slave for ever(נשלט)
|
לפני 16 שנים •
24 באפר׳ 2008
השף (השפוט) הפרטי
לאחר יותר מדי זמן שלא כתבתי סיפור כאן, החלטתי לכתוב כאן סיפור, בדוי לחלוטין, כולל הפרטים. בהשראת תוכניות הבישול.
בתיאבון. ================================= "קדימה עבד, תלקק את שאריות הפסטה מכפות רגליי", ציוותה עליי הגבירה החדשה שלי. " כן גברתי, תודה גברתי" אמרתי והסתערתי על כפות רגליה השחומות והטעימות יותר מכל ארוחת גורמה. "מהיום אתה השף-השפוט הפרטי שלי", אמרה בעודה צוחקת קלות. הסוף. איך הכל התחיל: הרשו לי להציג את עצמי, אני נמרוד, בן 26, שף במסעדה משלי באחד מרחובותיה של העיר חיפה. אני מנהל את המסעדה שלי זה כ-3 שנים ולא מזמן קיבלתי את התואר "השף המבטיח של העתיד". אני מכין בעיקר אוכל ישראלי- איטלקי- צרפתי. כן, אני יודע שזה אולי יותר מדי אבל אני אוהב את מלאכת הבישול. המסעדה שלי נחשבת בעיקרון לאלפיון העליון ושם גם הכרתי את אותה אחת שתהיה הגבירה שלי. באחד הלילות של השבוע נתקבלה הזמנה בקבלה למסיבת נשים ובקשה למסעדה סגורה. נמסר שמדובר באחת הנשים העשירות בארץ שמגיעה במיוחד מהרצליה לחיפה והיא תבוא עם עוד כ-19 חברות ביום שישי הקרוב. החלטתי שנלך על ארוחה איטלקית, הכוללת: רביולי, פטוצ'יני, ניוקי, ריזוטו, אנדיב ברוטב בלזמי, גבינות פרמז'ן, אוסובקו, לזניה. עגבניות ממולאות באורז, אנטי פסטי ירקות, צלעות עגל וארטישוק, חזה אווז. וקינוחים כגון: אגסים ביין, פונדנט שוקולד, סמי פרדו גבינת מסקרפונה, פנקייק ריקוטה ברוטב דבש וצימוקים, פנה קוטה ועוד.. מאוחר יותר הסתבר לי כי מדובר במסיבה לרגל רווקותה המחודשת של מי שתהיה גברתי. קניתי את כל המוצרים הדרושים, ויחד עם חבריי שהעסקתי בתור סו-שפים תכננו מי יעשה מה. כיוון שאנחנו רגילים לאירועים מסוג זה ובסדרי גודל כאלה ואפילו גדולים יותר, לא נלחצנו לרגע והייתי רגוע ומרוצה שעוד מסיבה הולכת להתקיים אצלנו. יום שישי הגיע וכבר הכנתי באתר של המסעדה הודעה המבשרת על סגירתה של המסעדה אחרי השעה 17:00 אחה"צ לרגל מסיבה פרטית. השעות עברו להן לאיטן, עם הזמנות רגילות של בשר, פסטות, וכל מיני סוגי סלטים. בשעה 20:00 בדיוק התחילו להגיע החברות הראשונות של בעלת האירוע, וכל אחת התיישבה במקום שבחרה כאשר הכסא בראש השולחן מיועד לבעלת האירוע ששמה עדיין לא נאמר לנו. רק בשעה 20:50, כאשר כל החברות כבר הגיעו והתיישבו סביב השולחן היא הגיעה. הדלת נפתחה והנה פוסעת לה לאיטה לעבר השולחן, כאשר כולן מפסיקות לדבר ומסתכלות עליה בהערצה וגם אני ויתר המלצרים הבטנו באה. כבת 30, 1.70, רגליים שלא נגמרות, גוף לא שמן מדי ולא רזה מדי בצבע שחום על סף שוקולד רוזמרין, נעולה בסנדלי