנאים אחרים יכלו להיות הרבה יותר ממה שיוכלו במציאות בה הם חיים. לאחר ששחרר אותה בעדינות, החזיר את עגיליה לתנוכי אוזנה, הרים אותה והשכיב אותה במיטה, נותן לה לנוח מעט לפני העונש שחיכה לה, קרא לשומר שיכניס להם אוכל קל ושתייה, לאחר הארוחה נשכב לידה והם נחו צמודים זה לזה כשעה נוספת. קומי הצעקה לוותה בטלטלה, בניעור שהקפיץ אותה, הלב שלה דהר, לרגע שכחה היכן היא, מה עכשיו? שאלה את עצמה? הוא עמד מולה לבוש, אני צריך להמשיך לעבוד למשך מספר שעות, את זוכרת את העונש שמגיע לך? צמרמורת עברה בה......בואי אחרי , הוא הוביל אותה לפינת החדר, היה שם בור עמוק יחסית, סורג בגובה הרצפה עם מנעול סגר את הפתח, הוא פתח את המנעול והרים את הסורג, הוריד מטה סולם ופקד...פנימה..... לאאאאאאאא היא נתנה צעד אחד אחורה, בבקשה לאאאאאאאאאא, התחננה, אני אעשה כל דבר אחר רק לא פנימה.....זרועה נלפת חזק בידו, מושך אותה אל הסולם, שתי ברירות בפניך, או שאני זורק אותך פנימה או שאת יורדת בעצמך.... ברגליים כושלות החלה לרדת לתוך הבור שהיה עמוק מספיק כדי שלא תצליח לגעת בסורג, הסולם עלה מעלה והסורג נסגר וננעל, באור הקלוש שחדר מלמעלה ראתה אותו עומד, מוציא את הזין, ההלם שלה היה כל כך גדול שכשהשתן זרם על פניה היא לא כיסתה ולא החביאה מתחת לידה, עמדה והשתן זרם מפניה אל גופה, יורד אל הכוס, רגליה ואל האדמה, כך עמדה עוד דקות ארוכות גם לאחר שהלך. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
המשך פנטזיית - שבוייה
היא נשארה עומדת כל הזמן, היה נדמה לה שזוחלים עליה חרקים קטנים, מדי פעם הרגישה
עקיצה פה ושם שהקפיצה אותה וכשהסורג מעליה נפתח ברעש, רק אז ירדו דמעות שחרור, פעם ראשונה מאז שהגיעה למחנה הרגישה שהיא שונאת אותו, כעס ושנאה התערבבו להם ביחד, מחשבות על נקמה, על היותו קשור והיא מצליפה בו בחוזקה, מממממממ איזו פנטזייה זו היתה, היא לא ידעה שהפנטזייה הזו תימשך על פני שנים, תגדל ותתחזק, תקבל משמעויות נוספות. טיפסה על הסולם שהורד מטה, סרבה לתפוס בידו שנשלחה לעברה לעזרה, גופה שידר כלפיו עוינות שגרמה לו לקחת צעד לאחור ולהסתכל עליה, הרגיש את השינוי שבה, חחחחחחחחחח חייך לעצמו, היא הופכת לנמרה קטנה, אני צריך להזהר שהיא לא תשלוף לפתע ציפורניים, חחחחחחחחחחחחחחחח התחיל לצחוק בקול, רואה אותה משלבת ידיים ומסתכלת עליו במבט אומר רצח. הכנתי לך אמבט, תיכנסי, תהני, ישנה ארוחה על השולחן, נתראה מחר בבוקר. למחרת ישבה על המיטה, רעננה מלילה של שינה עמוקה, חיכתה לו, ידעה שיבוא והכינה עצמה נפשית למה שיקרה. כשנכנס לחדר עמד בפתח והסתכל בה, כל כך שלווה, בואי...... היא קמה והתקרבה אליו, הסטירה שקיבלה היתה כל כך חזקה שהפילה אותה לרצפה, תחזרי למיטה ותבואי אלי על ארבע, היא חשקה שיניים וחזרה למיטה, יורדת על ארבע והולכת לקראתו, סטירה נוספת והוראה לחזור למיטה ולבוא לקראתו בחשק, להראות לו רצון, חזרה למיטה ובאה לקראתו שוב, מנסה בכל כוחה להראות לו מה שביקש, סטירה נוספת הוציאה ממנה צעקה, היא שלחה יד ונתנה לו מכה חזקה בירך תוך כדי נפילה אחורה על הישבן, מנסה להתרחק ממנו כשסטירה נוספת הגיעה ועוד אחת, דייייייייייייייייייייייייייי היא יבבה והמשיכה לנסות להתרחק, שערה נמשך למעלה, יחד עם זרועה שנלפתה בידו, פניו קרבו לשלה והוא אמר, לא כדאי לך אפילו לחשוב על התנגדות, את תענשי על כך בחומרה, תוך כדי דיבור משך אותה אל עבר האסלה הניידת, הזיז אותה מעל בור הספיגה והעמיד אותה, שלא