חוזק פנימי של שיפחה

עקשנית​(נשלטת) • 12 במאי 2008

היי חתולונת, מה שניסיתי לומר (בהגזמה משו) זה שמשנה הסיבה למה סאבית עושה מה שעושה.
נכון שלפעמים קשה, נכון שהדרישות קשות לעיתים אבל משנה הסיבה.
רק רציתי להדגיש שאין קשר בעיני לחוזק. יש סאביות חלשות חלשות מהמקומות הכי נמוכים שהן סאביות מעולות כי גם מהמקום הזה אפשר למלא את כל הדרישות ולא להישבר.

יש המון מקומות בחיים חוץ מסאביות שמקשים עלינו מאוד וזה רק תלוי אופי איך נעבור אותם...

את יודעת מה? כשאמרתי שזה קל דיברתי באופן שיטחי משו... אבל אם מישהי רוצה באמת הקשה הזה יהיה קל. אני מוכנה לתקן ולומר שכן, זה קשה וקל באותה מידה.

הכי טוב ש..

קליבר​(שולט) • 12 במאי 2008

עקשנית חזרה !!!

Uranus • 12 במאי 2008

אני חושב גם כמו מורטישיה שמדובר יותר בעוצמה והתמסרות, ואני מאז ומעולם יותר התחברתי לצמד המילים הללו.

אבל זה לא מוגבל רק לתחום השליטה או הזוגיות אלא לכול תחום בחיים.
מי שחי בעוצמה - אין לו בעיה להיות חלש, להתמסר, להכנע, כי הוא לא חושש להופיע כחלש.
כדי להיות חלש צריך להיות חזק.
ואם נחזור לשליטה אז זה תקף גם לאדונים ולא רק לשפחות:
גם אדון מתמסר לשפחתו.
וכדי להיות קשוב לה עליו להיות בעל עוצמה מספקת כדי להופיע כחלש מולה (בתקווה שבה יש את העוצמה להכיל אותו)
והכי חשוב עליו להיות בעל עוצמה מספקת כדי לא להרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו כול הזמן בפניה.

וברוח כול שרשורי הדומים המסוכנים/ אי הבנות בתאום ציפיות -
אני חושב שפה קבור הכלב.
גבר ללא עוצמה שמרגיש צורך להוכיח את עצמו עלול לא להיות קשוב באמת לבת זוגתו כי הוא עסוק באיך שהוא מופיע מולה במקום באיך שהיא זקוקה לו ואז פוגע בה.

ולפני שכול הפמיניסטיות ומאשימות הגברים הסדרתיות תצהלנה על מה שאמרתי לפני שניה, אני גם חושב שגברים היום בתחושה של נטל חובת ההוכחה כול הזמן בגלל נשים ללא עוצמה שלא מוסגלות להכיל גבר בחולשתו. וכמובן שזה חוזר חלילה והשד יודע איפה זה התחיל.


(וואו איזה בלאגן, אסור לי להגיב בפורומים אחרי ליטר סטלה...)

שלגי • 12 במאי 2008

רוקדת, מה נסגר?
לא הבנתי לאן נעלמה התגובה שלי, עד שהבנתי שישנם שני שרשורים.

(כבר האשמתי את הוודקה, השם יקום דמה)

Re: הכי טוב ש..

עקשנית​(נשלטת) • 12 במאי 2008

אוו... כולי נרגשת שעוד מישו זוכר אותי (דמעה זולגת על לחיי )

אני אגב תמיד כאן, כבר שנים... מי שרוצה ... צריך לדעת למצוא אותי ד"ש קליבר }{

אגב שלגי... נראה לי שספרתי יותר מ - 2

דעתי

שימושית​(נשלטת) • 12 במאי 2008

אני חושבת שהרבה יותר מרתק להכניע בחורה חזקה מנטלית מאשר מישהי שמרגישה בקרשים גם ככה.
כל מילה מחשבה מעשה.. נעשים מתוך קונפליקטים פנימיים..
להגיד למישהי לעשות משהו.. לראות את המבט הסוער בפניה.. לראות אותה מתמסרת לאיטה.. משפילה מבט ומקיימת.. נשמע לי הרבה יותר טוב..

Satira{שלו ורק של} • 12 במאי 2008

שניים?
חמישה.....

Bent • 12 במאי 2008

תביא קצת לפה, אולי יהיה מענין להגיב.

Re:

נוריתE • 12 במאי 2008

אימי
כמי שהתחתנה בגיל 20 וקצת ובגיל 22 כבר היתה אמא
אני יכולה היום להגיד לבת שלי בשקט גמור שהיא יכולה להמתין עוד כמה שנים, לסיים צבא, ללמוד לבגרויות שהחמיצה בגלל התאונה, ולהשלים אותן,ללכת ללמוד באוניברסיטה או מיקצוע או משהו רציני,שלא תחייה כמוני, על שכר מנימום בלי שום הכשרה מקצועית או לימודים מסודרים אחרי תיכון(כי אני בגיל 24 כבר הייתי עסוקה בלפרנס ילדה לבד )ורק אז להתחיל לחשוב על להתחתן ועל ילדים ולמה? נסיון, חומד.

אני למדתי לעשות את השיקולים שאת עדיין מסרבת לעשות, זה הכל.

ואני עדיין טוענת שלכניעה צריך לבוא מתוך עמדת כוח והכרה בערך עצמך. ואז הנתינה שלך גדולה הרבה יותר.

אבל זאת, רק אני.

ואני למדתי לאיפה מולכיה הליכה אחרי הלב(ולא רק הלב מוליך אלא גם הצרכים והיצרים, דרך אגב) בלי לחשוב קודם כמה פעמים, ,פעם אחרי פעם ,עד שהיפנמתי.

ללב, מקום נכבד משלו ולא אלך אחרי בנאדם שלא מתוך סוג של אהבה או רצון אבל יש גבול וחובה להפעיל גם שכל ישר ולא רק רגשות.

Re: חתולה..

Brave Dwarf • 12 במאי 2008

החיים לא "תופסים" אותנו. אנחנו נתפסים כאשר לרוב, גם אחרי שנתפסנו, נפרשת לפנינו יותר מדרך אחת. ומי שרוצה לחיות את החיים ולא שהם יחיו אותו עד התפיסה האחרונה והבלתי מתפשרת - מוות, כן ימדוד את צעדיו ויכוון את עצמו לא לתוך אזלת יד מול החיים אלא לתוך אושר.

גם אם אין בכל אלו לערוב, "רגע חושבים טרם" בהחלט מעניק יותר מסתם סיכוי.

מה עוד ש"ללכת אחרי הלב" זאת החלטה ודרך בה את בחרת ולא ה"חיים" עבור עצמך.