המלט
|
לפני 16 שנים •
2 במאי 2008
פרלין כתב/ה: אין! השירשור הזה רק הולך ומשתפר!
כולם כאלה אדיבים ונחמדים. וגם אם בורח להם קצת רוע (כמו שקרה לי) ישר הם מתנצלים. אני כ"כ גאה! בחיי! (וגם מאוד שיכרוה. עמכם הסליחה.) אכן מאד שיכרוה. גם אני די שיכרו בעצמי. שמו לי משהו בדווקה. אין שמו פסק. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 16 שנים •
2 במאי 2008
המלט כתב/ה: פרלין כתב/ה: אין! השירשור הזה רק הולך ומשתפר!
כולם כאלה אדיבים ונחמדים. וגם אם בורח להם קצת רוע (כמו שקרה לי) ישר הם מתנצלים. אני כ"כ גאה! בחיי! (וגם מאוד שיכרוה. עמכם הסליחה.) אכן מאד שיכרוה. גם אני די שיכרו בעצמי. שמו לי משהו בדווקה. אין שמו פסק. סליחה שאני מסיטה את הדיון. כולנו נוכל לחזור להיות רציניים מחר ולכתוב מניפסטים באורך הגלות כולה כולל כמה ארצות שלא ידענו על קיומן. המלט, מה אתה חושב שהמדיניות הכי טובה עכשיו? להשתכר עוד קצת? או ללכת לישון? לתשובתך אחכה בקוצר רוח. אני וג'וני. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 16 שנים •
2 במאי 2008
Venus in Furs כתב/ה: אני חושב שהמלט אומר דברי טעם בשרשור הזה.
לחלוטין. |
|
|
|
המלט
|
לפני 16 שנים •
2 במאי 2008
פרלין כתב/ה: המלט כתב/ה: פרלין כתב/ה: אין! השירשור הזה רק הולך ומשתפר!
כולם כאלה אדיבים ונחמדים. וגם אם בורח להם קצת רוע (כמו שקרה לי) ישר הם מתנצלים. אני כ"כ גאה! בחיי! (וגם מאוד שיכרוה. עמכם הסליחה.) אכן מאד שיכרוה. גם אני די שיכרו בעצמי. שמו לי משהו בדווקה. אין שמו פסק. סליחה שאני מסיטה את הדיון. כולנו נוכל לחזור להיות רציניים מחר ולכתוב מניפסטים באורך הגלות כולה כולל כמה ארצות שלא ידענו על קיומן. המלט, מה אתה חושב שהמדיניות הכי טובה עכשיו? להשתכר עוד קצת? או ללכת לישון? לתשובתך אחכה בקוצר רוח. אני וג'וני. ע"פ הרמב"ם, צריך ללכת באמצע. זאת אומרת, קצת להשתכר, וקצת לישון. בכל מקרה, מה שבא קודם. אהה.... ארצות שלא ידענו על קיומן. לו ידעת כמה את מרגשת, פרלין! |
|
|
dragon fly
|
לפני 16 שנים •
2 במאי 2008
פרלין כתב/ה: אין! השירשור הזה רק הולך ומשתפר!
כולם כאלה אדיבים ונחמדים. וגם אם בורח להם קצת רוע (כמו שקרה לי) ישר הם מתנצלים. אני כ"כ גאה! בחיי! (וגם מאוד שיכרוה. עמכם הסליחה.) בקצב הזה כולכם תדליקו משואות עם קצב ביום העצמאות של מדינת ישראל |
|
|
קטסטרופה{Adonai}
|
לפני 16 שנים •
3 במאי 2008
פרלינה? פרלין כתב/ה: עלומה כתב/ה: פרלין כתב/ה: עלומה כתב/ה: מרצדת כתב/ה: עלומה כתב/ה: תיקון-
שיפוץ, שיקום, אוברול; שיפור, השבחה, הטבה, חידוש, שכלול, השתבחות, הפיכה לטוב יותר; שינוי, רפורמה אסור לשפוט אדם, במיוחד במקום בו אתה עלול למצוא את עצמך, שזה כל מקום. תסלחי לי מאוד, אבל מ-ה?! כן, את יודעת מה? את צודקת. הרי אני כל יום, בדרך חזרה מהעבודה, עוברת ליד "המקום" של האנס. 
