בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום השואה!

מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 30 באפר׳ 2008

יום השואה!

עדותו של סבא:

לפתע נעמדה מולי משאית
ירד מימנה איש במדי SS
פניו זועפות וזועמות
בצורה מחרידה
מעקם פניו ומנופף בידו
לעלות לקבינה

האנשים שם דוממים
כמו גלמים
לפתע פרצה ילדה בבכי מר
כאילו אין מחר
אולי חשה את הגורל
שאלתי "לאן נוסעים"?
אף איש
לא פצה פיו

הנסיעה המתישה מגיעה לסיומה
שאלתי את השכנה שבמקרה היתה
היכן הורי?
ענתה,"בטח הם יבואו"

התא נפתח וקול זעם
שנשמע כמו רעם
צאו!
צאו!
צאו כבר חזירים יהודים!(יודן שפייגן)

יצאתי שרגלי השילה את נעל
והקצין הורה לי להמשיך
שאני עם נעל אחת

למחרת העבידו אותי בפרך
שגופי מסתגף
כוחי הולך ואוזל
וכל מי שנופל
מיד נורה
שמוחו נשפך
אני נאלץ להמשיך לעבוד
לנסות להאמין שאני בחלום בלהות

נשלחתי למסור מעטפה
למקום שתמיד היה יוצא מימנו עשן
תמיד חשבתי שיש שם מאפיה

הפקדתי מעטפה בשער
עמדתי מרחוק
לפתע דלתות הצריף נפתחות
העשן התפוגג במהרה
ועיני רואות גופות

נשמתי נעצרה
גופי רעד
בכיתי למראה הזוועה
הבנתי שעמי נרצח
ואין חמלה
כולנו בדרך להמתה

כעבור שנתים
פנה אלי הקצין
ואמר "אנו נאלצים להמית חולים"
"צריכים שם מפנים"

נזכרתי במראה הנורא
ולא רציתי לחזור לשם
אבל ידעתי שאין דרך חזרה

התחלתי לפנות את הגופות
חשתי שהנפש והנשמה נאכלות
עוד רגע אני פורץ בדמעות
אך מוכרחים לשתוק ולעבוד

נגשתי לאסוף את הגופות
לפתע אני רואה את אימי ואחיותי הקטנות
שגופותיהן שחוטות מרוטשות ופצועות
פכרתי את אצבעותי בחוזקה עד שכמעט נשברו
עמדתי בקיפאון ללא יכולת תנועה
ידעתי שאני הולך לעולמי
הקצין ירה לעברי
פגע באיש שלידי
שהוא חשב שפגע בי

לפתע היריה המצמררת עוררה את גופי
וחזרתי לעבודתי
האיש שלידי שטף דמו
שהוא עדיין מודע לעצמו
ניגש הקצין וירה שלוש
פעמים בראשו

בעת פינוי הגופות
הגעתי לבור גדול
והמראה נורא מכל

גופות של ילדים פעוטים
של אימהות
פזורים לכל עבר
האדמה מלאה בדם ורפש
ריח המוות המצחין
שגם לאחר שישים שנה
עדיין מהדהד בראשי

צעקתי אלוהים!
למה? למה נולדתי?
איך אוכל לחיות עם מועקה שכזו?
איך?
למה השארת אותי?
למה אני צריך לשאת את הטרגדיה הזו ?




עיר רפאים:

עיר רפאים בלילה
סהור
הלך משוטט בה
אין אדם שנובר
אין הלך שמופיע בשדרה
בתמיהה

הלך שמחפש מוצא
פוסע בכל פינה
לא מוצא את המפתן
שר שיר קינה

נשא מבטו השמימה
אין כוכב מבצבץ
הלבנה מכורסמת לעומקה
קצת מצהיבה
אופפת השממה
אין אף נטע זר

במעמקי העיר
חש הלך בקור
צבעו החוויר
מהצנעת החום

הלילה אין סופי
ואין זריחת החמה


חדר שחור:

