הבהרה

...

Christine Daae • 3 במאי 2008

סליחה, אני רק שאלה...
נכנסתי בגלל הכותרת...האם כאן מקבלים מידע לגבי הבהרת שיער גבו של הסאבי-בבי שלי או שאתם בכלל ממליצים על סילק אפיל?...

קריס

נימפת יער • 3 במאי 2008

מעולם לא ראיתי יחסי ציבור גרועים כמו אלה שעלומה ועוד כמה חברים עושים לרוני גלילי.

בשעה שים כתבה על אדם שמחרט על מעשיו ו"שילם את חובו לחברה" ולסעע ואורלי כותבים על אדם שמבין את הרגישות במצב ולא רוצה להתערב בניהול, יש פה בדיון אלימות מילולית של כמה חברים של רוני גלילי.

הדבר האחרון שרוני גלילי צריך הוא שאנשים כמוני, זרים שלא הכירו את הכל וחשבו לבוא עם לדנג'ן עם חבורה משלהם, יחשבו שסביב רוני גלילי יש חבורה של נשים וגברים אלימים והם יהיו הקהל בדנג'ן.

במצב כזה אנשים יחשבו כמה פעמים אם לבוא כי מצב אחר הוא אם אדם נאשם בעבירת אלימות חמורה, אבל כעת הוא אדם רגיש, שמבין את מעשיו ומצטער עליהם, כמו שים צירה אותו ולסעע ואורלי כתבו עליו, או שהוא אדם עם חבורת חברים אלימים, כמו עלומה ועוד כמה.

אלימות מילולית היא אלימות והתגובות המשתיקות והלא ענייניות הן אלימות מילולית.

יש בעיה מוסרית שהטלתם לפיתחנו.

אני לא מאמינה שיש סכנה ברוני גלילי של היום. הבעיה המוסרית היא המשך הנידוי החברתי של אדם אחרי ריצוי עונש יחד עם הרחמים לקורבן וכאן אין תשובה אחת.

אני בטוחה שרוני גלילי לא זקוק לרחמים שלי, הוא עשיר ממני ומסתדר טוב אבל היו בליבי גם רחמים כשים צירה אדם שמכיר בחומרת מעשיו ורוצה לעזור ולסעע ואורלי כתבו שהוא מרצון מטיל על עצמו את הסנקציה לא להיות עם החברים שלו כי אני בטוחה שחלק מהשותפות היתה כי רוני גלילי רצה להתערות בקהילה.

אני לא יודעת למה החברים האמיתיים שלו לא מגיבים.

מישהו מהם שלח את עלומה וכמה חברים אלימים מילולית לעשות לו ולדנג'ן נזקים בין הקהל האנונימי של קוראי הכלוב?

עלומה​(אחרת) • 3 במאי 2008

אולי הוא (או אני) חלף על פניי ברחוב בהמהלך חיי.
חבר
ידיד, רע, עמית, בן-זוג, ידוע בציבור, שותף לחיים, אח, שוחר, תומך, אוהד ; שותף, שותף למקצוע, בן אותו מעמד, קולגה, בן אותו מקום
ומי ששלח אותי לכאן, זה גוגל- כשרשמתי בלוג, ככה נכנסתי לכאן.

עמדה

shushu • 3 במאי 2008

השאלה: האם מוסרי שרוני גלילי, אנס מורשע, יחזיק במניות של הדאנג'ן, מועדון קהילת הבדסמ
שאלה נגזרת: האם אני כבליין מוכן לבלות במועדון בדסמ שאנס מורשע מנהל/ מחזיק במניותיו/ שוטף בו כלים.

תשובות חלקיות מהשרשור:
1. זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה מלחמות אישיות.
2. רוני הוא לא הבעלים. הוא רק משקיע כסף. אנחנו, כקהילה ענייה ומוקפת אויבים, לא יכולים להרשות לעצמנו לבדוק בשיניים של הסוס שניתן במתנה.
3. מי שחושב אחרת הוא לא כוסית.
4. מי שנאנסה אין לה פרופורציות.
5. צריך לחתוך לכל אנס את הביצים ולתלות אותו גבוה – חוץ מאת רוני גלילי, שהוא נשמה טהורה.
6. תעשי לי טובה ולכי תדחפי תפרצוף שלך באיזה דלי, יא כוניפה.

