חשיכה נראית(מתחלף)
|
לפני 16 שנים •
7 ביוני 2008
ההבדל בין מציאות לאשליה
אני מצטט תגובה שלי מנושא אחר, נראה לי שיש טעם לנסות לפתוח דיון בפורום נרחב יותר.
[ועכשיו ברצינות: אולי הפורמים לא אמיתיים, אולי האנשים פה משקרים מדי פעם, אבל אם אני יוצאת למסיבת בדס"ם, או מסתשנת עם מישהו, זה עולם אמיתי לגמריי. זוכר?[/quote] לא חמודה, זה בסך הכול הרחבת גבולות המשחק, התחושות הרגעיות הן אשליה ולכן קל להתמכר אלייהן כמו אל התמכרויות אחרות. הבדידות שלאחר מכן היא המציאות. כמו שאמרה לי האישה הכי חכמה שהכרתי ואותה אני באמת מעריץ - מפלט מן הנואשות. |
|
|
Morticia
|
לפני 16 שנים •
7 ביוני 2008
נאמר כבר הרבה ועוד לא נאמר כלום.
מה שבטוח זה שלביאות ואריות לא רק נדירים אלא גם נאלצים אט אט "להכנס לתפקיד" ... Sort of speak החברה הזו שלך נשמעת לי בעלת חכמה ראויה להערצה באמת הרווחת וגם היא 
That's why Allegra must play with someone friendly ... http://www.youtube.com/watch?v=AMTOGUzQ5Gk Are you friendly? |
|
|
בוגדנית קטנטנה
|
לפני 16 שנים •
8 ביוני 2008
מה יש לכם אתם?
הבדסם הוא מפלט מהנואשות. זה נכון.
והעולם הזה הוא אמיתי. זה גם נכון. או בעברית: העולם אמיתי באותה נקודה של מעשה. כשאהבתי את נועם, אהבתי אותו באמת, ובעולם של אז זו נקראה אצלי אהבה, אח"כ אהבתי את הבא בתור, והבנתי שהעולם שלי ושל נועם היה סתם חיקוי. יש סכזופרנים שבעולם שלהם חתולים מדברים איתם, קומקומים שורקים להם את בטהובן. יש אנשים שכל העולם שלהם הוא המנעות אחת גדולה. יש באתר הזה בערך שמונים אלף דתיים/חרדיים שמאמינים שכלך העולם הזה הוא רק מבוא, פרוזדר, לעולם הבא.. מי אתה שתקבע להם להם עולם אמיתי ומה לא??? העולם שלך "אמיתי" רק נכון לאותו רגע, דברים משתנים, אפילו עולמות. וישיהיה לכולנו ברור, ילדים, אם אחד מכם מסתשן להנאתו וחושב שזה משחק, ושעוד כמה ימים אני והעולם נשכח מזה. אז לא. אולי אתה והעולם תבינו שזה טוב לכם לצמיתות, אבל אתם לא תשכחו. וכשתהיה נשוי למישהי "נורמאלית" לגמריי, בלי סטיות, לילה אחד (בטח אחרי הלידה) אתה תזכר בלילות המאזוכיזם שלך, ותרגיש שמשהו חסר לך. למה? כי ניסית את זה, כי זה העולם האמיתי, כי לברוח מהנואשות זה מה שאנחנו נמשיך לעשות עד סוף ימי חיינו. ומי יודע, אולי גם בעולם הבא. כמה מרמור בהודעה אחת. |
|
|
המלט
|
לפני 16 שנים •
8 ביוני 2008
Re: ההבדל בין מציאות לאשליה התמסרות היא חופש כתב/ה: אני מצטט תגובה שלי מנושא אחר, נראה לי שיש טעם לנסות לפתוח דיון בפורום נרחב יותר.
[ועכשיו ברצינות: אולי הפורמים לא אמיתיים, אולי האנשים פה משקרים מדי פעם, אבל אם אני יוצאת למסיבת בדס"ם, או מסתשנת עם מישהו, זה עולם אמיתי לגמריי. זוכר? התמסרות היא חופש כתב/ה: לא חמודה, זה בסך הכול הרחבת גבולות המשחק, התחושות הרגעיות הן אשליה ולכן קל להתמכר אלייהן כמו אל התמכרויות אחרות. הבדידות שלאחר מכן היא המציאות. כמו שאמרה לי האישה הכי חכמה שהכרתי ואותה אני באמת מעריץ - מפלט מן הנואשות. אין כמו קריאה של הגיגים בכלוב כדי להשתכנע באמיתות של חוכמת רחוב ידועה לפיה : "אנו לא רואים את העולם כמו שהוא; אנו רואים את העולם כמו שאנחנו". * עבור מי שסשנים בדסמים מהווים בשבילו תחושות רגעיות ממכרות ולאחריהן בדידות -- יהא הבדסמ אשליה שלאחריה בדידות מציאותית; עבור מי שנואש וזקוק למפלט -- יהא הבדסמ 'מפלט מן הנואשות'; אך דומה לעיתים שמספר הדרכים להגדיר בדסמ שווה למספר החווים אותו, (ועוד אחד ... ), ומיד יופיעו כאלה
שיאמרו שבשבילם בדסמ הוא 'דרך חיים', 'זוגיות אמיצה ואמיתית', ההיפך מבדידות; ההיפך ממפלט; ההיפך מנואשות. עד מהרה נגלה כי אין בסיס משותף לדיון. *יש המייחסים אימרה זאת ל Anais sin, סופר אמריקאי צרפתי (1903-1977) , ואילו Rachel Naomi Remen, רופאה המתמחה בטיפול בסרטן, מייחסת זאת בסיפרה "kitchen table wisdom" - לתלמוד. |
|
|
|
חשיכה נראית(מתחלף)
|
לפני 16 שנים •
9 ביוני 2008
Re: מה יש לכם אתם?
