QriS(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
משאבת שמן
כל המנופים ההידראולים האלה ובעצם כל המוטות המתארכים האלה שמרימים לדוגמא את הארגזים של המשאיות וכל מיני דברים כאלה, כל הדברים האלה עובדים על אותו עיקרון.
השמן בתוך הבוכנה יש לו קצב מסויים שבו הוא יכול להתנייד והקצב הזה הוא קבוע. משמע, לא חשוב כמה חזק תמשוך, תמיד זה ייקח את אותו הזמן. בעצם, שמבינים את ההשלכה מהכיוון ההפוך מבינים שגם אם תמשוך חלש, זה ייקח אותו הזמן. אז בעצם בשורה התחתונה בשוויון נפש גמור ניתן לומר שככל שתמשוך יותר חזק ככה זה יהיה יותר קשה למשוך, וככל שתמשוך יותר לאט כך תצטרך להפעיל פחות כח. זה העיקרון ועד כאן הידראוליקה להערב. בחיים בכלל בבידי בפרט ובמערכות יחסים בכלל ובפרט המנגנון הזה מעתיק את עצמו בהמון מקרים וצריך וכדאי לנסות לזהות את זה תמיד, את העיקרון של משאבת שמן, וכך ניתן לחסוך המון אנרגיה וגם אפשר להבין שיש דברים שכח פשוט לא יכול לפתור, ויש דברים שלוקח להם את הזמן שלהם לקרות ואין דרך להאיץ תהליכים מסויימים. יש פעמים שזה כל כך ברור לעין, כל כך גלוי ושקוף. שמנגנון השמן פועל בין שני אנשים, מווסת את יחסי השליטה ביניהם כפי שהוא מווסת את שני צידי הבוכנה במשאבה. זה עוזר לי. אני מרגיש שאני יכול להבין מה קורה, איך כח חיצוני יכול להפעיל כח פנימי בכיוון ההפוך. ככה זה. |
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
מה שבאמת היית צריך לכתוב ולא כתבת,
זה מה שבאמת מעניין אותי... פתח את סגור ליבך, קיוריאס. מה (לעזאזל) קרה? 
}}}{{{ |
|
|
|
QriS(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
את צודקת יפתי
מה שאני כותב זה יותר השאריות של הרסיסים מההתרסקות וככה זה תמיד.
מה שבאמת צריך לצאת מה שנמצא הכי עמוק וחייב לצאת הכי קשה לו לצאת. אולי זה באמת לא פייר מצידי לכתוב משהו כל כך אטום שאולי אומר לי ולעוד מישהו בעולם משהו על משהו חוץ מההסבר ההידראולי המרתק. מה שקרה ועדיין קורה זה שאני משתנה והיחסים שלי משתנים בהתאם. אני עוד חושב שאחד שלא יכול לאבד שליטה יבחר לוותר עליה אם הוא מבין שהוא מאבד אותה. כי ככה זה נשאר בשליטה, למרות שהוא ויתר עליה לפחות הוא לא איבד אותה. קרימי אני לא יודע. לא יודע מה בדיוק קרה ולא לאן זה זה לוקח אותי. אבל יהיה טוב, החיים יפים 
|
|
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
שמחה בשבילך, קיוריאס.
על היחסים שמשתנים, על השינוי שאתה עובר. אתה עושה הכל מאהבה, וכבר הבנת שאין לך באמת שליטה... (?) אז ותר עליה. היא פיקציה. תן לאהבה שביניכם לגעת בך, להפוך אותך, inside out. זה בטוח יותר נעים מלא לחלוק איתה את השינוי, ולחיות חיים חצויים. ונראה לי שחבל להתעסק ב"שווה" או "חצי שווה". אהבה היא דבר שווה. נקודה. תהנה מזה. על תנסה לכמת את זה (כמות). אגב, הסברים מכניים מדליקים אותי... אפשר עוד???
}{ |
|
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
אגב, אני לא גיבורה גדולה באיבוד שליטה,
אבל כשיש אהבה וחום אמיתיים זה בא לי טבעי... 
