מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
30 בינו׳ 2004
ללא שם
פנים מתמרדות.
עייפות. עיניים שפופות, כפופות לרצפה, אך מנסות להיאחז בבדלי ענן מתפוגג. אצבעות נמסות במגע קר של תקווה. לבד. נוגע בריבועי הדמיון ונושך את השקט בחמלה. גוף מזדקן בנפש צעירה. לבד. פנים מתייסרות במסע. געגועים לזמן שלא יגיע. חסידות מולידות לי יללות של תינוקות מזמן שלא הכרתי. פריחה של דמדומים. לבד. הוויה. סגנון נוסף של עצב. יכולתי לאהוב עד כלות. עד איפה שהמדבר לא נגמר. עד המבצר שלא נבצר. עד למקום בו הלב נכמר. לא אכזר. לא נשבר. פורש קרעים של אהבה לרגלי הזיכרונות. |
|
|
blackfeline
|
לפני 20 שנים •
30 בינו׳ 2004
מממ
עמוק, חזק וכואב...(לא במובן המיני לכל החרמנים למיניהם!)
|
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
30 בינו׳ 2004
עצוב כל כך......
נוגע, חזק, מיוסר.... כתיבה מרשימה באיכותה, בדקויות שבה. רחפנית-הדומית המרחפת |
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
30 בינו׳ 2004
נוגע ללב ולבטן!
|
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
31 בינו׳ 2004
תודה לכם!
}}}{{{ |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
8 בפבר׳ 2004
ניו?
עצוב ולמה? סליחה. |
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
8 בפבר׳ 2004
נוגע עמוק
מלנכולי... פסיכודלי ,הכתיבה אל תוך הלילה ,הא ? 
חיבוקקקקקק |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
8 בפבר׳ 2004
כבר לא עצוב
הכי שמח שאפשר, לך לטרוף את החיים במנות ענקיות אוהבת אותך מלך }}}}}}}}}}}{{{{{{{{{ |
|
|