רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
סשן עם הפתעה
לפני 16 שנים •
13 במאי 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 13 במאי 2008
ערב... השמש יורדת לאיטה, אני נקייה, לבושה, ומוכנה בשבילך, התריסים מוגפים, אתה עובד במשרד שלך,
אני בדיוק מסיימת להבריש את שערי כשאני שומעת את צלצול הפעמון, שבו אתה מזמין אותי משרדך, אני ממהרת בחינניות למשרדך, אתה לא מתייחס כשאני נכנסת, אני הולכת מאחורי כיסאך, כורעת ברך, ראש כפוף, הידיים מונחות בצורה קפדנית על ברכיי. קראת לי אדוני?" אני שואלת, אתה לא אומר כלום לרגע, אולי בוחן את סבלנותי, אני עוברת את המבחן הזה הפעם. "כן" אתה עונה, הקול העמוק שלך מהדהד באוזניי, "יש לי הפתעה בשבילך" אני מתרגשת – הפתעה!! "מה זה אדוני?" מרימה את עיניי להסתכל בשלו תוך כדי התרגשות. "את תראי, שפחה" כשבעינך חיוך אני עומדת מולך, אתה מעביר ידיך על גופי, מחייך למראה הלבוש שלבשתי, בוחן את מבטי, ואני הייתי גאה בנוכחותך, מעריכה את תשומת הלב שלך אלי, אסירת תודה על זה שאני שלך, אני מעט חוששת... אתה נעמד ולוקח את ידי, מוביל אותי אל הסלון, " כרעי ליד הכסא שלי" אתה מורה לי, "כן אדוני" אני ממלמלת, כורעת ליד כסאך, ומחכה קצת, אתה עוזב את החדר, אני שומעת אותך בחדר השינה, פותח וסוגר מגירות,,, סופסוף אני שומעת אותך מגיע, אתה מגיע, עומד מאחוריי וקושר את עיניי, בעדינות קושר את ידיי מאחורה, אתה מרכך את סערת הנפש שמחילה להתחולל בי, על ידי ליטף נעים בראש. "עכשיו כלבה יפה שלי, בקשר להפתעה, יהיה לנו אורח היום, דיברנו על זה בעבר, ואת אישרת את האדם הזה, אבל אני לא הולך להגיד לך מי זה מבין אלה שאישרת, ואת תהיי עם עיניים מכוסות למשך כל הפעילות, זו היא ההזדמנות האחרונה שלך כלבה, פעם נוספת אני שואל, את מסכימה?" פעימות הלב שלי נדמו כששמעתי את החדשות. מישהו הולך לצפות בי? ואני לא אדע מי? מה אם הוא לא יאהב את מה שיראה? מה אם אני ייצא רע... אבל אז חשבתי לי, דיברנו כבר על הנושא הזה, והייתה לך רשימה של כאלה שאישרתי אותם במצב כזה, ואתה נמצא כאן איתי, לא יכול להיות שום דבר רע שיקרה לי כשאתה כאן לידי. "כן אדוני" לחשתי, "ילדה טובה" אמרת ונישקת אותי על הראש "אני מכניס את הבן אדם עכשיו" זה נורא, אין לי שום ידע מי הוא, אפילו אם זה גבר או אשה,, אבל אני מאמינה בך, אני יודעת שהכול יהיה בסדר, אני חשובה לך מאוד. אני שומעת שהאורח מתיישב על הספה, נשימתי נעצרה בציפיה דרוכה. "עכשיו, עימדי והורידי את כותנת הלילה שלך" אתה הורית, אני צייתי נעמדת בחוסר יציבות, בגלל עיניי הסגורות, וקצת חרדות, "הציגי את החזה" שמתי ידי מאחורי הצוואר שלי, דוחפת את החזה קדימה להנאתך, בעדינות לשת אותם, ליטפת אותם, נתת טיפול מיוחד לפטמותיי, צובט, מסובב, מושך, אני מתחילה להתחרמן, מרגישה את עצמי מתחילה להרטיב, אני מקווה שהאורח נהנה מהמופע