| Chick(אחרת) |
לפני 16 שנים •
2 ביוני 2008
טריקולד
אז הייתי היום בסופר השכונתי
ככה בסביבות 17:30 החולשה שלי הם המדפים של החטיפים ושל המשקאות הקלים ביסלי פלאפל דק זה עם המועשר באומגה שלוש עלק וקולה זה עם התווית של הסופר-דרינק זול אבל מאכל מרגישים את החומצה מכרסמת את הבפנוכו השארתי שולחן ערוך עם ארוחת ערב ומיהרתי לחזור הביתה לפניו מה שכמובן לא ממש הצליח לי כעונש הוא החליט שלשבת בנח ליד השולחן זה לא יקרה פניתי לכיוון המטבח להביא את הקערה אבל המבט שלו הספיק בכדי שאבין שאין צורך בה הוא ביקש ממני לשכב עם הבטן על הכיסא הרעש של הריצ'רץ' נשמע אבל הוא היה מרוחק אז זה בטח לא של המכנסיים השמלה בגובה המתניים והתחתונים כבר מזמן לא עליי הוילונות נראים מכאן טוב אבל בהחלט לא יזיק להם שטיפה אני ממש גאה בבחירות שעשיתי עם הוילון הזה הפלאג מאיים על החור הקטן שלי הכאב חזק יותר מכל כאב שאי פעם הרגשתי הפלאג הסתגל ואני פחות הרבה הרבה הרבה פחות ישבתי על התחת כי ככה הוא אמר הלחץ על המעיים מאיים לפרוץ החוצה בכל מחיר לאכול אני לא ממש מסוגלת והוא מלקק את האצבעות אני מתחננת לשירותים והוא משתהה ומלקק את האצבעות זה כבר בלתי נסבל אני קמה והוא מושיט יד ומושיב אותי בכח ההתנגשות עם הכיסא רק מגבירה את הלחץ ואני כבר מיללת והוא משחרר בדרך לשירותים כיווצתי שריר רק שלא יברח לפני שאספיק להגיע אני על האסלה מתרוקנת הוא ליד הדלת הוא מעולם לא עמד ליד הדלת (!) סגרתי הוא פתח וסגרתי שוב פתח ולפת את השיער שלי אסף אותו לקוקו וקשר לידית של הדלת הישבן שלי באוויר ועם כל התרוקנות נשמע רעש העיניים שלי בורחות לנקודות בחלל לא יכולתי לישיר אליו מבט הוא צחק כשבמשך דקות ארוכות ניסיתי לתמרן ניגוב כשהשיער שלי עוד קשור דמעות עצורות מתסכול יוצרות שובלים של מליחות לכיוון הפה והוא אוסף בחיבוק את רסיסי הכבוד המעטים שעוד היו ואינם כבר כשהשיער כבר לא קשור בין חיבוק לנשיקה היד שלו עוטה שכבות נייר ומנקה |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 16 שנים •
2 ביוני 2008
וואו... הוא ניקה אותך? זה מרגש.
מאוד אהבתי את המשפטים האחרונים. "והוא אוסף בחיבוק את רסיסי הכבוד המעטים שעוד היו ואינם כבר כשהשיער כבר לא קשור בין חיבוק לנשיקה היד שלו עוטה שכבות נייר ומנקה" כמו שאומרים תמיד- זה עושה את הכל "בסדר". מיישר את הכל. נותן את הקונטרה של הרכות, של ה "אפטר קייר". |
|
|
| Chick(אחרת) |
לפני 16 שנים •
2 ביוני 2008
amy כתב/ה: וואו... הוא ניקה אותך? זה מרגש.
מאוד אהבתי את המשפטים האחרונים. "והוא אוסף בחיבוק את רסיסי הכבוד המעטים שעוד היו ואינם כבר כשהשיער כבר לא קשור בין חיבוק לנשיקה היד שלו עוטה שכבות נייר ומנקה" כמו שאומרים תמיד- זה עושה את הכל "בסדר". מיישר את הכל. נותן את הקונטרה של הרכות, של ה "אפטר קייר".  תודה
|
|
|
Devil's Angel
|
לפני 16 שנים •
2 ביוני 2008
אוחחח, הזכרונות...
|
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
3 ביוני 2008
מחיכת ונאנחת , פשוט מדהים איזה עוצמה יש לאקט כל כך קטן אבל גם כל כך אישי ,פרטי. וכמו תמיד את מתארת את זה כל כך יפה, מוחשי . BDSM אמיתי כמו שצריך להיות
}}{{ |
|
|
כנעניה(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
7 ביוני 2008
אין לאן לברוח...
חזק, מרגש. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
7 ביוני 2008
אכן מרגש
|
|
|