בתוקף זכותי ההיסטורית ככוסית על ובליינית שיכורה בעבר וכאשת חיק חסודה ובליינית שיכורה בעתיד, אני מבקשת להביא להלן הצעה לתגובה אלטרנטיבית.

כולנו יודעים לדבר רבות על הצורך לשלב אסירים לשעבר בחברה לאחר ששילמו את חובם, ובגדול. הביצוע הוא, אפעס, קצת יותר קשה. קיים קונפליקט מתמיד בתחושה האישית שלנו, של חוסר הנוחות מהרעיון שעבריין מין יסתובב בקרבת בנינו, בנותינו ונשותינו, לבין האידיאה של הצורך בשיקום. מקובל לסבור, עם זאת, שאדם נענש על עבירותיו פעם אחת בלבד. למרות שכל חייו ישלם מחירים חברתיים מסוגים שונים.

לסברה זו תימוכין רבים, אבל בבסיס היא גורסת שיצר לב האדם טוב מנעוריו, שהענישה משמשת הן להרחקת האדם המסוכן מהחברה (ואם נקצב עונשו, הרי שהפסיק להיות מסוכן), והן להרתעה שלו (שלא יחזור על מעשיו) ושל אחרים (זו הסיבה הנחותה מכולן לשלול חופש מאדם, מיינד יו). משכך, אין עונשין יתר על מידת החטא, אין מאבדים תקווה בטובו הבסיסי של האדם וביכולתו לחזור למוטב, ואין גוזרים על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה.

הנחת העבודה שלי היא, שאם אנס שישב בכלא היה שוטף כלים בדאנג'ן, הוא משמש כבארמן, איש לא היה מתלונן.

האם לשאלת הבעלות צריכה להיות השלכה? האם העובדה שאותו אנס מורשע מרוויח כסף מהצלחת המועדון, צריכה לשנות את המסקנה?

1. לגמרי לא. אדרבא, מדובר בהצלחה הרבה יותר גדולה של תהליך השיקום. מה אתם יודעים, אסיר משוחרר שגם עושה קצת ג'ובות, ועוד באופן חוקי.
2. לגמרי לא. אלא אם כן מדובר במועדון סאדו. שאז, הו הו, ראוי שאנשים נקיי כפיים וזין, הצמים ביום כיפור, יהיו היחידים המורשים לנהלו.

הבסיס המוסרי לטענה 2 הוא בכך, שאונס ובדסמ זה כמו הישרדות ואינטליגנציה, זה כמו אולמרט וחוט שדרה, זה כמו כלובי ופגוש (או פגוש וכלובי? אל תתפסו אותי במיקום) – הפכים מושגיים קיצוניים שלעולם לא יסכנו יחד.

אני מניחה שאין כל מחלוקת שאנחנו לא רוצים שאנס ינהל את הדאנג'ן. או יהיה נשיא המדינה לצורך העניין. באותה מידה לא היינו רוצים עבריין מס, או מנהל שמלין שכר עובדים, או בעל עסקי זנות, או מתעלל בחיות. למה? ככה אנחנו. לא אוהבים פורעי חוק בסביבה הקרובה.


אבל רגע. השאלה שהוגדרה לדיון איננה זו כלל וכלל. השאלה עסקה באנס מורשע, שנכלא שוחרר והחל (או חזר, לא ביררתי) לעסוק בעסקי המועדונים. האם כאן יש רלוונטיות לעיסוק בבדס"מ?


