לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהב את זה ככה - קטע מבלוג בדוי לגמרי

הפולניה​(אחרת)
לפני 16 שנים • 8 במאי 2008

אוהב את זה ככה - קטע מבלוג בדוי לגמרי

הפולניה​(אחרת) • 8 במאי 2008
"שלא תעז!" הוא צועק וזורק עלי כפכף.
"אבל רק חמש בבוקר וכבר התרחצתי והתגלחתי. אני לא עייף יותר, אני רק רוצה ..."

"אני יודע מה אתה רוצה ואני לא מסכים!" עף עלי הכפכף השני, "אני אעיף אותו מהבית. תעזוב אותו ובוא לכאן!"

"למה לי?" אני מנסה להרוויח זמן, שולח אליו מבט עורג - אני כל כך רוצה רק...

"כי אני אמרתי." הוא מנסה להישמע מאיים ואז נשבר ומחייך, "נו, תעזוב אותו, בוא אלי, יהיה לך כדאי, אני יותר נחמד ממנו."

"לא, אתה לא. אתה עקשן, תמיד אנחנו עושים מה שאתה אוהב, הוא הרבה יותר נחמד ממך."

"הפעם אני לא אהיה עקשן, אני אהיה נחמד, אני מבטיח, בוא אלי."

"אתה מבטיח?"

"כן, באמת, בבקשה בוא."

"בסדר, תזכור שהבטחת."

אני מניח למחשב – למה, מה חשבתם? שיש לי עוד מישהו בחדר השינה חוץ ממנו? - וחוזר למיטה.

נשכב עליו, אבל הפוך, ומתחיל לנשק, ללקק ולמצוץ את הזין היפה שלו, שכמובן עומד. ככה הוא בבוקר, בכל בוקר, גם בבקרים שאני עייף, עצבני, ממהר, חסר חשק. הזין שלו, כמו צופה נאמן (וקצת טמבל) תמיד עומד על המשמר, מוכן ומזומן לכל.

"יש מצב שפעם אחת בחייך לא יעמוד לך בבוקר?" אני מתגרה בו ומתחיל ללטף את התחת העגלגל, החלקלק, המתוק שלו.

"כאילו ששלך טוב יותר?" הוא אומר, ובצדק בעצם, אבל אני מבטיח שאם פעם לא יהיה לו חשק אני לא אתעקש ולא אגיד שעם התיאבון יבוא עוד תאבון, או חוכמה אחרת מסוג זה. נכון, דבר כזה עוד לא קרה, אבל אם זה יקרה אז...

"מה אתה עושה ברי?" הוא נאנח, קצת מוחה ובעצם נהנה, אבל גם מתבייש כשאני מפשק את פלחי הישבן השחום והחמוד ומפנק אותו עם הלשון.

"אני בטוח שאתה יודע איך קוראים למה שאני עושה."

"כן, אבל ברי... אני... ברי, בחייך, אני..." הוא מתפתל, מנסה למחות, מתחמק ממני לרגע ומיד ומניח לי לתפוס אותו שוב.

"אתה מה?"

"לא יודע, זה נורא נעים, אבל אני קצת מתבייש. אתה בטוח שאתה אוהב את זה ככה?"

"כן, ככה בדיוק אני אוהב את זה! ואתה יודע למה? כי זה אתה! כי אני אוהב אותך, כי זה דבר פרטי שלי ושלך שאני לא רוצה לעשות עם אף אחד, רק אתך, וככה אני רוצה שזה יהיה תמיד! אתה מבין אהרון? רק אני ואתה במיטה שלנו, בלי זרים מסטולים ושיכורים, רק אני ואתה, אחד על אחד, מבין?"

הוא לא עונה, רק גונח, נלחץ אלי עוד יותר. הפה שלו מלא בזין שלי, הפה שלי על החור החמוד שלו, הלשון עוברת סביב סביב, מעבירה בו צמרמורות תענוג.

"אתה מבין אותי אהרון? אתה מבין מה אני אומר לך?" אני ממשיך להתעקש בקול חמור.

"אהה, כן, כן, בסדר, רק אל תפסיק."

אני דווקא כן מפסיק ומפליק לו פעם פעמיים על כל פלח ישבן.

הוא צועק, מופתע, וצועק שוב כשאני הופך אותו בלי אזהרה מראש על הגב, מרים את רגליו למעלה ומניח את קרסוליו על כתפי, מקרב את פני לפניו.

מזל שהוא רזה וגמיש כל כך. אני נוגע עם כיפת הזין בחור שלו, מתגרה בו, מלטף, כמעט חודר ונרתע.

"ברי, בבקשה! נו, בחייך מנחם, בוא אלי!" הוא מנסה למשוך אותי אליו וחוטף עוד פליק חינוכי בישבן ימין ואחר כך, בשביל האיזון, עוד אחד בצד שמאל.

