פסט
|
לפני 15 שנים •
22 במאי 2008
Re: האילנות הגבוהים זוכי פרס נובל למדעים קלולס כתב/ה: הרבה "אילנות גבוהים" שקיבלו פרסי נובל במדעים האמינו באלוהים. אינשטין היה יהודי דתי, שהאמין באלוהים מופשט, אבל לא האמין באלוהים היהודי של הכשר בד"ץ.
בספר של אליס קַלַפרַייס, "כמו שאיינשטיין אמר", הוצ' כתר, 1999, עמ' 136-137 היא מצאה מכתב של אינשטיין לילד צעיר ששאל אותו אם המדענים דתיים. אינשטיין כתב לילד במכתב: "ספק גדול אם יימצא גם אחד מבעלי המוחות המדעיים המעמיקים שאין בו רגש דת. כל מי שמעורב ברצינות בחקירה המדעית משתכנע בהדרגה, שבחוקי היקום מתגלמת רוח – רוח נעלה לאין שיעור מזו של האדם… בדרך זו מוליכה החקירה המדעית מהרגשה המדעית להרגשה דתית ומיוחדת במינה." ב2004 זכה פרופ' צ'חנובר בפרס נובל בכימיה על גילוי מבנים בתאים שיעזרו לנצח את מחלת הסרטן. הוא אמר שהוא אדם דתי והסביר בערב שערכו לכבודו אחרי הזכיה בפרס נובל. "בעולמו של הקב"ה אני בסך הכול תייר שהזדמן לו להציץ ולהיות שותף לתגלית שהייתה כאן מאז ימי הבריאה. לא המצאתי דבר. התגלית שלנו היא לטובת האנושות כולה ואני מודה לאלוהים על כך". יתכן שרק בעלי המוחות הנחותים, מהסוג של אינשטיין וצ'חנובר, צ'ארלס טאונס שאנימה הזכירה ועוד, מאמינים באלוהים. בעלי הידע הרב, שלא גילו המצאה מדעית אחת, הם החכמים עם המבנה הנפשי היציב. המדענים זוכי פרס נובל לא אינטיליגנטים עם בעיות רגשיות קשות. חג חירות שמח. יש לנו קלולס שדבריה מעידים עליה שהיא כלל וכלל לא. יש את אינשטיין שהעביר שאלונים בין כל המוחות הנוצצים חישב והגיע למסקנה כי ספק גדול אם יימצא גם אחד מבעלי המוחות המדעיים המעמיקים שאין בו רגש דת. ויש את צ'חנובר שכנראה זה התואר פרופסור שלו שעמד לו בהבחנה בין המצאה לתגלית בהיותו תייר המודה לקב"ה. קלולס – דפדפי בספר ממנו ציטטת ואני מניח שתמצאי את נאומו של אינשטיין על הבאים בשעריו של היכל המדע המחולקים לשלושה כתות. כאשר ובאורח פלא הוא ממקם עצמו בין המדענים האמיתיים - אלו שמחקרם נובע מ...מצוקה רגשית. כלומר שלפחות הוא לא היה מסכים עם מילותייך שלך לגביו. "המדענים זוכי פרס נובל לא אינטליגנטים עם בעיות רגשיות קשות." אני מניח שהוא היה שבע רצון יותר לו היית כותבת "המדענים זוכי פרס נובל היו אינטליגנטים עם בעיות רגשיות קשות." בסייג אחד והוא שכל זוכי פרס הנובל היו מדענים אמיתיים לשיטתו. אינשטיין – לא הייתי קונה הסברים פיזיקלים מאדם מכוח היותו שף ולא חשוב כמה טעים האוכל שהוא מכין כמו כן לא הייתי קונה הסברים על האלוהות מאדם מכוח היותו פיזיקאי ולא חשוב פרסי נובל מתנדנדים מחגורתו. צ'חנובר – יומני מסע הם לא סוג החומר המועדף עלי אם כי בניגוד לשני המכובדים מעלייך בדברייך לא מצאתי פגם. נ.ב אם אלוהים לא משחק בקובייה זה רק כי אין לו עם מי! |
|
|
rock
|
לפני 15 שנים •
24 במאי 2008
היי זעקה.
