לא כאן יותר
|
לפני 15 שנים •
27 ביולי 2008
Re: הפרדות Queeny כתב/ה: נראה לי שנחוץ להפריד פה בין שני דברים.
האחד - רצח של בעלי חיים על מנת ליצור סרטים. השני - גירוי מיני שנוצר מצפיה ברצח כזה ו/או פינטוז על רצח כזה. במקרה הזה, לדעתי, לפנטז - לגיטימי, לממש - לא. אפשר ורצוי לשפוט את מי שיוצרים סרטים כאלה ואת מי שנותנים להם פרנסה. לעומת זאת, קשה לשפוט אדם על מה שמגרה אותו מינית. המקורות של גירוי מיני הם סבוכים וספק אם ניתן באמת להתחקות אחריהם. כשמישהו מתגרה ממשהו - אין הרבה מה לעשות. אי אפשר "להוציא את זה" ממנו או לשכנע אותו שבעצם זה פיכסה. כמו שהומואים לא הפכו חברבורותיהם, אלא מקסימום חזרו לארון ממנו באו. אני מציעה לדון בשאלה - מה לעשות כאשר הדבר ממנו מתגרים אינו SSC. האם זה אומר שאסור לפנטז את זה? האם איסור כזה יעזור? האם זה אומר שאסור לדבר על זה? שמוטב למי שמתגרה מדברים כאלה להישאר בארונו לבד בחושך? או שאולי אפשר לספר על זה, לשתף בהתלבטויות שזה מעורר, בקושי לממש, לעיתים באשמה. גם בין הסוטים ה"נורמטיביים" שכאן, יש אנשים שהתייסרו ומתייסרים וחשים אשמים כי הם אוהבים להצליף, לקבל כאב, להשפיל, לספוג רוק ועוד. הדיונים בפורום יכולים להיות מקום שמקבל את הפנטזיה, אך לא את מימושה. חשוב בעיני להפריד בין שלילת המעשה לבין הרתיעה מסטיה ששונה משלנו. קווני, אני לא מבדילה בין שני הדברים מסיבה אחת, לא דובר כאן על פנטוז, אם אותם אנשים שדבר זה מגרה אותם, היו יושבים בחדרם עוצמים עניים ומדמיינים התעללות, רצח ופרפורים של חיות, ע"י כך מגיעים לפורקן המיני שלהם, עניינם בלבד. אבל ברגע שהם יוצרים לכך שוק, הם הצרכנים של סרטים כאלה וברגע שיש צרכנים, יש שוק, למעשה הם שותפים מלאים ליצירת אותם סרטים. בדיוק כמו שיש שוק לתמונות וסרטי פדופיליה ובדיוק כמו שיש שוק לתמונות וסרטי סנאפ. תיארתי לעצמי שיעלה כאן נושא האכילה של בעלי חיים ויש אף שימוש בהם בניסויים, נראה שזה נשכח כטיעון מעמיק. אבל מה לעשות? יש הבדל, אין ספק שהחיה החזקה טורפת את החלשה ועל כן אנחנו אוכלים בשר, בגלל שאנחנו יכולים ואין ספק שהחיות שנאכלות לא חיות באושר עד יום השחיטה. גם בניסויים בבעלי חיים יש לי אישית הרבה בעיות. הייתי רוצה לדעת שכל הניסויים נעשים רק בגלל שהם הכרחיים, ברור לי שלא. אבל האם עוולה אחת מצדיקה את השנייה? אני לא יכולה לשנות סדרי עולם, אבל אני כן יכולה להביעה מחאה. ואין לי ממש בעיה להיות הפולנייה התורנית. תמיד שעולה ניצול בעלי חיים, עולים הטיעונים שבעצם באים להסיט מהדיון, הטעונים שהכי קל לברוח אליהם, אכילת בעלי חיים. זאת צדקות בעיניי. |
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 15 שנים •
27 ביולי 2008
עיון בעין
הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת. אני חושבת שהפנטזיה היא לגמרי לגיטימית, אבל המימוש שלה הוא ממש לא לגיטימי. לכן אני מחדדת את הצעתי לעשות הפרדות: לצאת נגד צילום סרטים המממשים את הפנטזיה הזו. אבל לקבל את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם. |
|
|
| מתחלפתלסביתגנרית |
לפני 15 שנים •
28 ביולי 2008
לי יש פטיש
ללהכריח את הבו'צה שאין לי פולה כנימות מתוך קמח
מנפה דג הכסף מהספריה הורגת חומינים ויתושים בשבילי כל הלילה תולשת כנפיים לזבובים ודוקרת אותם עם סיכה ושותה בירה בת 3 ימים עם חרקים בפנים רגע, יש עוד אה, רודפת אחרי לטאות ואוכל ג'וקים, כל הריאליטי כ"כ מחרמן שאני לא מסוגלת לראות! אח, גבינות עם עובש ותולעים יש עוד, חרקים ז"א |
|
|
| תתאכזרי אליי |
לפני 15 שנים •
28 ביולי 2008
תשובה לאנימה אנימה כתב/ה: זה כאילו שפטיש המוכר של דריכה עם נעל עקב או בלי, קיבל
פתאום תפנית לכיוון של חרקים או בעלי חיים. האם דריכה עם נעל עקב על הפנים או החזה לא עושה לך את זה, או שזה חייב להיות זה? האמת שעושה,ואפילו מאוד. אבל זה לא סותר אחד את השני... 
