עשה לך מלכה (סיפור בהמשכים)

עשה לך מלכה (סיפור בהמשכים)

Halrloprillalar • 28 ביולי 2008

חן היה בחור מקסים, בעל תווי פנים עדינים, עיניים גדולות וריסים ארוכים במיוחד. היה לו חיוך מתוק, חוש הומור כובש ותבונה להתקנא בה. הוא ידע זאת. העובדה שהיה מקסים הייתה ידוע לו מגיל צעיר מאוד, בעצם - מאז שלמד לדבר. אמו אמרה זאת, הדודות, אחר כך המטפלות בגן והמורות בבית הספר. הוא גדל על ידיעת היותו מקסים, והתרגל להגדרה זו במידה כל כה רבה, עד כי למעשה נזקק לה.

עם הזמן בגר, וכמות המחמאות הצטמצמה. קשרי מבוגר-ילד התחלפו בקשרי זוגיות, בהם לא מצא את המענה לצרכיו. היה לו קל למצוא חברה, למעשה בנות ממש רדפו אחריו. אבל הוא לא מצא סיפוק בקשרים אלו, והם התפקרו במהרה כאשר בנות הזוג המיועדות נחשפו לתכונות האופי שלו, והן האשימו אותו בילדותיות ואנוכיות. הוא התקנא בבנות, כי אלו זכו למחמאות רבות. במשך תקופה מסוימת היה בטוח שיש לו בעיה מגדרית. אך לא, מבחינת רוב השיקולים האחרים, הוא לא רצה להיות בת. הוא רק רצה שיחמיאו לא כמו לבת.

הוא התקדם במסלול חיים, סיים את בית בספר, את הצבא, את האוניברסיטה, והמשיך להיות נער צעיר ומושך. את הצורך שלו למד להסתיר בהדרגה. היו לו המון ידיות, עם חלקן ניהל שיחות נפש עמוקות, כמו שבנות יודעות לנהל עם ידידים הומוים. הוא ניסה להיות הומו לזמן מה, וגילה שאינו נהנה ממגע של גברים. הוא הרגיש את עצמו במבוי סתום. ביאושו פנה לכוונים יותר ויותר מוקצנים, מחפש את מתכונת הקשר שתוכל לספק אותו. כך הגיע לאתר הפמדום ולמד מה זה מלכה. הוא דמיין את עצמו תחת שליטה של מלכה, עושה כרצונה ומקבל משוב בהתאם, לטוב ולרע. הדימוי מצא חן בעיניו. מלכות נמשכו לחן גברי, וזה בדיוק מה שהיה לו להציע. הוא התחיל לקרא סיפורי פנטזיות על מלכות, וחלקם התאימו למה שהרגיש. הוא הרגיש שהוא זקוק לדמות של אישה דומיננטית, שתהיה זו שתשלוט ביחסים שלהם. הוא היה חייב למצוא מלכה.

בהתחלה זאת נראתה משימה קלה. הוא תמיד היה מקובל אצל הבנות, והוא הניח שבאמצעות אותה גישה יוכל גם להתחבר עם המלכה. אבל ממש לא הלך לו. היו לכך כמה סיבות. קודם כל הוא גילה שמספר מלכות זמינות היה נמוך משמעותית ממספר הנשלטים שחיפשו אחת. דבר שני, לא כל אחת רצתה נשלט כמוהו. מסתבר שגם למלכות היה מגוון רחב של רצונות, שרובן לא תאמו את שלו. הוא נפגש עם כמה, לא מצא חן בעיני מסוימות, אחרות לא מצאו חן בעיניו. אלו שנראו טובות עבורו לא נענו לפניותיו. למלכות בתשלום לא שקל אפילו לפנות. הצרכים שלו היו נפשיים ברובם והוא לא האמין שכסף יכול לתת להם מענה.

הוא פרסם מודעות באתרי פמדום שנעו מ- “אני רוצה להיות תינוק" ועד ל- “רוצה להיות עבד לרגלי מלכתי", מודעות שלא הניבו את התוצאה הרצויה. בהדרגה התמלא ייאוש. עמוק בפנים התחיל לשנוא את אותה קבוצת נשים שהייתה מסוגלת להיענות לצרכיו אך לא עשתה זאת. אך דווקא השנאה נתנה בידיו יתרון בלתי צפוי - היא הסירה מחסומים מצפוניים. הוא כבר לא הרגיש חייב לנקוט גישה כנה. זה פתח אפשרויות. חן שינה גישה.

