| TK |
לפני 20 שנים •
4 בפבר׳ 2004
שלום לכולם.
כפי שאתם בודאי שמים לב, אינני נוהג לכתוב רבות בפורומים ובפורום זה מעולם לא כתבתי. מטבע הדברים, עצם זיהויי מהוה זיהויה של אותה "סאבית", עליה דיברו לא מעט אנשים בקהילה (וזאת בלשון המעטה) במסגרת השרשור הנוכחי. מקוצר זמן (ואולי אף מעט מחוסר ענין - לפחות בשלב הנוכחי) אינני קורא יותר מדי שרשורים בפורום. חרגתי ממנהגי וקראתי לעומקן את כל התגובות, ללא יוצא מן הכלל, שנכתבו במסגרת שרשור זה. אני קורא, וקורא, וקורא, ומקוה שבאיזשהו מקום מאן דהוא (מישהו) יצליח להבין שכל מה שנאמר בשרשור, אולי לוקה מיסודו, בחוסר הבנה בסיסי של העובדות לאשורן. ובמה דברים אמורים: א. לפעמים, ההליכה אל הטריויאלי והפשוט, מסדרת ומיישרת את כל ההדורים. ב. אלא, שכשבוחרים ללכת בדרך חתחתים, בבחינת אשם עד שתוכח זכאותו (ולא היתה כל כוונה מצד מישהו פה לחשוב אפילו בריחוק שאולי האדם בכל זאת יצא זכאי), הרי שאנחנו נמצאים בלב ליבה של קומדית האבסורד. ג. יש לי שפחה (ה"סאבית" - אתם מכנים אותה פה בשרשור). במקרה, היא מתגוררת רחוק. ד. לשפחה יש אדון - במקרה אדון שבחר מסיבותיו הוא שלא להתערבב יתר על המידה בקהילה, בשלב זה, ויתר על כן, בחר, מסיבותיו הוא, שלא להגיע אל המועדון בכלל ואל ערב המיילדום בפרט. ה. אותו אדון, אוהב את שפחתו ורוצה ביקרה. לכן, למרות חוסר רצונה להגיע אל המועדון בכלל ואל ערב המיילדום בפרט, ללא אדונה, חשב אדונה שאם "יכריח" אותה ללכת, הרי שבעצם מתן ההוראה, לכאורה, עושה הוא לה רק טוב. משום שתהא זו הזדמנות פז עבורה (מסוג ההזדמנויות שאינן נקרות בדרכה חדשות לבקרים עקב ריחוקה), לראות חברים וחברות שלה מהקהילה ולהנות מהאוירה אשר היא וסיבותיה עימה, אוהבת. ו. מה לעשות, ואותו אדון בהיותו לא מעורה בקהילה ובקודים המסויימים של ערב ספציפי כזה או אחר, נתן הוראה לשפחתו, (כנראה, מתוך היותו, לא רק אדון אוהב, אלא אולי אדון מקנא במידה מסויימת) שלא להסיר את בגדיה בכל מקרה. זאת, בלי שום קשר לערב ספציפי או לערב כללי, או לחדר זה או לפינה אחרת במועדון. פשוט, לא להסיר בגדים! ז. וראה זה פלא, צדק האדון בהערכתו לגבי תגובת שפחתו. זאת חזרה מהערב עמוסת חוויות חיוביות ותארה את תחושותיה מערב נפלא שעברה בינות אנשים אותם היא מכירה (לפחות בחלקם) ואשר עליהם היא מתחברת. ח. אמנם, אני קצין במי"ל בצה"ל, אך מודה ומתוודה אני שלא שרתתי בשב"כ או במוסד. אינני מבין בריגול (אם כי סרטי ריגול מהווים הנאה ענקית עבורי). (מוכרח לציין למען אמיתות הכתיבה שמשהו בריגול תעשייתי אני אולי קצת מבין, אם כי לא פעיל גם בתחום זה). ט. אינני יכול שלא להתפקע מצחוק (ממש בזמן ההקלדה הזאת) כשאני חושב על שפחתי כפוטנציאל למרגלת. עכשיו בנימה רצינית מעט יותר. אני יכול להבין את אמילי, שאולי יכלה להבין (אם כי בטעות רבתי) כי שפחתי בחרה להתגרות בה בעת שהיה