"אם אתה רוצה שנישאר יחד כושי אז אני רוצה שמעכשיו זה יהיה רק אני ואתה, בלי שותפים מהצד, בלי זיונים של זרים, בלי סטוצים מאחורי הגב, ברור?!"

הוא מרצין, מהנהן, מביט בי במבט לח שממיס אותי, אבל אני לא מוותר וממשיך לדבר. "אני מתכוון לזה ברצינות אהרון! כמו שאני ויתרתי על בוריס כי זה הרגיז אותך אתה תוותר על זיונים מהצד. זה מפדח אותי וזה מגעיל, לזיין מהצד זה לא כמו לקפוץ לאכול במסעדה כשנמאס לך מהאוכל בבית, סקס זה משהו שונה."

"אבל לפעמים קצת נמאס ורוצים גיוון. גם שלישיות אסור?"

"מותר, אבל רק בתאום מראש איתי. אל תפיל עלי מישהו שיכור באמצע הלילה, ועוד דבר רוני," אני נדחק אליו קצת, מכניס רק את הקצה, נהנה לראות אותו מתפתל ומנסה לקבל עוד ממני אני לוכד את פרקי ידיו בידי, אוחז בהם בכוח מעל לראשו, מרסן אותו. "עוד לא, קודם תקשיב! אני שונא לעשות סקס עם שיכורים. אם אתה חייב לשתות כדי לדפוק את הראש וליהנות מריקודים שיהיה לך לבריאות, אבל כשאתה איתי במיטה אני רוצה שתהיה פיכח לגמרי! כשאתה איתי אני רוצה שתדע בדיוק מה קורה ותזכור הכל אחר כך. ככה אני אוהב את זה, הבנת?"

שתי דמעות גדולות עולות על גדות העיניים הענקיות שלו וגולשות מעבר לריסים אל הלחיים.

"כן, מנחם, הבנתי." הוא אומר בקול צייתני.

"טוב, אני מצטער שאם הכאבתי לך. רק רציתי שתקשיב לי ברצינות." אני אומר ומרפה מידיו.

אני יודע שזה הורס את כל הרושם הקשוח שעשיתי קודם, אבל אני באמת מצטער שאני צריך לנצל את הכוח שלי עליו כדי לגרום לו להקשיב לי, ואני רוצה שהוא ידע את זה.

הוא מחבק אותי חזק, מושך אותי אליו, מרים את ישבנו לעומתי. כולי בתוכו עכשיו, השערות המתולתלות שסביב הזין שלו מדגדגות את לי הבטן, האשכים שלי נוגעים בשלו, הזין שלו לחוץ ביני לבינו, חלקלק ופועם.

הוא גונח, מתפתל סביב הזין שלי, מושך אותי אליו בכוח, צועק את שמי. זה כל כך נעים... כל כך טוב ככה...

אני חוסם את פיו בפי, מנסה להאט את הקצב, חושש ששוב הקונדום יקרע או שאכאיב לו.

"רוני, בזהירות, אל תשתולל ככה, אני ..." ואז הוא נרעד, גומר וצועק ועלי לחסום את פיו בכף ידי.

מיד אחר כך גם אני גומר ומתמוטט עליו.

אחר כך הוא בוכה בשקט ומחבק אותי. אני מלקק את הדמעות מעל לחייו, מתנצל שהכאבתי לו.

"שתוק, טיפש אחד!" הוא מתרגז, "ולמה הפסקת להחזיק לי בכוח את הידיים? אתה לא יודע שאני אוהב את זה ככה?"
רעות​(אחרת)
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008

תודה.

רעות​(אחרת) • 10 במאי 2008
תמיד מענג לקרוא אותך.
תודה.
ליידי מדונה
לפני 16 שנים • 10 במאי 2008
ליידי מדונה • 10 במאי 2008
טוב לקרוא אותך שוב.
תודה על הכתיבה המשובחת.
הפולניה​(אחרת)
לפני 16 שנים • 20 במאי 2008

חן חן לכל המגיבים והקוראים

הפולניה​(אחרת) • 20 במאי 2008
הקטע הזה נלקח מפה.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539152
מי שמעוניין - ואולי עדיף שאגיד מעוניינת? נראה שיש לי רק קוראות - לקרוא עוד על עלילות הצמד שבסיפור מוזמן.
עלי לציין שרק חלק קטן מהבלוג הבדוי הזה עוסק בנושא שליטה ישירה. הרוב זה פשוט סיפור אהבה שמסופר בצורת יומן רשת.
באטפלאג
לפני 16 שנים • 24 במאי 2008
באטפלאג • 24 במאי 2008
באמת מפתיע לראות שכל המגיבים הן בעצם מגיבות... מעניין למה icon_biggrin.gif