צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא יאומן כי יסופר

*מנגינה*{התווים שלו}
לפני 16 שנים • 4 במאי 2008

Re: סכנה סוטה מסוכן

IvoryDom כתב/ה:
נא להחתים את הכלב על כתב הסכמה לעניין.

אחרת אותך למנגינה.

חחחחח
אז בכל זאת עשיתי משהו גם לך דום האהבה icon_biggrin.gif
ומון לא צריך לדאוג יותר מידי
על ידידים אני לא כזו מאיימת. icon_razz.gif
Mooooon
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008
Mooooon • 5 במאי 2008
אנימה כתב/ה:

שאלתי אותך כי לי היה פעם "פטיש" לסטיות.
כל סטיה הייתי חייבת לחקור, ביני לבין עצמי.
כי מצאתי במה שכתבת עוד קודם- סוג של התלהבות מדברים
שהם לאו דווקא פרופר בדסמ.
לכן חקרתי ברמה העיונית לרוב, כי מצאתי שסטיות מכסות על
צרכים מסוימים, והיה לי צורך לתהות על אותם הצרכים.
ולמה היה לי חשוב לתהות על אותם צרכים?
כי חשבתי שבקשרים מהסוג של כאן חשוב היה לי לזהות צרכים
שלא תמיד נאמרים, או לא תמיד מודעים אליהם.
על כל פנים אני לא חושבת שאפשר לבוא בטענות או מענות
למישהו שיש לו סטיה שהיא קצת אחרת, כי זה בערך כמו לבוא
למישהו בטענה שיש לו עיניים חומות.
השאלה אם לממש אותה או לא- היא עניין אישי של אותו האדם.
הסייג הגדול הוא כמובן לא לפגוע באדם אחר, כי אם הוא כן נדחף
לבצע משהו שהרסני לאחרים, וגם לו ( כי הרסנות כזו עובדת לשני הכיוונים )
כי אז מבחינתי יצריו גברו על צלם האנוש שבו.


אנימה,
אני לא יודע מה גילך, ניסיונך והשכלתך, ולכן לא בטוח שאוכל לענות לך בטעונים התואמים למאפיינים שלך. לכן אענה לך האופן כללי.
כשהייתי הרבה יותר צעיר, ניסיתי במרץ להתחקות אחרי מניעים של עצמי ושל אחרים, בכל תחומי החיים וההתנהלות היום יומית. לאורך זמן נקטתי מספר גישות שונות. בכל אחד מהם ניתן למצוא הסברים לדחפים ולפעולות שלנו וגישות שונות מביאות למסקנות שונות. חקר מניעים אינו מדע מדויק. האם יש טעם להתעמק בו ? השאלה היא מה הערך המוסף. אם הבנת המניעים משנה את הבחירות שלנו אז היא מהווה השקעת זמן מוצדקת. אם לא, היא הופכת לפילוסופיה חסרת תועלת, נחלתן של בעלי עודף זמן פנוי.
אנימה
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008
אנימה • 5 במאי 2008
לחקור את הצורך מאחורי דבר מסויים, לא ישנה את הצורך שלך, או של מישהו אחר.
אני לא חושבת שיש כאן איזה רצון לשינוי, אני חושבת שיש כאן המון סקרנות, וגם
קבלה. בדרך כלל אתה נכנס לעובי הקורה בגלל משהו שמסקרן אותך, וגם בגלל
שיש שם משהו שמדבר אליך. אחרת לא היית מקדיש לזה זמן. אחרת לא היית מסתקרן.
וזמן הוא עניין של סדר עדיפויות.
גוליבר​(שולט)
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008
גוליבר​(שולט) • 5 במאי 2008
כבר נתקלתי בסטייה הזאת בעבר. תנו לי לחשוב אצל מי ... הממ, נזכרתי, אצלי.

ואם בבעלי חיים עסקינן, יש קטע נהדר עם סוס, זנב ובחורה בספר של יז'י קושינסקי - נדמה לי "משחק התאווה". מי יהיה נחמד ויביא לנו ציטוט?
אנימה
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008
אנימה • 5 במאי 2008
"עתה הם היו שלושה, והאורווה מיטתם. החיה שבאה בין הגבר לבין האישה שוב לא
הייתה מחוץ לעניין. עירום גופם שלהם גרם להם להיות מודעים לכך שהסוס עירום תמיד.
מפיו ועד זנבו, מאחוריו עד צווארו, שיחום אבריו גלוי וחשוף, תמיד זמין להרחה ולמראה ולמגע.

