שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

LOVE AND PAIN

אנימה
לפני 15 שנים • 20 במאי 2008
אנימה • 20 במאי 2008
אהבה לפעמים יכולה לשמש אותנו כעינוי תוצרת עצמית:
להתאהב דווקא במישהו שלא ירצה אותנו,
להתאהב דווקא במישהו שיזלזל ברגשות שלנו,
או במישהו שישחק בנו באופן מכוער.

אם זה סוג של קשרים שחוזרים על עצמם, צריך לבדוק
אם האהבה היא לא סוג של התעללות עצמית יצירתית.
לפעמים סוג האהבה שאנחנו בוחרים בה, היא מלכודת
שאנחנו לא מודעים למשחק שלנו עם עצמנו שמתנהל
רחוק מאוד מעיני הזרקורים של עצמנו.
רצה עם זאבים​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 20 במאי 2008
זו ההודעה האחרונה שלי בנושא, אני לא גנבתי לאף אחד שום דבר היה לי בלוג ב2005 בתפוז בתקופה אחרת , סגרתי ומחקתי את הבלוג שם כי נחשפתי...כל השירים שאתם טוענים שגנבתי נגנבו ממני!!! פניתי להנהלת תפוז לשאול אם יש מצב לשחזר או משהו את הבלוג
מחקתי את הבלוג כאן מתוך גועל
היו שלום אנשים מקסימים
אתם המצאתם את הרוע!!!!!
Madame T​(שולטת)
לפני 15 שנים • 20 במאי 2008
Madame T​(שולטת) • 20 במאי 2008
רוקדת בגשם כתב/ה:
זו ההודעה האחרונה שלי בנושא, אני לא גנבתי לאף אחד שום דבר היה לי בלוג ב2005 בתפוז בתקופה אחרת , סגרתי ומחקתי את הבלוג שם כי נחשפתי...כל השירים שאתם טוענים שגנבתי נגנבו ממני!!! פניתי להנהלת תפוז לשאול אם יש מצב לשחזר או משהו את הבלוג
מחקתי את הבלוג כאן מתוך גועל
היו שלום אנשים מקסימים
אתם המצאתם את הרוע!!!!!


לרוקדת, זאלו, Skyfox, מקבי וכל מי שהגיב כאן בנושא זכויות יוצרים. אישית, אני מאד רגישה לנושא זה ותמיד מקפידה כשאני מצטטת מישהו בבלוג או בפורום לציין מהיכן זה לקוח. מאחר, שאין לי אפשרות לאמת או לשלול כאן את דבריה של רוקדת בגשם, שהקטע שהעלתה בשרשור אכן שלה, אני מציעה שנעצור כאן ונחזור לנושא השרשור המקורי.
נוריתE
לפני 15 שנים • 21 במאי 2008
נוריתE • 21 במאי 2008
(קראתי אותך לא נכוןT לרגע.נו טוף
כזהמוקדם בבוקר icon_smile.gif)

אהבה לא חייבת לכאוב איימי ,ובכלל.
נכון שאולי ישנם רגעים מתוחים שכואבים במריבה או כזה,
אבל ככלל
אהבה וכאב לא צריכים להתחבר
זה אנחנו בחיים האלו שלנו של הSM שמחברים אהבה וכאב (פיזי לפחות )
כאילו
אם אנחנו אוהבות את האדון שלנו
"חובה" עלינו לשאת באהבה ,את הכאבים שהוא נותן ועושה?

זה מה זה חיבור לא בריא ואני הראשונה שאודה בזה.

אהבה צריכה להעניק הנאה ואושר ושמחת חיים ויופי וכל הדברים הטובים
לא כאב ולא סבל משום סוג !
natti​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 21 במאי 2008
natti​(נשלטת) • 21 במאי 2008
Buttercup כתב/ה:
(קראתי אותך לא נכוןT לרגע.נו טוף
כזהמוקדם בבוקר icon_smile.gif)

אהבה לא חייבת לכאוב איימי ,ובכלל.
נכון שאולי ישנם רגעים מתוחים שכואבים במריבה או כזה,
אבל ככלל
אהבה וכאב לא צריכים להתחבר
זה אנחנו בחיים האלו שלנו של הSM שמחברים אהבה וכאב (פיזי לפחות )
כאילו
אם אנחנו אוהבות את האדון שלנו
"חובה" עלינו לשאת באהבה ,את הכאבים שהוא נותן ועושה?