תזוזי, התשובה שלה היתה יריקה ישר לפרצוף שלו. הוא לא הגיב ליריקה, הלך והביא חבלים, קשר כל יד שלה לחבל אחר בנחת, בלי למהר, כל חבל נכנס ללולאות שירדו מהתקרה, ידיה נמתחו למעלה, פתוחות לרווחה, ככל שמתח יותר, נאלצה לעמוד על אצבעות רגליה, הוא פיסק אותן וכשהיה מרוצה, הוריד מעל בור הספיגה את הכיסוי, סירחון קל יצא משם, השפילה מבט וראתה ג'וק זוחל לו מהפתח החוצה אל רצפת החדר. הוא החל להצליף בה, בשוט זנבות, על הישבן הימני, השמאלי, הירכיים, ברגע אחד של כאב איבדה אחיזה ברצפה, רגליה השתלשלו מעל הבור, נוגעות בלכלוך המסריח והמרוח על הדפנות. החבלים שקשרו את ידיה שוחררו מעט כך שרגליה נכנסו אל הבור עד הקרסוליים, ידו החלה ללטף אותה, פניו היו ליד פניה, מנשקות, מלקקות את שפתיה, בבקשה היא לחשה לו, בבקשה תוציא אותי משם, מתוקה שלי, מה אני יכול לעשות? הרי מגיע לך עונש, אף אחד לא יורק עלי בלי להענש............... היא התנשמה עמוקות, ידו נשלחה אל כוסה הרטוב, אצבעותיו משחקות עם הדגדגן, חודרות פנימה, מרגישות את ההתכווצויות שלה, את רוצה לגמור? עיניה היו עצומות, היא רצתה, כך כך רצתה שימשיך, כשלא אמרה דבר, רכן לעבר פיטמתה והחל מלקק תוך כדי שהוא ממשיך לגרות את כוסה, מרגיש את הנוזלים שלה כשגמרה ברעידות בלתי נשלטות. עוד לא הספיקה להתאושש מהגמירה והרגישה איך היא יורדת עוד לתוך בור הספיגה, רגליה היו בפנים עד גובה השוקיים, היא נכנסה לפאניקה, הג'וק שראתה מקודם הטריף את מחשבותיה, היתה לה הרגשה שמליון ג'וקים עולים עליה, מטפסים במעלה גופה, די, בבקשה, בבקשה..... אם אבקש ממך לבוא אלי בשמחה ורצון על ארבע? מה תעשי? אעשה את זה, מבטיחה, אעשה למענך הכל, תוציא אותי מכאן, תוציא אותי מכאן, ההסטרייה החלה לעלות ולעלות..... דפיקה בדלת, הראש של השומר הציץ פנימה, הוא ידע שקרה משהוא רציני אם הוא הפר את ההוראה לא להפריע, הניד לעבר השומר בראשו, שיחרר אותה מהר ונתן לה הוראה להתנקות ולנוח. כשחזר לחדר מבטו היה רך, מוטרד, היו לו חדשות רעות עבורה. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
סוף פנטזיית- שבוייה
כרעה ליד מיטת חברתה, עיניה היו עצומות כאילו ישנה, אך לא, היא היתה כבר במקום
אחר, מעבר להשגת ידה. כעבור עשר שנים האולם היה מלא מפה לפה בעיתונאים, היא הסתכלה עליו, בוחנת אותו, יודעת שהגיעה שעת הנקמה, כל מה שעשתה במשך השנים שעברו, עשתה למען השעות הקרובות, היא למדה באוניברסיטה יוקרתית, הפכה לעיתונאית בעלת שם שאינה פוחדת להכנס למקומות החשוכים, המפחידים ביותר, על מנת להביא לעולם את האמת שמנסים להחביא, להסתיר. במקביל עקבה אחריו בכל אמצעי שהיה לרשותה, אספה כל פירור מידע, ידעה שקיבל לגטימצייה למאבקו, ראתה אותו עולה לשלטון בארצו, ידעה על בואו לארצה, על אסיפת העיתונאים. היא התכוננה ליום הזה, החדר בביתה היה מוכן, חדר אטום לרעשים, מוכן לשימוש. ראה אותה עומדת בצד האולם, יפה מתמיד, לבושה בחליפה אלגנטית כיאה למעמדה, על חזה מוצמד תג עיתונאים שאיפשר לה להיות נוכחת באולם, הוא ידע שיום זה יגיע, ידע שיפגוש אותה שוב, כמו אז, כך גם עכשיו גרמה לליבו לפעום במהירות, גרמה לו להתרגשות. לאחר הנאום, מחיאות הכפיים, ירד לעבר הקהל, מחייך אל האנשים, לוחץ ידיים תוך כדי התקדמות לעברה, נעמד כולה ואמר: בואי. היא הלכה בעקבותיו אל חדר קטן מאחורי הקלעים, נעמדו זה מול זה, היא בשנאתה שגברה מיום ליום והוא באהבתו אליה. אני לא פוחד למות אמר לה, מסתכל לה