סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפני לא הרבה זמן

lori{ע_מ}
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008

לפני לא הרבה זמן

lori{ע_מ} • 1 במאי 2008
ושוב אני מתגעגעת לפעם
לאיך שראיתי דברים אז.
ללהכנס לצ'אט ולהבין בדיוק מי שולט ומי נשלט
למי יש אות גדולה ופלוס ליד הכינוי
לראות בקשות בכללי של אנשים שמעוניינים לדבר אחד עם השני
לגלות שמפגשים נערכים בשושו עם מיקום וזמן שמועברים במייל.
איך שפעם היתה יותר סבלנות למי שהיה חדש
ומי שהיה חדש היה בדרך כלל יושב בשקט וצופה מהצד
לפעמים חודש חודשיים או אפילו שנה עד שהיה מתחיל להגיב
ומצד שני יכול להיות שרק בחרתי לראות את זה ככה..
איך פעם שרשור של בוקר טוב היה נגמר בבוקר טוב ולא במלחמת עולם
וכל שרשור היה חדש ומעניין.
ועכשיו אנשים יותר מודעים לBDSM וזה לא כזה דבר חדש שגורר אחריו תגובות משולבות.
ועדיין.. פעם.. הרגשתי יותר מיוחדת להיות חלק מזה.
היה לי משהו שאין לאחרים.
שמישהו מבחוץ לעולם לא יבין את הקודים והסימנים הקטנים.
אני מתנחמת בעובדה שעכשיו כל מכה שאני מקבלת, כל סטירה וכל הצלפה אני מרגישה כאילו זו היתה הפעם הראשונה (כמעט). ועדיין להגיד "אדוני" עושה לי מערבולות וסערות בבטן.
אולי עוד 10 שנים אני אתגעגע לאיך שאני רואה את הדברים היום.
קליבר​(שולט)
לפני 16 שנים • 1 במאי 2008

איזה כיף

קליבר​(שולט) • 1 במאי 2008
היה לקרוא את מה שכתבת לורי ..
אלעד(שולט)
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008

כמה נכון

אלעד(שולט) • 3 במאי 2008
ככה עצוב...

באמת יש קצת תחושה של געגועים לתקופה שהייתה וחלפה.

מצד שני אולי עוד עשר שנים שהטרנד כבר לא יהיה טרנד,
ושהמהות תחזור להיות העיקר, לא תצתרכי להתגעגע לעבר...
SIVAN​(אחרת)
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008

Re: לפני לא הרבה זמן

SIVAN​(אחרת) • 3 במאי 2008
lori כתב/ה:
ועדיין.. פעם.. הרגשתי יותר מיוחדת להיות חלק מזה.

כמה שאת צודקת.
הוא​(שולט)
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008

פשוט

הוא​(שולט) • 3 במאי 2008
מתבגרים מן הסתם
נכנסים לפרופורציות
הייתי רוצה לראות כאן יותר אנשים שהענין בבדסמ חשוב ומענין להם הרבה יותר
מהקטע של להשתייך לקבוצה לא נורמטיבית.
בעבר נראה לי שלראשונים היה יותר משקל סגולי כאן
הדר40
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008
הדר40 • 3 במאי 2008
את כל מה שכתבת מרגישה גם אני,

