בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זהירות אונס!

עלומה​(אחרת)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008

Re: עלמה,קיראי תגובה שלי פה למעלה..

עלומה​(אחרת) • 9 במאי 2008
Buttercup כתב/ה:
החיים האמיתים מותק
הם אלו של גברים כאן שמחפשים קורבנות נוחים וקלים ומישתמשים בבידס"מ ובתאר הלא להם,אדון ,כשדה צייד נוח .רק בגלל ש"זה בידסמ והכל מותר כי רוצות ומסכימות להכל כי הן מזה מיואשות ומחפשות אדון".(גישה שלהם!בשום אופן לא שלי!!!)

ולמה לטרוח?למרות התגובות כמו שלך, הידועות מראש,
כי זה שמגיבים כמוך פה, וכמו עוד רבים אחרים זה לא אומר שאני וכמוני צריכים לסתום את הפה כדי שלכם יהיה יותר נוח.
,כל אחד שמבין אותנו זאת ברכה לניפגעות ולתומכים/ות בהן
ומכה, לפוגעים ולשוללים.

עלומה כתב/ה:
Buttercup כתב/ה:
את מטילה את כל האחריות על הקורבנות
משל "אנסו אותך,אשמתך, שכחי מזה ולכי לאכול גלידה".
זה לא עובד כה בחיים האמיתיים.

ומהם החיים האמיתים?
תני לי לנחש.
הפוסט הזה.
שאר הפוסטים פה.
אני לא מבינה למה לטרוח לפתוח פה משהו אם אתם לבד יודעים את התגובות מראש.
חיים
קיום, נשמה, נפש, התקיימות, מציאות, הימצאות, יש, ישות

אמת

נכונות, אמיתה, אמיתות; אקסיומה, משפט שאין צורך להוכיחו, הנחה מוסכמת, מושכל ראשון

אני קראתי למעלה, קראתי למטה.
אמרת שלא צריכים לסתום את הפה, כדי שלנו יהיה נח.
השאלה, סליחה שעלה לי חיוך קטן, האם טרחת בכלל לקרוא אותי?
כי אם כן, אני לא מבינה את התגובה שלך.
Morticia
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008

שבת שלום ומבורך

Morticia • 10 במאי 2008
אנשים יקרים,
אני קוראת את הפוסט הזה ומזדעזעת לעמקי נשמתי.
מהיכן להתחיל?

ראשית,
מה לכל הדיון הנ"ל ולמקום הזה?
באמת, כשאלה כללית לעורר את המחשבה.

כמות המהויות המפוספסות אך עם זאת צווחות את קיומן בין השורות כאן מפילה אותי מרגליי.

ומדהים כמה מעטים הם השולטים הראויים כאן באתר. איזה שוק רץ כאן ובכל זאת יש כמה שאני רואה {ואני לא בוחנת את זה על סמך המילה שבסוגריים}

באה אישה ושאלה שאלה.
מי יודע על מה ולמה?
אולי היא פרובוקטורית גדולה?
אולי היא אישה במצוקה?
אולי היא עושה עבודת סמינר בתחום ויורה חיצים לעבר מטרה ורובכם כאן יצאתם עבדים שלה בזמן שהיא מחייכת לה עכשיו?
זה משנה?

קן הצרעות הראשון שנפתח כאן לראות עיני היה בתגובה הראשונה לפוסט
לתשומת לבך גברת זיקית הנכבדה
את פתחת קן צרעות גדול מאוד
רחוק מרחק שנות אור ממקומה של מלכת הדבורים ויאה לצרעה
מאיפה בכלל הבאת את החוצפה לשאול כזו שאלה ובכזו צורה וולגרית, חסרת רגש, אינטימיות או כבוד?
את אילנה דיין? את עושה כאן תכנית עובדה?
למה זה רלוונטי? למה זה משנה?
מאיפה החוצפה שלך לשאול כזו שאלה?
היא לא חייבת לענות?
את לא חייבת לשאול!

את אישה?
את זאבה לאישה!

אני אחסוך ממך כמה ממחשבותיי לגבי הגילויים הסאבמיסיביים הבולטים לעין אסתטית בהוד רוממותה, המלכה זיקית הנכבדה.
עוד אחסוך ממך את מבחן המראה בדמות שוויצים במילות חכמה
{שיושב עבורי בארסנל הפרטי שלי בכבוד לו רק אבחר. את מוזמנת לבוא לבדוק. לי זה נראה מיותר}

ואסתפק בציטוט הקטן הזה בניסיוני להמריא למקומות גבוהים מאלו:


זיקית כתב/ה:

אני פה מספיק שנים בשביל לדעת לאן השרשור הזה הולך להתדרדר..

לשאלתך - היא לא חייבת לענות, היא יכולה לענות בקצרה שזה לא רלבנטי ולא ענייני.