|
|
|
Tainted(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
29 ביולי 2008
אני כמעט הקאתי, וזה רק מהתמונות של הקליפ, בלי להפעיל אותו.
לא בשבילי... לא חושבת שזה לעניין בכלל. פנטזו כמה שבא לכם, המימוש הוא החלק שיש לי בעיה איתו. ולקיבה שלי עוד יותר... |
|
|
זיקית
|
לפני 15 שנים •
29 ביולי 2008
איכסה עצמאית בשטח כתב/ה: הנושא לא מעלה בי חיוכים אלה שאט נפש.
האם הכול עובר בשם חופש הביטוי? החופש המיני? ועוד כל מיני חופשים שאנשים אוהבים לנפנף בהם על מנת להצדיק עוולות. קיבלנו מוח פעיל (חלקנו לפחות) על מנת שנשפוט בין טוב לרע, מתעוררת בי תחושת גועל שהרבה מסתתרים כאן מאחורי "אנחנו לא שיפוטיים" אנחנו כל כך נאורים וחופש הביטוי מקדש הכול, וכל זה בגלל הפחד מפני בומרג. אני סוטה גאה, אך מה לי ולרצח חפים מפשע לשם הנאה מינית? ומה לי ולחרחורי גסיסה של יונקים? אם היה מדובר בחתול או כלב הייתם מזדעזעים יותר? בטוחני שזה מגיע גם לשם, למה לעצור? איפה הגבול? מי סימן אותו? אני בטח לא מחדשת לאף אחד, שריגושים צריכים בכל פעם העצמה. אז נתחיל ברמשים נעבור ליונקים קטנים ומה בהמשך התפריט? מה שהיא אמרה. כאילו, רבאק, יש גבול גם לסובלנות שלי לסטיות. ארנבים, בשביל זה ?! לא לעניין. |
|
|
אנימה
|
לפני 15 שנים •
29 ביולי 2008
Re: עיון בעין Queeny כתב/ה: הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת. אני חושבת שהפנטזיה היא לגמרי לגיטימית, אבל המימוש שלה הוא ממש לא לגיטימי. לכן אני מחדדת את הצעתי לעשות הפרדות: לצאת נגד צילום סרטים המממשים את הפנטזיה הזו. אבל לקבל את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם. אני חושבת שיש כאן דילמה לא פשוטה. אם אנחנו מקבלים את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם, אנחנו חייבים גם להבין שאנשים יחפשו חומר שקשור לנושא. יש חוק ברור אחד בנושאים האלו- כמה שהסטיה/ פטיש יותר קיצוני הוא יותר חזק. להרבה אנשים לא ברור במדויק מה פירוש הרבה יותר חזק, אבל כדי לסבר את האוזן- הפטישים שאנחנו מכירים כפטישים נפוצים הם כאין וכאפס בעוצמה שלהם ( והם לכשעצמם מאוד חזקים ) לעומת פטישים שהם יותר קיצוניים. כך שבעצם הצרכנים הכבדים יותר, הם דווקא אלו בעלי הפטישים היותר קיצוניים. פטיש כזה נוטה להשתלט באופן חזק ביותר, ודי לקרוא שתתאכזרי מחזיק מעל אלפיים סרטים במחשב, ואם הוא נחשף לחומר המדובר הוא פשוט עף מהעוצמה ומהריגוש שהסרטים האלו מסבים לו. לא אנחנו בוחרים את הפטיש או את הסטיה, היא בוחרת אותנו. כך שאין ספק שתתאכזרי לא בחר באופן מכוון את מה שעושה לו את זה, וגם אי אפשר לשלוט על עוצמות כאלו. מצד שני זה אכן פטיש מזעזע ואין לי ספק שתתאכזרי היה מאוד מינורי בתאורים שלו לגבי היונקים שנקטלים באכזריות על מזבח היצרים, ואני לא אתפלא אם נעשה שימוש גם בחיות בית.. לכן אי אפשר לצפות שסרטים כאלו יעלמו, הם פשוט ימשיכו להחליף כתובת, ותתאכזרי ימשיך להתענג עליהם מתוך השלמה ( אין לו גם הרבה ברירות כי הוא לא יכול לשלוט בעוצמות כאלו שנובעות ממנו ) אבל כן אפשר לבקש שיתחשב ברגשות של אנשים אחרים שנמצאים כאן, שקשה להם מול הדברים האלו, לא כי מישהו כאן בעד סתימת פיות, אלא שבאמת יש קושי מול הדברים שהם באמת לא קלים. |