"איך כח חיצוני יכול להפעיל כח פנימי בכיוון ההפוך" המשפט הזה לא מרפה ממני. מקסים. קדימה, תפעיל... 
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
חכם מאוד
מה שכתבת,לפעמים לוקח לנו חיים שלמים בכדי להבין אמיתות פשוטות אשריך. |
|
|
הפולניה(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
לא מבינה מה קורה לך ומאחלת לך כל טוב, אבל למה גברים מעדיפים לדבר על מכניקה במקום על רגשות ולקשקש על מנופים ומכונות במקום להגיד שהלב שלהם כואב ? |
|
|
| Zoro(שולט) |
לפני 20 שנים •
7 בפבר׳ 2004
שלום לך קיוריאס
מחזור החיים כמו מחזור של אירגונים או מחזור של מערכות - ניתן לראות בנבט המבקיע דרכו מקליפת זרע קשה כאבן, גם לו יש את הקצב שלו את הדרישות להיות מוזן על מנת להניב |
|
|
|
QriS(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
8 בפבר׳ 2004
הפולניה כתב/ה:
לא מבינה מה קורה לך ומאחלת לך כל טוב, אבל למה גברים מעדיפים לדבר על מכניקה במקום על רגשות ולקשקש על מנופים ומכונות במקום להגיד שהלב שלהם כואב ? קודם תודה, שנית מה שהבנת זה מה שיש להבין ואין מעבר לזה הרבה יותר. סתם להגיד שהלב כואב זה נדוש ומיותר, וזה גם לא מדוייק, או לפחות זה לא מיוחד. אם הייתי כותב שהלב שלי כואב לא הייתי זוכה לתגובה ממך, עוד לשאלה, שאפשר לענות עליה..הא? 
ובאמת לסיום, זה לא מקרי, יש הרבה מהמכניקה שזהה לחיים שלנו ולרגשות שלנו או למנגנונים שלנו, ויש גם ההיפך, דברים בתוכי שמזכירים לי עיקרון מכני או הידראולי כזה או אחר. לא מצליחה להתחבר לעולם שמן המכונות והגריז והליפטים של המכוניות והמוסכים? אני אנסה לכתוב משהו עם מצרכים של עוגת גבינה.. זה גם טכני, אבל לא מכני.. עד הקטע של התנור בכל אופן...
שבוע טוב |
|
|
|
QriS(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
9 בפבר׳ 2004
למה לא למה לא? בכיףף!
אז ככה,
יש עוגות גבינה שהן בדיוק אווריריות מספיק מצד אחד, בדיוק צמיגיות מספיק לאיזון, לא מתוקות מדי, בעלות חמצמצות נכונה, במרקם הנכון, עם הארומה הנכונה, כשהן עשויות מהשמנת הנכונה, בטמפרטורה המתאימה, והיא נוצקת לתוך הכלי המתאים, והפירורים פריכים למשעי והם סדורים כאחת על העוגה בשכבה בעובי המתאים, ותחתית העוגה לא רטובה וספוגית, וגם לא קמחית ועבשה, אלא קשה ונמסה בפה. והעוגה היא לא גדולה מדי ולא קטנה מדי ולא גבוהה מדי והיא מעוטרת בפומפוני קצפת מדוייקים ועל כל אחד מהם ניצב תות שדה אדום ועסיסי והעוגה מריחה כמו קרם מדובש. ויש את העוגות גבינה שכולנו אוכלים בבית הקפה. ויש את כל מה שבאמצע, ואין שום עיקרון מאחורי זה ובכל זאת אפשר להשליך מכאן על אנשים ועל היחסים שביניהם
אה וכמובן, גם העוגה הכי מצויינת כמתואר בנ"ל אם אוכלים את כולה מקבלים בחילה, וגם אותה אי אפשר לאכול ולהשאיר שלמה ... איך הכל מקבל משמעות פתאום...
|
|
|