הרי כל מה שאנחנו עושים כאן, תלוי ועומד על השליטה. אדם ש"מוצא את עצמו" במקום של אנס, לא רק שאשפוט אותו, אלא גם אוקיע אותו. ואנשים שמסכימים להקל ראש בדבר כזה ולטעון שזהו מדרון חלקלק ואפשר "למצוא" את עצמך שם, נותנים יד למקרה האלימות הבא. אני לא מקלה ראש בתיקון, אנא, אל תקלי ראש בדבר שדרש את התיקון, כי אנחנו לא מתבכיינים סתם. יש בזה סכנה. העבירה עצמה מטרידה אותי, אבל הרבה יותר מדאיג עבורי היחס המשתמע שמוצג כאן לעבירות של חציית גבול. אנשים שמקלים ראש בגבולות ההסכמה- איך אפשר לעשות איתם BDSM בטוח? זו התאבדות. פרופורציה יחס, מקדם, פקטור, מכפיל, גורם, שיעור ההקבלה בין גדלים, מתכונת; התאמה, תואם, יחס נכון ככה לא תצטרכי להתאבד. אני יודעת שזה יפתיע אותך, אבל הדגשת מונחים מתוך אבן שושן לא הופך את הטענה שלך לחכמה יותר. אולי להפך. נסי ויקיפדיה. אין לי על מה להיות מופתעת. ציניות זה דבר מצחיק, משעשע, לפעמים גם מושך, אבל בעיקר עצוב. נראה שאתם אוהבים יותר להתווכח מאשר לדון על צדק חברתי. רציתי לדעת על מי מדובר, אז בדקתי. כל הניקים שהיו פה והתלהמו, ביקרו במועדון הנו לימיט ואף הודו לא פעם אחת לאנס המהולל, בפוסטים שונים. זה למשל, מפתיע. מפתיע- מדהים, מפליא, מתמיה, מכה בתימהון, מהמם, לא מצופה, גורם הפתעה, עושה דבר לא צפוי, נותן הפתעה זה לא מאבן שושן. לא מאוד מפתיע. אני מודה שאני לא בודקת בציציותיו של כל בעל מועדון שאני הולכת אליו. הפרשה הזו של רוני גלילי לא ממש הייתה ידועה לכולנו עד לאחרונה. ברגע שהיא הועלתה אז היא הפכה לסוגיה מוסרית. זה הכל. מה? מה? מה ראבק? מה לא היתה ידועה לך עד לאחרונה? את כבר שנה וחצי יודעת מזה ואני, אני סיפרתי לך! מה נהיה ממך? |
|
|
SPENKY{שייכת}
|
לפני 16 שנים •
3 במאי 2008
אני באמת לא מבינה למה כל שרשור שמישהו פותח כאן , מביע דיעה לא חשוב על מה, מדרדר להשלכת רפש, רב כיוונית מכוערת וילדותית.
על מה ההתלהמות? חלקינו לא נגיע לדאנג'ן, זו סיבה לכל הלכלוך? בעיניי מועדון העוסק במין בבעלות עבריין מין הוא לא מקום להסתובב בו במיטב מחלצותיי הזנותיות, הדאנג'ן היה הבית. היה- כי הוא נתן את התחושה הזו של בית- חמים ובטוח (בעיקר חמים...) ברגע שזה נעלם- הוא נשאר כזכרון שמח על בית- וזהו. קטה כתב שהמועדון ייפתח יצליח וישגשג- בהצלחה. הרבה הצלחה. אני אחפש אלטרנטיבות אחרות ואם לא יהיו? מסיבות סאדו יהפכו לדבר שבצער ניתן לוותר עליהן. |
|
|
מסובב ומושך(שולט)
|
לפני 16 שנים •
3 במאי 2008
המלט כתב/ה: מסובב ומושך כתב/ה: המלט כתב/ה: השאלה המרכזית שעלתה כאן לדיון היא שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו ולהשיב לעצמו:
האם אני אלך למועדון בדס"מ כאשר אני יודע שאחד המשקיעים בו הוא אדם שהורשע באונס? .... .... ההכרעה שלי היא אם כן: הייתי מעדיף שכל המשקיעים יהיו צדיקים גמורים, אבל כרגע הערך שבקיום המועדון עם רוני החולש על שישית ממנו, רב יותר בעיניי מהערך של נקיות מצפונית אך ללא מועדון. ... הסכנה היא בסלחנות הנוצרית שמגלה הקהילה הזו כלפי הקישור שנוצר בין מועדון הדגל שלה לאונס. ... לי הקישור הזה עושה רע בבטן. המון רע. הלוואי שהיה רופף יותר. הסכנה ש'בסלחנות הנוצרית' שציינת אינה פחותה או גדולה מהסכנה שבסלחנות כלשהי כלפי אנס שהורשע, ישב בכלא וחזר אל הקהילה החברתית לחיות בה. בחברה הכללית -- סלחנות כלפי עבריינים שריצו עונש בכלא ושוחררו לחופשי, הינה המשך טבעי ומתבקש של המנגנון החברתי השופט, מעניש, ולבסוף