כסף גבוהים עם עקבים חדים. "נעים מאד, אני עינת בן טובים, שמעתי עלייך רבות ואני מקווה שאתה תעשה אותי מרוצה", פנתה אליי והציגה עצמה. "נעים מאד הגברת בן טובים. אני נמרוד, בעל המסעדה והשף הראשי ואני מתחייב שהערב הזה יהיה תענוג אחד גדול עבורך", השבתי. "אני לא אוהבת גינונים ליד החברות, תקרא לי עינת", ואז הוסיפה בלחישה באוזני "אני בטוחה שאכן יהיה תענוג, אבל לא רק כאן במסעדה", הוסיפה קריצה והלכה אל חברותיה. לא ירדתי לסוף דעתה אבל החלטתי לעשות כאילו לא שמעתי, כי יכול להיות שהיא התכוונה למשהו אחר. הגשנו בתור התחלה סוגים שונים של יין ושמפניה וחיכינו להזמנות הראשונות שלא איחרו להגיע. התחלנו במרץ להכין את כל ההזמנות כדי שעינת תהיה מרוצה והתחלנו להגיש את המנות. אחת המלצריות ניגשה אל המטבח ואמרה שעינת מבקשת שאני יהיה זה שיגיש לה את האוכל. כמובן שלא סירבתי, שכן זאת היה דבר שבשגרה שבאירועים מיוחדים בעלי האירוע רוצים שאני אגיש להם את המנות שהזמינו. כאשר יצאתי אל עבר השולחן והגשתי את המנה לעינת, שמתי לב בזווית העין כי היא חלצה את סנדליה ונשארה יחפה. היא שיחקה עם כפות רגליה. תמיד היה לי פטיש לכפות רגליים אך רק מעטות ידעו על כך, ומכיוון שכך הבטתי כמה שיותר על כפות רגליה ומנסה להסתיר את מבטי. אבל עינת קלטה אותי די מהר, העיניים שלנו נפגשו אבל מיהרתי להסיר את מבטי וחזרתי אל עבר המטבח. עינת לא עשתה שום דבר בנידון, כך שהערב נמשך כרגיל ובכל פעם שהגשתי לה את המנות, הבטתי בכפות רגליה למשך שניות מעטות וחזרתי אל המטבח. לקראת סיום הערב קיבלתי פתק מעינת ובו כתוב: "נמרוד, נהניתי מהאוכל, היה ערב מקסים, אשמח אם תתקשר לפלאפון שלי בשביל להודות לך אישית" וצירפה את מספר הפלאפון שלה. הבנתי שעינת רוצה ממני דבר נוסף מעבר לשיחת תודה. התקשרתי ועינת נתנה לי את כתובת ביתה וביקשה שאגיע ברגע שאוכל. ביקשתי מהחברים שינקו את המטבח בתירוץ שאני חייב ללכת. נכנסתי לאוטו והתחלתי לנהוג לכיוון הרצליה. במהלך הנסיעה קיבלתי SMS ובו היה רשום: "היי, אני מכינה פסטה, כדאי שתמהר בכדי שהיא לא תתקרר". לא הבנתי למה היא מכינה פסטה אם היא אכלה אצלי במסעדה. לא סיימתי לחשוב ומיד אחריו הגיע עוד אחד: "לפני שאתה מצלצל בפעמון, תחלוץ נעליים ותוריד את הגרביים. אני לא אוהבת שמלכלכים לי את הבית. גם אני יחפה, כמו שאתה אוהב". יצאתי מההודעה והתחלתי להסמיק. היא יודעת על הפטיש שלי והיא מתכננת משהו. הגעתי אל ביתה ומיהרתי לחלוץ את הנעליים ולהוריד את הגרביים. צלצלתי בפעמון והמתנתי שהדלת תיפתח. המשך יבוא. |
|
|
עוגיעוגי(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
24 באפר׳ 2008
עזרא תעשה לי ילד!