זה מה זה חיבור לא בריא ואני הראשונה שאודה בזה.

אהבה צריכה להעניק הנאה ואושר ושמחת חיים ויופי וכל הדברים הטובים
לא כאב ולא סבל משום סוג !


אם היא פה בעולם הזה נהנת מכאב פיזי מההשפלה, דבר שמסב לה אושר והנאה
אני לא רואה את הסבל או את כאב
והשאלה הנשאלת היא האם היא באמת סובלת? או שהיא נהנת מאושרת ומלאת שמחת חיים?
פסט
לפני 15 שנים • 21 במאי 2008

פיגמליון

פסט • 21 במאי 2008
amy כתב/ה:
אהבה חסרת כאב היא לטעמי אהבה חסרת עומק.

ומוטב לו לזוג לריב מדי פעם. לא לריב אף פעם זה לא נורמלי.


אחת הסיבות, אם לא העיקרית, לכך שאהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק היא האמונה ש.. אהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק.
Madame T​(שולטת)
לפני 15 שנים • 21 במאי 2008

Re: פיגמליון

Madame T​(שולטת) • 21 במאי 2008
ג'ונס כתב/ה:
amy כתב/ה:
אהבה חסרת כאב היא לטעמי אהבה חסרת עומק.

ומוטב לו לזוג לריב מדי פעם. לא לריב אף פעם זה לא נורמלי.


אחת הסיבות, אם לא העיקרית, לכך שאהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק היא האמונה ש.. אהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק.


זאת בעצם שאלתי - האם מחוייב המציאות, שאהבה תהיה מלווה בכאב - פיזי ו/או נפשי? ואגב, אני מצטטת מתוך הפרופיל שלך, ג'ונס, מענין מה שכתבת שם, תוכל להסביר יותר את כוונתך?:

כשבני האדם שכחו איך עושים אהבה
הרוב פנו אל החיקוי, תנועות הגוף
והמילים. למיעוט זה לא הספיק, הטעם
המוכר אך לא ידוע היה חסר ואותו
מיעוט פנה אל הכאב. בקרבם היו יחידי
הסגולה שידעו שנתיב הכאב מגיע
הרחק מעבר לחיקוי השכיח אך אין בכוחו
להביא אל החוויה הנשכחת. רק בודדים
פילסו להם דרך הלאה אל עשיית
האהבה. בהם, אני מקנא.
נוריתE
לפני 15 שנים • 21 במאי 2008
נוריתE • 21 במאי 2008
לשאלה הזאת חיכיתי
וזה דב ר שאני מיתלבטת בו, הרבה,
כאילו ומה, אם משיהי נהינית מהכאב הזה? שבSM מ"כאב האהבה" הזה או בכאב שכרוך במערכת הזאת, (שמותנה, בעצם, לסוג מערכת היחסים הזאת),אם זה מה שמסב לה אושר..קורה ,
אין לי בעיה עם זה בכללי, כי מכירה את זה מקרוב.

אבל אחרי כל הזמן שלי בזה..אני שואלת את עצמי, למה כאלו תנאים לקבלת אהבה? והתשובה היא,"כי ככה זה בבידיס''מ".זהו.

.ויש המון הגדרות לאהבה וישנם ה- מון סוגים של אהבה
וזאת אחת מהן,
השאלה היא באמת, כמה מאיתנו נהנות מזה ומאושרות מזה,ואם משיהי לא, האם היא תודה או תשתוק רק כי ככה זה וככה עושים כולם....והשאלה היא עוד, כמה מאיתנו מקריבות את האושר ושמחת החיים שלהן למען הנטיה והגשמתה,רק כי אילו הם "תנאי הייסוד".(ומדובר גם כמובן בפאםדום ובסאבים)


natti כתב/ה:
Buttercup כתב/ה:
(קראתי אותך לא נכוןT לרגע.נו טוף
כזהמוקדם בבוקר icon_smile.gif)

אהבה לא חייבת לכאוב איימי ,ובכלל.
נכון שאולי ישנם רגעים מתוחים שכואבים במריבה או כזה,
אבל ככלל
אהבה וכאב לא צריכים להתחבר
זה אנחנו בחיים האלו שלנו של הSM שמחברים אהבה וכאב (פיזי לפחות )
כאילו
אם אנחנו אוהבות את האדון שלנו
"חובה" עלינו לשאת באהבה ,את הכאבים שהוא נותן ועושה?