|
|
|
לא כאן יותר
|
לפני 15 שנים •
29 ביולי 2008
Re: עיון בעין אנימה כתב/ה: Queeny כתב/ה: הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת. אני חושבת שהפנטזיה היא לגמרי לגיטימית, אבל המימוש שלה הוא ממש לא לגיטימי. לכן אני מחדדת את הצעתי לעשות הפרדות: לצאת נגד צילום סרטים המממשים את הפנטזיה הזו. אבל לקבל את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם. אני חושבת שיש כאן דילמה לא פשוטה. אם אנחנו מקבלים את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם, אנחנו חייבים גם להבין שאנשים יחפשו חומר שקשור לנושא. יש חוק ברור אחד בנושאים האלו- כמה שהסטיה/ פטיש יותר קיצוני הוא יותר חזק. להרבה אנשים לא ברור במדויק מה פירוש הרבה יותר חזק, אבל כדי לסבר את האוזן- הפטישים שאנחנו מכירים כפטישים נפוצים הם כאין וכאפס בעוצמה שלהם ( והם לכשעצמם מאוד חזקים ) לעומת פטישים שהם יותר קיצוניים. כך שבעצם הצרכנים הכבדים יותר, הם דווקא אלו בעלי הפטישים היותר קיצוניים. פטיש כזה נוטה להשתלט באופן חזק ביותר, ודי לקרוא שתתאכזרי מחזיק מעל אלפיים סרטים במחשב, ואם הוא נחשף לחומר המדובר הוא פשוט עף מהעוצמה ומהריגוש שהסרטים האלו מסבים לו. לא אנחנו בוחרים את הפטיש או את הסטיה, היא בוחרת אותנו. כך שאין ספק שתתאכזרי לא בחר באופן מכוון את מה שעושה לו את זה, וגם אי אפשר לשלוט על עוצמות כאלו. מצד שני זה אכן פטיש מזעזע ואין לי ספק שתתאכזרי היה מאוד מינורי בתאורים שלו לגבי היונקים שנקטלים באכזריות על מזבח היצרים, ואני לא אתפלא אם נעשה שימוש גם בחיות בית.. לכן אי אפשר לצפות שסרטים כאלו יעלמו, הם פשוט ימשיכו להחליף כתובת, ותתאכזרי ימשיך להתענג עליהם מתוך השלמה ( אין לו גם הרבה ברירות כי הוא לא יכול לשלוט בעוצמות כאלו שנובעות ממנו ) אבל כן אפשר לבקש שיתחשב ברגשות של אנשים אחרים שנמצאים כאן, שקשה להם מול הדברים האלו, לא כי מישהו כאן בעד סתימת פיות, אלא שבאמת יש קושי מול הדברים שהם באמת לא קלים. מה זאת אומרת אין לו ברירה? אני לא מצליחה להבין את ההצדקה הזאת, אין לו ברירה. לכל אדם יש ברירה, זה עניין של בחירה. בואו נפסיק את ההיתממות. "תתאכזרי" בוחר לא להיכנס אפילו לדיון הזה, למה לו, יש אחרים שעושים את העבודה בשבילו. בואו נבדוק מה זאת אומרת אין ברירה? לאנס יש ברירה? לפדופיל יש ברירה? לרוצח יש ברירה? ואולי אין? אולי זה חזק ממנו הצורך הזה? יצא לי לראות כמה סרטים תיעודיים על רוצחים פסיכופטים, רוצחים סדרתיים, אנסי ורוצחי ילדים. אכן שם יצאו בטיעון שאין להם במוח את החומרים שמבדילים בין מוסרי ללא מוסרי. אז המדינה מאפשרת להם אלטרנטיבות, זאת כמובן אחרי שהם נתפסים. אבל תתאכזרי אומר שהוא מבין שיש בפטיש שלו בעיה, יש לו "ייסורי מצפון" בכל פעם שהוא גומר. אדם