אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהוד גולדווסר ואלדד רגב יהי זכרם ברוך.

נוריתE
לפני 16 שנים • 17 ביולי 2008
נוריתE • 17 ביולי 2008
מקבי כתב/ה:
ציטוט: זאת היתה חובתנו המוסרית בתור בני אדם, לא בתור עם ולא בתור צבא, אלא בני אדם להחזיר את מי שנלקח מקירבנו. הדבר היותר נוראי בסיפור הוא שלקח לנו שנתיים לעשות את מה שהיינו צריכים לעשות מלכתחילה כי לקח לממשלה שלנו שנתיים להבין שזה הדבר האנושי לעשות.

למה זה הדבר המוסרי וה'אנושי' לעשות? ומה על כל אותם אנשים שימותו כעת כתוצאה ישירה של העסקה הזאת? האם לא צורמת לך המחשבה שבעבור אבק גופות, ייהרגו אנשים?

לא סתם אני אומר שאנחנו חברה פרוורטית וחולה... אם אלה הערכים שאנשים מקדשים - קדושת המת מעל לקדושת החיים, חיי חיילים מעל לחיי אזרחים, האדם מעל לכלל.


זה חוק דתי עתיק להביא גופות יהודים לקבורה בישראל,
חוק בל ייעבר, גם את הגופה של אלי כהן הסורים חזירו אחרי הרבה שנים
יהודים לפני כמה מאות שנים ויותר היו באים למות כאן או כותבים צוואה שיביאו אותם לכאן להיקבר
והמדינה הזאת למרות כל הסיפורים היא מדינת דת,עד כמה שזה נישמע ציני.

ומעבר לזה, אותנו ,היהודים בניוגד לגויים קוברים באדמה - כי מעפר באת ואל עפר תשוב, ביוצא מהכלל אחד, גופות חיילים ואולי של ניפגעי טרור ורק בכדי לחסוך מההורים את האימה של כל אחד מאיתנו שרואה את גופת יקירו המת ממתחת למעטה בד דק לבן ניזרקת , בקבורת חמור, אל הקבר הפתוח. לתת לפחות לחיילים את הכבוד האנושי האמתי האחרון.

להחזיר גופות חיילים
זאת חובה
ההורים צריכים או הילד החי או את הקבר לבוא אליו.
ורק מי שחווה את זה ע ל בשרו יבין באמת ,עד כמה חשוב להורים ולכל המדינה, הקבר הזה.
נוריתE
לפני 16 שנים • 17 ביולי 2008

Re: יפה לכם

נוריתE • 17 ביולי 2008
קטסטרופה כתב/ה:
ניכוס של המוות.

יפה לכם.

אתה ממש מזילים דמעה כנה על אנשים שמתו מזמן כי זה "פופולארי".
מה על כל אלה שמתו ב"מסע החילוץ של חלוץ"?
לא מגיעה להם דימעה?
מה על כל אלה שמתים בשטחים הכבושים?
מה על כל אלה שימותו במבצע הנועז הקרב והולך בעזה?
מה על כל אלה שכל יום מתים בתאונות הדרכים?
והכי חשוב:
מה על כל אלה שמתות עלי?

תפסיקו להזיל דמעות תנין מזוייפות ותתחילו לאמץ את הקודקוד איך.
איך מונעים דברים כאלה.
איך מונעים מוות מיותר.
אני אגיד לכם איך לא מונעים:
יושבים בבית, כותבים שככואב לכם אבל אנחנו יודעים שלא ממש כואב לכם.
אתם הרי לא מכירים את המתים הללו.
יושבים בבית ומגרבצים, חושבים מה אני אכתוב עכשיו כדי שלא ישכחו אותי ומה יותר טוב מלהיות "רגישים במיוחד" מלבכות על מתים שמתו מזמן?
אני אגיד לכם איך מונעים:
יוצאים מהבית ביום הדין, חושבים קצת לפני ששמים פתק ובוחרים בחיים ולא בסוחרי המוות.
בוחרים באלה שמוכנים באמת לתת צ'אנס לשלום.

אבל אתם תגידו לי את הקלישאה הידועה:
אבל..
אבל..
אבל אין עם מי לדבר.
הם חיות.
אנחנו מלאכים.

חה.


כן כן "ניכוס של המוות" במדינה שבא הנחטף המת הבא או החייל הבא שייהרג בשטחים עשוי להיות בן דוד או אח או בן של כל אחד מאיתנו כולל אני ,עם שני אנשי קבע קרביים במישפחה ושני אחים וכמה בני דודים שעוד הולכים פה ושם למילואים ואחד ,בן 22 שנהרג בפעולה וניקבר לפני שנולדתי .