אחרי 4 חודשים כאן,אני יכולה להגיד

לך שבגלל שקשה לי כ'כ להשלים עם

כל הדברים הלא טובים שקורים כאן

בלשון המעטה,אני כבר עם רגל אחת

בחוץ,ואני הייתי בטוחה שנכנסתי

למקום תרבותי.....
זאלופון​(שולט)
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008
זאלופון​(שולט) • 3 במאי 2008
הקהילה גדלה ואנחנו גדלנו.
פעם היינו צעירים ונאיביים וחסרי ניסיון ולא יודעים כלום. כשאתה כזה, הכל חדש ונוצץ. כל דיון לימד אותנו משהו חדש. כל אדם שהכרנו פתח צוהר, והיו מעט אנשים אז כל אחד היה מיוחד. כל חוויה היתה ראשונית. היום אנחנו שונים, מפוכחים, מנוסים, יודעים, ציניים. זה לדעתי ההבדל הגדול, אנחנו ולא הסביבה. אי אפשר לשחזר את הפעירות שהיתה לנו פעם, שגרמה לנו להתלהב מדברים שהיום נראים לנו טריוויאליים, אולי אפילו קצת מפגרים.
גם אי אפשר להשוות את הקהילה הקטנה, שבה מכירים כמעט כל אחד, והכל מסתורי, וירטואלי-טקסטואלי שכזה, לקהילה הגדולה של היום, שבנויה סביב אורגיות פומביות במועדונים ואין בה שום תמימות או סודות לגלות. ככה זה, מתבגרים.
lori{ע_מ}
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008
lori{ע_מ} • 3 במאי 2008
זאלופון כתב/ה:
הקהילה גדלה ואנחנו גדלנו.
פעם היינו צעירים ונאיביים וחסרי ניסיון ולא יודעים כלום. כשאתה כזה, הכל חדש ונוצץ. כל דיון לימד אותנו משהו חדש. כל אדם שהכרנו פתח צוהר, והיו מעט אנשים אז כל אחד היה מיוחד. כל חוויה היתה ראשונית. היום אנחנו שונים, מפוכחים, מנוסים, יודעים, ציניים. זה לדעתי ההבדל הגדול, אנחנו ולא הסביבה. אי אפשר לשחזר את הפעירות שהיתה לנו פעם, שגרמה לנו להתלהב מדברים שהיום נראים לנו טריוויאליים, אולי אפילו קצת מפגרים.
גם אי אפשר להשוות את הקהילה הקטנה, שבה מכירים כמעט כל אחד, והכל מסתורי, וירטואלי-טקסטואלי שכזה, לקהילה הגדולה של היום, שבנויה סביב אורגיות פומביות במועדונים ואין בה שום תמימות או סודות לגלות. ככה זה, מתבגרים.


גרמת לי לחשוב שמצד שני כל התמימות שהיתה לי בהתחלה הפכה למשהו אחר בינתיים. לבגרות שונה.
יש הרבה דברים חיוביים שקרו מאז ולא כתבתי אותם. בדרך כלל, שאתה נזכר בדברים שהיו פעם זה אפוף נוסטלגיה נוצצת, שוכחים את הדברים הפחות יפים שהיו אז.
לדעתי, הבעיה היא יותר בגלל שהכל נהיה ממוסחר.
BDSM זה דבר שמוכר היום.
*מנגינה*{התווים שלו}
לפני 16 שנים • 3 במאי 2008

זאלו היקר

זאלופון כתב/ה:
הקהילה גדלה ואנחנו גדלנו.
פעם היינו צעירים ונאיביים וחסרי ניסיון ולא יודעים כלום. כשאתה כזה, הכל חדש ונוצץ. כל דיון לימד אותנו משהו חדש. כל אדם שהכרנו פתח צוהר, והיו מעט אנשים אז כל אחד היה מיוחד. כל חוויה היתה ראשונית. היום אנחנו שונים, מפוכחים, מנוסים, יודעים, ציניים. זה לדעתי ההבדל הגדול, אנחנו ולא הסביבה. אי אפשר לשחזר את הפעירות שהיתה לנו פעם, שגרמה לנו להתלהב מדברים שהיום נראים לנו טריוויאליים, אולי אפילו קצת מפגרים.
גם אי אפשר להשוות את הקהילה הקטנה, שבה מכירים כמעט כל אחד, והכל מסתורי, וירטואלי-טקסטואלי שכזה, לקהילה הגדולה של היום, שבנויה סביב אורגיות פומביות במועדונים ואין בה שום תמימות או סודות לגלות. ככה זה, מתבגרים.

"אם בארזים נפלה שלהבת
מה יגידו אזובי הקיר"
FrozenLips
לפני 16 שנים • 4 במאי 2008
FrozenLips • 4 במאי 2008
זה לא הפורום שמשתנה, כמעט, אלא אנחנו שמשתנים.

אני כבר ארבע שנים אוטוטו כאן, ובהתחלה הכל אכן נראה מקסים ונהדר. הרעש, הטרולים וההתנצחויות היו רק ברקע ואילו התוכן - התוכן היה מרתק. אבל עם הזמן הכל נראה לי אפור יותר, צהוב יותר והמוני יותר - היום אני ממעטת להגיב בצורה גורפת ורק מציצה בכמה בלוגים מעניינים וסיפורים עם ניסוחים מוצלחים.

כמו שאומרים בעברית צחה - סה לה וי.