שמבין שהפטיש שלו פוגע ביצור חי. שהפטיש שלו מסיים חיים של אחרים. (מבחנתי זה לא משנה אם זה בעלי חיים או אדם), ולא עושה דבר על מנת להפסיק זאת לצרוך את הפטיש הזה, (אני לא מדברת על לפנטז) זאת למעשה בחירה, הבחירה להמשיך להתענג על הפטיש שלו ולא משנה המחיר. למעשה אדם זה לא לוקח אחריות על מעשיו ולא לוקח שום אחריות חברתית. שאלה פשוטה: אם הכלב שלך היה נעלם בזמן טיול ליד הבית ולאחר מכן היית שומעת שהוא עונה וגסס באיטיות אכזרית בסרט סנאפ של בלי חיים. למען הסיפוק המיני של כאלה שצורכים את סרטי המוות האלה, מה היית חושבת אז? |
|
|
|
אנימה
|
לפני 15 שנים •
29 ביולי 2008
Re: עיון בעין עצמאית בשטח כתב/ה: אנימה כתב/ה: Queeny כתב/ה: הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת. אני חושבת שהפנטזיה היא לגמרי לגיטימית, אבל המימוש שלה הוא ממש לא לגיטימי. לכן אני מחדדת את הצעתי לעשות הפרדות: לצאת נגד צילום סרטים המממשים את הפנטזיה הזו. אבל לקבל את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם. אני חושבת שיש כאן דילמה לא פשוטה. אם אנחנו מקבלים את העובדה שיש אנשים שזה מגרה אותם, אנחנו חייבים גם להבין שאנשים יחפשו חומר שקשור לנושא. יש חוק ברור אחד בנושאים האלו- כמה שהסטיה/ פטיש יותר קיצוני הוא יותר חזק. להרבה אנשים לא ברור במדויק מה פירוש הרבה יותר חזק, אבל כדי לסבר את האוזן- הפטישים שאנחנו מכירים כפטישים נפוצים הם כאין וכאפס בעוצמה שלהם ( והם לכשעצמם מאוד חזקים ) לעומת פטישים שהם יותר קיצוניים. כך שבעצם הצרכנים הכבדים יותר, הם דווקא אלו בעלי הפטישים היותר קיצוניים. פטיש כזה נוטה להשתלט באופן חזק ביותר, ודי לקרוא שתתאכזרי מחזיק מעל אלפיים סרטים במחשב, ואם הוא נחשף לחומר המדובר הוא פשוט עף מהעוצמה ומהריגוש שהסרטים האלו מסבים לו. לא אנחנו בוחרים את הפטיש או את הסטיה, היא בוחרת אותנו. כך שאין ספק שתתאכזרי לא בחר באופן מכוון את מה שעושה לו את זה, וגם אי אפשר לשלוט על עוצמות כאלו. מצד שני זה אכן פטיש מזעזע ואין לי ספק שתתאכזרי היה מאוד מינורי בתאורים שלו לגבי היונקים שנקטלים באכזריות על מזבח היצרים, ואני לא אתפלא אם נעשה שימוש גם בחיות בית.. לכן אי אפשר לצפות שסרטים כאלו יעלמו, הם פשוט ימשיכו להחליף כתובת, ותתאכזרי ימשיך להתענג עליהם מתוך השלמה ( אין לו גם הרבה ברירות כי הוא לא יכול לשלוט בעוצמות כאלו שנובעות ממנו ) אבל כן אפשר לבקש שיתחשב ברגשות של אנשים אחרים שנמצאים כאן, שקשה להם מול הדברים האלו, לא כי מישהו כאן בעד סתימת פיות, אלא שבאמת יש קושי מול הדברים שהם באמת לא קלים. מה זאת אומרת אין לו ברירה? אני לא מצליחה להבין את ההצדקה הזאת, אין לו ברירה. לכל אדם יש ברירה, זה עניין של בחירה. בואו נפסיק את ההיתממות. "תתאכזרי" בוחר לא להיכנס אפילו לדיון הזה, למה לו, יש אחרים שעושים את העבודה בשבילו. בואו נבדוק מה זאת אומרת אין ברירה? לאנס יש ברירה? לפדופיל יש ברירה? לרוצח יש ברירה? ואולי אין? אולי זה חזק ממנו הצורך הזה? יצא