בעיניים, יודע שזה מה שהיא מבקשת עבורו, אם כך בוא איתי, הסתובבה וידעה שיבוא, לא היתה צריכה להכריח, בחוש ידעה שיבוא. החדר היה העתק של החדר , אותה מיטת מתכת, אותו הבור בפינה, אותה אסלה ניידת מעל בור ספיגה סגור במכסה, אותה מיטה, כשפנה אליה היה אקדח מכוון לעברו, תתפשט אמרה, הוא השתהה בכוונה, הסטירה לא בוששה לבוא, חייך לעצמו, הרי ידע שהסטירה תגיע, שיחק איתה את המשחק, עדיין בושש להתפשט כשקיבל סטירה נוספת, עכשיו התחיל להתפשט לאט, מקפל את בגדיו ומניח בצד. ברגע שידיו היו פנויות שלח יד במהירות, תפס את פרק ידה והוציא את האקדח מבין אצבעותיה, זרק אותו לצד השני של החדר והצמיד אותה בחוזקה אל הקיר. אני לא פוחד למות, זה נכון, אך אני לא רוצה למות בזה הרגע, אני נהנה מהחיים ורוצה להמשיך כמה שאוכל, ידו הפנוייה החלה מטיילת על גופה, רואה את דמעות היאוש שלה, כל התכנונים שלה ירדו לטמיון בזה הרגע, או שאולי בסתר ליבה רצתה שזה יקרה? תתפשטי יותר מזה לא אמר, עמד קרוב אליה וחיכה, אחרי שנייה סטר לה בחוזקה, חיכה שוב, סטירה נוספת גרמה לה להבין שאין טעם לעמוד ולרעוד, היא התחילה להתפשט, מקפלת את בגדיה ומניחה אותם על בגדיו בצורה מסודרת, רגלו הונחה על ראשה והצמידה את פניה לרצפה, יש לך שתי ברירות, לעשות מה שאני אומר או לסבול, זה מובן? בואי אחרי, היא קמה על מנת לבוא אחריו כשהבינה את טעותה, לפני שהספיק להגיב ירדה מייד על ארבע, זוחלת בעקבותיו אל השולחן, לפני שהספיק לפקוד עליה, עלתה עליו מיוזמתה, מרגישה את ההתרגשות מתחילה לזחול לאורך גופה, בקושי הצליחה לשמור מהאנחות שלא יצאו החוצה, לא רצתה לתת לו את הסיפוק שבידיעה שזה גורם לה הנאה, מזמן הפסיקה לנסות להבין איך אדם שהרג את חברתה הטובה, אדם ששנוא עליה גורם לה לכזאת התרגשות. כשהיתה קשורה לשולחן בחבל, קשורה בכל גופה כך שלא יכלה לזוז בכלל, רגליה וידיה מפוסקות, הוא נעמד ליד ראשה ואמר: אני לא פוחד למות, ואת? אני לא רוצה למות ואת? הרי שנינו יודעים שאני לא אשם במה שקרה, את אשמה, תסתכלי עלי כשאני מדבר איתך, הוא צבט אותה חזק, מכריח אותה להסתכל עליו ולהקשיב, הרי את שכנעת אותה לצאת לטיול למרות שהיא לא הרגישה טוב. היא ידעה שהוא צודק, ידעה, ידעה, אני שונאת אותו, למה הוא אומר לי את זה, אך היא ידעה, הוא צודק, היא הרגה אותה, כבר שנים ידעה, הדחיקה, רצתה למות, לא יכלה יותר לחיות עם הידיעה שהיא חיה וחברה לא, ידעה שאם תביא אותו לפה, הוא יעזור לה, להפסיק את ייסורי נפשה. הוא ליטף אותה ואמר, אני אעשה מה שתבקשי, את יודעת את זה, אני רוצה שתחיי, תבואי איתי, אך אעשה כל שתבקשי, את רוצה למות? רק תגידי כן, יותר מזה לא אמר, נתן לה להחליט. כשהנהנה , ירדה דמעה מעינו על לחייה והוא החל להתיר את אסוריה. הסוף |
|
|
קטסטרופה{Adonai}
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
קראתי כמה שורות
בהתחלה.
כמה שורות בסוף. זה מספיק לדעתי. חומר לעוס ושחוק. לא חבל על החשמל שביזבזת? |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 באפר׳ 2008
Re: קראתי כמה שורות קטסטרופה כתב/ה: בהתחלה.
כמה שורות בסוף. זה מספיק לדעתי. חומר לעוס ושחוק. לא חבל על החשמל שביזבזת? תודה על שהגבת , גם אם מדובר בבקורת קטלנית כיאה ל"מניאק" כהגדרתך בפרופיל שלך. בעצם אפשר לכתוב כך על כל פנטזייה וסיפור, יש התחלה, אמצע וסוף ומה שביניהם ידוע ומוכר, השאלה אם נהנים מהקריאה או לא, כל אחד מחליט לעצמו. אני נהניתי לכתוב. פאני היל |
|
|