זה מה זה חיבור לא בריא ואני הראשונה שאודה בזה.

אהבה צריכה להעניק הנאה ואושר ושמחת חיים ויופי וכל הדברים הטובים
לא כאב ולא סבל משום סוג !


אם היא פה בעולם הזה נהנת מכאב פיזי מההשפלה, דבר שמסב לה אושר והנאה
אני לא רואה את הסבל או את כאב
והשאלה הנשאלת היא האם היא באמת סובלת? או שהיא נהנת מאושרת ומלאת שמחת חיים?
פסט
לפני 15 שנים • 22 במאי 2008

Re: פיגמליון

פסט • 22 במאי 2008
Madame T כתב/ה:
ג'ונס כתב/ה:
amy כתב/ה:
אהבה חסרת כאב היא לטעמי אהבה חסרת עומק.

ומוטב לו לזוג לריב מדי פעם. לא לריב אף פעם זה לא נורמלי.


אחת הסיבות, אם לא העיקרית, לכך שאהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק היא האמונה ש.. אהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק.


זאת בעצם שאלתי - האם מחוייב המציאות, שאהבה תהיה מלווה בכאב - פיזי ו/או נפשי? ואגב, אני מצטטת מתוך הפרופיל שלך, ג'ונס, מענין מה שכתבת שם, תוכל להסביר יותר את כוונתך?:

כשבני האדם שכחו איך עושים אהבה
הרוב פנו אל החיקוי, תנועות הגוף
והמילים. למיעוט זה לא הספיק, הטעם
המוכר אך לא ידוע היה חסר ואותו
מיעוט פנה אל הכאב. בקרבם היו יחידי
הסגולה שידעו שנתיב הכאב מגיע
הרחק מעבר לחיקוי השכיח אך אין בכוחו
להביא אל החוויה הנשכחת. רק בודדים
פילסו להם דרך הלאה אל עשיית
האהבה. בהם, אני מקנא.



כמעט מסכים עם זאלופון.

אני חושב שקיימת התניה הרואה באהבה ככזו הכרוכה בכאב פיזי/נפשי - לכך התייחסה תגובתי לאיימי.

אני חושב שכאב פיזי במידה המתאימה יכול להביא אדם למצב של חיה אנושית. חיה אנושית במובן של אילוץ חווית הכאן והעכשיו הטבעית לבעלי החיים על האדם. במילים אחרות לכאב עשוי להיות אפקט מידטטבי – על כך מדובר בפרופיל.

אני חושב שיש אנשים שטוחים רגשית הזקוקים למידה מסוימת של כאב פיזי ונפשי בכדי לאפשר הצפה רגשית (המינימום הנחווה עבורם).

אני חושב שכאב נפשי הנגרם לשם הכאב הוא עוול.

אני חושב גם שאני חושב יותר מדי icon_lol.gif

מקווה שהבהרתי.
נוריתE
לפני 15 שנים • 23 במאי 2008

Re: פיגמליון

נוריתE • 23 במאי 2008
ג'ונס כתב/ה:
Madame T כתב/ה:
ג'ונס כתב/ה:
amy כתב/ה:


.


.


:

.



כמעט מסכים עם זאלופון.

אני חושב שיש אנשים שטוחים רגשית הזקוקים למידה מסוימת של כאב פיזי ונפשי בכדי לאפשר הצפה רגשית (המינימום הנחווה עבורם).

אני חושב שכאב נפשי הנגרם לשם הכאב הוא עוול.

.


החלק הראשון ...על ה"אנשים השטוחים שזקוקים..." הוא כזה מזלזל שחבל על הזמן
בנאדם שמסוגל לתת כל כך הרבה ולשאת כל כל הרבה תמורת אהבה הוא שטוח?
בנאדם שזקוק למידה מסויימת של כאב במערכת יחסים בייחוד כמו שלנו, הוא שטוח????
קצת פיצית על האטרוסטי הזה, במשפט האחרון שלך אבל רק קצת.