טוב, עייפתי את עצמי, המלט כבר אמר את רוב הדברים ואני חייבת לצאת להקרנה מיוחדת של אחד העם 1 ב"אוויטה" (בואו בהמוניכם), אז כמה מילות סיכום:

1. לא צריכה להיות בעיה מוסרית עם הקונספט של עבריין שהורשע, נכלא, שוחרר והשתקם – לעשות כל העולה על רוחו, במגבלות החוק, כמובן, לרבות להצליח בעסקיו.
2. לא יכולה להיות רלוונטיות לשאלת מהות העבירה, אם קיבלנו את עמדה 1 במלואה וכפשוטה. פשוט לא ייתכן לעשות איפה ואיפה בין סוגי העבריינים לשעבר. אחרת לא נקצוב לעולם את עונשם.
3. לא יכולה להיות רלוונטיות לשאלת סוג העיסוק. עבריין לשעבר הוא אזרח חופשי המכבד את החוק, לפחות כך עלינו להתייחס אליו, בכל רגע נתון.
4. אמור מעתה: אף כי בדס"מ ואינוס אינם דרים בכפיפה, בדס"מ ואסיר משוחרר – בדיוק כמו בדס"מ ושמאלן, בדס"מ ודוס, בדס"מ וחסידי אחד העם 1 – יילכו גם יילכו יחדיו.
5. ובנימה קצת יותר אישית: באמך, קטה, לפעמים האגרסיות שיוצאות לך מהפה או מהמקלדת מכות אותי בתדהמה. לסעע, אין מה להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, אם אתם לא שלמים עם הקשר לרוני גלילי, אולי עדיף שלא תתחילו שם מראש. פרלין והפמיניסטים – המלחמה אינה במקום הנכון. היא מציגה עמדה שמרנית, בלתי מתפשרת, מתחסדת בהכרח (במה גלילי יותר גרוע ממנהלים קודמים של מועדוני סאדו שאתם מכירים/ במה הדאנג'ן יותר גרוע מהנו לימיט), וכל כך הרבה משפטים יפים ונכונים מתבזבזים בה על הקמפיין הלא נכון.

גילוי נאות: הכותבת לחצה את ידו של רוני גלילי, ולא היתה מתנגדת לעשות בזכריה זביידי מעשה טלי פחימה.

אוח האדווקאטים האלה

הוא​(שולט) • 3 במאי 2008

שלא לדבר על האדווקטיות
אולי עכשו
THE DEFENCE (WILL ) REST

כמו שג'ורג' קוסטנזה אמר על הסידרה ITS ABOUT NOTHING

mind games​(מתחלפת) • 3 במאי 2008

כמה דברים -

*קטה - אם אין לך משהו חכם לומר עדיף לשתוק. התגובה שכתבת לי מבזה אותך בלבד. כנראה שאם היה לך משהו יותר חכם לכתוב לזכותו של רוני כבר היית כותב אותו, לא?

*עלומה - הייתי מביאה לך את ההגדרה המילונית של "התנשאות" ו"טמטום" אבל אני חושבת שלתגובות שלך מגיעה התייחסות אחת - התעלמות (את מוזמנת לחפש את ההגדרה המילונית של זה. הרי את בין כה תחפשי אותה ותנסי להטיח לי אותה בפנים ואח"כ תעשי פרצוף מתמם).

*המלט - בתור אזרחית כללית אני קודם כל אשה וגם - פמיניסטית, מתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, בדס"מית ועוד כמה דברים. בתור כל אלה אני לא יכולה לראות את עצמי מבלה במועדון בדס"מי שהבעלים שלו הוא אנס (ולא מעניין אותי אם בעלותו מסתכמת ב-1% מהמועדון) ובטח ובטח שלא יכולה לקרוא לו הבית שלי.

טוב די, כמהאת מבלבלת את המוח?

קטסטרופה{Adonai} • 3 במאי 2008

כולנו הבננו אותך, אל תבואי וזהו.
את ממנטרת את עצמך למוות ובניגוד לסביבה הטבעית שלך, תושבי הכלוב לא כאלה טיפשים ומספיק להגיד להם פעם אחת.

סגור, את לא תבואי.
נעמוד בזה אני מאמין..

תסתפקי במסיבות שאחת שחיה שנים ממכירת קלטות פדופיליה וגניבת זכויות יוצרים מוכחת מארגנת.

בהצלחה.