השאלה נשאלה מתוך עניין מאחר וזה רלבנטי לדיעה אותה היא מביעה. לו הייתה כותבת פוסט ארוך ונוקב על גידול כריזנטמות הייתי שואלת אותה אם היא מגדלת כריזנטמות.


נראה לי שצברת לך עם הזמן מעמד פופוליסטי של מובילת דעת קהל בתחום הדרדור.
תראי איזו פרובוקטורית זולה וחסרת רגישות את בעצמך
והתחבאי אחרי כמה מילים קשות לקריאה שאת רוצה
לא יודעת לאיזו שנה או רמה בשיעורי הלוגיקה שלך הגעת
אבל הכשלת את עצמך ונפלת כאן נפילה חזקה

סתרת את עצמך וכל מה שאמרת זה שטות אחת גדולה
על אנשים כמוך המציאו את המשפט "מילים לועזיות זה עניין של מזל"
ואת, בעיני חכמים ו/או רגישים, יצאת טיפשה גדולה
וזאבה לאישה.

כי אם אין להשוות שליחת ילד לחדר להרבצה עם מטאטא
אין להשוות שאלה על כריזנטמות כהסוואה לאישה בקריז שמתבקשת לבדוק משהו בעצמה לשאלה חודרנית ואישית, ועוד בצורה כל כך לא רגישה, על אונס אישה.

מה זה עניינך בכלל?
זו התנהגות נשית אצילית ומלכותית בעיניך?
אצלי בארמון זו מוכרת הבייגלך הרכלנית בבסטה בכניסה
לא מאוד ראוי להערצה

והרשי לי לקחת אותך משיעור 2 במבוא לפילוסופיה של הלשון אל שיעור מתקדם בתחום האסתטיקה ולהעלות שאלה כללית
המופנית לכולנו לצורך העניין:



מה הטעם בכל דיון הסרק הזה?

לאן אנחנו מבקשים ללכת?
מה לשיח הנ"ל ולמקום?

מי אנחנו להכנס לתחתוניה של אישה שנאנסה או שלא נאנסה?
מה לשליטה של גבר על אישה
או מה לשליטה בין בני אדם בכלל
ולדיון הזה?

מרבית ה"שולטים" כאן באתר, גברים ונשים כאחד, הם אנשים קטנים בתחפושת גדולה.
שגעונות גדלות וצווי אופנה.
כמה רפש, שנאה, גועל, רוע, זולות ושאר שלשולי אדמה נזרקים כאן בחופשיות מדי יום
איזו זילות ליחסים, יהיו אלו מבוססים על אלמנט של שליטה או לוא, בין גבר ואישה

כתב ההגנה שלך גברת זיקית דומה לכתב הגנה של אנס
"אבל היא לא אמרה לא! אז מה אם שמתי לה mouth gag? היא לא אמרה לא! זה לא נחשב..."
{איך האוזן המוסיקלית שלך גברת פילוסופיה? שמעת את הצ'צ'ינג? נפל?}

מי זו המלכה שמחזקת את מעמדה בהנפת שוט מאיימת ולא מציעה דבר מלבדה?
מי זה המלך שמחזק את מעמדו בחילול אלים את קדושתה של האישה?

שליטה זו אחריות אדירה!
דום חסר אחריות? אין כזו חיה!
יש רק תחפושת גדולה.

הרשו לי רגע כולכם לגעת בכמה פרות קדושות שזועקות כן ובהן אף אחד לא נגע.
בואו נלך רגע אל שורש הכאב ונפסיק לעשות עוונטות גדולות של קטנים מסביבו

יש כאן איזושהיא פרובוקציה
להערכתי יש חשיבה מתובנתת ומוטעית מיסודה של אנשים רבים לגבי נשים הלוחמות ומגיבות בסערה רגשית על נושאים כמו אונס
אנשים רבים חושבים שזו דרך לא רעה בכלל לאתר נפגעות תקיפה
אם אישה יוצאת בפרץ רגשי עמוק בתגובתה לכזה דיון
היא כנראה נאנסה או הוטרדה מינית בעברה

הרשו לי ללכת רגע לבחורה החביבה שהזכירה את הסצינה מ"מלון ניו המפשייר"
סרט שאהבתי בצעירותי וראיתי פעמים רבות
ובכל עת בה הגעתי לסצינה הזו
בה הוא נושא אותה מקופלת בידיו
לאחר חווייה כל כך אכזרית ובוודאי לא פשוטה
ואומר לה את הדבר הזה כניסיון לנחמה
וכן, זה מקום של גבר אבל המקום הכי טוב שלו, מלא באמפתיה והוא עצמו בסוג של מצוקה
ולכן תמיד בכיתי - נוצר שם קלאש אדיר
בין גבר שנורא מבקש לתמוך באישה אהובה ולהשיב לה איזו שליטה על הקרקע שנשמטה מרגליה
בזמן שהיא שם פצועה וחלושה בתוך ידיו, מילותיו חלולות כתחושת אברה ביודעה שההתמודדות האמיתית כאן עוד ממתינה לה בעצמה עם עצמה
וזה שלה ורק שלה!!!
כל מה שנותר לה באשר אליו זה הבעת תודה על שהוא ככה מחזיק אותה עכשיו
ואל תשכחי לו שהוא בא ממקום של אחות שנאנסה