שמעי, את כותבת כ"כ צפוף ומלא טיעונים, אני לא מחזיק שם מעמד. ד"א, שמת לב איך את ממהרת לקטלג ולשים שמות - המשפט שלי היה מסוג "הכרזה" (ואני לא ידעתי...). אין ספק שאת מדענית מצויינת 
אני שוב חוזר שאין פה מה להתווכח. אני חושב שלויכוח רציני (ומדעי?) צריך שפה משותפת, ואני לא חושב שיש הגדרה של ה"אלוהים" הזה. אני אומר שגם החוויות שאני מדבר עליהן, הידיעות הבלתי אמצאיות האלה - הן מציאות. ועוד איך. בדיוק כמו החשמל וכמו אודטה. רק לא מציאות מדידה. וכאן דרכינו נפרדות
וד"א, אם לא חווית חוויות כאלה, מאיפה את יודעת (לעזאזל, דאמ איט) שזו הנחה לא מבוססת? זו נראית לי בדיוק האטימות והמגבלה של ההרציונל, שרוצה את הכל מדיד, נסמך על איזה מחקר. אז יש לי חדשות בשבילך, לא כל החיים מצליחים להכנס למחקרים!
תגידי, זעקה, באהבה את מאמינה? או שגם זו תחושה סוביקטיבית לא מדידה, ולפיכך לא קיימת? (או שתגידי שהיא קיימת רק כחוויה דמיונית בתוך האדם, וזה מספיק, ואין פה מה להשליך על שאר העולם?) שאי ברכה... |
|
|
| זעקה אילמת(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
29 במאי 2008
אני רואה פה אוסף של כשלים לוגיים.
חובת ההגדרה היא על הטוען לקיום , אבל מילא . אלוהים הוא " מישהו ". זה מינימום של הגדרה . זהו " מישה ו" שאין לקיומו שום ראיות . "אני אומר ש..." נו ? שוב הכרזה: אני אומר ש... מה אכפת לי מה אתה " אומר " ? תוכיח ! זה יותר מלא מציאות מדידה . זו לא מציאות נצפית . יכול להיות שלי אין כרגע את הכלים כדי למדוד את קרינת השמש בדיוק , אבל אני יכולה לראות אותה . אולי טובי המדענים שלנו עדיין לא מבינים את החלקיקים האלמנטריים עד הסוף אבל הם יכולים לצפות בקיומם . איך אני יודעת שזו הנחה לא מבוססת ? אתה יודע מה המשמעות של " מבוססת " ? המשמעות היא " שביססו אותה ". בבקשה. בסס. מה ? לא יכול ? חוויה אישית שרק מי שכבר מאמין מקבל ? אז בבקשה . לא מבוססת . אטום הוא לא מי שמטיל ספק ודורש הוכחות וראיות . אטום הוא מי שמאמין כי " ככה הוא מרגיש " ולא מעניין אותו מה אומרות הראיות . הרציונל הוא הדרך אל ההארה . האי-רציונליות מובילה אותנו לחושך של האמונות התפלות . אני מאמינה ברגש האהבה ובחווית האהבה , כמו שאני מאמינה שאנשים מרגישים אלוהים וחווים אלוהים (וגם אמרתי את בתגובה הקודמת). אבל זה לא אומר שיש אלוהים " שם בחוץ " . בדיוק כמו שאין אהבה " שם בחוץ ". אהבה היא רגש אנושי שאנשים חשים ולא רוח שמרחפת בחלל . באותו אופן אלוהים הוא יציר המוח האנושי . המציאות היא הדבר שכאשר אתה מפסיק להאמין בו, לא נעלם . אלוהים הוא הדבר שקיים עבורך רק אם אתה מאמין בו . את המסקנות על הקשר בין השניים תסיק לבד. שיהיה לך סוף שבוע נפלא ! : ) |
|
|