נכנסתי לחדר שכולו שחור
ואין קצה של אור
התכריכים הלבנים שלא נראו
מרמזים על סיום החיים

שקט אפל אופף
את המתים בערפל
זימרת החרקים בקעה
מתוך המתים

ריח הגויות עלה באויר
מעיד על הגופות הנשדפות
מעיד על צלקות עמוקות

אנו מביטים אחד על השני
מוכים בחרקים שמכרסמים
את שארית הגופות שמלאות בחתכים
ומעלימים כל זכר בחלקים

חש את הכאב האכזר
שחודר עמוק ללא אבחנה
עד שלפתע נעלם בשממת המתים
*מנגינה*{התווים שלו}
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008

אמוץ

כואב ומרגש לקרא את העדות שהבאת כאן
כתבת זאת בהמון רגש
הנה עוד פיסת מידע שמנסה להבין את גודל היום הזה.
מלך הארץ​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008

Re: אמוץ

מלך הארץ​(לא בעסק) • 1 במאי 2008
*מנגינה* כתב/ה:
כואב ומרגש לקרא את העדות שהבאת כאן
כתבת זאת בהמון רגש
הנה עוד פיסת מידע שמנסה להבין את גודל היום הזה.



כשכותבים על עניין כ"כ כאוב, טעון וחשוב צריך להיצמד לאמיתות ההיסטוריות אחרת העדות לכאורה נשמעת יותר מדי מפוברקת.

- - - מי "שהתמזל מזלו" לעבוד ולא להישלח ישר למותו החזיק בד"כ שלושה שבועות עד שקרס (למעט עובדי הזונדר קומנדו, מתחם "קנדה" ועוד מספר בודדים). - כך שלגלות לאחר שנתיים! מה קורה שם זה אבסורד.

- - - מי שהיה שם אפילו מספר ימים ידע בדיוק שמדובר במשרפות ולא מאפיה (גם אם אין לו חוש ריח).

- - - אם היו משרפות אז אין בור לשריפת גופות, שזו שיטה שנוסתה לפני המשרפות.

- - - גופות "שחוטות ומרוטשות" בד"כ לא היו במחנות ההשמדה, הקורבנות הגיעו לפעמים מותשים לגמריי - אבל לא שחוטים.

- - - ועוד, ועוד...

גם אם זה סיפור מרגש מהלב צריך לדעתי להתאימו למצב העובדתי ולציין שמדובר בסיפור דמיוני שמבוסס על עדויות דומות - אחרת זה גם יכול לשמש מכחישי שואה למיניהם שטוענים שהכל המצאות.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008

Re: אמוץ

Sigurd כתב/ה:
*מנגינה* כתב/ה:
כואב ומרגש לקרא את העדות שהבאת כאן
כתבת זאת בהמון רגש
הנה עוד פיסת מידע שמנסה להבין את גודל היום הזה.



כשכותבים על עניין כ"כ כאוב, טעון וחשוב צריך להיצמד לאמיתות ההיסטוריות אחרת העדות לכאורה נשמעת יותר מדי מפוברקת.

- - - מי "שהתמזל מזלו" לעבוד ולא להישלח ישר למותו החזיק בד"כ שלושה שבועות עד שקרס (למעט עובדי הזונדר קומנדו, מתחם "קנדה" ועוד מספר בודדים). - כך שלגלות לאחר שנתיים! מה קורה שם זה אבסורד.

- - - מי שהיה שם אפילו מספר ימים ידע בדיוק שמדובר במשרפות ולא מאפיה (גם אם אין לו חוש ריח).

- - - אם היו משרפות אז אין בור לשריפת גופות, שזו שיטה שנוסתה לפני המשרפות.

- - - גופות "שחוטות ומרוטשות" בד"כ לא היו במחנות ההשמדה, הקורבנות הגיעו לפעמים מותשים לגמריי - אבל לא שחוטים.

- - - ועוד, ועוד...