גבר אולי לא מבין את פרטיותה של אישה כפי שהיא יכולה
{וזה לא בהכרח תמיד נכון לעניות דעתי}
אבל יש בו את הצורך להגן ולשמור עליה
ואם זה לא מתעורר
ועוד מופיע בניגוד ובשיח על הנאת האישה מגבר שאונסה

להוציא את הגבר הזה מאתר שליטה לאלתר!
מוכרי הבייגלך מתבקשים לחזור למקומם

ומכעיס אותי שלקחת את זה לעבר קנאת פין
איזו פרשנות צרה בעיני ולא בהכרח נכונה

אישה לא יכולה לאהוב ולכבד את מקדשה
לצד ליטוף הגבר בהתאם לתחושתה
ולמען סיפוק צרכה?
סליחה???

אישה שלא מעזה לעשות כזה דבר היא קנאית פין
סליחה!
ומעניין שמעולם לא עלתה סוגיית קנאת הפין ביחס לנשים הלובשות סטרפ-און על גופן
ואין אני מביעה דעה ערכית של בעד או נגד
אבלו בואו בכ"ז ננסה ונקח את זה רגע כחומר למחשבה
מה דעתכם?

ושימו לב מהיכן כל הזאבות הזו בין אדם לאדם מגיעה
אישה לאישה זאבה

מקום של גבר?
קנאת פין?
מה???


קנאת כוס מסריחה לי כאן את כל האתר!

לא תאיים על זונה עם זין?
לא תאיימי על לביאה בנשמתה עם מניקור טוב שהשגת במחיר מבצע
סליחה!

אישה המכירה בנשיותה
יש בה את קדושת הטריטוריה שלה
היא לא צריכה לחוות את חילולה בכדי להבין את אופציית הזוועה שחוויה כזו מעלה


ולכולנו לא יזיק להכנס לשיעור באמפתיה!

כמה זאבים...
נראה לי שהסקרנות שלכם לא מסכנת לכם את החיים

הידעתם?
אישה יכולה למות מאונס
אתם יודעים מה זה gang bang קטלני כל הלילה על יבש?
יתמזל מזלה אם היא תצליח לצאת מזה על אלונקה
אנאבל צ'ונג כמעט קרסה
ואותה שימשו אינסוף וזלינים ו-20 שנות מקצוע

מה לכל זה וליחסי שליטה בין גבר ואישה?
אם אנחנו כבר מדברים על חילול קדושה...

ולמען עשיית צרכיכם בארגז החול שלכם בשלום ובשלווה
הרשו לי לספר לכם שהגבר היחיד שאי פעם ניסה לדחוף באינוס את ידו תחת חצאיתי
סיים בחדר מיון
אני לא צוחקת ואני לא מגזימה
אני פוצצתי לו את הצורה
אני נהייתי משוגעת
בשם האינסטינקט ההישרדותי של הלביאה

ואני לא איזו בהמה גסה
לא קצת ולא בכלל


I kicked ass and I looked good doin' it
!!!


אישה לא צריכה לחוות את החוויה על בשרה
בכדי להבין את בעלותה הפרטית על קדושת גופה וערוותה

אבוי לחלשלוש {או החלשלושה} המנצלים את חולשתה {או חולשתו} של האחר {או האחרת} בשם השליטה
תחזרו לבאסטה וצאו לנו מכאן
הסרחתם פה את כל הממלכה

{הצעת חלופה אפשרית היא הבנת מקומכם, התגייסות לעבודות ניקיון והקשבה עניינית לנושאי הלפידים}

ויש פה כמה אנשים טובים ואצילי נפש
תודה לאל


כולי תקווה שכולכם תטרחו ותקראו כפי שאני טרחתי.
למען כולנו.

שבת שלום
שאו ברכה
שלא נדע צער או צרה

וברוך שעשני אישה!
עוגיעוגי​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008
עוגיעוגי​(לא בעסק) • 10 במאי 2008
נשבעת לך, אם לא היית קיימת היו צריכים להמציא אותך,
קרעת אותי מצחוק,
אשכרה הצלחת להגדיר מחדש את המושג - הבנת הנקרא!
Morticia
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008
Morticia • 10 במאי 2008
עוגיעוגי כתב/ה:
נשבעת לך, אם לא היית קיימת היו צריכים להמציא אותך,
קרעת אותי מצחוק,
אשכרה הצלחת להגדיר מחדש את המושג - הבנת הנקרא!