בוגדנית קטנטנה, את מתנסחת עם כל כך הרבה חוכמה אבל בד בבד עם כל כך הרבה יאוש וחוסר תקווה.
אני עדיין רוצה להאמין שיבוא יום בו או אזדקק להסחות מהחיים ופשוט אחייה, בגלל זה אני עדיין מחפש. ברור לי שלא תמיד אני מחפש במקומות המתאימים ובמקומות אלו הנזק הפוטנציאלי הוא רב, לפעמים פשוט יותר, אם כי לא נכון, להחליף כאב קבוע בכאב זמני. גם אני אנושי מסתבר. |
|
|
Lady Mod(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
9 ביוני 2008
בוגדנית והתמסרות,
לא הבנתי. בדס"מ עבורכם הוא כלי לבריחה מנואשות ? |
|
|
|
חשיכה נראית(מתחלף)
|
לפני 16 שנים •
9 ביוני 2008
Lady Mod כתב/ה: בוגדנית והתמסרות,
לא הבנתי. בדס"מ עבורכם הוא כלי לבריחה מנואשות ? לפעמים זה פשוט מרגיש לי ככה, אבל כפי שאת אולי זוכרת, בתחום הזה אני עדיין בחיפוש. |
|
|
אנימה
|
לפני 16 שנים •
9 ביוני 2008
Re: ההבדל בין מציאות לאשליה התמסרות היא חופש כתב/ה: . הבדידות שלאחר מכן היא המציאות. . אתה מחפש משהו שיתן מענה גם לזה. לכן אתה מתחבר למה שאותה אישה אמרה לך. |
|
|
|
בוגדנית קטנטנה
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
טוב בסדר...
מר התמסרות היקר:
יש לך מזל שאני לא רוצה לשעמם פה את הקוראים בטרגדיה השקספירית שלי, (טוב, לא רק שלי) אבל כן, אני מרשה לעצמי להיות מרירה וגאה בזה. טוב? מריר לי, מעצבן לי שהגבר שאהבתי הכי הרבה בחיי, שזיין אותי הכי טוב בחיי, שידע לשחק את המשחקים האלו מחליט פתאום שהמערכת יחסים שלנו דפקה לו משהו במוח ושהוא צריך לעשות דברים קיצונים. וכן, סימני שריטות של חודש זה קיצוני. ומעצבן לי שאני רצה ישר לזרעותיו לא משנה כמה אני מחוזרת. אני חושבת שכמה הצלפות יוציאו לי את הקריזה. עדיין לא החלטתי מי יהיה מוצלף. ועכשיו משהו פחות פרטי: המלט צדק, כל אחד רואה את זה שונה. אם אני ואתה רואים את זה אותו דבר, זה לא אומר עלינו משהו? |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 16 שנים •
11 ביוני 2008
אין שום אשליה
כל מה שקורה בשעת ערות ושלא תחת השפעת סמים (וגם על זה אפשר להתווכח), הוא מציאות.
גם משחק הוא מציאות, גם אם תיאטרלית יותר. וגם הבדידות שאחרי היא מציאות. באופן אישי - מה שקורה לי בחדר השינה עם בן הזוג שלי, כששנינו נותנים דרור לרצונות שלנו ולתשוקות שלנו, הוא הרבה יותר אמיתי והרבה יותר "מציאות", מהחיוך המלאכותי שאני לובשת כשאני יושבת במשרד ומדברת עם לקוחות. והמכנסיים המגוהצים היטב והחולצה המכופתרת, הם עבורי הרבה יותר תחפושת מאשר מה שאני לובשת בבית. בשעת "משחק", אני אומרת ועושה את מה שמרגיש לי טוב. וזמן אחר, אני מעמידה פנים שאין משהו אחר שהייתי מעדיפה יותר לעשות. כך שהכל עניין של פרספקטיבה. ובכלל: " בשעה אחת של משחק אתה יכול לגלות על אדם יותר מאשר בשנה שלמה של שיחה" (אפלטון). אם זה לא אמיתי מספיק בשבילך... |
|
|