גם אם זה סיפור מרגש מהלב צריך לדעתי להתאימו למצב העובדתי ולציין שמדובר בסיפור דמיוני שמבוסס על עדויות דומות - אחרת זה גם יכול לשמש מכחישי שואה למיניהם שטוענים שהכל המצאות.





היו כאלה שלא ידעו ישר על ההתחלה וחוץ מיזה לא ציינתי זמן אלא אמרתי ששנתים לאחר העבודות בתוך המחנה הוא הועבר לאגף איפה שרוצחים אותם.


גופות שחוטות לא היו אבל זו ראייתו של העד וגם מטפורה על מה שעבר.

התגובה שלך היתה מיותרת לא עושים חשבונות אדיוטים ביום השואה ובאמת צר לי על כך.

יהי זכרם ברוך של הנופלים שכנראה זה לא מעניין אף אחד פה חוץ מימנגנה!
מלך הארץ​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008

Re: אמוץ

מלך הארץ​(לא בעסק) • 1 במאי 2008
אמוץ כתב/ה:


......................
...................................
[color=#444444][B]התגובה שלך היתה מיותרת לא עושים חשבונות אדיוטים ביום השואה ובאמת צר לי על כך.[/color][/B]............................................................



סיפור בעניין כזה צריך להראות אמין,

ואם זה מה שאתה זוכר מעדות כזו או אחרת אז צריך לציין זאת ולהדגיש שאם יש סתירות או אי התאמה לרקע ההיסטורי אז זה משום שהמעיד לא בקו הבריאות והעלה את הדברים תוך שהוא משלב עדויות ממקרים שונים שעבר וכיו"ב

מדובר בביקורת בונה משום שלא חסר מכחישי שואה "שחוגגים" על סיפורים שסותרים את העובדות ההיסטוריות ואסור לשחק לידיהם.

יש לך טעות חמורה בסוף המילחמה לא הספיקו לשרוף וקברו אותם בבור זה ראינו ברשימת שינדלר.

אתה אולי מתכוון לקברי אחים שנעשו ע"י בעלות הברית לאחר שיחרור המחנות כי היה צריך למצוא פתרון מהיר לגופות ולהמנע מהתפרצות מגפות. אבל זה לא העניין בעדות לכאורה שכתבת.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008
ראית את הסרט רשימת שינדלר?

בסוף המילחמה שינדלר בא לאחד מימקומות ההשמדה שבחוץ עומדים חיילים נאצים ולידם גיבעה של גופות שהם שורפים ובור קרוב לשם .
הם כבר שרפו בחוץ כי לא היה להם זמן.

אני זוכר את הקטע המטורף שנאצי אחד יורה באוויר וצועק בגרמנית.
זה מראה לאיזה טרוף הם הגיעו באותו זמן חלק מהם צוחקים כמו מטומטמים בזמן שפתאום
עוברת שם עגלה ויש גופה של ילדה ושינדלר ראה את הגופה והחל לבכות.
מלך הארץ​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008
מלך הארץ​(לא בעסק) • 1 במאי 2008
אמוץ כתב/ה:
היו גופות מרוטשות ושחוטות.

הנאצים שחררו כלבים למי שפתאום התחשק להם והכלבים נשכו עד מוות.


אמוץ,

לא חסרו זוועות.

היו כלבים והיו כאלה שנפגעו מאותם כלבים...אבל זה היה נדיר מאוד.

הסיכו שאסיר שלא הועסק במשרפות ותאי הגאזים עצמם (זונדר קומנדו) יזהה במקרה גופות של קרובי משפחה הוא סיכוי נמוך מאוד מאוד.

הסיכוי שגם (כל) אותן גופות היו מרוטשות ולא כמו של מי שנרצחו "בדרך המקובלת" הוא אפסי.

הסיפור לא אמין ולו מהטעם הזה.

או שהמצאת אותו ממש מהלב או שמי שסיפר לך אותו כבר נטרפה עליו דעתו ולו במקצת והוא עירבב קטעי מציאות עם קטעי דמיון.