מכתב לאחותי שגילתה שאחותה שיפחה

חסוך את הפאתוס ואת הטיעונים המופרכים.
יש את מה שקיים ואת מה שלא. נקודה. אתה מניח שאני לא רואה את מה שקיים, אני מניח שאתה רואה את שאינו קיים. זה הכל.

אשר לפיל שלך - מגוחך לא פחות לשמוע חולי סכיזופרניה מתארים איך השב"כ עוקב אחריהם. לפי הגישה שלך, אם הוא אומר שהשב"כ רודף אחריו, אז זה ככה, ומי שחושב שהשב"כ לא באמת רודף אחרי איש פשוט ואומלל שכמוהו הוא בהכרח מוגבל. זכותך. לפי הגישה שלי, לא כל מה שמישהו חושב שקיים במציאות אכן קיים.

אתה יכול להמשיך לנסות לעלוב בכל מי שלא חושב כמוך ולכנותו מוגבל, רדוד וכדומה כמה שתרצה. זה לא יהפוך אותך ליותר צודק. עובדה.

אני יודעת שקיבלת את המכתב ששלחתי לאדוני בטעות, ולא, לא רציתי להיחשף..
אבל זה קרה ואני מבינה את התגובה הנוראית שלך.
טוב... אז את כבר מבינה שצורת החיים שלי שונה משלך, ולא כמו מערכות יחסים אחרות
שאת רואה בסביבתך.

בגלל שבסוף מכתביך ישנה השאלה "למה בחרת בחירה כזו בחייך?..
את כל כך שונאת את עצמך?" אני מקווה להסביר לך את האמת האישית שלי
ולמה מרצוני הפכתי להיות "שפחה" בת זוג של שולט.

אני מאמינה שאשה וגבר מטבעם שונים, הם שונים ביולוגית ונפשית,
אני יודעת שיש להם הנעה שונה, וצורת תקשורת שונה,
אני לא רואה במידע הזה רעידת אדמה, מהפכה.
ג'ון גריי כבר בנה לו אימפריה מההבנה הזו בכל ספרי המארס וונוס שלו.
וכשאני מסתכלת אחורה בהיסטוריה שלנו, את יכולה לראות את ההתנהלות
של גברים ונשים ויכולה לראות איך כל אחד מהם מוצא את המקום שלו בצורה שונה.

לא, אני לא אומרת שאני חושבת שגברים נעלים יותר מנשים או שנשים הן נחותות
אני פשוט חושבת שהם שונים, ובמקום לנסות לעשות את כולם שווים. אנחנו צריכים
לחגוג את השינוי וליהנות אחד מעוצמתו של השני.
מה שלמדתי, שאני לא צריכה להתחרות עם גברים, כדי להוכיח את עצמי,
אני לא צריכה להכחיש את הנשיות שלי שהדחקתי שנים כי פחדתי להראות חלשה,
אני יכולה ליהנות מלהיות אישה, ולחגוג עם זה.

אני לא חושבת שהחברה יכולה להכתיב לי מה ומי אני צריכה או לא צריכה להיות,
רק אני יכולה לגלות את זה בעצמי, לא שאני אדחף מישהו אחר לתוך סגנון החיים שלי,
כל אחד עושה את הבחירות שלו בדיוק כמו שאני עושה את שלי.

אני יודעת שהתגובה הראשונה שלך הייתה שוק ופחד נוראי, את מכירה אותי היטב
ויודעת כמה חזקה אני.
את יכולה להבין שפגשתי גבר כל כך חזק שאני לא יכולה לעמוד בצורך הזה לכרוע ברך לפניו?
הוא לא צריך להוריד אותי למטה, כדי לעשות מעצמו חזק,
זה קורה אצלו כתגובה טבעית, לאישה שאני, בגלל הגבר שהוא.
אני יודעת שרוב הגברים הם לא כאלו בימים אלו, זו בדיוק הסיבה,
שאני מעריצה את הגבר הזה שהוא כל כך הרבה בשבילי, יש לו המון כבוד ואחריות ושליטה עצמית,
הוא לא מרשה מניפולציות, כמה גברים כאלה את מכירה?
הרי כל פעם שגבר היה מתאהב בי, הוא היה נחלש מולי, ומיד הייתי בורחת.