מאחר ואני לא הגדרתי אותו אז הקרדיט שמור לך
או שמכסימום לא הבנת מה ניסיתי לומר
ואז פשוט תשאלי ואני אנסה להיות יותר ברורה
אולי אני הבנתי אותך לא נכון
אולי את יכולה להסביר את עצמך טוב יותר?

כי אחרת ריק לי מתוכן מה שכתבת כאן
זו כאילו עקיצה?
icon_lol.gif

הרשו לי לסיים באנקדוטה קצרצרה אך עם זאת ערכית מן המיתולוגיה הרומית.
על ארטמיס, אלת הירח והצייד, היפה והמפתה בנשים, היו מספרים כי היא היתה מגנה על העבדים
{אני מניחה שגם על השפחות}
זעמה נכח לעיתים רחוקות
ורק כאשר זר היה מסתנן לפרטיותה ללא הזמנה

שיהיה שבוע נפלא, מלא אושר, אהבה ובריאות לכולנו.
אחת כזו
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008

ואוו, הרבה אמוציות...

אחת כזו • 10 במאי 2008
אני חושבת שאיבדנו את הרעיון המרכזי של הפוסט הזה. זה ברור כי מדובר בנושא טעון מכמה היבטים.
אחד מהם זה עניין המין כמובן, המיניות כשלעצמה, ועל שם שם זאלופון את האצבע במדויק.

השני, יחסי הכוחות בין נשים וגברים שעולה כאן, והוא נושא רגיש.


השאלה המרכזית שהעליתי היא יחס החברה לאינוס נשים -

אלה שאלות אמיתיות לדעתי, שאין לנו רצון אמיתי להתמודד איתן.
כל מה שקשור למיניות הוא איזור שדורכים בו על ביצים.

יש "מקובל" ו"ידוע" -

ידוע הרי שמי שנאנסה ואו נפגעה מינית הפכה לשרוטה לכל חייה, "ידוע" שזו היתה טראומה נוראית. ידוע שהיא רק סובלת שם סבל נוראי. ברור שאין אפשרות למנעד רחב של תחושות נוספות באקט מהסוג הזה. החברה גם תזדעק אם מישהו ינסה להעלות את זה על דל שפתיו, שיתכן שישנן תחושות נוספות שם, אולי חלקן מהנות/ מרגשות/דואליות.

"ידוע" שיש חוויות שבונות אותך וכאלה שהורסות אותך, וזו מההורסות. הכל "ידוע" כל כך עד שאנחנו לא נעצרים לשאול מי החליט שזה כך, והאם הנזק האמיתי אמיתי הוא לא מהדרך בה משליכה החברה את תפישותיה על ה"נפגעת" או ה"נאנסת".

לראיה (חלקית כמובן) - נשים שנאנסות ע"י בעליהן לא נחשבו כעוברות טראומה, זה היה מקובל גם אם זה בגבול אפור שבעל יכפה יחסי מין על אשתו מפעם לפעם. האם בשלבים שזה נחשב נורמטיבי זה יצר נזק? ואיזה נזק זה היה?

האם לאחר מכן, לאחר שזה כבר נחשב לאינוס, היו תופעות גדולות יותר של פגיעה וקורבנות?


השאלה היא: האם כשהחברה מספקת לנו את ה"הסבר" לאיך שאנחנו אמורים להרגיש, האם יש בנו נטיה טבעית לקבל את ההסבר? מהבחינה הזו, האם השיפוטיות החברתית לא מייצרת יותר נזק?

האומנם יש לצאת מנקודת הנחה שכל מה שקשור בכפייה בעניין המיניות שלנו משאיר נזקים ממשיים, בלתי הפיכים?

נזקים המצריכים אותנו ללכת ולקבל טיפול אם אנחנו לא חשים בהם?



האם החברה (אנחנו), לא אונסת את הנאנסת ע"י תפישתה המקובעת, פעם נוספת?
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008

Morticia את אומרת שיש הרבה רפש פה וזה בדיוק מה שאת עושה לזיקית.

לא הבנתי מה לא בסדר במה שהיא אמרה את נטפלת אליה ותוקפת אותה בצורה מוגזמת.

אני לא רוצה לגרום פה לריב או להכנס בינכן אני לא מבין למה את תוקפת אותה בצורה
כל כך אכזרית ודי אלימה.אז סבבה את כותבת יפה ויש לך הרבה מה להגיד אבל את הורסת את זה בכך שאת משדרת רוע.
Morticia
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
Morticia • 11 במאי 2008
נכון, שידרתי רוע חסר רחמים כלפיה
ועזוב את זה שכבר אתמול היא סיננה איזה ארס לכיוון שלי בצ'אנל פרטי
זה באמת קטן עלי - לא ספרתי
אבל ככה לצאת סנגורית של אנסים כנגד אישה?
לא נעמוד רגע על הרוע שלה?
נציב מראה חזקה?
נעשה איזה סדר בבלגן?
גם אם נדרש זעזוע והעמדת אנשים במקומם?