נילי ונילי • 3 במאי 2008

האמת היא שריבוי הטרולים והנטייה הכלובאית להפוך כל דיון לזירת התגוששויות בוץ פשוט עושים לי רע. הכלוב מאז ומתמיד היה בעייתי עם מסרים מורכבים ובזמנים האחרונים נדמה שמתקשים פה אפילו יותר עם רעיונות שבכדי להסביר אותם נדרש יותר מחצי משפט.

ההודעה הבאה הולכת להיות ארוכה במיוחד. אני מצטערת ומבינה שחצי מהקוראים בכלל לא יטרחו להתעכב עליה, אבל פשוט לא יודעת איך לנסח רעיונות מורכבים בצורה קצרה.

על רוני גלילי ידעתי כבר זמן רב. לא זוכרת מי סיפר לי ומה היה מקור השמועה, אבל נדמה לי שכמעט מרגע כניסתי אל העולם הזה החזקתי איזשהו ידע מעורפל לגבי תקיפה מינית כלשהי שביצע. עם הזמן שמעתי עוד ועוד פרטים, אבל הם תמיד היו בגדר שמועה לא מבוססת שהפיצו יודעי ח"ן אלמוניים ואני לא מצליחה לזכור כרגע אפילו לא אחד מהם. הנשמות הטובות ידעו לספר על אונס, אולי אפילו יותר מאחד, על כליאה ממושכת, על עבירות שהתבצעו גם לאחר הכליאה וכמובן, על תקיפה מינית שהתבצעה בתוך הנו-לימיט עצמו.

הייתי שמחה להגיד שכיוון שהשמועות תמיד היו רק בגדר שמועות לא מבוססות המשכתי לצאת לבלות בנו-לימיט, אבל לבושתי אני חייבת להודות שהסיבה והמסובב הם הפוכים; כיוון שרציתי להמשיך לצאת ולבלות במסיבות, נמנעתי מלחקור בעניין וטוב היה לי להשאיר את הנושא בגדר "שמועות לא מבוססות".

מה שהוציא אותי סופית מן המחבוא הקטן שלי ואילץ אותי לקחת עמדה אקטיבית לא היה קניית הדאנג'ן או הבשורה שרוני הוא שותף בצוות שיתחיל להפעיל אותו, אלא מפגש הפעילים הבדסמים במרכז הגאה בתל אביב בשבוע שעבר. אם יש דבר אחד יותר מעצבן מחבורת פמיניסטיות צדקניות, הרי שזה אנרכו-פמיניסטו-טרנסו-קווירים שמספרים לך על רוני גלילי וגליון ההרשעות שלו. זה אוטומטית מציב לך מראה מול העיניים ומראה לך למה הפכת ואיך בגדת בכל העקרונות שלך בעבור מסיבה בימי שישי, אפילו אם היא מסיבה מוצלחת במיוחד.

אז כתבתי כמה מילים בכלוב ואיכשהו התחיל כדור שלג שנכון לכרגע עומד על שמונה עמודים ועל אורלי, שכתבה לי בפרטי את מספר הטלפון שלה והזמינה אותי לצלצל ולדבר איתה על נושא הבעלות של הדאנג'ן והניהול העתידי. האמת היא שזה טיפה הביך אותי, כי בניגוד לתפיסה ההו כה ישראלית, אני דווקא לא חושבת שמגיעים לי הסברים, או שמישהו חייב לאבא שלי משהו. גם לא חושבת שהנוכחות שלי (או אי הנוכחות) במסיבות, צריכה להוות שיקול בפני מנהל מועדון זה או אחר, על אף שבשרשור הזה כתבתי בדיוק את ההפך.

יש לי את התחושה שטיפסתי על עץ שאני בכלל לא רוצה לעלות עליו. הרי, בואו נודה באמת, על מי אני עובדת? אני מתה ללכת למסיבת הפתיחה של הדאנג'ן ואם לא היה השיקול הכלכלי שיקול מכריע, הרי שהייתי שורצת עדיין בנו-לימיט כבכל יום שישי בשנה האחרונה. אני מתה ללבוש את בגדי הפטיש הזנותיים שלי, לעלות על גרבוני רשת וללכת להתחכך בשועי ופרנסי הביצה. אני מתגעגעת לסליז ובעיקר מתגעגעת ללהכנס למועדון ולהכיר בו את כל הנוכחים. התחושה במסיבות הקהילה תמיד היתה תחושה של מסיבת כיתה סליזית במיוחד, ואני כל כך מתגעגעת אליה.