אני מאמינה בלתת דין חשבון לעצמך, אני מאמינה בלהיות נאמן למי ומה שאתה,
אני לא חושבת שזה כל כך שונה ממך, זה לא קשור לסקס קינקי אצלי,
או לבריחה מאחריות שלי, זה אודות גבר חזק, ואיך שאני מגיבה אליו,
זה אודות להיות כנה וישר עם עצמך, והאומץ להודות במה שאני מבינה לאחרים.

אני יודעת שרבים יחלקו עלי כי זה נוגד את התנועה לשחרור האישה – הפמיניזם,
אני לא מסכימה עם כך, אני חושבת שכל הנשים, צריכות שיהיה להם את היכולת
לבחור ולשאוף, למה שעושה להן הכי טוב, השחרור לאישה צריך להיות בזכות
של כל אישה להחליט ולבחור מה טוב לה ללא תכתיבים, וזה מה שאני בחרתי.
אני מצאתי את האושר שלי שבא מכריעת ברך לרגלי הגבר שלי, ואני אמשיך עם זה ללא חרטה,
אני לא שטופת מח כמו שציינת, ולא טיפשה, את מכירה אותי הרבה יותר טוב
בשביל להגיד מילים אלו, את יודעת שלא חסר לי בטחון עצמי. או ערך עצמי,
מה שאני בסופו של דבר, אני מאושרת.

להיות במקום שאני נמצאת שפחה – נשלטת, לא בא מתוך חולשה,
אם הייתי חלשה הייתי בוחרת דרך אחרת, קלה יותר, כנראה,
ומתכחשת לטבע שבי ולמין שאני (אישה), בדרך שהחברה מגדירה איך אני צריכה להתנהג כדי
שאהיה מכובדת, הייתי צריכה להקריב את הצרכים שלי,והרצונות שלי,
על המזבח האי עימות עם עצמי והקונפרמטיביות,
ולא הייתי יכולה לחוות את החיפוש העמוק הזה בתוך עצמי אחר העוצמה הפנימית,
כשאני ערומה ופגיעה, ולהיחשף עם זה לאחרים.
הייתי מתחבאת אחרי מגן חיצוני של העזה מזויפת לא נכונה,
ונועלת את הנפש שלי הייתי מכחישה את האחריות האישית שלי לפעולות שלי
וההחלטות שלי. זו תהיה הדרך הקלה והחלשה בשבילי.

כמה חזקה את חייבת להיות כדי להסתכל פנימה אל עצמך,
ולהודות שהחברה רואה אותך כחלשה ולהשלים עם זאת,
ולמרות הכל להתמיד עם האמת שלך?
כמה חזקה את חייבת להיות כדי להשלים ולקבל עונש,
ולקחת את זה פנימה כשיעור במקום להכנס להתגוננות?
החוזק הפנימי שלי מגיע מהאמת, בידיעה מי אני, ומה המטרה שלי בחיים,
החיים שלי (כרגע), הם התמסרות אליו התמסרות לסיפוקו לעונג שלו,
זה ממלא אותי לתת את עצמי בשבילו, ואני מוצאת את האושר תוך כדי שאני משרתת אותו,
אני לא יכולה להחביא ממנו שום דבר על עצמי. הוא מכיר אותי יותר מידי טוב.

אני יודעת שאת מודאגת שאין לי זכויות, ושיש אפשרות שאני מנוצלת, במערכת יחסים מסוג כזה,
אני לא מאשימה אותך שאת מרגישה כך, כשאני יודעת שהלכת והתעניינת במדיה על הנושא הזה,
וראית את תגובות האנשים על הנושא בסביבה בה את חיה את חייך.
אני לא יודעת איך ובאיזה דרך עוד להסביר לך, חוץ מפשטות להגיד לך
שזה לא!!! ניצול .
מאחר שלהיות משויכת אומר שהוא יכול לעשות איתי כל מה שמתחשק לו,
לקח לי הרבה זמן להבטיח שאני בוטחת בו עם חיי. זה המקום שעוזר לקומון סנס, והתבונה,
כי ת'אמת, זו הייתה הבחירה האחרונה שעשיתי שבאמת נחשבת...
לא הייתי הופכת למשויכת ע"י גבר שלא הייתי בודקת ומוכנה לבטוח בו עם חיי,
הוא שווה את זה.