מישהו צריך לדבר בשם, למען ולהגנת האישה, הנאנסת
מה קורה כאן בכלל?
אתה שמעת את הרוע שיצא ממנה כלפי אישה שנאנסה
מה זה?
אתה מקשיב לרוח הדברים?

אתה עשית צבא בחיים שלך גבר?
אני גויסתי למילואים היום
מצטערת
מעלים אותי על מדים
פותחים באש
חסל סדר "נופת צופים"
שלום למפקדת הכי בת זונה שפגשת בחיים שלך בתותחנים
אין רחמים

תראה מה הולך פה
תראה איזו צביעות
איזה שטיפות מוח חולניות
איזה תפישות עולם מעוותות
וכמה רוע... כמה רוע...

ואף אחד לא גיבור לגעת באמת
איפה החובש שיצביע על הפצע?
תעשה לי טובה...

בטח שהייתי רעה
שמתי עליה מראה

אני לא בתפקיד הפופוליסטית
ואף משקית ח"ן לא תאכיל אותי ואת הפלוגה שלי בבוץ

גבר שולט אונס אישה?
אישה נאנסת תעמוד למשפט כשהמאשימה הראשונה היא אישה?

אני הכי צודקת בארץ
יצאתי רעה? וואלה מצטערת - אני בנאדם מה זה טוב
הבחנת ברוע שלה?
ברוע של כל הפוסט המטומטם הזה?
עיוולות צדק שכאלה מכניסות אותי למוד של מדים
סליחה
מישהו צריך להגן גם על חופש, אהבה, זכות בחירה, זכות אישה... אתה יודע
אהבה - מישהו צריך להמשיך להילחם גם למענה
שלום - בוא לא נשכח - אבוי לנו אם זו לא המטרה

גברים, מה העניינים? כולכם נהייתם לי כוסיות?
הגבריות שלכם בסכנה
נשק הרם ועל החומה!
אין יותר בעולם כבוד לאישה
וג'נטלמנים זה עם שהיה ולא עוד

כולם קקות ואני הכי רעה
לא יודעת מה אתך
אבל כשאני יוצאת למבצע חילוץ חטופה
זה כל מה שאני רואה
וכל ברך שתעבור לי בדרך תקבל ירייה
אין רחמים
אני מצילה חטופה

אישה יוצאת לי סנגורית של אנס ואתה מצפה שלא תהיה תגובה?
הסנגוריה שלה דרשה את זה
אנחנו במסיבת פיג'מות פה?
אני ניצבת גיבורה מאחורי דבריי
ואני ממש לא אישה רעה ואם יצאתי רעה כנראה שנתנו לי סיבה ממש טובה
וסליחה אם פגעתי נורא חזק
פגעו לי באישה פצועה
אני לא מרשה
הנשיות שלי לא מאפשרת לי כזו פשרה

אבל יאללה, בואו נדבר בכללי ובאיך החברה רואה.
מי זה החברה אם לא נרד לפרט?
אתה שם לב להלך הרוח?
אני לא אוכלת מניפולציות
אצלי אוכלים את האמת לאמיתה
ככה כמו שהיא
הנשק דרוך ומכוון
ואני סגורה על המטרה
ואם הפעילו אצלי כזה נשק
כנראה שעשו משהו ממש רע
ולא צודק

בצד השני יושבת לי מלכה שמזיינת את השכל בבלוג שלה על איך צריך לזרוק את כל מעשני החשיש לים ולהגביל את זכות ההצבעה במדינה לבעלי ממון בלבד
{אתה שומע את זה???}

נראה לך שמישהו יסחוף אותי למטריקס המטורף הזה?
יש לי פרצוף של כבשה?
שליטה גברית זה אונס אישה ושליטה נשית זה ילדת קופידון משועממת שמקבלת גברים לא בתשלום להשפלות גזעניות ואפשרות לגלישה לביזאר קל בעת הטפה דיקטטורית לשלטון על בלעדי של הממון?

מי אני נראית לך?
אני אצא בארטילריה כבדה
במשמרת שלי לא אונסים אישה
אישה באה בכבוד וברגש לאישה אחרת - לא יוצאת עליה זאבה
חשישניקים יעשו מה טוב להם
ובעלי הממון יכולים למצוץ לי

אני לא פה כדי להיות מקובלת בקהילה
בוודאי לא אם אלו הדברים שמגבשים אותה

אני תוהה איפה כל שאר הלוחמים ולמה אני היחידה שעומדת על המשמר?
אני רעה?
סבבה

כל הכבוד לגברים - כולכם פה יוצאי סיירת - רואים וגם שומעים

עכשיו תבדוק מי עוד רע
המשמרת שלך
בכבוד
קח פיקוד גבר
לילה טוב

שלום על פני הארץ
ולשלל הקוראים, ללא יוצא מן הכלל, שאו ברכה!
האסטרונום
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
האסטרונום • 11 במאי 2008
מורטי בייבי,
מה הקשר בין כל מה שרשמת ומה שכתוב בשרשור הזה?
עוגיעוגי​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008

Re: ואוו, הרבה אמוציות...