מסייע להשתקם ובתוך כך סולח. חוסר סלחנות מורכב משני יצרים: פחד והרצון בנקמה. לכן, במקרה של אנסים, בגלל אופיו המזעזע של הפשע, באמת קיימת תופעה של חוסר סלחנות גם בחברה הכללית, גם אם האיש משתקם ומשתלב שוב בחברה. באופן כללי המנוע העיקרי של תופעת חוסר סלחנות כלפי אנסים, ככל שהיא קיימת, הוא בראש ובראשונה פחד, ורק אח"כ רצון בנקמה. אפשר לומר שזה לא מוסרי לאפשר לאנס שהשתחרר מהכלא להיות מורה בבית ספר לבנות בגיל העשרה. אבל המוסר אינו מתבייש פחות נוכח הטענה כי זה גם לא מוסרי שלא לסלוח. המוסר אדיש לתחושות הפחד שלנו, וכשאנחנו מנמקים פחד בנימוקי מוסר אנחנו מסרבים להודות בפחד. במקרה שלנו נראה שהרוב מודים כי אין פחד ממשי מרוני גלילי. ממילא המנוע העיקרי של חוסר הסלחנות מושבת. אבל אז אתה בא ומציע כי דווקא משום היותנו בדסמים, אנחנו צריכים להיות סלחנים פחות מאשר לו היינו סתם מידגם מייצג של החברה הכללית? לדעתי הסיבה היא שוב פחד, אלא שבניגוד למקרה הכללי, בו מפחדים מהאנס עצמו, כאן מפחדים ממשהו אחר, פחות ברור. אתה תיארת את זה כמשהו שמפריע לך בבטן. כנראה שאונס הוא דבר כל כך רע, שעצם הקישור שלו עם משהו שאוהבים כבר מפחיד. מכל מקום, לי אין ספק שמדובר בסוג של פחד. אין לזה ולמוסר ולא כלום. אני לא רואה בהכרעה שלי הכרעה מוסרית. אני לא בחרתי לסלוח לרוני גלילי בכך שהכרעתי לבוא למועדון. בחרתי לסלוח לו כשעוד חבשתי את כובע האזרח הכללי, וכך גם הציע האמפרי לעשות -- ללא כל קשר לאיזה תעודת-קהילה יש לך בכיס. הבחירה שלי לבוא למועדון כמובן מותנית בכך שסלחתי לו, אבל זה לא מספיק. הייתי צריך לברר עוד האם אני באמת מפחד מקישור הבדסמ לאונס שייגרם עקב המצב החדש שיווצר, ואני לא. אני והבדסמ שלי לא מאוימים על ידי רוני גלילי. אולי לא הבהרתי את עצמי טוב מספיק. אין לי בעיה שיסלחו לרוני גלילי. שיהיה בריא, בחיי, למרות שאולי הביא לאחרים גם הרבה חולי. אני לא מכיר אותי, לא פגשתי אותו מעולם, לא הייתי מעולם ב- NoLimit, ואין בעמדה שלי כדי לנקום בו. העמדה שלי פוליטית ואני בכלל שונא להיות פוליטי, אלא שאני לא מרגיש אפשרות ממשית לסתום את הפה. לא סתם ח"כ שהורשע בעבירות שיש עימן קלון חייב להתפטר, יש כאן אמירה מוסרית שאיש כזה לא יכול להיות שליח ציבור. אין לנו גופים נבחרים, אין לנו חוקים משלנו (וטוב שכך), אבל יש לנו מוסדות שמייצגים אותנו כלפי עצמנו וכלפי העולם. היה פעם מועדון שייצג אותנו, שעדיין רוצה לקרוא לעצמו הבית שלנו. אני לא מאויים ע"י מר גלילי, אני מאויים ע"י מי שתוקף נשים שיש להן אומץ להגיד שזה חורה להן, ואני מאויים ע"י קהילה שלא רואה בזה עניין משמעותי. אני מפחד שאוירת "יא פמיניסטית מכוערת, למי אכפת בכלל, מצידנו אל תבואי", בכלל לא עזורת להעביר את הגבול הברור של ההסכמה וזה בדיוק מה שעושה לי כל כך רע. לדעתך אין קשר בין מוסר לתחושת בטן? אולי אתה צודק, אבל בדרך כלל בטן שלי מתקוממת לפני הראש. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 16 שנים •
3 במאי 2008
Re: פרלינה? קטסטרופה כתב/ה: פרלין כתב/ה: עלומה כתב/ה: פרלין כתב/ה: עלומה כתב/ה: מרצדת כתב/ה: עלומה כתב/ה: תיקון-
שיפוץ, שיקום, אוברול; שיפור, השבחה, הטבה, חידוש, שכלול, השתבחות, הפיכה לטוב יותר; שינוי, רפורמה אסור לשפוט אדם, במיוחד במקום בו אתה עלול למצוא את עצמך, שזה כל מקום. תסלחי לי מאוד, אבל מ-ה?! כן, את יודעת מה? את צודקת. הרי אני כל יום, בדרך חזרה מהעבודה, עוברת ליד "המקום" של האנס.