שלנו, אני תוהה האם זה גבר או אישה. אתה מפסיק ללטף אותי לרגע, ואז אני מרגישה שפשוף של חבל על העור שלי כשאתה קושר את השדיים שלי במהודק. אני יודעת שהם הופכים ורודים ואדומים. הפטמות יהפכו רגישות יותר אני עוצרת את נשמתי כשאתה מהדק אותם, מתוחה ומחכה שתרד קצת הרגישות. " פסקי את הרגלים" הורית לי, אני צייתי מפשקת את רגליי, לכל מה שיבוא, אני שומעת אותך כורע למטה ומרגישה אזיקי עור מוצמדים לרגליי עם ספריידבר (מפשק רגליים מעץ). ידעתי שאני לא אזוז מהתנוחה הזו בקרוב. "האורח יגע בך עכשיו" אתה מודיע לי "אל תיבהלי", אני שומעת תנועות מכיוון הספה כשהאורח/ת מתרומם וחוצה את החדר אלי, מרגישה ידיים על הכתפיים שלי, בנגיעה עדינה הדמות נמצאת מאחורי מהדקת את החבלים קצת אבל אני יודעת שאתה יודע שאני לא צריכה את ההידוק הזה. אתה רק מרגיל אותי למגע של אחר. אני זוכרת את האמון שלי בך, ואת הידיעה שאתה מעולם לא תאפשר לאף אחד להזיק לי אני שומעת את הרעש של השוט, לפני שזה מצליף לי על העור הצלפות רכות עדינות על החזה, אני נשענת לכיוון השוט קצת נהנית מהתחושה של העור מצליף על החזה שלי והפטמות, אתה מצליף שוב ושוב וחזק יותר, כל פעם חזק יותר עד שאני נשענת לאחור קצת מתרחקת מהשוט ואתה לא מרפה החזה שלי מתחיל להרגיש דקירות דקירות ואני משחררת אנחה וכאב חזק וחוסר נוחות, שוכחת את הידיים על הכתפיים שלי את האורח כל מה שקיים אצלי בראש זה אתה השוט והצריבה בעור. אתה מאט את השוט, מקל את זה, עד זה שוב פעם זה הצלפה רכה הצלפה כמו של ההתחלה. אז, אתה מפסיק. אתה מלטף את השדיים שלי שוב, הפטמות. שאתה מחזיק אותי קרובה אליך. ולוחש באוזניי "האורח שלנו יגע בך עכשיו, את תתני לו, אחרי זה אתיר אותך מהחבלים ונמשיך" אתה כל כך נחמד שאתה מודיע לי לפני שזה קורה אתה נותן לי ללכת בצפייה, בפחד, ממגע של אדם זר עלי סקרנית ומפחדת בו זמנית. הידיים עוזבות את הכתפיים שלי, ואני מרגישה את האוויר זז כשהאדם מסתובב כדי לעמוד מולי, כשהשדיים קשורות חזק עדין הוא משחק עם פיטמתי, מלקה על שדיי עם קצה האצבעות שם לי אטבים על הפטמות שגם כך היו זקורות, אני עוצרת את נשמתי, מחכה שזה ייגמר ויודעת שזה לא יגמר עד שתגיד, האיש שוב מסתובב מאחורי, כשלפתע צריבה עם צלצול באוזניים, הקיין הנורא הזה, ועוד אחת\ אתה מורה לי לספור, זה מגיע ל10 אין לי אפשרות לזוז, אני חונקת צעקה," 13 אדוני".. פתאום זה מפסיק, מרגישה את ידיך פורמות את החבל מעל השדיים שלי, המצבטים עוד עלי, כן, אני יודעת שאלו ידך, הן שונות מכל הידיים בעולם, מוכרות יותר, ידידותיות יותר, נעות יפה יותר עם כבוד, מרגיש שזה שלך ושלך בלבד.