עוגיעוגי​(לא בעסק) • 11 במאי 2008
אחת כזו כתב/ה:
אני חושבת שאיבדנו את הרעיון המרכזי של הפוסט הזה. זה ברור כי מדובר בנושא טעון מכמה היבטים.
אחד מהם זה עניין המין כמובן, המיניות כשלעצמה, ועל שם שם זאלופון את האצבע במדויק.

השני, יחסי הכוחות בין נשים וגברים שעולה כאן, והוא נושא רגיש.


השאלה המרכזית שהעליתי היא יחס החברה לאינוס נשים -

אלה שאלות אמיתיות לדעתי, שאין לנו רצון אמיתי להתמודד איתן.
כל מה שקשור למיניות הוא איזור שדורכים בו על ביצים.

יש "מקובל" ו"ידוע" -

ידוע הרי שמי שנאנסה ואו נפגעה מינית הפכה לשרוטה לכל חייה, "ידוע" שזו היתה טראומה נוראית. ידוע שהיא רק סובלת שם סבל נוראי. ברור שאין אפשרות למנעד רחב של תחושות נוספות באקט מהסוג הזה. החברה גם תזדעק אם מישהו ינסה להעלות את זה על דל שפתיו, שיתכן שישנן תחושות נוספות שם, אולי חלקן מהנות/ מרגשות/דואליות.

"ידוע" שיש חוויות שבונות אותך וכאלה שהורסות אותך, וזו מההורסות. הכל "ידוע" כל כך עד שאנחנו לא נעצרים לשאול מי החליט שזה כך, והאם הנזק האמיתי אמיתי הוא לא מהדרך בה משליכה החברה את תפישותיה על ה"נפגעת" או ה"נאנסת".

לראיה (חלקית כמובן) - נשים שנאנסות ע"י בעליהן לא נחשבו כעוברות טראומה, זה היה מקובל גם אם זה בגבול אפור שבעל יכפה יחסי מין על אשתו מפעם לפעם. האם בשלבים שזה נחשב נורמטיבי זה יצר נזק? ואיזה נזק זה היה?

האם לאחר מכן, לאחר שזה כבר נחשב לאינוס, היו תופעות גדולות יותר של פגיעה וקורבנות?


השאלה היא: האם כשהחברה מספקת לנו את ה"הסבר" לאיך שאנחנו אמורים להרגיש, האם יש בנו נטיה טבעית לקבל את ההסבר? מהבחינה הזו, האם השיפוטיות החברתית לא מייצרת יותר נזק?

האומנם יש לצאת מנקודת הנחה שכל מה שקשור בכפייה בעניין המיניות שלנו משאיר נזקים ממשיים, בלתי הפיכים?

נזקים המצריכים אותנו ללכת ולקבל טיפול אם אנחנו לא חשים בהם?



האם החברה (אנחנו), לא אונסת את הנאנסת ע"י תפישתה המקובעת, פעם נוספת?





קודם כל בואי נבהיר דבר אחד, אונס בשום צורה לא קשור למין, אונס הוא אקט של שליטה ואלימות, כך שמי שנמצאת שם באותו הרגע לא חושבת – וואלה מגניב לי ברגע זה, או אולי אני אנסה להנות מזה, כי גם אין איזו הכנה לעניין, אף אחד לא בא ואומר – תקשיבי מותק אני אאנוס אותך היום בין ארבע לשש ואז היא , (כביכול), יכולה להנות מזה.
יש ללא ספק כמה תגובות בזמן שזה קורה, ניתוק, שיתוק ומלחמה – למה מלחמה? כי מדובר באלימות, את לא יכולה לדעת איך זה ייגמר ואת רק יכולה להתפלל שתצאי משם בחיים או להלחם על החיים שלך.
באותו הרגע לא ממש מעניין אותך כמה כואב לך כשקורעים לך את הרקטום או את הכוס, למרות שזה כואב מאד, בייחוד אם את גם חוטפת מכות במקביל או נחנקת, כל מה שמעניין אותך זה – האם זה ייגמר.
הטיעון של – תחשבי רגע בייבי, יש מצב שאולי נהנית בכל זאת ממה שקרה? – הוא הטיעון המרכזי של אנסים שמנסים לשכנע את עצמם שמה שהם עשו היה בסדר וללא ספק היו מקרים שבהם נשים שהיו כלואות הרבה זמן ונאנסו באופן קבוע, עברו שטיפות מוח שכאלו, כנ"ל לגבי ילדים שעברו את זה וילדים הם הרי הכי נתונים להשפעות ומאד קל לעשות להם את המניפולציה הזו.
משם גם נובעות גם תחושות האשמה, ההזדהות עם התוקף, הצורך להגן עליו, שלמעשה כשמקלפים את התחושות האלה, הן מגיעות מפחד נטו, פחד מאלימותו ואימתו של התוקף.

