בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך להסביר לו?

פעם פרח​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 25 ביוני 2008

Re: אוקי

פעם פרח​(נשלטת) • 25 ביוני 2008
*מנגינה* כתב/ה:
איך יודעים מתי מגיע השלב הזה?
יש תחושות מסוימות יש סימנים
או שזה משהו ספונטני לחלוטין?


אני חושבת שזה חלק מהאינטימיות שנוצרת בין בני זוג לאורך זמן.
זה לא משהו טכני. זו הרגשה.
מכניע באהבה{ט.ב}
לפני 16 שנים • 25 ביוני 2008

מנגינה

מכניע באהבה{ט.ב} • 25 ביוני 2008
אהבתי מאוד את מה שכתבת, לעניות דעתי כל מערכת יחסים ולא משנה מה היא ,מצריכה תקשורת פתוחה בין שני הצדדים . על מנת להעלות כל קושי או אי הבנה .
עצם התהיות שלך מצריכות את שניכם לטפח את הנושא ,כי תקשורת היא הבסיס של כל מערכת יחסים באשר היא.
הפחד שלך למעשה גורם לך לא להפתח אליו ,וזה עלול בהמשך הדרך ליצור בעיות .
אז עדיף עכשיו שתעבדו על זה מאשר שיווצרו הבעיות לאחר מכן .

מאחל לשניכם הצלחה ,תקשורת טובה והרבה אהבה בהמשך דרככם icon_smile.gif
נוריתE
לפני 16 שנים • 26 ביוני 2008
נוריתE • 26 ביוני 2008
רק תזכרי דבר אחד חומד
ברגע שאת באה מעמדת נחיתות וחששות,שום דבר לא יעבור אליו,
תיסתכלי אליו בעיניים ותדברי מהלב.
יש משפט אחד נכון שאומר :
אנחנו צריכים להתכופף בכדי שלא להישבר
אבל גם התכופפות יתר , מביאה לשבירה.
*מנגינה*{התווים שלו}
לפני 16 שנים • 27 ביוני 2008

ל- Buttercup

*מנגינה*{התווים שלו} • 27 ביוני 2008
תודה אהבתי את ההסתכלות בעיניים עם תיבול של רגשות
זו נראית לי דרך נכונה לעזור לו להבין אותי
ולגרום לו להבין שאני לא מתריסה ולא נגדו אלא להפך רוצה שיקח אותי הכי נכון שאפשר.
מאלפת בשוט ומבט​(שולטת)
לפני 16 שנים • 28 ביוני 2008

Re: אוקי

פרח גדולה כתב/ה:
*מנגינה* כתב/ה:
אבל אני לא יודעת אם הבניה הזו יכולה להיות באמת ללא מילים icon_question.gif


ברור שצריכות להיות מילים.
אבל אחרי שנאמרו מילים, לפעמים מגיע שלב, שבו כבר אין צורך במילים.
ולא רק שאין צורך, הן לפעמים מפריעות.
כשמעמיק הקשר, קורה הרבה שהמילים מיותרות.


פרח גדולה כתב/ה:
*מנגינה* כתב/ה:
איך יודעים מתי מגיע השלב הזה?
יש תחושות מסוימות יש סימנים
או שזה משהו ספונטני לחלוטין?


אני חושבת שזה חלק מהאינטימיות שנוצרת בין בני זוג לאורך זמן.
זה לא משהו טכני. זו הרגשה.


מנגינה ,

תקשיבי למה שפרח אמרה.
מגיע רגע בו אין צורך לטחון את התחושות בהרבה מילים.

פחד הוא רק פחד. תניחי אותו ותזרמי.

ואולי תרשי לעצמך להנות מהפחד, מההתמסרות ומזה שהוא מוביל אותך ואת פשוט מרפה.

ולגבי היועצים - והחברים כאן בכלוב - כשאת עוצמת את העינים - תשכחי את העצות מכאן. תלכי עם הלב שלך.
*מנגינה*{התווים שלו}
לפני 16 שנים • 2 ביולי 2008

תודה מאלפת

*מנגינה*{התווים שלו} • 2 ביולי 2008
אין ספק
כשעוצמים עיניים שוקעים בתוך הלך המחשבות הפרטי
הכל מתמזג עם פחד עם הנאה עם תשוקה אבל ברור שחשוב להשאר ברי דעה בכל רגע
ותודה גם על העיצה שלך