סטלה הייתה נשענת על מיתקן המתכת של החציר. פסי הברזל נטבעים על ירכיה.
זרועותיה היו רפויות, ידיה מתדלדלות מן המתקן, אצבעותיה נפרשות- אות שלא תאחז במיתקן
אם תתבקש לנוע.

אז ניגש אליה, מנחה אותה בעדינות באוחזו בשיערה, כאילו נמנע לגעת בעורה. כך קירבה
אל הסוס.
גופיהם נפגשו. האחד לבן, חלק וקריר: השני- כהה, שעיר ולח מיחום. שיערה של האישה
היה כגלים על כתפיה ועל צוואר הסוס והתערב ברעמתו..."

לקושינסקי יש הרבה קטעים חזקים בספרים שלו. בכל מיני צורות וצבעים של כל מיני
סטיות. ומה עם הספר של פיליפ רות " מה מעיק על פורטוני" מה עם הומברט הומברט
של נבוקוב,מה עם דון ג'ובאני של דון חואן.
כל היצירות שדנות בפאן האחר, השונה של המיניות, הן יצירות מיוחדות.
Mooooon
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008

Re: סכנה סוטה מסוכן

Mooooon • 6 במאי 2008
*מנגינה* כתב/ה:
מון לא צריך לדאוג יותר מידי
על ידידים אני לא כזו מאיימת.

תודה מנגינה.
ועכשיו שאלה פרקטית ...
יש לך כלב להשאיל ?
icon_biggrin.gif
Mooooon
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
Mooooon • 6 במאי 2008
אנימה כתב/ה:
"עתה הם היו שלושה, והאורווה מיטתם. החיה שבאה בין הגבר לבין האישה שוב לא
הייתה מחוץ לעניין. עירום גופם שלהם גרם להם להיות מודעים לכך שהסוס עירום תמיד.
מפיו ועד זנבו, מאחוריו עד צווארו, שיחום אבריו גלוי וחשוף, תמיד זמין להרחה ולמראה ולמגע.
סטלה הייתה נשענת על מיתקן המתכת של החציר. פסי הברזל נטבעים על ירכיה.
זרועותיה היו רפויות, ידיה מתדלדלות מן המתקן, אצבעותיה נפרשות- אות שלא תאחז במיתקן
אם תתבקש לנוע.
אז ניגש אליה, מנחה אותה בעדינות באוחזו בשיערה, כאילו נמנע לגעת בעורה. כך קירבה
אל הסוס.
גופיהם נפגשו. האחד לבן, חלק וקריר: השני- כהה, שעיר ולח מיחום. שיערה של האישה
היה כגלים על כתפיה ועל צוואר הסוס והתערב ברעמתו..."
לקושינסקי יש הרבה קטעים חזקים בספרים שלו. בכל מיני צורות וצבעים של כל מיני
סטיות. ומה עם הספר של פיליפ רות " מה מעיק על פורטוני" מה עם הומברט הומברט
של נבוקוב,מה עם דון ג'ובאני של דון חואן.
כל היצירות שדנות בפאן האחר, השונה של המיניות, הן יצירות מיוחדות.


בסדר, הבנתי אותך.
תשובה ציונית הולמת בהכנה, תפורסם בעוד כמה שעות ...
אנימה
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
אנימה • 6 במאי 2008
אני מקוה רק שהאות וו' במילה ציונית לא הייתה טעות הקלדה..

: )
Mooooon
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
Mooooon • 6 במאי 2008
אנימה כתב/ה:
תשובה ציונית הולמת בהכנה, תפורסם בעוד כמה שעות ...
אני מקוה רק שהאות וו' במילה ציונית לא הייתה טעות הקלדה..


http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=22863 (השירשור השכן)
אנימה
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
אנימה • 6 במאי 2008
אה, וואלה- אתה משקיען. באמת ראיתי את זה- ואמרתי לעצמי, המון הזה
באמת סוטה. אחר כך הוא מתפלא מדוע הוא מתרגש .

סיפור מעניין- בגלל נקודת המבט.
נורא מזכיר את הסרט "קללת אנשי החתול".