|
|
|
| סטיית תקן |
לפני 16 שנים •
24 באפר׳ 2008
צריך שם מלצרים אולי
|
|
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 16 שנים •
27 באפר׳ 2008
חלק שני:
כעבור רגעים ספורים עינת פתחה לי את הדלת ונדהמתי מיופייה. היא לבשה גופיה רגילה, מכנסי בית רגלים ונוחה וכמובן כפי שאמרה יחפה. גם בלבוש רגיל ופשוט היא הייתה יפיפייה. "שלום נמרוד, כמה טוב שבאת, שמחה שיכולת לבוא במהירות כי אני לא אוהבת לחכות" אמרה בחיוך תוך כדי שהיא מנשקת אותי בלחי. היא פשוט שיחקה בי כאילו הייתי הצעצוע שלה. לא ידעתי עד כמה זה נכון. "בוא תשב לידי על הספה, אל תפחד אני לא נושכת, עדיין לא", ביקשה-ציוותה. "מאד נהניתי היום, אין ספק שאתה מוכשר ויודע לעשות טוב לנשים. אני בטוחה שלא רק דרך האוכל", אמרה שוב בחיוך והניחה את כפות רגליה על ברכיי. "כואבות לי הרגליים אחרי שהלכתי הרבה זמן עם העקבים. איך אנחנו צריכות לסבול בשבילכם הגברים. לא אכפת לך לעסות אותן נכון?" אמרה-שאלה ולא חיכתה לתשובה. "קדימה, נראה מה אתה שווה. אם תהיה טוב אולי תזכה לנשק אותן", התריסה בי. התחלתי לעסות את כפות רגליה, בגב ובכף הרגל, באצבעות, בעקב, מנסה למשוך את הזמן כמה שיותר וליהנות לא רק מהמגע עם כפות רגליה אלא גם מהיופי המשכר. עינת התגרה בי מדי פעם עם כפות רגליה, נוגעת-לא נוגעת בפנים ומחזירה כדי שהמסג' ימשיך. התחרפנתי מהמצב ואיבר שלי התנוסס בגאון, דבר, שכמובן לא חמק מעיניה. "מה אני רואה כאן, זה גורם לך להתחרמן אהה, ישר קלטתי שאתה פוטנציאל להיות העבד שלי". לא הבנתי למה היא מתכוונת אבל כף רגלה על הביצים שלי לא נתנה לי להמשיך לחשוב. "נכון שאתה רוצה להיות העבד שלי?" היא שאלה והמשיכה לחכך את רגלה בביצים שלי. "כןןןן, אני רוצה", אמרתי מבלי לשלוט בעצמי. פתאום, בבת-אחת, עינת שלפה אזיקים, אזקה את פרקי ידי, בעטה בי לכיוון הרצפה והתיישבה על הבטן. "ידעתי שתסכים, אבל עד שזה יקרה, תצטרך לעמוד במספר מבחנים. נכון שאתה רוצה להצליח? ". עינת ליטפה עם כף ידה את אשכיי, יודעת שבמצב הזה אשתף פעולה. "טוב, לפי הגניחות שלך אתה רוצה. דבר ראשון, מעכשיו אני הגבירה עינת ובכל משפט שתוציא מהפה יהיה כולל בו הגבירה עינת. המבחן הראשון יהיה דגדוגים מעורבים עם קוביות קרח. מובן?". "מובן עינת.. אה סליחה הגבירה עינת". ישר חטפתי סטירה. "זאת הפעם הראשונה והאחרונה שאתה שוכח להוסיף את המילה גבירה ביחד עם השם שלי, אלא אם אמרתי לך אחרת". "כן הגבירה עינת, תודה הגבירה עינת", אמרתי, מפתיע את עצמי. "אני רואה שאתה מתרגל מאד מהר". הגבירה עינת קמה ממני, הלכה למטבח וחזרה עם קוביות קרח. היא התיישבה עליי שוב והחלה מעבירה את הקרח על הבטן, החזה וכמובן שלא פוסחת על בית השחי. ניסיתי להשתולל ולחמוק מהמגע הקפוא אך הגבירה עינת המשיכה ודרכה עם כפות רגליה על כפות ידיי. לא הייתה לי ברירה אלא לספוג