לי לראות כמה סרטים תיעודיים על רוצחים פסיכופטים, רוצחים סדרתיים, אנסי ורוצחי ילדים. אכן שם יצאו בטיעון שאין להם במוח את החומרים שמבדילים בין מוסרי ללא מוסרי. אז המדינה מאפשרת להם אלטרנטיבות, זאת כמובן אחרי שהם נתפסים. אבל תתאכזרי אומר שהוא מבין שיש בפטיש שלו בעיה, יש לו "ייסורי מצפון" בכל פעם שהוא גומר. אדם שמבין שהפטיש שלו פוגע ביצור חי. שהפטיש שלו מסיים חיים של אחרים. (מבחנתי זה לא משנה אם זה בעלי חיים או אדם), ולא עושה דבר על מנת להפסיק זאת לצרוך את הפטיש הזה, (אני לא מדברת על לפנטז) זאת למעשה בחירה, הבחירה להמשיך להתענג על הפטיש שלו ולא משנה המחיר. למעשה אדם זה לא לוקח אחריות על מעשיו ולא לוקח שום אחריות חברתית. שאלה פשוטה: אם הכלב שלך היה נעלם בזמן טיול ליד הבית ולאחר מכן היית שומעת שהוא עונה וגסס באיטיות אכזרית בסרט סנאפ של בלי חיים. למען הסיפוק המיני של כאלה שצורכים את סרטי המוות האלה, מה היית חושבת אז? ראשית שימי לב- אני לא מצדיקה, אני רק מצביעה על העובדה שיש כאן בעיה. שאנחנו נעשה לו נו נו עד מחר, והוא יכול לנזוף בעצמו עד מחר- והוא בהחלט עושה את זה, רק שהדברים האלו לא משפיעים. אם הייתה לו יכולת שליטה- הוא לא היה מחזיק את אלפי הסרטים, הוא לא היה מבזבז את זמנו על חיפוש כפייתי ברשת, והוא אפילו לא היה פותח שרשור כזה. למה? כי כרגע אין לו יכולת בחירה. זה בדיוק העניין. היכולת הבחירה שלו היא לא כאן. היכולת בחירה שלו היא לנסות לברר את השורשים של הדבר הזה בתוכו. אין כאן עניין של מוסרי או לא מוסרי. יש כאן עניין של דחפים מאוד חזקים. רוצחים, אנסים גם כן נתונים לדחפים מאוד חזקים. אני לא מצדיקה בשום אופן. אלו דברים איומים, רוב הזמן אנשים כאלו יותר סובלים מאשר נהנים. דברים כאלו פוגעים להם בהרבה משטחי החיים. אבל בשביל לצאת ממקום נורא כזה, יש רק כתובת אחת. רוצחים שטוענים שאין להם חומרים שמבדילים בין מוסרי ללא מוסרי- זה נסיון שלהם לעצמם להסביר את הפער בינם לבין אנשים אחרים. כי הם מבינים שיש פער, ופער שהוא בלתי ניתן לשליטה, לכן הם תולים את זה שם. מדובר בדחפים בלתי ניתנים לשליטה, דחפים מאוד חזקים שמתפרצים ממקום שלא מכיר במוסר, או בהחלטות הגיוניות. זו נקודה חשובה שצריך להבין. מתי תתאכזרי מכיר בזוועת הפטיש שלו- רק אחרי שהוא גומר. שהדחפים שלו באו על סיפוקם והמתח נרגע. אז יש מקום לחלקים אחרים אצלו להצטער. וגם אז בגלל העוצמה, הפטיש הזה כופה את עצמו עליו בתדירות גבוהה, כך שהוא מוצא את עצמו מבלה המון זמן מדי יום או יומיים מול סרטים כאלו ודברים דומים. תתאכזרי מוזמן לתקן אותי במקומות שלא דייקתי. כמה הוא באמת הרחיק לכת תחת עוצמות כאלו, מעבר לאיסוף כפייתי של סרטים- אני לא רוצה לדעת, מספיק למה שנחשפנו עד עכשיו. לכן- אם את רוצה להביע מחאה, כדי שדברים כאלו לא יכתבו בפורום, אני בהחלט מסכימה, ואני בהחלט בעד. אבל אם את מצפה שבגלל מה שנכתב כאן בתגובות- הוא יעשה סוויץ ויחליט להפסיק עם זה, זו צפיה לא מציאותית. אנשים שיוצאים עם דברים כאלו, הם אנשים שעברו את שלב הבושה, או רגשי האשם או את ההתלבטויות שלהם לגבי עצמם והם מאוד שלמים עם זה. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
