אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שליטה ואלוהות

kamor​(נשלט)
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008

שליטה ואלוהות

kamor​(נשלט) • 5 במאי 2008
קראתי לפני כמה ימים מאמר בנושא שליטה ואלוהות.

הטענה היא שאקט השליטה נתפס בעיני הנשלט ממש כחוויה דתית.כלומר הסגידה,הציות וכן המוכנות לקבל עונשים נותן לשולטת מעמד של אלוהים ולא של מלכה/גבירה כפי שנהוג לחשוב.

לטענת הכותבת בתקופות שבו עבדות היתה קיימת בעולם זה התאפיין רק בצייתנות ולא סגידה והערצה או המוכנות להענש עלי די השליט וכמו כן לא היתה השתעבדות מרצון


האלמנטים של סגידה,הערצה עצומה והשתעבדות מרצון מאפיינים התייחסות של אדם דתי לאלוהיו.

מה דעתכם ?
האם היחס של נשלט לשולטת זה בעצם אקט דתי ?




* המאמר באנגלית והרעיון מנוסח שם טוב יותר, פשוט לא מצאתי אותו שוב, אז כתבתי מה שאני זוכר.
kamor​(נשלט)
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008
kamor​(נשלט) • 5 במאי 2008
עוד משהו...
הדבר הראשון שחשבתי שההשוואה לא מתאימה ואפילו מוגזמת.
אבל שחשבתי על זה לא מצאתי הבדל בין יחסו של אדם דתי לאלוהיו לבין זה של נשלט ושולטת
האם קיים משהו באחד שלא קיים בשני ?
ליידי מדונה
לפני 16 שנים • 5 במאי 2008
ליידי מדונה • 5 במאי 2008
לדעתי ממש ממש לא דומה.

האדם הדתי לא רוצה לקיים יחסי מין עם אלוהיו. האדם הדתי לא מדמיין את האלוהים עם איברים אינטימיים אנושיים.

רוב הנשלטים רוצים משהו מיני מהשולטת.

אם הם מסתפקים בסגידה ובהקרבת קורבנות, השולטת תמצא גבר אחר, שישתמש בפונקציות האנושיות הסטנדרטיות.

אני לא חסידה גדולה של סגידה ואלהת שולטות. אני לא רוצה נשלט שלא יחשוב עלי כאדם.
לדעתי השולטת מותרת על חלק חשוב בזוגיות.
אנדרפוט
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
אנדרפוט • 6 במאי 2008
כל אקט מיני הוא סוג של חוויה דתית. מי שאוהב לנשק נעליים של מישהי ולהרגיש קטן זה עדיין לא מעיד על מידה גדולה יותר של רוחניות.
התפילה יכולה להיות דומה לאקסטזה מינית בשביל המאמין האדוק והעיוור וסשן טוב עם בחורה מדהימה יכול להיות דומה לחוויה דתית. זה שמשהו דומה למשהו אחר לא אומר שיש ביניהם קשר ברור וחזק. הדמיון של משחקי שליטה וסגידה עם משחקי האמונה הדתית הוא מקרי לחלוטין.
Brave Dwarf
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
Brave Dwarf • 6 במאי 2008
ברור. אני אלוהי הגמדים למשל. ואוי לו למי שיטען אחרת. את אליהו הנביא אני אביא לו על היין.

האמונה באלוהים זה משהו שנולדים עמו או לא. באילוהין אין מפקפקין אחרת לא מאמינין. השולט, בן המוות, זוכה בתואר שלו לא מכוח האמונה אלא מכוח תכונותיו. וזה כל ההבדל.
שלגי
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
שלגי • 6 במאי 2008
Brave Dwarf כתב/ה:
ברור. אני אלוהי הגמדים למשל. ואוי לו למי שיטען אחרת. את אליהו הנביא אני אביא לו על היין.



טוב נו, אתה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל (מה אתה נדחף לפמדום בכלל?)
Brave Dwarf
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
Brave Dwarf • 6 במאי 2008
שלגי כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
ברור. אני אלוהי הגמדים למשל. ואוי לו למי שיטען אחרת. את אליהו הנביא אני אביא לו על היין.



טוב נו, אתה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל (מה אתה נדחף לפמדום בכלל?)


ת'אמת?
הכלוב התגבה כמו תמיד. לחצתי על כלמיני כפתורים והגעתי לכאן.
ת'לא אמת? אני אלוהים! אני נמצא בכל מקום!
המפקדת​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
המפקדת​(לא בעסק) • 6 במאי 2008
kamor כתב/ה:
עוד משהו...
הדבר הראשון שחשבתי שההשוואה לא מתאימה ואפילו מוגזמת.
אבל שחשבתי על זה לא מצאתי הבדל בין יחסו של אדם דתי לאלוהיו לבין זה של נשלט ושולטת
האם קיים משהו באחד שלא קיים בשני ?


לדעתי קיים הבדל אחד משמעותיי למדיי

קונוטציה מינית.

בן אדם דתי לא מוצא סיפוק מיני בתפילה או בסגידה.


ברוך שובך קאמור
זכותהשתיקה
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
זכותהשתיקה • 6 במאי 2008
הכוונה היתה שיש משהו אלוהי ובלתי ניתן להסברה בהקשר של השליטה
מה שגם מכונה "סאב / דום ספייס"

ואכן זה מרגיש מאד דומה

גם אדם דתי נמצא בסוג של "קסם" כשהוא מגיע לרמה מסווימת של אמונה

ולמי שלא מצליח להבין שיטייל ברחובות העיר העתיקה / בראש השנה בכותל

או במערות הכותל אולי תזכו להרגשה המיוחדת הזאת ...

בהצלחה
huan
לפני 16 שנים • 6 במאי 2008
huan • 6 במאי 2008
הממ אני חושב שאנשים נתפסים יותר מידי למושג "אלוהות" כפי שאנו רואים אותו מתבטא בהקשר מאוד ספציפי בקרב ציבור מאוד ספציפי.....בעת העתיקה ובלא מעט מקומות בעולם החוויה הדתית היתה רחוקה מלהיות משהו א-מיני ואמורפי כך למשל פולחן דיוניסיוס התבטא באורגיות והוללות - מה שלא פגע בחוויה הדתית שמאמיניו וודאי חוו באותם רגעים.
כך שהמושג "אלוהות" והחוויה הדתית אליה קמור מדבר מתיחסים לתחושה הסובייקטיבים של האדם לגבי אובייקט (מוחשי או מופשט) ולא דווקא לדרך הביטוי של תחושה זו או מה שהוביל אליה.

כאשר תופסים את המושגבמובן הרחב יותר של המילה, כן ניתן לומר במקרים מסויים שבפאדום אכן יש סממנים לאותה אלוהות ובמקרים מסויימים אכן ניתן לדבר על חוויה דתית (שוב במובן הרחב יותר של המילה שאיננו מוגבל בתפיסתו למסורת היהודו-נוצרית). אחרי הכל ההקרבה עצמית למען אדם אחר או רעיון ניתן ליחס את הרציונל שקיים דבר מה הגדול ממך (אדם או רעיון) והחוויה הדתית שבה האלמנט הנשגב (מוחשי או מופשט) "מתגלה" בפני האדם, יכולה בהחלט להופיע בזמן סשן (או אף בחיים הרגילים והוונילים של כל אחד מאיתנו).


עם כי ספק עם ניתן להכליל את זה על כלל הפאמדום על עבדיו וגבירותיו, שכן מדובר מושג נרחב מאוד המוגדר יותר על ידי מאפניים פיזיים מאשר פסיכולוגים/פילוסופיים/מטאפיזיים.