LOVE AND PAIN

אנימה • 20 במאי 2008

אהבה לפעמים יכולה לשמש אותנו כעינוי תוצרת עצמית:
להתאהב דווקא במישהו שלא ירצה אותנו,
להתאהב דווקא במישהו שיזלזל ברגשות שלנו,
או במישהו שישחק בנו באופן מכוער.

אם זה סוג של קשרים שחוזרים על עצמם, צריך לבדוק
אם האהבה היא לא סוג של התעללות עצמית יצירתית.
לפעמים סוג האהבה שאנחנו בוחרים בה, היא מלכודת
שאנחנו לא מודעים למשחק שלנו עם עצמנו שמתנהל
רחוק מאוד מעיני הזרקורים של עצמנו.

רצה עם זאבים​(נשלטת) • 20 במאי 2008

זו ההודעה האחרונה שלי בנושא, אני לא גנבתי לאף אחד שום דבר היה לי בלוג ב2005 בתפוז בתקופה אחרת , סגרתי ומחקתי את הבלוג שם כי נחשפתי...כל השירים שאתם טוענים שגנבתי נגנבו ממני!!! פניתי להנהלת תפוז לשאול אם יש מצב לשחזר או משהו את הבלוג
מחקתי את הבלוג כאן מתוך גועל
היו שלום אנשים מקסימים
אתם המצאתם את הרוע!!!!!

Madame T​(שולטת) • 20 במאי 2008

לרוקדת, זאלו, Skyfox, מקבי וכל מי שהגיב כאן בנושא זכויות יוצרים. אישית, אני מאד רגישה לנושא זה ותמיד מקפידה כשאני מצטטת מישהו בבלוג או בפורום לציין מהיכן זה לקוח. מאחר, שאין לי אפשרות לאמת או לשלול כאן את דבריה של רוקדת בגשם, שהקטע שהעלתה בשרשור אכן שלה, אני מציעה שנעצור כאן ונחזור לנושא השרשור המקורי.

נוריתE • 21 במאי 2008

(קראתי אותך לא נכוןT לרגע.נו טוף
כזהמוקדם בבוקר )

אהבה לא חייבת לכאוב איימי ,ובכלל.
נכון שאולי ישנם רגעים מתוחים שכואבים במריבה או כזה,
אבל ככלל
אהבה וכאב לא צריכים להתחבר
זה אנחנו בחיים האלו שלנו של הSM שמחברים אהבה וכאב (פיזי לפחות )
כאילו
אם אנחנו אוהבות את האדון שלנו
"חובה" עלינו לשאת באהבה ,את הכאבים שהוא נותן ועושה?

זה מה זה חיבור לא בריא ואני הראשונה שאודה בזה.

אהבה צריכה להעניק הנאה ואושר ושמחת חיים ויופי וכל הדברים הטובים
לא כאב ולא סבל משום סוג !

natti​(נשלטת) • 21 במאי 2008

אם היא פה בעולם הזה נהנת מכאב פיזי מההשפלה, דבר שמסב לה אושר והנאה
אני לא רואה את הסבל או את כאב
והשאלה הנשאלת היא האם היא באמת סובלת? או שהיא נהנת מאושרת ומלאת שמחת חיים?

פיגמליון

פסט • 21 במאי 2008

אחת הסיבות, אם לא העיקרית, לכך שאהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק היא האמונה ש.. אהבה חסרת כאב הנה גם חסרת עומק.

Re: פיגמליון

Madame T​(שולטת) • 21 במאי 2008

זאת בעצם שאלתי - האם מחוייב המציאות, שאהבה תהיה מלווה בכאב - פיזי ו/או נפשי? ואגב, אני מצטטת מתוך הפרופיל שלך, ג'ונס, מענין מה שכתבת שם, תוכל להסביר יותר את כוונתך?:

כשבני האדם שכחו איך עושים אהבה
הרוב פנו אל החיקוי, תנועות הגוף
והמילים. למיעוט זה לא הספיק, הטעם
המוכר אך לא ידוע היה חסר ואותו
מיעוט פנה אל הכאב. בקרבם היו יחידי
הסגולה שידעו שנתיב הכאב מגיע
הרחק מעבר לחיקוי השכיח אך אין בכוחו
להביא אל החוויה הנשכחת. רק בודדים
פילסו להם דרך הלאה אל עשיית
האהבה. בהם, אני מקנא.

נוריתE • 21 במאי 2008

לשאלה הזאת חיכיתי
וזה דב ר שאני מיתלבטת בו, הרבה,
כאילו ומה, אם משיהי נהינית מהכאב הזה? שבSM מ"כאב האהבה" הזה או בכאב שכרוך במערכת הזאת, (שמותנה, בעצם, לסוג מערכת היחסים הזאת),אם זה מה שמסב לה אושר..קורה ,
אין לי בעיה עם זה בכללי, כי מכירה את זה מקרוב.

אבל אחרי כל הזמן שלי בזה..אני שואלת את עצמי, למה כאלו תנאים לקבלת אהבה? והתשובה היא,"כי ככה זה בבידיס''מ".זהו.

.ויש המון הגדרות לאהבה וישנם ה- מון סוגים של אהבה
וזאת אחת מהן,
השאלה היא באמת, כמה מאיתנו נהנות מזה ומאושרות מזה,ואם משיהי לא, האם היא תודה או תשתוק רק כי ככה זה וככה עושים כולם....והשאלה היא עוד, כמה מאיתנו מקריבות את האושר ושמחת החיים שלהן למען הנטיה והגשמתה,רק כי אילו הם "תנאי הייסוד".(ומדובר גם כמובן בפאםדום ובסאבים)

Re: פיגמליון

פסט • 22 במאי 2008

כמעט מסכים עם זאלופון.

אני חושב שקיימת התניה הרואה באהבה ככזו הכרוכה בכאב פיזי/נפשי - לכך התייחסה תגובתי לאיימי.

אני חושב שכאב פיזי במידה המתאימה יכול להביא אדם למצב של חיה אנושית. חיה אנושית במובן של אילוץ חווית הכאן והעכשיו הטבעית לבעלי החיים על האדם. במילים אחרות לכאב עשוי להיות אפקט מידטטבי – על כך מדובר בפרופיל.

אני חושב שיש אנשים שטוחים רגשית הזקוקים למידה מסוימת של כאב פיזי ונפשי בכדי לאפשר הצפה רגשית (המינימום הנחווה עבורם).

אני חושב שכאב נפשי הנגרם לשם הכאב הוא עוול.

אני חושב גם שאני חושב יותר מדי

מקווה שהבהרתי.

Re: פיגמליון

נוריתE • 23 במאי 2008

החלק הראשון ...על ה"אנשים השטוחים שזקוקים..." הוא כזה מזלזל שחבל על הזמן
בנאדם שמסוגל לתת כל כך הרבה ולשאת כל כל הרבה תמורת אהבה הוא שטוח?
בנאדם שזקוק למידה מסויימת של כאב במערכת יחסים בייחוד כמו שלנו, הוא שטוח????
קצת פיצית על האטרוסטי הזה, במשפט האחרון שלך אבל רק קצת.