הרי כל מה שאנחנו עושים כאן, תלוי ועומד על השליטה. אדם ש"מוצא את עצמו" במקום של אנס, לא רק שאשפוט אותו, אלא גם אוקיע אותו. ואנשים שמסכימים להקל ראש בדבר כזה ולטעון שזהו מדרון חלקלק ואפשר "למצוא" את עצמך שם, נותנים יד למקרה האלימות הבא. אני לא מקלה ראש בתיקון, אנא, אל תקלי ראש בדבר שדרש את התיקון, כי אנחנו לא מתבכיינים סתם. יש בזה סכנה. העבירה עצמה מטרידה אותי, אבל הרבה יותר מדאיג עבורי היחס המשתמע שמוצג כאן לעבירות של חציית גבול. אנשים שמקלים ראש בגבולות ההסכמה- איך אפשר לעשות איתם BDSM בטוח? זו התאבדות. פרופורציה יחס, מקדם, פקטור, מכפיל, גורם, שיעור ההקבלה בין גדלים, מתכונת; התאמה, תואם, יחס נכון ככה לא תצטרכי להתאבד. אני יודעת שזה יפתיע אותך, אבל הדגשת מונחים מתוך אבן שושן לא הופך את הטענה שלך לחכמה יותר. אולי להפך. נסי ויקיפדיה. אין לי על מה להיות מופתעת. ציניות זה דבר מצחיק, משעשע, לפעמים גם מושך, אבל בעיקר עצוב. נראה שאתם אוהבים יותר להתווכח מאשר לדון על צדק חברתי. רציתי לדעת על מי מדובר, אז בדקתי. כל הניקים שהיו פה והתלהמו, ביקרו במועדון הנו לימיט ואף הודו לא פעם אחת לאנס המהולל, בפוסטים שונים. זה למשל, מפתיע. מפתיע- מדהים, מפליא, מתמיה, מכה בתימהון, מהמם, לא מצופה, גורם הפתעה, עושה דבר לא צפוי, נותן הפתעה זה לא מאבן שושן. לא מאוד מפתיע. אני מודה שאני לא בודקת בציציותיו של כל בעל מועדון שאני הולכת אליו. הפרשה הזו של רוני גלילי לא ממש הייתה ידועה לכולנו עד לאחרונה. ברגע שהיא הועלתה אז היא הפכה לסוגיה מוסרית. זה הכל. מה? מה? מה ראבק? מה לא היתה ידועה לך עד לאחרונה? את כבר שנה וחצי יודעת מזה ואני, אני סיפרתי לך! מה נהיה ממך? יורם, לא היה לי מושג! בחיי! או שאולי היה לי מושג ובחרתי להדחיק את זה? אני לא יודעת. אני באמת לא יודעת. אתה מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שאני לא שקרנית או מתחסדת ואני האחרונה שתהיה לה בעיה להודות בטעותיה. בחיי שאני הייתי מפוקדותיו הנלהבות ביותר של ה"נו לימיט" כשאמילי ואף אירגנו שם מסיבות. אני משוכנעת שלא הייתי מודעת אז לעברו של הבעלים או לפחות לא התייחסתי לזה. שוב, אני לא זוכרת. העניין הוא שברגע שעברו של הבעלים "יצא אל האור" או זכה לראשונה מבחינתי להתייחסות ציבורית אז נאלצתי להגדיר לעצמי את העמדה המוסרית שלי בעניין. |
|
|
עלומה(אחרת)
|
לפני 16 שנים •
3 במאי 2008
SPENKY כתב/ה: אני באמת לא מבינה למה כל שרשור שמישהו פותח כאן , מביע דיעה לא חשוב על מה, מדרדר להשלכת רפש, רב כיוונית מכוערת וילדותית.
על מה ההתלהמות? חלקינו לא נגיע לדאנג'ן, זו סיבה לכל הלכלוך? בעיניי מועדון העוסק במין בבעלות עבריין מין הוא לא מקום להסתובב בו במיטב מחלצותיי הזנותיות, הדאנג'ן היה הבית. היה- כי הוא נתן את התחושה הזו של בית- חמים ובטוח (בעיקר חמים...) ברגע שזה נעלם- הוא נשאר כזכרון שמח על בית- וזהו. קטה כתב שהמועדון ייפתח יצליח וישגשג- בהצלחה. הרבה הצלחה. אני אחפש אלטרנטיבות אחרות ואם לא יהיו? מסיבות סאדו יהפכו לדבר שבצער ניתן לוותר עליהן. דרמטי כתוב כדרמה, שיש בו מיסודות הדרמה; מרעיש, מסעיר, מפתיע, מותח, מזעזע |
|
|