(בהמשך)

חלק בי

Halrloprillalar • 29 ביולי 2008

כשלב הראשון הוא קרא היטב את הכרטיסים האישים ואת הבלוגים של המלכות שהיה לו עניין בהם, ובגישה קרה ואנליטית הסיק מה הן מחפשות. הסתבר לו, שרובן מחפשות קשר זוגיות פשוט ונורמלי, ו- "השליטה" אצלן היא לא יותר מבילוי לשעות הפנאי. טוב ויפה, זה הסביר במידה מסוימת מדוע התקשה להתחבר עליהן. הוא בהחלט לא היה מעמד לקשר זוגיות הנדון. אבל אולי הייתה אפשרות לנצל את המסקנות שעליהן הגיע לטובתו. חן התחיל לרקום תוכנית.

אחרי זמן מה הופיע באתרי בדס"מ דמות חדשה, “אש כחולה" שמה.
גיל : 35 מצב משפחתי : פנוי
חדש–וותיק בסצנה המקומית, הייתי פעיל מאוד לפני זמן רב. היום רק צופה מהצד בחיוך משועשע. חוזר בקרוב משהות ארוכה בחו"ל. מחפש את האחת, החלטית, חזקה ואוהבת, דמות אמיתי של מלכה, לקשר זוגיות מתמשך עם דומה לה.

“אש כחולה" התחיל לנהל שיחות עם אנשים. בזכות אופי הנוח, חוש ההומור עם קורטוב של ציניות ויכולת לפרגן ולנהל שיחה עניינית הפך לדמות אהודה. הבלוג שלו דיבר בעיקר על מורכבות הניהול השוטף של חברת היי-טק המתרחבת במהירות. זמן מה לאחר מכן אש כחולה פנה למספר נשים עם הצעות הכרות. חלקן לא מבוטל מצאו בו עניין. הוא התמקד באחת ולעת עתה דחה בנימוס את האחרות. הכינוי שלה היה "צונמי".

צונמי הייתה אישה דומיננטית, עם כמה וכמה מערכות יחסים מאחריה, והרגשה ברורה שכבר נמאס לה מכל הבולשיט והמריחות של הזכרים. היא הקפידה לקרא להם זכרים ולא גברים, כי למילה גבר עדיין הייתה בעינייה משמעות רומנטית כל שהיא, שאותה לא הצליחה לקשור לאותם יצורי הבליינד-דייט המטרוסקסואלים שתל-אביב הייתה מוצפת בהם בדומה לאשפה בעת שביתת עובדי התברואה. הזכרים נמשכו אליה כמו למגנט וגרמו לה בחילה. היא הייתה זקוקה למערכת יחסים אחד ויחידה, עם האחד והיחד. היא רק לא ידע אם אי פעם תמצא אותו. לאחרונה התעורר בה ספק שאכן זה אי פעם יקרה.

מין, על כל צורותיו, לא היה חסר לה. כבר מזמן עשתה הפרדה בין תפיסת הזוגיות לבין מילוי הצרכים. היא אהבה זכרים צעירים, חמודים, שניתן היה לפרוק עליהם את המתחים שלה, במיוחד אחרי יום עבודה מתסכל או בילוי מאכזב. לראות עבד זכר סוגד לרגליה, להרגיש אותו מתכווץ לקראת מכת השוט, לחייך כשהוא מציית לגחמותיה, משרת אותה. זה נתן לה פורקן רגעי, הרגיע אותה, אפשר לה לעבור עוד יום בלי להתפוצץ. אבל עבדים הם עבדים, לא עלה בדעתה לנהל אתם מערכת יחסים. היה הייתה זקוקה נואשות לבין זוג מסוג שאותו יכלה לכנות "גבר". אש כחולה נפל עליה ברגע המתאים.

(בהמשך)

Morticia • 29 ביולי 2008

אני שמחה שהמשכת, אפילו שאף אחד לא הגיב
כי דווקא אני מצאתי בזה עניין
וזה גם כתוב יפה
ומעניין
...

