בדסמ טוב

זאלופון​(שולט) • 3 ביוני 2008

אפשר לדבר ימים שלמים על רגעים כאלה, אבל דווקא לא בא לי לכתוב עכשיו על רגע גדול מהחיים, של סשן מושקע ואהבה גדולה ודמעות עונג ושמחה, למרות שלא חסרים. הרגע שנזכרתי בו הוא קטן ופשוט יחסית, ודי ישן: אנחנו הולכים ברחוב, ובלי לומר מילה, סתם כי בא לי, אני שולח יד אל החצאית שלה, מרים אותה ותוחב את שוליה אל החוטיני הדקיק שהיא לובשת. ממשיכים ללכת, ואני מאחוריה, מסתכל עליה, צועדת ככה עם התחת חשוף ברחוב הראשי, ולפתע מכה בי התובנה שבאמת אפשר לעשות דברים כאלה. לא שלא ידעתי קודם, אבל לא תמיד חושבים על זה באופן מוחשי. ואז, כשחשבתי, נהיה לי נעים.

למה שיהיה רע

מלאך שחור{רז78} • 3 ביוני 2008

כשמשהו לא טוב עוצרים אותו באותו רגע. כששלב תיאום הציפיות מתוכנן כמו שצריך אז לא אמור לקרות שום דבר שלילי (אלא אם כן יש איזושהי הסחפות מטורפת פתאום)

aka BODYGUARD • 3 ביוני 2008

הפעם הראשונה שהיא אמרה את מילת הביטחון...

זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי בסשן שקיבלתי עד הסוף, עד הקצה.

האמירה של מילת הביטחון מפי העקשנית הזו ( ) מגיעה לאחר תקופה ארוכה

של לעשות הכל ולא לשחרר את האחיזה בשליטה העצמית... זה הגיע עם בכי משחרר,

עם חיבוקים ענקיים, עם המון אהבה.


מעבר לכך יש המון רגעים טובים, לא כולם קשורים לסשן, רובם אפילו נמתחים בתחום

הכמעט ונילי, רגעים של בינו לבינה.

NUMB • 3 ביוני 2008

דמעה שמשתחררת אחרי קושי רב
דמעה אחת קטנה שמוציאה את כל האנרגיות השליליות
ומפנה כל כך הרבה מקום לטוב חדש.

מעטפת

ילדה'​(לא בעסק) • 3 ביוני 2008

כשהוא מחזיק לי את היד אני מסתכלת למעלה והוא מסתכל אלי.
האצבעות שלי מתהדקות על שלו, הוא צועד ומוביל אותי למקום החשוך הזה.
בחזרה האור מסנוור והעיניים שלי נסגרות, לא זוכרת שום דבר.
הוא מלטף לי את הראש ואומר שגבהתי בטיפה.
הצחוק שלי משאיר אחריו חיוך שנשאר לי להמון.
כל יום אנחנו מבקרים שם.
נשאר רק טוב.

פייה{O} • 3 ביוני 2008

כשאני קולטת את עצמי פתאום באיזו סיטואציה מטורפת,
וחושבת לעצמי -

וואו, אני חיה את הפנטזיה!

נוריתE • 3 ביוני 2008

כן,ולא רק פעם אחת
אבל זאת מחשבה של אותו רגע, של אופוריה מאנדורפינים.
אבל לפעמים חיים בשביל ריגעי האופוריה הקטנים האלו, אז מה רע?
מתפכחים וממשיכים הלאה.

בדסמ טוב.

נסיכת החלומות • 3 ביוני 2008

אהמ אהמ ... למה אתה מגלה להם?

אוף, נכון, סעמק, נכנעתי, אמרתי אותה, אבל שקט ... לא מדברים על זה


בקשר לשאר, רגעים טובים:

מבחינתי אלו הרגעים בהם המבטים השלווים עוברים בנינו,

עיניים טובות שנוצצות ומדברות מעצמן. לבבות פועמים ומתפוצצים,

רגשות בועטים, רעש מסביב ושלווה פנימית, כשעוצמה ושקט מתערבבים ביחד.

זה כשאני מביטה בעיניים שלו שנוצצות אליי ויודעת כמה אני שם עבורו ובשבילו,

זה שאני יודעת כמה הוא שם, כמה זה הדדי, כמה זה שלם לשנינו.

זה כשהאצבעות שלו מטפסות עליי, מדגדגות לי , נוגעות בי ומלטפות עמוק בפנים.

זה כשהוא שומע את הקול שלי מאלפי קילומטרים, זאת העירנות המדוייקת אחד לשניה.

זה ללכת איתו יד ביד עד הקצוות הכי מרגשים, זה להביט אחד בשניה בחיוך ולדעת כמה ...

זה לתת לו הכל, זה לקטוף כוכבים עבורו, זה לספוג, זה לקבל את כל שיבחר לתת לי, באהבה.

זה למצוא את השלווה אחד בשניה, זה לדעת שיש מקום פרטי שתמיד אפשר לברוח אליו ביום סוער.

זה תמיד להושיט יד, בכל תחום. בכל זמן.

להיות כל מה שהוא רוצה וצריך לאותו רגע נתון. קטנה גדולה.

זה סשנים שיכולים ללכת לכל מקום, אפשר לבכות, מותר לצחוק, לעשות בלאגן ורק להיות עצמך.

זה שהוא יכול להפשיט אותי בכל מקום נתון, להקטין ולהגדיל אותי ואני אסמוך עד הקצה.

זה הדחף לייצר עוד דלק ושמן למערכת הזאת שתמשיך לנוע בצורה חלקה, נכונה ומושלמת.

זה לדעת שגם שחווים רגעים קשים יש את הבסיס היציב והבטוח שמלא כל טוב, רצון ואהבה.

זה פשוט להיות, כל הזמן, ביום בלילה, בשמחה בעצבות. זה מקום שאין שני לו.

אלו רגעים טובים של אושר שנפרסים על מגוון צבעי הקשת,

זה על קצה הוניל וזה הכי בדסמי שקיים. וזה הכל. וזה הוא ואני. וזה אנחנו.



והנה עוד הזדמנות להגיד לו תודה.

אז לך מאסטר שלי, יקר לי, תודה ... אוהבת אותך. המון.

האמפרי • 3 ביוני 2008

בדס"ם טוב ליהודים.

(לא יודע. ככה שמעתי).

אחלא שאלה!

A kitten • 4 ביוני 2008

זכורה לי פעם שעמדתי מול ה X חבר / שולט שלי,
ככה באמצע שצבענו את הבית, לא קשורה , לא באמצע סשן, פשוט ככה פתאום הוא בא אלי נעמד מולי ואמר לי להסתכל לו בעיניים ושהוא עומד לסטור לי, סוג של מבחן אמון רצון ויכולת..
זה נורא קשה, האינסטיקט הוא לסובב את הראש, להרים יד, לעשות משהו שימנע את הסטירה מלהגיע לפנים.
הוא הרים יד, סובבתי ראש הצידה,
וככה כמה פעמים, הוא לא כעס ולא כלום רק חייך ואמר לי , לא, אני רוצה שלא תזוזי שלא תעצמי עיניים פשוט קבלי את הסטירה.
ואז פעם אחת הצלחתי, לא זזתי לא עצמתי עיניים פשוט נכנסתי למין רוגע הסתכלתי עליו וקיבלתי את הסטירה, ואז הוא חיבק אותי נורא חזק ואמר לי את רואה? כשאת רוצה את יכולה.. אוהב אותך.

זה בדס"מ טוב בעיניי