אני מחפשת סולם לרדת מהעץ שטיפסתי עליו ולא מצליחה למצוא כזה אחד. אני מתה להגיע לדאנג'ן או לנו לימיט, אבל עד שלא תובהר סופית סוגיית הניהול, אני לא רואה איך זה יהיה אפשרי. פריטי המידע שנזרקים לחלל הוירטואלי הקהילתי על ידי קטסטרופה הם לא מידע רשמי ואי אפשר להסתמך עליהם, על אף שהייתי רוצה להאמין שאכן רוני הוא שותף אחד מתוך שישה, שאכן הוא ויתר על זכויות ניהול ושהוא אכן לא מתכוון להגיע למועדון לעולם. אבל זה לא מספיק. זה לא הסולם שאני מחפשת, כדי לרדת איתו מהעץ וזה לא יציב מספיק, כדי לאפשר לי לעשות את זה.

לא יודעת מה בדיוק אני מחפשת ומה אני רוצה שהנהלת המועדון תגיד. אני לא יודעת איזה סוג של הצהרה יספק אותי וגם לא יודעת מה אני מבקשת מהם בדיוק, אבל מה שקיבלנו בינתיים הוא פשוט לא מספיק. בינתיים, אני נזכרת בעצב כיצד אני עוזבת שוב ושוב מועדונים קהילתיים ומוותרת על הבית שלי, כאשר דוחקים אותי לפינה.

לפני כשנתיים עזבתי את השושן, כשהוא הפסיק להיות "הבית של הקהילה" והתחיל להיות הבית של הומואים מיזוגניים בלבד. בעצב אני חושבת על כך שעזיבה של מועדונים היא אמנם קשה לי, אבל היא לא בלתי אפשרית וכבר יש תקדימים בשטח. אני ממש רוצה להיות מסוגלת להגיע למסיבת הפתיחה של הדאנג'ן, אבל "הבית של הקהילה" הנוכחי חייב להוכיח שאכן יש בו מקום וחדר בשבילי.

לא ממש יודעת מה אני מנסה להגיד. מניחה שזו יותר תחינה בנוסח: תקשיבו, קשה לי עם מה שהולך פה ואני מחפשת דרך להפוך את זה ליותר קל. בבקשה בבקשה בואו תעזרו ואל תוותרו ותשלחו אותי החוצה.

נימפת יער • 3 במאי 2008

הבעיה הזאת שהיטלתם לפיתחנו לא פשוטה מבחינה מוסרית.
השאלה היא אם האדם שהשתחרר שונה מהאדם שנשלח לכלא. באין לנו דרך אחרת לשפוט אנחנו מניחים שהוא הפנים הכל והוא אדם שונה.

למרות שהחברה רוצה לקבל אסירים משוחררים בדרך כלל מבקשים מאדם שהבעיה שלו היתה במעילה כספית לעבוד בדברים אחרים ולא לעבוד בבנק או בכספים.

לפי הדברים שנילי ונילי כתבה על האישומים באלימות בזמן הניהול הקודם אני מבינה את ההחלטה של רוני גלילי לסגת מהניהול ולהשאר ברקע כמשקיע, לפחות לפי שעה.

אם כבר הטלתם לפיתחנו את הבעיה הייתי מבקשת לדעת מה מבנה הניהול של הדנג'ן המחודש, אבל אני לא בטוחה שצריכה להיות בעיה גם אם רוני גלילי הוא מחזיק המניות העיקרי של החברה שתנהל את הדנג'ן.

האם אנחנו דורשים מאסיר משוחרר לא להתפרנס או לא להרויח מיכולתו העסקית?

אני זורקת פה ניחוש. לסעע ואורלי, תקנו אותי אם אני טועה.