הכל יופי
חוץ מהתפישה שלך לגבי הצורך של מלכות לזוגיות "רגילה" כשמשחקי שליטה שמורים לשעות הפנאי

רק על עצמי לספר ידעתי
{רחב עולמי כזה של פילה}

אבל
קשה לי קצת הקביעה הזו ולא בדיוק נכונה

בכלל הגדרות והכללות
...
לי הן קצת בעייתיות וחוטאות

אבל חוץ מזה - סחתיין על כתיבה מעניינת, קולחת ויפה
אתה מוזמן להמשיך
בשמחה!

רק שמור על ראש פתוח אה?
לא רק ה"מלכה" צריכה
......

ואהבה
אם נעזוב הגדרות נורמטיביות רגע בצד
ונתחבר לאמוציה
זו לא מילה גסה
אפילו לא לעבד או לסאב
בוודאי לא למלכה

תודה

Halrloprillalar • 29 ביולי 2008

שלום מורטיקה
תודה על התגובה החיובית. באמת קשה להמשיך לפרסם כשאין תגובות. אבל אני חזק ...
אני מקובע על התפיסה שעמוק בפנים כל אדם (ונשים בפרט) זקוקות לזוגיות טובה. זוגיות מבחינתי
זה גם כינוי תחליפי לאהבה. זאת לא פסיקה גורפת, אלא רק דעתי האישית, אבל קשה לי מאוד
להאמין שאי פעם אשנה אותה.

Re: תודה

חשיכה נראית​(מתחלף) • 29 ביולי 2008

לא יכול שלא להסכים, למעט אולי לגבי ההבחנה "נשים בפרט" בסוף היום כולנו מחפשים מישהו שירצה אותנו, בין אם נודה בכך ובין אם לאו.
בין אם יש בנו עוד תקווה ובין אם היאוש הוסתר על ידי מעטה ציני או סרקזם דק.

כגבר אני מוצא הרבה מאוד נקודות להזדהות, מחכה להמשך.

Re: תודה

Morticia • 29 ביולי 2008

"זוגיות" זה מונח שמכיל הרבה מושגים שיכולים להשתנות מאדם לאדם.
לכן אני נצמדת לטוהר האמוציה
{אני גם חוטאת בפילוסופיות של הלשון...}
ונמנעת מלהכליל עצמי בתוך הגדרה מקובעת של מה שנחשב נורמטיבי בחברה
או משהו כזה
...

אם תשאל אותי מה הפנטזיה שלי אז אני אומר לך שיש לי אינסוף
ושהפנטזיה הראשית, האולטימטיבית בעצם,
היא למצוא את החבר האמיץ, האוהב והנאהב האחד
אתו אוכל להגשים את כולן

כן, אהבה, כפי שאמרתי אינה מילה גסה
וזה נורא צורך אנושי קיים וטוב כזה בעיני
מה גם שרק באינטימיות חברית אוהבת ואמיצה אמיתית
יכולים למתוח את הגבולות
בעיני

זה משתנה מאינדיבידואל לאינדיבידואל

אני לא אצא במלוא הדרי מול אדם שאיני באמת אוהבת ומרגישה נוח ונכון אתו
זה סוג של הגיוני
אני חושבת
אני גם בספק עד כמה גבר מתמסר לאישה שאינו אוהב באמת
שלא נדבר על כך שישנם גברים שלעולם לא יתנו עצמם לאישה שלא באמת אוהבת אותם
ואהבה עוצמתית עם אישה היא תמיד ברמה מסויימת בגדר אובדן שליטה
עבור גבר כלומר
{זה מורכב}

וכמו שאמרתי לא מזמן בבלוג שלי
נטיות מיניות זה תירוץ די גרוע להתחמקות מאהבה
שוב,
בעיני
ועבורי.

אני מניחה שאני לא לבד
וטוב שכך

אגב, השם הוא מורטישה
ועם כל הכבוד לגבירה אדאמס הנכבדה
שאני מאוד אוהבת
זו הידועה לנו מן התרבות כלומר
ונושאת שם זה אף היא בגאווה רבה
זה בעיקר "קברנית" בלטינית

אבל הייתה פעם איזו מרטיקה
...