את הקור. הגבירה עינת המשיכה בדגדוגים, בלי לדלג את על מקום אחד, והמשיכה עם קוביית קרח אחרת לענות אותי. לא יכולתי לסבול עוד את התחושה אך הייתי נתון לרחמיה שכמובן לא הגיעו. רק לאחר רבע שעה, שגם כפות רגליי והאשכים קיבלו טיפול דומה העינוי בא לקיצו. העינוי הבא גם כלל קרח כאשר הגבירה עינת ישבה עליי, נתנה לי ללקק את כפות רגליה ובו-זמנית הצמידה קובית קרח לאשכים. ניסיתי לזוז אך הלחץ שכפות רגליה הפעילו עליי רק גבר והבנתי שאם אמשיך לזוז הכאב בפה ילך ויגדל. החזקתי את עצמי שלא לזוז והמשכתי ללקק את כפות רגליה. לשמחתי, הקרח נמס דיי מהר והגבירה עינת לא לקחה קובייה אחרת, והתענגה על מגע לשוני בכפות רגליה. "אני רואה שאתה לא מוכשר רק באוכל אלא גם בללקק רגליים. טוב מאד, תמשיך ככה", ציינה הגבירה עינת ולמרות שלא יכולתי לחייך הרגשתי שמחה וגאווה. לפתע הגבירה עינת משכה את כפות רגליה מלשוני, הורידה את תחתוניה והתיישבה על פניי, והחלה למשוך לי בזין, שולטת בקצב הליקוק. הלשון שלי ליקקה במרץ, בסיבובים, למטה למעלה, מתמקדת מדי פעם, אבל לאכזבתי הרבה הגבירה עינת גמרה יחסית מהר. הדבר הבא שהגבירה עינת עשתה היה לשים כיסוי על עיניי ומהירה להביא את הדילדו שלה, זה מה שהסתבר לי לאחר-מכן. הגבירה עינת שמה על עצמה כפפה והחלה משמנת את חור התחת, גורמת לי לפלוט אנחות של עונג. ואז במכה הגבירה עינת חדרה אליי והחלה מזיינת אותי בפראות ובלי שום סימנים של עדינות או רחמים. "אתה ממש זונה לתפארת, הזונה שלי, ובתור אחת כזו אתה תעמוד בזה כמו שזונה טובה עומדת. עכשיו אתה תרגיש ותחווה מה שזונות עוברות". הגבירה עינת הגבירה את הקצב, אבל למזלי ההנאה גרמה לי לשכוח את הכאב ולהתמקד בעונג. אחרי הרבה מאד זמן-מיותר לציין שאיבדתי כל תחושת זמן-הגבירה עינת האטה את הקצב עד שנשארה בתוכי עוד מספר רגעים ולבסוף יצאה ממני. הגבירה עינת חזרה לשבת עליי אבל במקום לדרוש שאלקק את כפות רגליה, החלה צובטת, מושכת ומסובבת את הפטמות שלי ומתעלמת מהכאב שלי. "קדימה אפס, תצעק למעני את כל הכאב שלך. תשחרר את עצמך", דרשה. ניסיתי לשמוע בקולה, אבל בגלל החשש שצעקות רמות מדי יגרמו לי לעונש יותר קשה, צעקתי אבל לא בחוזקה. "מה קרה אפס? אתה לא מסוגל יותר חזק? אל תדאג אחרי מספר אימונים אתה תצעק כמו שלא צעקתי בחיים". הגבירה עינת עזבה את הפטמות שלי והחזירה את כפות רגליה אל פי. "אתה יודע זבל, גם אני יודעת להכין פסטה, אומנם לא ברמה שלך אבל עדיין אתה תאכל. הבנת?". הגבירה עינת הסירה מעט את כפות רגליה. "כן הגבירה עינת, הבנתי הגבירה עינת", השבתי. "יופי, עבד טוב. קדימה למטבח" אמרה היא קמה ומשכה אותי אל עבר המטבח. המשך יבוא. |
|
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 16 שנים •
7 במאי 2008
זחלתי בעקבותיה אל העבר המבטח, מנסה לנחש מה עוד המלכה עינת מתכננת עבורי.