הבעלים של הדנג'ן וכל המתחם היוא הפטריארך ולחברה לפיתוח יפו העתיקה יש חוזי חכירה ארוכים והיא מחכירה לחברות ולאנשים.
חברת משקיעים שרוני גלילי הוא אחד המשקיעים שלה חכרה מהחברה לפיתוח יפו העתיקה את המועדון, משפצת אותו ושכרה כמנהלים את לסעע ואורלי עם כל הצוות.

הייתי רוצה לדעת קצת פרטים על החברה כאות של רצון טוב וגילוי פרטים לקהילה אבל גם אם רוני גלילי הוא בעל רוב המניות בחברה אני לא בטוחה שמוסרי למנוע ממנו להשקיע ולהתפרנס אחרי ש"שילם את חובו לחברה".

אני מתבססת על מה שסיפרה ים ועל העובדה שרוני גלילי בעצמו הלך צעד לאחור, מיוזמתו ומרצונו, כאשר הוא לא היה חייב לקחת צעד לאחור כי אסיר משוחרר ריצה את עונשו. עד שלא אדע דברים אחרים אני מניחה שרוני גלילי של היום הוא אדם אחר מהאדם שנכנס לכלא בגלל העובדות האלה, ובמיוחד העובדה שהוא החליט לא להתערב בניהול.

מי החברה שחכרה את הדנג'ן ואיפה היא רשומה? האם השותפים רוצים להזדהות? הם לא חייבים להזדהות.

אני מאחלת לדנג'ן בהצלחה.

ע מ י ת​(נשלטת) • 3 במאי 2008

נילי היקרה,
אחת הטעויות שלך היא שמר קטסטרופה נותן לך פרטים מדוייקים כנראה ואת בוחרת שלא להביט בהם.
מעבר לכך כל הליכלוך הזה אולי נותן קנה מידה,כנראה,של מי ומה הצוות,הקהל,המארגנים ואנשי יחסי הציבור הולכים להיות במועדון הבית של הקהילה.
הפכתי וחקרתי לאחור,קראתי אין ספור שירשורים והגעתי לאחד מעניין בו אחד המנהלים העתידיים של המועדון,שהיה גם במתכונתו הישנה מסתבר,עומד על המדוכה וקורא בקול למר גלילי להוקיע את נושא האונס.אותו מנהל צדקן לא ויתר עד שקיבל את מבוקשו וטרח לציין שהתגובה נשמרת כתיעוד לעתיד.
אותו קורא בקול הולך להיות מנהל במקום ואני בכלל לא בטוחה אם הדמות הזו,שתבוא במגע עם קהל בליינים,פחות היפוקרטית ממר גלילי,שלזכותו ייאמר שאינו מכחיש שום פרט מעברו ורק מתחבא מאחורי יחצ''ן זה או אחר.זה מותר וחוקי במדינה הזו,בינתיים.
אם אחזור אליך נילי,קיימות שתי אופציות בפניך.הראשונה לטמון ראשך בחול,להדמות לבת יענה ולחשוב שאם את לא רואה אז לא רואים אותך ואז הכשרת את הטריפה למעשה,ירדת מהעץ והרווחת מסיבה,אולי אפילו מנוי שנתי חינם.האופציה השניה היא לדבוק בעקרונות האישיים שלך שעליהם הזדעקת מלכתחילה.כך או כך זו הבחירה שלך וזו הבחירה של כל אחד ואחד.בשלב זה ומאחר ובאופן אישי לא קיבלתי רבע תשובה לשאלות שהפניתי,כאן ובצורות פרטיות מול "דוברי" המועדון, אני לא מתכוונת להיות בת היענה מהאופציה הראשונה. אני ממש לא מעוניינת לקבל הודעה עם מספר טלפון ממנהל תורן זה או אחר ואולי עדיין מצפה שמר גלילי יעלה ויבוא בעצמו כמו שבפעם אחת הגיב מהניק העונה לתואר "ליסה 26" או משהו בסיגנון וסיים בכתיבת שמו.
השירות הנעשה בחלק העיסקי הוא שירות דוב,ובעסקים אני מסתבר מבינה קצת.
נמתין ונראה......