30 ביולי 2008
Venus in Furs כתב/ה: queeny
גמני לא התלהבתי מההתלהמות הצדקנית. יש הרבה צביעות ודו ערכיות בנושא הזה. לאכול חיות זה בסדר אבל להרוג אותן לשם גירוי מיני לא? כמובן שכיף ומועיל לחשוב שהפרות והתרנגולות והשרצים והחזירים שאנחנו אוכלים חיים חיי שפע מחוייכים וטובים, וכשהורגים אותם זה במוות קצר ונטול ייסורים, אבל המציאות כפי שהשתקפה מתחקירים רבים שונה לגמרי. וכמובן, ככל שהחייה יותר גדולה ומגלמת תכונות יותר "אנושיות", כמו עיניים גדולות ורבות הבעה, כך זה נחשב פחות מוסרי להרוג אותה. תרנגולת מותר לאכול, אבל לאכול כלב זה מזעזע. גם כאן בשרשור, כל עוד דובר על ג'וקים או אפילו חסילונים, זה עוד היה "בסדר". כשהתחילו להזכיר יונקים או חיות עם פרווה חמודה זה נהייה התעללות מזעזעת בבעלי חיים. לא כל מה שלא חוקי הוא לא מוסרי, ולא כל מה שחוקי הוא מוסרי. לגופו של עניין, אני לא מתגרה מהסיטואציות שתוארו כאן בשום דרך, אך גם לא חושב שהעלאת הנושא היא פסולה או בלתי מוסרית. קודם כל, זו השוואה לא נכונה. למה? כי אוכל הוא צורך. אני צמחונית ויכולה לומר שצמחוני יכול לחיות בלי לאכול בשר, אבל זה צורך אנושי ואי האכילה של הבשר היא בניגוד לצורך בשל החלטה רציונלית. לא כל הרג משול לכל הרג אחר. למשל אכילה לא משולה בעיני לעשיית ניסויים מיותרים בבע"ח כמו קוסמטיים ובפרט שהם לא נעשים תחת הרדמה ותחת עינויים והכאבה ולא משולה לציד חיות בר לשם הפשטת הפרווה שלהן כדי שמישהי תוכל ללבוש צעיף מינק שיראה כמה כסף יש לה. בדיוק כמו שלהרוג אדם זה לא לגיטימי, אבל זה לא פוסל את האפשרות הלגיטימית להרוג אדם בזמן מלחמה שהוא אויב שלך. נכון? מה גם שיש הבדל בין לאכול את הבשר שלך ולהשתדל כמה שפחות לפגוע בחיה לבין לגרום לה ייסורים רבים בזמן המוות שלה. בדיוק כמו שיש הוא לא בהבדל בין לירות במישהו לבין לרצוח אותו בזה שאתה חותך את האיברים שלו אחד אחד, מענה אותו עד מוות בייסוריים ועוד אונס את הגופה. תסכים איתי שלמרות שבשני המקרים מתרחש מוות, מדובר במקרה השני במקרה חולני לגמרי?? מי שמתעלל בחיות, ובפרט ביונקים, יש סיכוי רב שיתעלל בבני אדם ואף ירצח אותם. דוגמה אקטואלית? הנער שרצח ופשט את עורם של למעלה מ- 300 חתולים בארץ, ואז רצח שני אנשים. רוב הרוצחים הסדרתיים התעללו והרגו חיות בילדותם. גם בני סלע התעלל בחיות בנעוריו. אנשים כאלה הם בעלי אמות מידה של מוסר מעורער מאוד ומשם הדרך פתוחה למוסר מעוות גם לגבי בני אדם. זה לגיטימי לפנטז, אבל לא לגיטימי לעשות מעשה כלשהו, מיני או לא, שהוא פוגע בישות אחרת והוא לא בהסכמה. זה אפילו יותר גרוע מזיאופיליה. וגם בפנטזיות- יש גבול מסויים אם הן על גבול האובססיה, כי סופן להתגשם או לשאוף שיתגשמו ואין ספק שפנטזיות חולניות, יכולות להעיד על חשיבה חולנית שהן לא בדיוק בריאות לאדם או לסביבתו. |
|
|