"חכה כאן עד שאחזור, חסר לך שאתה זז", המלכה עינת אמרה בעודה הולכת לעבר המקרר. המלכה עינת הוציאה קנקנן מים, שאותם יצקה על כפות רגליה, כל פעם כמות קטנה ומיד נצטוויתי ללקק. "מה חשבת אפס? שאבזבז עלייך יין טוב? לך מגיע מים, ואת היין אשאיר לעצמי", אמרה בצחוק מרושע. המשכתי במלאכת הליקוק עד אשר המלכה עינת הפסיקה לשפוך את המים ועד אשר כפות רגליה יבשו. המלכה עינת לקחה שוט שהיה מונח על השולחן במטבח, התקרבה אליי על-מנת להצליף אך עוד לפני שהספיקה התחננתי בפניה: "המלכה עינת בבקשה ממך, אני מתחנן בלי הצלפות, כל דבר אחר". "בלי הצלפות אה... יש לך מזל שאני מחבבת אותך", לשמחתי המלכה עינת הסכימה לא להצליף בי. אבל אם חשבתי שהיא תוותר לי אז המלכה עינת התיישבה עליי במהירות, לקחה מטפחת, דחפה אל תוך פי והחלה מענה לי את הפטמות: סובבה, משכה, צבטה, מעכה, גורמת לי לנסות להתפתל ולהשמיע קולות עמומים שלא עזרו במאום. המלכה עינת לא וויתרה, היא המשיכה לענות את הפטמות, כאשר מדי פעם היא הוסיפה יצירתיות: יד אחת מענה את הפטמה והיד השנייה את האשכים. יד אחת סותמת לי את האף והיד השני ממשיכה בעינוי הפטמה. התחרפנתי, אך למרות הכאב העצום שחשתי העדפתי את זה על-פני הצלפות. בשלב מסוים המלכה עינת התעייפה והפסיקה אבל עוד לפני שהספקתי להירגע היא הוציאה לי את המטפחת מהפה והתיישבה עליי, מורה לי להתחיל ללקק אותה עד שתגמור. מכיוון שרציתי לנשום כמה שיותר ליקקתי במהירות רבה, מתעלם מהכאבים שנוצרו במהרה בלשון, נחוש בדעתי לגרום למלכתי לגמור רק שאוכל לנשום, ואכן זה לא איחר להגיע. המלכה עינת "התפוצצה" עליי, נאנחת בקולי-קולות, ממשיכה להניע את האגן על הלשון שלי, עד שנרגעה סופית וירדה מעליי. "וואו, אתה ממש ויברטור אנושי, איפה היית עד עכשיו", שיבחה ושאלה רטורית. "היה שווה לוותר על ההצלפות רק בשביל לגמור ככה. אתה יודע איך לגרום לנשים להיות מאושרות", המלכה עינת המשיכה לשבח ואני באופן אינסטינקטיבי התחלתי להסמיק. המלכה עינת, ליטפה לי את האשכים ואז במכה סגרה את כף ידה והתחילה למעוך. בכף ידה השנייה היא סתמה לי את הפה. לא ידעתי את נפשי מרוב כאב. "אני רעבה, בא לי פסטה", המלכה עינת יידעה אותי. "קדימה, גש למקרר, הוצא את המצרכים ותתחיל להכין כמו שאתה יודע. רק בגלל שאני במצב רוח טוב אתה יכול לקחת את הזמן אבל לא להיסחף". המלכה עינת הסירה ידה מעל פי ושיחררה את האחיזה. "כן המלכה עינת. אני הולך להכין", אמרתי ומיד התחלתי להכין מנת פסטה אישית. כאשר סיימתי, המלכה עינת הייתה מרוצה והיא הורתה לי לשכב מתחת לשולחן בכדי שתוכל להניח עליי את