סשן משולש. אינני יכול להבין, עם זאת, כיצד לא חשבה אמילי, שאולי, רק אולי, היא פירשה את המקרה באופן מוטעה. ומכאן לעיקר - כבר לימדו אותנו חכמים מאיתנו שאדם הינו זכאי עד אשר תוכח אשמתו מעל לכל צל של ספק. לכן, היה עלייך, אמילי, במקרה המחמיר, לחבור לשפחתי בפרטי, וללבן איתה את הסוגיה. נכון, מדובר בשפחתי, ולכאורה, אינני חשוד באובייקטיביות יתר. אולם, בנסיון להיות אובייקטיבי, כמיטב האפשר, ברור לי שהעובדה ששפחתי היתה עם בגדים, חרגה מהמוסכמות לאותו ערב ספציפי (אם כי הבגדים היו עליה ולא הוסרו מהסיבות שאמרתי קודם). כמו כן, גם ברור לי שאולי, אמילי, נפגעת מהדברים שנאמרו על ידי שפחתי. כאן המקום, ובחרתי בסוגיה זו להתייעץ עם שפחתי, ולאחר שהביעה הסכמתה, אני מוסיף ואומר, כי דברי שפחתי, אליך אמילי, באותו ערב, נבעו מצד אחד מנסיון כלשהו בעברה, אשר גרם לה תחושה קשה ביותר, ודווקא בגלל זה, היא העריכה את יכולתך לקבל את הסיטואציה באותו הרגע. ברור, שהייתה פה אי הבנה בעצם אי הידיעה שלה שבעצם היתה סיטואציה של סשן משולש בו אמירתה או תגובתה מפריעה או חודרת אל תוך אותו סשן. אך כל הדברים האלה, חבל שנכתבו ונכתבים פה. אני חוזר ואומר שבפרטי הדברים יכולים להיות מובהרים תמיד. מוכרח להביע דעה אישית - קראתי בשרשור הרבה ריקוד על הדם. במקרה זה, המדובר בשפחתי. במקרים אחרים (ואין לי ספק שקרו, קורים ויקרו), רקדו, רוקדים וירקדו על הדם של אחרים. לעניות דעתי, גם אם צודק מי שמטיל ביקורת (ובמקרה זה אני מקוה שלפחות אתם מבינים שלא הייתם צודקים), הרי, שאין השרשור מקום בו צריך לרקוד על דם של אף אדם באשר הוא. ועתה, אני יכול רק להניח, שיהיו אי אילו בעלי דיעה אשר יבחרו "להכנס בי", כמאמר המשורר, וללמד אותי תורה ודעת. מבטיח לקבל זאת באהבה, הבנה וסגידה להליך הדמוקרטי. רק אנא מכם, בדרך ארץ. מעתה ולהבא, עת תרצה שפחתי לבקר במועדון, הרי, שלא אנוח ולא אשקוט, עד אשר אדע בדיוק לגבי כל ערב נתון מה הוא קוד הלבוש ועד כמה מקפידים עליו. אני שמח עבור טיצ'ר ואמילי, במיוחד מקריאת החלק היפה והטוב שבתגובות (אמנם, לאחר שנאלצתי לברור את התבן מן המוץ), כי הערב היה מוצלח בעיקרו ועל כך ברכותיי. מאחל לכולכם, מכל הלב, הרבה ערבים מוצלחים כערב זה, ובכלל, שההתנהלות של כולנו, פה ובכל מקום, תהא תוך התחשבות הדדית האחד ברגשותיו של השני. ועכשיו, בואו נעשה נסיון, כולנו, לסיים את הענין הזה תוך מבט חיובי אל העתיד. קבלו ממני את אהבתי לכולכם. 
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
לא רציתי להגיב כאן אבל די
תפסיקו לטחון מיים מה שהיה היה , לקחים בבקשה ללמוד וליישם בעתיד |
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
גם אם באיחור, אני רוצה לנצל דווקא את השרשור הזה כדי להודות לך אמילי על ארגון ערב המייל דום הראשון. להודות לך ולטיצ'ר על כל מה שעשיתם עבורנו.
