| Chick(אחרת) |
לפני 16 שנים •
19 ביוני 2008
Pointless
אחה"צ וחם מאוד
התקשרת ולא ממש היה אכפת לך לדעת מה אני עושה והורית לי להגיע לסנטר בת"א, ברגל אמרת לי שתחכה לי ליד חנות קסטרו ואני נאלצתי להפסיק את הכל מצאתי את עצמי צועדת מאלנבי לכיוון דיזנגוף אני סובלת מחום 5 דקות הליכה ואני נוטפת כמו חזירה הגעתי אחרי 15 דקות הליכה מתנשפת וקצרת אוויר חיפשתי ולא ראיתי אותך חיפשתי ספסל קרוב לנוח עליו אבל מיד קבלתי ממך שיחה נוספת היית מאוד קצר וענייני והפעם דרשת ממני להגיע לרחוב בוגרשוב 27 אמרת שתחכה לי ליד מסעדת "קולינה" עוד 10 דקות נוספות של הליכה והשמלה השחורה לא תרמה היא קלטה חום והפכה את החוויה לכבשן הגעתי מיוזעת, מותשת וחסרת כוחות צמאה למים למשהו קר למקלחת וכמו בפעם הראשונה גם שם לא היית וגם התקשרת ממש כמו בפעם הקודמת והפעם ציינת בפניי יעד נוסף, חוף הים הטיילת של ת"א אמרת שתחכה לי ליד "מנטה-ריי" ניסיתי לומר לך שכבר אין לי כוחות ושמעתי רק צליל שבישר על ניתוק המרחק מבוגרשוב ל"מנטה-ריי" עצום למעלה מחצי שעה של הליכה והגעתי באפיסת כוחות מוחלטת ורודה וסמוקה מהחום אגלי זיעה מעטרים כל חלק בגוף בעיקר את העורף הרגשתי איך הרגליים קורסות תחתיי וכל מה שרציתי זה להיות במצב מאוזן להרים את הרגליים גבוהה ולתת לדם לזרום במעלה הרגליים בדר"כ בימים חמים כמו היום החוף מלא באנשים ועכשיו הוא כמעט ריק לחלוטין רק אני שכובה על הגב ונהנית מסנוור השמש שהולכת ודועכת לאיטה ועוד מספר זוגות ספורים ישובים על כסאות נח ובולסים אבטיח-בולגרית העייפות גברה עליי כך שהשכיחה ממני לחלוטין את הצמא ואת הכמיהה למקלחת קרה הטלפון שוב מצלצל שמחתי לשמוע שאין צורך בתזוזה נוספת ופחות עיכלתי כשדרשת ממני לחכות לך עירומה לחלוטין בחוף ציבורי ניסיתי להתנגד אך שוב נתקלתי בצליל ניתוק בזמן שאני מנסה לפשוט מעליי את השמלה החזייה והתחתונים אני גם מתנערת מהחול שדבק בי בעקבות הלחות והזיעה מההליכה התחושה הייתה נוראית בעיקר לאור העובדה שריח הזיעה היה ניכר לא יכולתי להימנע מהתחושה שבוהים בי בדקתי סביבי ואין אף אדם הטלפון שוב מצלצל ושוב אתה ואני שופכת את התסכול שלי באמוק ואתה שותק ומבקש ממני ברוגע להסיט את השמלה מעליי הקלות שבה אני מבצעת את הפעולה מפתיעה אותי ועדיין עם הקול השלו והרגוע שלך אתה דורש ממני להסתובב עם הפנים לים לרדת על הברכיים כשהידיים אוחזות בשדיים מה שהקשה את האחיזה בטלפון הנייד שלי שאלת אותי מה אני הכי רוצה עכשיו העיסוק במבוכה שלי מפריע ליכולת המענה ואני מגמגמת ואתה חוזר שוב על השאלה אחרי שניות ארוכות אני מצליחה לחלץ "מקלחת" אתה מבקש ממני לתאר לך את התחושות של מקלחת פושרת ושמפו ריחני והקול שלך נעשה קרוב יותר המגע הקפיא אותי שאלת אותי שוב מה אני רוצה ועוד לפני שהספקתי לענות רוקנת עליי את השתן שלך השיער סופג מטחים ונדבק לפנים השתן חודר לכל חור אפשרי לאזניים, לאף, לפה במורד השדיים והבטן ריח הזיעה שהטריד אותי לפני נטמע בצחנה של השתן ומאבד מערכו אני מאבדת את עצמי |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
19 ביוני 2008
וואו
הדבר האחרון שניתן לומר כאן זה Pointless
פרפרים בועטים בבטן. |
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
20 ביוני 2008
גמרת לי להזיע מקריאת הפוסט .
פנטזיה או אמת זה לא חשוב פשוט העברת בי צמרמורת. מדהים 
|
|
|
אחת כזו
|
לפני 16 שנים •
20 ביוני 2008
זה טבעם של פוסטים חזקים..
קשה להגיב להם..: )
פוסט חזק ומצויין, את כותבת חשוף ומרגש. }{ |
|
|
| Needles And Pins(לא בעסק) |
לפני 16 שנים •
20 ביוני 2008
Agendless, את כותבת נהדר. אמנם אני אישית לרוב קצת מזדעזעת מהתיאורים שלך, אבל וואו. את פשוט משאירה את הקורא בהלם.
ועל כך תודתי לך
|
|
|
|
amy(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
20 ביוני 2008
חזק ביותר. אהבתי
|
|
|
| Chick(אחרת) |
לפני 16 שנים •
20 ביוני 2008
תודות
וההתעסקות באם זה אמיתי או פנטזיה מיותרת לעניות דעתי כל עוד זה בנמצא ובועט מבפנים החוצה זה הכי אמיתי ואותנטי
שבת נפלאה |
|
|
|
amy(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
20 ביוני 2008
Agendless כתב/ה: לעניות דעתי כל עוד זה בנמצא ובועט מבפנים החוצה
זה הכי אמיתי ואותנטי
שבת נפלאה את צודקת. |
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
21 ביוני 2008
פוסט נפלא A
אך לפאנטזיות או למציאות יש כן רלוונטיות לעינין. לשניהם יש מהות ודינמיקה שונה למרות שנידמה שלא על פניו. בפנטאזיות נידמה שנוכל להגיב כך וכך שנומר כן או לא למצב מסוים שאנו חשים.
במציאות, אנו כל כך שונים לעיתים ....ואכן, ההתמודדות האמיתית עם עצמניו היא שמה. |
|
|
| א-דום(שולט) |
לפני 16 שנים •
21 ביוני 2008
מעניין במקצת
אבל שבחים על הכתיבה?
הצטנעתם חברים. זו יצירת מופת מדהימה, למעשה העומק, השנינות והמורכבות של העלילה הם חסרי תקדים. שייקספיר היה מוריק מקנאה לו היה קם מקברו. |
|
|