רגליה. "עבד, הפסטה שלך פשוט מעולה, לא פלא שאתה שף" המלכה עינת נתנה לי לחיצה עם כף רגלה על הביצים לאות הבעת שמחה. מדי פעם המלכה עינת הזיזה את כף רגלה על איבר המין שלי, מעבירה בי צמרמורות וחום של עונג, המשיכה בלחיצה והפסיקה וחוזר חלילה. לאחר רבע שעה המלכה עינת אמרה: "עבד, סיימתי לאכול, נהניתי מאד ולכן מגיע לך פרס. זחל אחרי אל המקלחת". מיהרתי לעשות כדבריה, זוחל ומנסה להגיע כמה שיותר מהר, וכאשר הגעתי נשכבתי ונישקתי את כפות רגליה. "עבד, מגיע לך פרס וחסר לך שאתה לא גומר". לא הבנתי את כוונתה אבל לא עברו שניות בודדות והמלכה עינת החלה עושה לי פוט ג'וב. היא העבירה את כפות רגליה על איבר מיני ועל שק האשכים, יורדת ועולה, מלטפת ומועכת, מגבירה לאט לאט את הקצב עד שהתחילה להעביר אותן מהר. הרגשתי איך אני עומד לגמור אבל המלכה עינת עצרה אותי: "שלא תעיז לגמור עבד, רק שאני אגיד לך", היא לא חיכתה לתשובה והמשיכה באותה המהירות. לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר אבל המלכה עינת לא ויתרה. ואז זה הגיע: "תתכונן לגמור, חכה, עוד קצת, עוד טיפה" המלכה עינת התגרתה בי ואני הייתי על סף פיצוץ אורגזמי "עכשיו!", המלכה עינת ציוותה והמשיכה לענג אותי. בתור שניות ספורות גמרתי כמו מטורף, גונח ונאנח, מתקשה לנשום באופן נורמאלי. הצלחתי להירגע והמלכה עינת שלחה אותי להתקלח. במהלך המקלחת המלכה עינת לפתע נכנסה, תפסה לי את הביצים ואמרה: "עבד, מאד נהניתי היום ואני מקווה שגם אתה, אני מחכה לך במטבח". התענגתי על המים ששטפו את הזיעה והרפו את השרירים שלי. עצמתי את עיניי וחשבתי מה עוד יכול להיות לי עם המלכה עינת. סיימתי להתקלח, יצאתי, התנגבתי וזחלתי אל עבר המטבח. "זחל אליי ונשק לי את כפות הרגליים", שמעתי את קולה של המלכה עינת וכך עשיתי. המלכה עינת התיישבה עליי וחייכה: "עכשיו אחרי שגמרת, אתה בטח עייף ואין לך כוח, אבל לי יש ואתה עומד לקבל עינוי אחרון בהחלט להיום". אצבעות ידיה שוב עברו על פלג גופי העליון, במהירות, רצות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. מתמקדות בעיקר בבית השחי. צחקתי בקול רם, אבל מרוב עייפות לא ממש התנגדתי ולכן כנראה זה מה שגרם למלכה עינת להפסיק אחרי כמה דקות. המלכה עינת קמה מעליי, לקחה את שאריות הפסטה שעוד נותרו והחלה למרוח אותן על כפות רגליה. "קדימה עבד, תלקק את שאריות הפסטה מכפות רגליי", ציוותה עליי הגבירה החדשה שלי. " כן גברתי, תודה גברתי" אמרתי והסתערתי על כפות רגליה השחומות והטעימות יותר מכל ארוחת גורמה. "מהיום אתה השף-השפוט שלי", אמרה בעודה צוחקת קלות. הסוף. |
|
|