העניין הוא שתופעות הפוסט טראומה לא נעלמות, אונס לא בא עם ספר הדרכה ואם הוא בא בגיל צעיר יש נטייה להדחיק אותו לחלוטין, לכן אנשים חיים במשך שנים ללא ידיעה שהם עברו אונס אבל הם יודעים שמשהו לא בסדר אצלם כי הם מתנהגים בצורה מוזרה/לא בריאה/שרוטים/איך שתרצי לקרוא לזה.
כשאדם נזכר באונס הוא יכול להבין שהוא לא עשה משהו לא בסדר ואז הוא יכול להתחיל לטפל בעצמו, משם יש אמנם תהליך מאד קשה אבל הוא יכול גם להקל מאד, לשחרר ולתת תקווה לחיים חדשים.

אני מכירה כל כך הרבה מקרים של נשים שגדלו בחברות פרימיטיביות, לא היה להן מושג שמה שעושים להן הוא לא בסדר, אבל הן ידעו שמשהו מאד לא בסדר, ואת אלה שיצאו מזה בכוחות עצמן, כנגד כל ההתקפות האישיות והחברתיות, אי אפשר אלא להעריץ, את העוצמה שלהן, את היופי שלהן, את הכוחות – ואני מדברת על נשים שלא יודעות קרוא וכתוב אפילו, נשים שגזלו מהן את הילדים שלהן והן שילמו את המחיר הכי יקר שיש ואף אחד לא אמר להן שהן קורבנות אונס ושהן חיות בטראומה, נהפוכו, מבוקר ועד ערב אמרו להן שהן האשמות, שלא קרה להן כלום – אבל הן ידעו שהן סובלות בצורה שאינה מאפשרת המשך חיים.
ההתמודדות היום יומית של הנשים האלה היא בכלל לא מול החברה שאומרת להן – אוי מסכנונת בואי נעזור לך, יש לגיטימציה להיות קורבן – הן לא מכירות בכלל את התגובות האלה, הן לא קוראות מאמרים, הן לא נכנסות לאינטרנט, הן במלחמת קיום.

בכלל לגבי כל הלגיטימציה החברתית הזו שאת מדברת עליה, אני חושבת שאת מדברת על קבוצה מאד מאד קטנה, כביכול נאורה ואינטלקטואלית שיודעת להבדיל בין טוב לרע, החברה האליטיסטית הזו היא סוג של אשליה, רוב האנשים לא מודעים לפוסט טראומה, לאונס, לתופעות הלוואי שלו וכו'.

אני כן יכולה לומר לך בנימה אישית ומניסיון שלי ושל חברות שלי ושל נשים שעבדתי איתן במרכז לסיוע, אכן יש בעיה חברתית קשה בהתמודדות עם אונס, אבל לא מהכוון שאת מדברת עליו.
כולם כאן מדברים על הקורבן אבל יש פער עצום בין להיות עובדתית קורבן של אלימות לבין תחושת קורבן.
אנשים נוטים לראות נפגעות אונס כמסכנות, אוטומטית גם מורידים להם את האיי-קיו, רוצים להציל אותן וכל מה שכרוך בזה וזה האינוס החברתי המשני למעשה.
כפי שכבר כתבתי בעבר, הפגיעה הכי גדולה היא בתחושת השליטה שבחיים, בגוף, בנפש ולכן רוב הנפגעות רק נחלשות מתגובה כזו. אני יכולה לספר שכל מי שמכיר אותי בלי לדעת על האונס, רואה בי אשה מאד חזקה ועצמאית, המדהים הוא שברגע שאני מספרת, פתאום אנשים מתחילים לדבר איתי בקול תינוקי וקוראים לי מסכנונת וישר מציעים לי עזרה בכל מיני שטויות או בדברים שלא רק שהם לא מסוגלים לעזור, אלא שאני עושה פי מיליון יותר טוב מהם ויכולה ללמד אותם.
מצד שני יש את אלה שמאמינים ב"אהבה קשוחה" ודופקים הרצאות של – תשכנעי את עצמך שלא קרה לך כלום, את סתם משתמשת בזה כתירוץ, תעברי הלאה – וגם אלה עושים נזק עצום.

תאמיני לי שאין דבר שהייתי רוצה מאשר למחוק את כל תופעות הלוואי של הנכות הזו, וזו נכות לכל דבר, אבל כשאני לא מצליחה לשלוט בעצמי ויוצאות ממני תגובות שלא מתאימות לאופי שלי בכלל, כשאני נכנסת להתקפי חרדה שאין לי שום שליטה עליהם, כשיש לי פלשבאק באמצע סקס עם אדם שאני סומכת עליו במיליון אחוז, שעד לפני חמש דקות הוא חשב שאני האשה הכי סקסית בעולם, חזקה ויודעת מה היא רוצה ופתאום אני הופכת לסמרטוט הזה, תאמיני לי ששום מאמר, שום "תמיכה חברתית" ושות' בע"מ – לא רלוונטיים.