את ראית אותי בתקופה הזו ששירתתי אותו, שעינגתי אותו, כשהייתי כבר מסורה נאמנה ושלו לגמרי, ראית בעצמך כמה אני שקטה, רגועה, מאושרת,
את בעצמך אמרת לי שאני כבר לא אגואיסטית כמו שהייתי, פחות מחפשת "מה יש כאן בשבילי?" מתמקדת ומוצאת הנאה מהדברים הכי קטנים בחיים,
את ראית מהשיחות בינינו שהפסקתי לקחת דברים כמובנים מאליהם
ולמדתי לדחוף את עצמי למצוינות בכל מה שאני עושה
למענו ודרכו למעני ואל העולם החוצה, במקום סתם לצוף לי ולשייט בחיים.
צורת ההתנהגות שלי עם אנשים בכל מקום השתנתה, קיבלתי בטחון, מרגישה שקט ורוגע. הפסקתי להילחם את המלחמות הפנימיות שהיו לי כל חיי.
אני מקווה שתוכלי להבין למה בחרתי בחירה זו בחיי,
כי כדי להיות אמיתית עם עצמי, באמת שלא הייתה בחירה אחרת.
מקווה שיום אחד תוכלי להסתכל מעבר לתיוג, תווית, שנתת לסגנון החיים שבחרתי
ולראות איך האמת אני מאושרת להיות שייכת לו.

גם אם את לא, אני עדין אוהבת אותך מאוד

ריס, מישהו הגיב באייקון לאות הזדהות, אני לא רואה כאן איזו הצהרת מלחמה.
אני רואה הצהרת דיעה.

אני לא בטוחה שלהגיד שאני ולא קשורה מכירות רק בולשיט היא אמירה נבונה.
היא יותר אמירה מתגוננת. אולי לא קשורה ואני כן מכירות משהו שלא מתאים לתאוריה
העגולה, או השטוחה, אז להדוף את זה בטוענת בולשיט נראה לי בדיוק לעשות את מה
שאתה מלין עליו.

ודאי שיש קשרים שיש בהם צמיחה והתפתחות. אבל האם השינוי באמת שייך
רק לדום, או שהוא בראש ובראשונה שייך לה.
אני לא חושבת שאפשר לעשות מישהו משהו שהוא לא.
לצמיחה חייבים שניים. אף אחד לא עושה אחד את השני טוב יותר.
אני גם לא מאמינה שמקשר נכון ואמיתי רק אחד צומח. אני חושבת ששניהם
צומחים ומפרים אחד את השני. לכן אין כאן מישהו שהוא טוב יותר, או פחות טוב
מהפרטנר.

לכן דום לא יכול לעשות אותך יותר טובה. אם הכימייה היא טובה,הוא יעשה אותך מאושרת.
וביום שהוא ילך, אם ילך- מה, פתאום את תהיי לא שווה, ולא טובה? אז תהיי פחות מאושרת,
בסדר, אבל פחות טובה??

קצת לא נח לי ההתגוששות...
כל מה שכתבתי קיים מאוד ביננו, וזה לא ממש משנה לי מה אתם החושדים שזו אשליה.... כבר נפרדתי מאדוני לחודש בעבר וכל מה שהצליח לגרום לי לשנות וכן, ברור שהייתי שותפה לתהליך, עמד איתן גם כשהייתי לבד,,,,ככה או ככה אנחנו מזינים {לא מזיינים } אחד את נפשו של השני וזה עושה את שניינו חזקים יותר מאשר אם היינו כל אחד לחוד.
ידעתי שהפמיניזים יתעורר כאן, אבל זכותו של כל אחד לחשוב ולהביע....
וריס.. אמרת המון דיברי חכמה... אבל משפט אחד אני אצטט.

" אבל חוסר היכולת הזו לקבל שאחרים חווים חוויות שאת, כנראה, אינך מסוגלת לחוות, איננה מהווה צורת טיעון תקפה. לכל היותר היא וידוי על המוגבלות שלך. "

וריס- אומר לך זאת: דום שיודע לתת צידה לדרך גם אחריו., לא ינטע בסאבית שלו
במילא תחושה שהוא עושה אותה בעלת ערך רק בגלל הנוכחות שלו.