ומה "אנחנו"יכולים לעשות? לצאת לכיכר מלכי ישראל, לשים את הפתק ה"נכון" בקלפי (של מי בדיוק תאיר את עינייי) או לשים שלטי חוצות גדולים ובמירפסות,
לא עוד חטופים מתים (כי חטופים יהיו אין מה לעשות כרגע)
ללחוץ וללחוץ לנקיטת יד בלי פשרות כמו ארצות הברית ששולחת כוחות מיוחדים להחזיר כל חי וכל מת בכל מקום בעולם שהם מחליטים לדחוף את האף שלהם במדיניות חד משמעית שאין משא ומתן עם חוטפים ורוצחים

ועד אז נמשיך ויש לנו לגטמציה מלאה,להוציא קיטור כאן ובכל פורום אחר באינטרנט ומותר לבכות על המתים גם אם הם לא מישלך פרטי
נוריתE
לפני 16 שנים • 17 ביולי 2008
נוריתE • 17 ביולי 2008
huan כתב/ה:
להבה..את מדברת על גופות, גופות! חתיכות בשר חסרות חיים - הדרך בה את מאדירה אותם את השאריות הללו במקום ועל חשבונם של החיים זו הנקרופיליה שאני מדבר עליה.
הסגידה למת, ההאדרה שלו הסנפת צנחת המוות כאילו היתה ריח אמברוזיה. וזת במקום להתענג ולחשוב על החיים. ישראל לא הפקירה בנים ולא קיבלה בנים חזרה..היא לא קיבלה בנים..היא קבלה מזון חתולים. ובשביל מה? כמה זמן וכסף הושקע בהם שהיה יכול ללכת לחיים? כמה אנשים לא המשיכו לחיות בשביל שלאיזו אם עבריה יהיה רליק לה היא תוכל לסגוד? כמה אנשים היו יכולים לחיות טוב יותר?

לחיים אנו חייבים הכל למתים איננו חייבים כלום חוץ מזיכרון.


חואן
לך לבית הקברות הצבאי הקרוב לביתך ובקר בקבר האחים שמה
יודע מה יש שמה?חלקי גופות , לרוב,לא מזוהים
אם תריח שמה משה וחוצ מאשר מקום להורים לבוא אליו
תתקשר אלי

לכל אמא מגיע לקבל את הבן שלה בחזרה חי או מת.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 17 ביולי 2008

Re: ובכן..

קטסטרופה כתב/ה:
Na'ama כתב/ה:
כל מה שאני יודעת זה שבשנתיים האחרונות היו לי לא מעט סיוטים שבהם אהוד ואלדד הופיעו. אני הייתי כולי תקווה שהם יחזרו הביתה כי יש דבר שנקרא גורל גרוע ממוות, ואני משערת שזה להיות שבויי שנתיים אצל החיזבאלה. אני לא לקחתי את כל העניין הזה ללב בגלל שזה פופולרי או מה שזה לא יהיה קטה, פשוט לקחתי את זה כי זאת אני ואני יכולה לדבר רק בשמי עכשיו.
בבוקר קמתי בהתרגשות מהולה בפחד כי ידעתי שהיום זה היום שהם חוזרים והתנפלתי על המחשב לגלות תמונות של ארונות קבורה, אז בכיתי, אז מה?

זאת היתה חובתנו המוסרית בתור בני אדם, לא בתור עם ולא בתור צבא, אלא בני אדם להחזיר את מי שנלקח מקירבנו. הדבר היותר נוראי בסיפור הוא שלקח לנו שנתיים לעשות את מה שהיינו צריכים לעשות מלכתחילה כי לקח לממשלה שלנו שנתיים להבין שזה הדבר האנושי לעשות.


מעניין שאין ולא היו לך סיוטים על גלעד שליט.

אני בטוח כשהוא יחזור והלוואי יחזור בחיים, או אז תגידי שחלמת גם עליו...



ת'שמע אתה לא מכיר את נעמה!!
יכול להיות שלך זה נראה כאיזה נסיון לקבל צומי או משהו בסגנון.
אני הספקתי להכיר אותה קצת והיא ממש לא זקוקה לאנשים פה לצומי.
יש לה את מה שהיא צריכה במקום שהיא צריכה.
אני יודע קטה אתה בטח חושב "וואלה נעמה הכוסית הלא נורמלית הזו עוד אחת מאלה שמתות על הצומי הזה" אני יכול להגיד לך בוודאות שלא!
חוץ מיזה שהיא אמיתית .אילו היא היתה רוצת להיות מניפולטרית תאמין לי שהיא היתה משתלטת על כל הגברים הנחמדים בקלות יש לה את הכלים להפיל פה כל אחד.תאמין לי קטה היא דופקת לך חיוך ואתה תתחיל לשיר.
שים לב! היא מעולם לא פותחת פוסטים של התבכיינות בפורום שולטים על נשלטות בניגוד
ללא מעט נשלטות שרק בוכות כל היום!!
חוץ מיזה אני תמכתי בעיסקה כי מבחינתי הם יקברו רק פה!!

Na'ama
לפני 16 שנים • 17 ביולי 2008
Na'ama • 17 ביולי 2008
מקבי כתב/ה:
ציטוט: זאת היתה חובתנו המוסרית בתור בני אדם, לא בתור עם ולא בתור צבא, אלא בני אדם להחזיר את מי שנלקח מקירבנו. הדבר היותר נוראי בסיפור הוא שלקח לנו שנתיים לעשות את מה שהיינו צריכים לעשות מלכתחילה כי לקח לממשלה שלנו שנתיים להבין שזה הדבר האנושי לעשות.