צר לי על הפגיעה שנפגעת אמילי. למרות שאני בטוח לגמרי שאדונך ואת חזקים הרבה יותר מפגיעה כזו או אחרת, עדיין, זה כאב וצר לי על כך. אם תורשה לי הצעה לסדר, בפעם הבאה, טוב יהיה לסגור את הדלת לאחר שהחל הערב החל ואם צריך אולי גם להפקיד מישהו שישמור שאיש מלבד מי שהוזמן ועומד בכללים שנקבעו, לא ייכנס. שוב תודה לכם אמילי וטיצ'ר גם אני וגם שפחתי נהנינו מאד מהערב המיוחד הזה. DOM Perignon. |
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
רק שאלה קטנה לי, ואני מקווה שבזאת יבוא לציון בּועל:
TK' עם כל הכבוד. אם ידוע מראש על דרס קוד (או אי-לבוש או מה שזה לא יהיה) למה לנסות לשבור אותו? אין לנו ספק שאתה עושה הכל למען אושרה ורווחתה של זוגתך וכנ"ל לגביה כלפייך. אבל על זה בדיוק מדובר. על חוסר הכבוד כלפי הפורמאט שהוסכם. סביר להניח שזוגתך טעתה גם בשיפוט טעות חסרת זדון, ושפטה סיטואציה בהשוותה אותה למקרה שקרה לה, בלי לחשוב הרבה ובלי להתאפק. צדק כל מי שטען שיש למנות מאסטר משגיח שידאג להעיר לאנשים באדיבות שכרגע הסשן הוא עם בגדים כאלה, וזה לא הסשן הזה של "כן לבוא עם בגדים בכל זאת" ...למרות שגם הוא אכזרי מאין כמותו. מופלא בעיניי גם שזוגתך עצמה לא הזדקפה וניגבה דמעותיה בהבעת סליחה. לא כל כך קשה להתנצל . אני , למשל, מתנצל על המילה "סתומה". בכבוד רב סמל ראשון במילואים מאסטר_אברא_קדברא. |
|
|
melody
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
אברא ,
אני חושבת שיש לך טעות. עוד בטרם החל מסע ההשמצות נגדה, היא כתבה מפורשות שהיא מתנצלת על שנשארה לבושה והגיעה לבד, ושעשתה זאת בהוראת אדונה. לגבי התנצלות על מה שאמרה ברגע של חולשה כפי שהסביר זאת אדונה - בוא נראה אברא, שישפכו את דמך כפי שנעשה כאן לאותה סאבית, ואתה עוד תתנצל ? I know you better then that
הרי ברור שלו היו פונים אליה באופן פרטי, היא כבר מזמן היתה מתנצלת והסיפור לא היה מעורר כאלה הדים. אני תוהה מה בדיוק פגע במי שפתחה את השרשור פה. האם היתה זו באמת ובתמים הערת הסאבית, או שההערה רק היוותה טריגר להתפרצות רגשית, למצב בו היתה נתונה בהוראת המאסטר שלה? TK, ציטוט: אלא, שכשבוחרים ללכת בדרך חתחתים, בבחינת אשם עד שתוכח זכאותו (ולא היתה כל כוונה מצד מישהו פה לחשוב אפילו בריחוק שאולי האדם בכל זאת יצא זכאי), הרי שאנחנו נמצאים בלב ליבה של קומדית האבסורד.
היו פה כמה וכמה הודעות שמפריכות את טענתך לעיל.... |
|
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
[quote="melody"]אני תוהה מה בדיוק פגע במי שפתחה את השרשור פה. האם היתה זו באמת ובתמים הערת הסאבית, או שההערה רק היוותה טריגר להתפרצות רגשית, למצב בו היתה נתונה בהוראת המאסטר שלה?
quote] מלודי. את יודעת שזה לא משנה! I know you know there is no difference
בכל מקרה.,נראה לי שרק אמילי יכולה לענות על זה ולא איש במקומה. ובקשר לשאר הדברים שהזכרת, יש צדק מסויים בדברייך, למרות שאני עדיין סבור שהתנצלות לא קשורה בהכרח למצב בו מעמידים אותך אלא למצב האמת ומה מרגישים כלפיה. אני כבר התנצלתי מספיק כאן! ואנצל את ההזדמנות, ואתנצל שנית! על מה? לא זוכר כבר. 
|
|
|
|
שולמית(לא בעסק)
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
ציטוט: אני תוהה מה בדיוק פגע במי שפתחה את השרשור פה. האם היתה זו באמת ובתמים הערת הסאבית, או שההערה רק היוותה טריגר להתפרצות רגשית, למצב בו היתה נתונה בהוראת המאסטר שלה?
אם לא נשכח שלכותבת חשבון עם אמילי, בשל אובססיה ידועה... נוכל באמת להבין את דבריה באור הנכון. |
|
|
|
melody
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
אם לא נשכח שלאלונה חשבון עם חצי העולם, נוכל גם להבין את הערתה.
בכל הפוסטים שלי ציינתי שטיב הקשר היפה בין אמילי למאסטר שלה ידוע וראוי להערכה. אלונה, צאי מהאובססיה האישית שלה כלפי. |
|
|
|
melody
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
שלה = שלך
|
|
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בפבר׳ 2004
וזהו בבקשה
סוף השירשור. בבקשה. |
|
|