אני משוחררת מהחזה והרגליים אתה מוביל אותי לכיוון השולחן, מכופף אותי אליו וקושר את פרקי היד שלי מלפניי המותניים והבטן שלי מונחות על השולחן, הקרסוליים שלי שוב נקשרות לספייס-בר מפשקות את רגליי ואני מחוברת ככה שאין לי אפשרות לזוז, אני קצת חסרת מנוחה, בדרך כלל אתה לא קושר אותי כל כך הדוק בדרך כלל יש לי קצת מקום לזוז. זה מפריע לי רק לכמה דקות, לפני שהחימום מתחיל, מכות קלות על התחת והירך זה יכול להיות רק ממך, הטכניקה כל כך מוכרת לי, והמכות בתחת מתחילות להיות חזקות יותר ויותר, ומהירות יותר, עד שאני מנסה לנענע את המותניים לברוח מהצריבה ולהימנע מה מהמשב רוח של הקיין, הפסקה... אתה מלטף לי את התחת, מרגיע בליטוף מחרמן, מסוחררת כבר עומדת גאה, דמעות מעיניי, והכוס רטוב כל כך, ואז שוב אתה מודיע שזה האורח יהיה עכשיו, ובמכה חזקה ורעש מצלצל, נחתה עלי החגורת עור שלך, אלוהים כמה אני שונאת את הכאב הזה, ושוב הצלפה.... ושוב נעצרת לי הנשימה... אתה עומד מולי ומסתכל לי בעיניים,.. לא רוצה לאכזב אותך אדוני. צוללת בעינך ועם כל משב רוח של החגורה מסתיים בצריבה נוראית כשהקצה של החגורה ננעץ לי בבשר, אני נאנחת כבר ועושה רעשים, דמעות נשפכות מעיניי, קצת עם כל חבטה. כשלבסוף השתחררה לי המילה קטנה בלחש "לא" כשהכאב הצטבר במקום אחד הרבה זמן. הפסקת מיד. "האם שמעתי לא כלבה?" שאלת אותי, ניסיתי והתחמקתי,אבל זה לא עזר. "מה קורה כשאת אומרת לי לא?" "אתה שם לי גאג אדוני" לוחשת "נכון אני שם לך גאג, את לא מתביישת, להראות לאורח, כזו התנהגות רעה? אני צריך לשים לך גאג כמו שיפחה חדשה? ילדה רעה!" הסומק התגנב לגופי מראה את הבושה שהכל כך הרגשתי, להינזף על ידך על יד מישהו אחר, "סליחה אדוני" אמרתי בביישנות. אתה לא אומר כלום, אבל אני מרגישה את הגאג נכנס אל פי אני פותחת את פי לקחת אותו פנימה, אתה קושר את זה לראשי."כזו שיפחה רעה את, את הולכת לחטוף על האי הזהירות שלך" אני מרגישה את החבטה של המחבט, נאבקתי קצת, המחבט!, יש לו חורים בתוכו וזה כואב מוות כשזה מכה בתחת שלי, אפילו יותר כשהחת שלי אדום ושורף גם ככה. התנשמתי מסביב לגאג, ונענעתי את התחת, אתה מכה שוב ושוב, לחי אחת של התחת ואחריה השנייה, כל אחת מוציאה ממני אנחה, כל מכה מעבירה בי צריבה נוראית לכל החלק התחתון, הגוף שלי נע קדימה עם כל הצלפה,אני לא יכולה לספור אחרי המון הצלפות היה נראה שאתה מסיים עם זה, אני כמעט מתייפחת כבר מתביישת ונבוכה על העונש הזה מול האורח, מתביישת ונבוכה מהגאג וחוסר היכולת לבלוע. "נראה שהאורח שלנו חושב שנענשת קצת יותר מידי, לטעות קטנה כזו, אני חושב שאני אתן לאורח להרגיע את המקום עם קרח". לאאאא!!! כזו נחמדות ועינו באותו זמן אני שומעת את האורח מאחוריי, ואתה מזיז לי את הראש ומשחרר אותי מהגאג קרח קר מלטף את התחת שלי, האורח מזיז את קוביית הקרח על התחת האדום שלי, מרגישה מושפלת מההתייחסות הזו, אבל לא יכולה לעשות כלום. אחרי זמן קצר הקרח נמס וניגבו אותי במגבת, יד מגיעה בין הרגליים שלי, אני קופצת. "ששש..." אתה אומר "זה רק אני" הידיים מלטפות לי את הכוס, הרטיבות שם מורגשת כל כך, ההתרגשות גרמה להתנפחות הדגדגן שלי, אתה