כפי שלא תגידי לאדם שיושב בכסא גלגלים שהוא סתם מתפנק ושיקום וילך כבר, גם אי אפשר לבטל את הנכות של קורבנות אונס, אפשר רק לעזור להם ללמוד לחיות עם זה ולהתחזק.
סוף סוף עברנו לעולם קצת יותר מתקדם ונפגעות אונס יכולות לקבל אחוזי נכות בביטוח לאומי, זה כל כך מקל, כמות המפוטרות על בסיס קבוע הוא עצום כי קשה להסביר את ההתנהגות הזו בצורה רציונלית וזה עדיין לא מעוגן בחוק ולכן לא צריך שום בסיס לפיטורים – ועדיין, רוב הנפגעות מסרבות להכיר בעצמן כנכות ונלחמות על קיומן בציפורניים – רק בגלל שהחברה (למרות שהממשלה כן מכירה בכך), מסרבת להכיר בהן כנכות.

לסיום, חשוב לי מאד לשוב ולהזכיר – אין שום קשר בין אונס לבין סקס, נכון שיש פגיעה גדולה במיניות אבל זו רק אחת הפגיעות והיא לא המשמעותית ביותר.
ולגבי גברים מול נשים, להזכירכם נתון סטטיסטי, כעשרה אחוז מנפגעי האונס הם גברים ושום תופעת לוואי לא נחסכת מהם.
והכי חשוב, בכל פעם שמישהו חושב על כך ש"אפשר להנות מאונס" – שייחשוב על כל הילדים שנפגעים בגיל כל כך צעיר, גיל שבו אין מקום בכלל למיניות, שיחשוב כמה קשיים יש לילדים האלה ובאיזו מלחמת קיום הם נתונים, איזו תמיכה חברתית יש לילד שנאנס ע"י אבא או דוד? אתם קוראים את הנתונים "התומכים" בעיתונים, לא מספרים על אמהות שזורקות את הילדים מהבית, על קיבוצים שמקיאים אותם החוצה וכל שאר החוויות המזעזעות, אתם קוראים את סיפור הניצחון, לא את ההתנהלות היומיומית המחרידה, את ניסיונות ההתאבדות, את הנסיונות שהצליחו...
בת הים המכושף
לפני 16 שנים • 11 במאי 2008
בת הים המכושף • 11 במאי 2008
עוגי,
מה שאת כותבת הוא נורא ועצוב.
מספר הנשים שעברו אונס או ניסיון לאונס הוא 1/3 ממספר הנשים בישראל והן מתמודדות. כל אחת בדרכה.

דיברת על היחס של החברה ברגע שיודעים שמישהי הותקפה ועל ביטול דעותיה, מבט מקטין על העוצמות שנשארו בה והתיחסות אחרת משאר הנשים.

אישה שהתקבלה לעבודה מקווה שלא יחשבו עליה כמועמדת לפיטורין כי בגלל האונס היא לא תוכל להשתלב בעבודה.

לפעמים נשים מעדיפות להתמודד לבד, לא לספר לאף אחד ולנסות להמשיך בחיים.

אף אחד לא מנחש שעברו אונס או ניסיון לאונס. יש נשים שמנסות לקבור הכל ולשתוק.
הן לא רוצות שיגידו שהן "שרוטות לתמיד".

התיוג הזה מזכיר בצורה אחרת את היחס החברתי הישן לבתולה שנאנסה וחוללה לתמיד, למרות שהכוונה של החברה היא לטובה.

הנשים האלה רוצות להאמין בעצמן שהן מצליחות להתגבר, למרות שצלקות נשארות.

השווית את הטראומה לחייל בקרב ולחיילים שעברו הלם קרב. חלקם יתמודד ויקבור הכל בפנים.
אף אחד לא ידע שהם עברו טראומה ולא יהיו סימנים.

האפשרות לעזרה קיימת אבל לא כולן משתמשים בה.

בשיחות עם נשים שהן אחת מהשלוש והיו קורבנות לאונס או ניסיונות אונס ההבטחה הראשונה היא לא לספר כדי שלא יתייגו אותן כנכות לתמיד או "שרוטות". השבועה הראשונה שאישה נשבעת לאישה אחרת, שמזדהה בפניה היא שבועת השתיקה.

אחת הסיבות שלעולם לא ידעו מי אני היא שאני לא מוכנה לקבל את היחס החברתי המרחם והמקטין. אם אני כותבת שאני אחת מהשלוש לא ידעו מי אני.