צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום

שלגי
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
שלגי • 11 במאי 2008
electro-z כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
אלו אלו... אני אעמוד עוד קצת פה:
יותר ויותר, בזמן האחרון, אני חושב כמה עוצמה אכן גלומה ביכולת לקחת. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף, להכיל את ההיזקקות הזאת -הבלתי-נשלטת – להישלט...


הייתי טוען אפילו - כמה עוצמה יש ביכולת להלקח!


על העוצמה בלהיות שפחה (סליחה שאני לא משתמשת במילה המכובסת ההיא),
כתבו כבר מספיק.
זה פוסט על משהו אחר, בעל עוצמה לא פחותה,
שמסיבות שונות - נכתב עליו בתדירות נמוכה בהרבה.
צריך להשאיר לו את המקום שלו, לטעמי לפחות.
ginger
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
ginger • 11 במאי 2008
לקחת.

צריך הרבה יותר מהכל, כדי להעז לקחת.
צריך הרבה מאוד מהכל, כדי להרשות לעצמך.
צריך הרבה מאוד איפוק ושליטה, כדי לקחת.
הרבה מאוד מחשבה... כדי לקחת.
ותחזית.. לעתיד - תמיד.

הרבה הרבה יותר מסובך מלתת...



ג'ינג'ר.
הוא​(שולט)
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008

אלא שבבדסמ עולם של הפכים

הוא​(שולט) • 11 במאי 2008
פשוט ולא מסובך ככ-לקיחה היא נתינה

מי צריך שירי הלל פומפוזיים?
מי צריך סלקציות בין "טובים" לרעים"?

לפליטווד מק יש שיר
GO YOUR OWN WAY
לי-אורה
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008

המקום...

לי-אורה • 11 במאי 2008
" כדי להיות מסוגל להכיל כל כך הרבה וכל כך חזק צריך שיהיה מספיק מקום."

שורה מדהימה.
כמו כל השאר שלך.
RIS
RIS
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
RIS • 11 במאי 2008
nerissa כתב/ה:
אתם עושים אותי עצובה..


וכל כך למה, נריסה?

כמובן, אם נוח לך להסביר.
שפחריפה
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008

Re: מקום

שפחריפה • 11 במאי 2008
RIS כתב/ה:
.

יותר ויותר, בזמן האחרון, אני חושב כמה עוצמה אכן גלומה ביכולת לקחת. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף, להכיל את ההיזקקות הזאת -הבלתי-נשלטת – להישלט...

.



המשפט הזה בלבל אצלי את היוצרות לרגע, וגרם לי לחשוב, כיוון שכשאני חושבת מהות המקום ההפוך, אני רואה אותו כמעט באותה דרך שאתה מתאר.
רוצה לומר, שהצד השני של המשוואה לא נתפס אצלי כהיפוך , אלא כיכולת לספוג. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף , להכיל את ההזקקות הזו- הבלתי נשלטת- לשלוט.

מעגל.
nerissa​(אחרת)
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
nerissa​(אחרת) • 11 במאי 2008
RIS כתב/ה:
nerissa כתב/ה:
אתם עושים אותי עצובה..


וכל כך למה, נריסה?

כמובן, אם נוח לך להסביר.


כמיהה, ריס.
כמיהה.
newoldone
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
newoldone • 11 במאי 2008
ואני כשקראתי חשבתי על אמון.

בדרך כלל כשמדברים על אמון של נשלטת בשולט, מדברים על אמון שלה שהוא לא יפגע בה, לא ינצל לרעה, שיש לו אחריות, שהיא לא תינזק, שהוא יודע מה שהוא עושה. אבל האמון ההכרחי הזה אינו מספיק. כדי שאפשר יהיה באמת לתת צריך גם אמון שהצד השני יכול להכיל את הנתינה, שיש אצלו מקום. נראה לי שהרבה פעמים יותר קל (לי לפחות) לתת אמון בכוונות הטובות ובאחריות של האחר, מאשר לתת אמון ביכולת שלו באמת להכיל .

ובהמשך לזה חשבתי שאולי חלק מהמקרים שקורים פה חדשות לבקרים, כשמישהי מכריזה שדום מסוים הוא מניאק, והוא (וגם הקוראים) לא מבינים מה היא רוצה מחייו, שהרי הוא לא התעלם ממילת ביטחון, ולא גרם נזק, ולא עשה רע - אולי חלק מהמקרים האלה הם סיפור של נתינה שלא נמצא לה מקום, של אמון בהכלה שהופר. סוג של פגיעה שלא נראית בעין ושקשה לנסח במילים.