דווקא חמודה

http://www.youtube.com/watch?v=diVwUomCcRY

Re: תודה

Halrloprillalar • 30 ביולי 2008

לגבי ה- "נשים בפרט". אני אישית מאמין שהצורך של הנשים בזוגיות הוא חזק יותר.
בלי קשר לשוביניזם, אני מאמין שקיים הבדל מהותי בין הצרכים של שני המינים, הנובעים
מהבדלים בתכונות אופי ותפיסת המציאות. אינני טוען שמין אחד עדיף על השני,
אבל אני כן טוען שקיימים הבדלים מובנים שמכתיבים סדר עדיפויות שונה.
אבל, זה כבר נושא לדיון אחר לגמרה.


תודה !
זה קצת ספויילר מה שאני כותב עכשיו, אבל ...
רק אל תזדהה עם מעשיו של הגיבור הראשי ...

Re: תודה

Halrloprillalar • 30 ביולי 2008

אני משוכנע שזאת הפנטזיה האולטימטיבית של כל אדם נורמלי.
לצערי אני כבר לא מכליל את עצמי בקבוצה זו.


כן. רק שזה לא ... בהסכמה. זה אובדן שליטה מרסק.
הייתי במצב זה, בעבר הרחוק. למען האמת, אני לא רוצה לחזור לשם.


מתנצל מקרב הלב על הטעות, זה לא יחזור שנית.
גם אני מאוד מכבד את משפחת אדאמס.

עשה לך מלכה (חלק ג')

Halrloprillalar • 30 ביולי 2008

הזכרים מהבליינד-דייט תמיד רצו מפגשים מהסוג המסתיים במיטה. עם ידידה החדש זה לא יכול היה לקרות גם אילו רצתה, כי הוא היה רחוק, עדיין בארצות הברית. הוא תכנן להגיע בעוד שבועיים ובניתים ניהל אתה התכתבות מהמהנות והעמוקות שהיו לה אי פעם. היא הרגישה שהיא מתאהבת בו. היא בקשה תמונה. לא כדי לבחון את המראה, אלה כדי שתהיה לה דמות מוחשית כנגד עיניה כשהתכתבה אתו. כשקבלה ממנו תמונה בדוא"ל, ורגע לפני שפתחה אותה, ליבה החסיר פעימה. מה אם תראה קוף מכוער ? הייתה לה כבר דמות בראש, דמות שדמיינה לעצמה. מה אם תתאכזב ? היא פחדה שהתמונה תפגע בדימוי. היא כמעט שנמנע מלפתוח את הקובץ. אך סקרנותה גברה לבסוף, היא הקליקה ופתחה. מהמסך חייך אליה גבר נאה בעל תווי פנים חזקים ועדינים כאחד. גבר הורס. היא הרגישה כמו בחלום.

חן השקיע המון מאמץ ולא מעט כסף כדי ליצור תמונה מתאימה. הוא עשה זאת מבעוד מועד, הרבה לפני שפנה למלכות ופתח בקשר עם צונמי. הוא הקדים לטפל בעניין התמונה כי חשש שיצירתה תדרוש זמן, והוא צדק בערכתו. כי היו לו דרישות מאוד מסוימות מאותה התמונה. בהתחלה ניסה את הדרך הקלה. הוא עבר על אלבומי רשת, מנסה למצוא אחת שתתאים. אחרי יומיים של צפייה רצופה באלפי תמונות משפחתיות שלא לו התחיל להרגיש שהוא מבזבז את זמנו. הוא לא מצא אף תמונה שדמתה לו. הוא הפסיק את החיפוש.
בשלב הבא ניסה ליצור תמונה מצילום של עצמו. בחברה בה עבד כתכנת הייתה מחלקת שיווק שהעסיקה עורך גרפי. חן התייעץ עמו, הוריד מהרשת את התוכנות הנדרשות וניסה למתוח, למרוח, לשנות ולהזיז פרטי פנים כדי להתאים את המראה לייעודו. התוצאות לא היו מספקות. לחן לא היו כישורי ציור, ויכולת להפעיל תוכנות עריכה כשלעצמה לא פתרה את הבעיה.