למה זה הדבר המוסרי וה'אנושי' לעשות? ומה על כל אותם אנשים שימותו כעת כתוצאה ישירה של העסקה הזאת? האם לא צורמת לך המחשבה שבעבור אבק גופות, ייהרגו אנשים?

לא סתם אני אומר שאנחנו חברה פרוורטית וחולה... אם אלה הערכים שאנשים מקדשים - קדושת המת מעל לקדושת החיים, חיי חיילים מעל לחיי אזרחים, האדם מעל לכלל.


זאת דעתך וזאת דעתי. גם אם אני אמות בפיגוע הבא אני שמחה וגאה שאני במדינה שמקדשת את החיים ואת המוות ואני שמחה שהחזירו אותם למרות המחיר ואני אהיה אפילו יותר שמחה כשיחזירו את גלעד גם בעד מאות אסירים נוספים כי אני רוצה למות במדינה שהיה לי את הכבוד לחיות בה ובעם שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנו.
מקבי​(מתחלף)
לפני 16 שנים • 18 ביולי 2008
מקבי​(מתחלף) • 18 ביולי 2008
ציטוט: להחזיר גופות חיילים
זאת חובה
ההורים צריכים או הילד החי או את הקבר לבוא אליו.

בעבור איזה מחיר? האם את *באמת* תומכת בהחזרת גופות למען רווחת המשפחות (שאינני מזלזל בהן, חלילה), ובתמורה מוכנה שיירצחו אזרחים? אנשים חפים מפשע, שלא אשמתם שלמישהו נהרג הבן והוא רוצה קבר לעלות אליו ולבכות. למה זה נראה לך צודק?

ציטוט: גם אם אני אמות בפיגוע הבא אני שמחה וגאה שאני במדינה שמקדשת את החיים ואת המוות ואני שמחה שהחזירו אותם למרות המחיר ואני אהיה אפילו יותר שמחה כשיחזירו את גלעד גם בעד מאות אסירים נוספים כי אני רוצה למות במדינה שהיה לי את הכבוד לחיות בה ובעם שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנו.

אז את בעצם מדברת פה על צורך אישי ואנוכי, שאותו את שמה מעל לחיי אזרחים חפים-מפשע. הייתי אומר שזה בעייתי, רק שזה כל-כך הרבה יותר מבעייתי.

כוס אמק, תמיד חשבתי שאם יחטפו אותי, בתור חייל או אזרח, אוכל לפחות להתאבד ולחסוך מהמדינה שלי ומהעם שלי תשלום מחיר כבד - אבל עכשיו אפילו את זה אי-אפשר לעשות! גם אם אמות, יחזירו את השרידים שלי לפה, בעבור מחיר *חייהם* של אחרים. איך אני יכול לחיות, או למות, עם משהו כזה על המצפון שלי?

לעזאזל, האם אני באמת היחיד שרואה פה את הפרוורסיה הנוראה? האם אני היחיד שחושב שיש פה עיוות מטורף לחלוטין של אמות-המידה? בבקשה תגידו לי שלא...

שיכריזו - דין חייל חטוף כחייל הרוג. בלי עסקאות, שלא יתפסו אותנו בביצים, ברגע חולשתנו, בנקודת התורפה הלאומית שלנו. לא ייתכן שנהיה עבדים לגחמותיהם הסאדיסטיות של אויבינו. אם אנחנו רוצים לשרוד פה, אנחנו חייבים להתעלות מעל לכל זה.
T O M​(שולט)
לפני 16 שנים • 18 ביולי 2008
T O M​(שולט) • 18 ביולי 2008
יהי זכרם ברוך.

נ.ב:
בשירשור הזה קיבלתי את הרושם שמדובר בפוסט הזדהות נטו, לתוצאה עצמה.
דיון בעד ונגד על כל מה שקרה בנושא הכאוב הזה, עדיף לדעתי שיהיה פוסט בנפרד,
אם יש עניין בדיון שכזה.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 27 ביולי 2008
שכחתי לשים פה שיר שפעם כתבתי שתואם את הסיטואציה!

בן אהוב:

כבר בביטנה נוצר החיבור
שמעלה בעיניה חיוך
מרנין ומלא חיים
הענקת חיים באהבת רננים

מגדלת בעוז ובהדר
נותנת את נפשה
מוותרת על חרותה
וזאת בישביל בנה

לפתע הבן נפל במלחמה
נלקח מהאם כל אוצרה
בכי האם כה מר
שדמעותיה נראו כמו דם

לא יכולה לשאת מות בנה
לאבד את הבן שנשאה בביטנה
נותרה ללא צלם אנוש
מלאה בקיפאון

יושבת בפינה של החדר
מעוזבת מרוחקת
אילמת ושבורה
חסרת כל
חולה והרוסה

רוצה כבר לעלם
רוצה את חייה לסיים
חייבת להתקיים
כי זה מה שבנה רוצה