משחק איתו, מביא אותי קרוב לאורגזמה, ומפסיק. "לא כל כך מהר שיפחה" מה עכשיו? אני מתחלחלת, האם האורח לא ראה מספיק? מה עוד הוא יכול לרצות ממני? אז אני מרגישה נוזל קר ופלאג שחודר לי לתחת... אני נאנחת, שומעת אותך פותח את המכנסיים שלך, ואתה בתוכי מזיין אותי חזק נאנחת, ודוחפת אחורה אליך, אני לא שקטה, מבטאת את הערכה שלי לתשומת הלב שלך, אתה דוחף פנימה והחוצה בעדינות נותן לי ספאנקים בתחת, ונשען עלי צובט את פטמותי, אני לא יכולה יותר להחזיק את עצמי ואני גומרת לך על הזין שבפנים, עוד קצת דחיפות פנימה והחוצה ואתה גם גומר, אני שוכבת תשושה עם רגליים וידיים קשורות, פלאג בתחת, ובושה אחזה בי. האורח ראה את הכול ראה את ההתעללות את הזיון אוי אלוהים.... אז, אני שומעת אותך נפרד מהאורח שעד עכשיו א פתח את פיו, ואומר לו שתהיה בקשר איתו בקשר לעוד סשן, אם האורח ירצה, אני לא שומעת את התשובה... אתה חוזר אלי מתיר ממני את החבלים מאמץ אותי אל ליבך, מרגיע אותי, מרים אותי בזרועותיך, למקלחת........... |
|
יפה וסנובית(אחרת) |
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
יפה וסנובית(אחרת) • 14 במאי 2008
וואהו.
סיפור עוצמתי ומדהים. תודה |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 14 במאי 2008
תודה לך יפה
סיפור? |
|
natti(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
natti(נשלטת) • 14 במאי 2008
מישהי פה חגגה.... וחגגה...... מדהים.... מוותרת לך על שלא ענית לי כל היום אוהבת }}}}{{{ |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
לפני 16 שנים •
14 במאי 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 14 במאי 2008
natti כתב/ה: מישהי פה חגגה.... וחגגה...... מדהים.... מוותרת לך על שלא ענית לי כל היום אוהבת }}}}{{{ חחחחח תודה }}{{ |
|
אלעד(שולט) |
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
יפה
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
אלעד(שולט) • 15 במאי 2008
נשמע מהנה ביותר.
אני מניח שהיה לך קצת קשה לשבת אחרי זה. אבל זה היה שווה את זה... |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 15 במאי 2008
חחח..
התרגלתי... תודה שקראת |
|
לי-אורה |
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
יאמי...
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
לי-אורה • 15 במאי 2008
וגם כתוב נפלא.
}{ |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
לפני 16 שנים •
15 במאי 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 15 במאי 2008
תודה יפתי
}}{{ |
|
Black P e a r l |
לפני 16 שנים •
17 במאי 2008
פורם פעמיים? :O
לפני 16 שנים •
17 במאי 2008
Black P e a r l • 17 במאי 2008
אהבתי לקרוא.. מה גם שאפשר להרגיש את החוויה דרך הקריאה שלך.
כתוב נהדר, מענג לקרוא תודה על השיתוף |
|