ואז צץ במוחו רעיון. הוא איתר מכון לניתוחים פלסטיים, קבע פגישה וביקש לעשות שינוי גורף במראה הפנים. כפי שחזה, במכון היה מחשב עם תוכנת תיכנון הנתוח, שהציגה את המראה הצפוי "אחרי". חן העלה עוד ועוד דרישות, המפעילה סמנה קווי חיתוך ושינוי על הצילום המקורי שהזינו, וחן ראה את התוצאה. אחות שהפעילה את המחשב הייתה מבעתת מכמות השינויים שחן ביקש לעשות וספקנית לגבי הצדקת ביצועם. את חן זה ממש לא עניין. בסוף היה שבע רצון מהתוצאה, ויצא מהמכון עם תמונה והצעת מחיר לניתוח שאותו מעולם לא התכוון לעשות.

חלק ד'

Halrloprillalar • 31 ביולי 2008

היא העבירה את ימיה כשיכורה, מוצפת בתערובת של אושר וציפייה, מחכה לשעות ערב (בוקר אצלו בחוף המערבי) לשיחות מסנגר. השיחות גלשו יותר ויותר לפרטים האישיים. הוא סיפר לה על עבודתו בחברה שהקים, על חיים ללא תוכן בסביבה שלא ממש חיבב, על הכוונות לחזור לארץ. הוא סיפר לה סיפורים מצחיקים על החוויות שלו מסצנת בדס"מ המקומית, בעמק הסיליקון שבפאתי סן-פרנציסקו. הוא הרבה לספר על אחיו בארץ, ועד כמה היו דומים בהרבה מובנים, אך עדיין שונים לגמרה במובנים אחרים. היא הרגישה כמה הוא אוהב את אחיו, והיא ספגה את האהבה הזאת ממנו. היא התבדחה שאם לא יגיע לארץ בעוד שבועיים כמו שהבטיח, היא תצא עם אחיו. הוא ענה שאם כך אז לבטח יגיע, ולו כדי להכניס לה מכות רצח. היא אהבה את הקנאה שלו.

אגב, הקנאה ...
היא ספרה על הקשר לחברתה הטובה ביותר, מקפידה להיכנס לכל פרט שידעה. היא אמרה שמעולם לא חשה כך קודם – היא כבר הייתה מאוהבת בו עוד לפני שנפגשו אפילו פעם אחד. חברתה עיווה את פניה. “בואי נראה אם הבנתי אותך נכון", אמרה. “עשיר, אינטליגנטי, חתיך ומעוניין בך ... אז את אומרת שהתאהבת בו מיד ? אני מבינה ... "
שתתפוצץ מקנא הכלבה.
אבל הכלבה דווקא הפגינה דרך ארץ, חייכה חיוך זדוני ואמרה בנימה פייסנית "אוממ, אמרת שיש לו אח, נכון ? אני פנויה ... “
בכל זאת חברה טובה.

היא ספרה את הימים. נשארו עוד חמישה ימים להגעתו. ראשה היה מלא תוכניות – לאן ילכו, מה תלבש, מסעדות, חברים, מועדונים. מיטה ! היא מצא את עצמה יותר ויותר חושבת על מין איתו. איך שהוא הנושא לא עלה הרבה בהתכתבות, למרות שסיפרה לו קצת על הניסיון שלה והוא סיפר לה על שלו. היא דמיינה אותם משחקים סאדו. האם יסכים להיות תחתיה ? לא משנה, אתו היא גמישה. אבל, בכל זאת, אם גם יסכים להישלט קצת על ידה ... רק קצת ... פה ושם, רק לשם גיוון ... זה יכול להיות נחמד. הדובדבן שעל עוגת קצפת המפוארת. היא חייכה לעצמה והסתכלה בשעון. חמש אחרי הצוהריים. שעת הבוקר אצלו. הוא תכף יתחבר. היא ניגשה למחשב.

אבל הוא לא התחבר. היא המתינה בסובלנות, מחכה לראות את האייקון שלו מופיע. דקות עברו לאט.
כבר שש בערב.
כלום.
יוכלו להיות כל כך הרבה הסברים. אולי המחשב שלו התקלקל. אולי חיבור האינטרנט. אולי לחץ בעבודה. אולי פגישה דחופה. לא, זה לא נראה לה סביר. לכל אלו הוא בטוח היה מוצא פתרון המאפשר לה לפחות לדעת שאינו זמין היום.
שש וחצי.
שבע.
היא לא הייתה מסוגלת לעשות כלום. היא המשיכה לשבת ולהמתין, מרגישה את גוש בגרון.