ועוד חשבתי שהמקום אינו מצב סטאטי. גם מי שבאופן פוטנציאלי יש אצלו מקום, המקום לא תמיד קיים אצלו בפועל. הוא יכול "להתכווץ" ו"להתרחב" בהתאם לנסיבות שונות. ומקרה פרטי של הנסיבות הוא מי שממלאת את המקום ואיך היא ממלאת אותו. כי כמו כל דבר בקשר, גם המקום הוא חלק מאינטראקציה: המקום המתאים אצלו יוצר את הנתינה בפועל שלה, והנתינה המתאימה שלה יוצרת את המקום בפועל אצלו (וגם להפך, כמו שכתבה בצדק שפחריפה).
שלגי
לפני 16 שנים • 12 במאי 2008

Re: מקום

שלגי • 12 במאי 2008
שפחריפה כתב/ה:
RIS כתב/ה:
.

יותר ויותר, בזמן האחרון, אני חושב כמה עוצמה אכן גלומה ביכולת לקחת. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף, להכיל את ההיזקקות הזאת -הבלתי-נשלטת – להישלט...

.



המשפט הזה בלבל אצלי את היוצרות לרגע, וגרם לי לחשוב, כיוון שכשאני חושבת מהות המקום ההפוך, אני רואה אותו כמעט באותה דרך שאתה מתאר.
רוצה לומר, שהצד השני של המשוואה לא נתפס אצלי כהיפוך , אלא כיכולת לספוג. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף , להכיל את ההזקקות הזו- הבלתי נשלטת- לשלוט.

מעגל.


איך אמרה לי פעם אישה חכמה: "זר לא יבין זאת".
נכון שבכל מערכת יחסים טובה ועמוקה (גם ונילית, גם ונילית) ישנן עוצמות,
אין כלל ויכוח על כך, לטעמי לפחות.
אבל טיב העוצמות, הדרך שבה הן באות לידי ביטוי, ההכלה, זה עדיין שונה.
ולעיניים חיצוניות זה נראה במקרה הטוב, מוזר ולא ברור, וזה בסדר (וזה אפילו די מובן בעצם).

גם בי עורר הפוסט הזה כמיהה, אולם היא לא היתה מלווה עצב, להפך.
שוב תודה ריס.
שפחריפה
לפני 16 שנים • 12 במאי 2008

Re: מקום

שפחריפה • 12 במאי 2008
שלגי כתב/ה:
שפחריפה כתב/ה:
RIS כתב/ה:
.

יותר ויותר, בזמן האחרון, אני חושב כמה עוצמה אכן גלומה ביכולת לקחת. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף, להכיל את ההיזקקות הזאת -הבלתי-נשלטת – להישלט...

.



המשפט הזה בלבל אצלי את היוצרות לרגע, וגרם לי לחשוב, כיוון שכשאני חושבת מהות המקום ההפוך, אני רואה אותו כמעט באותה דרך שאתה מתאר.
רוצה לומר, שהצד השני של המשוואה לא נתפס אצלי כהיפוך , אלא כיכולת לספוג. כמה בלתי נתפשת היא היכולת להצית, להזין, לפרנס ולבסוף , להכיל את ההזקקות הזו- הבלתי נשלטת- לשלוט.

מעגל.


איך אמרה לי פעם אישה חכמה: "זר לא יבין זאת".
נכון שבכל מערכת יחסים טובה ועמוקה (גם ונילית, גם ונילית) ישנן עוצמות,
אין כלל ויכוח על כך, לטעמי לפחות.
אבל טיב העוצמות, הדרך שבה הן באות לידי ביטוי, ההכלה, זה עדיין שונה.
ולעיניים חיצוניות זה נראה במקרה הטוב, מוזר ולא ברור, וזה בסדר (וזה אפילו די מובן בעצם).

גם בי עורר הפוסט הזה כמיהה, אולם היא לא היתה מלווה עצב, להפך.
שוב תודה ריס.


מסכימה איתך, אבל או לא הבנתי או שלא הובנתי. כיצד מה שאת אומרת מתקשר למה שכתבתי?. נראה לי שפספסתי משהו. אשמח להסבר.