crush fetish- לעוד מישהו יש פטיש לדריכה של חרקים,חסילונים?

קהילה אינה מורכבת מפרט זה או אחר, אלא מסך כל הפרטים, כשלם.
כולנו יכולים להתחלף, והקהילה שלנו עדיין תהיה "קהילת בדסמ".
מה שעושה אותנו לקהילה זה שיש לנו כללים וקווים מנחים ושפה משותפת ואפילו דרס קוד ומקומות מפגש וכו'.
יש כאלה שלא מכלילים את עצמם בקהילה ויש כאלה שכן ואני לא בטוחה שזה תלוי ברמת ההשתמשות שלהם באתרים או בכמה הם מבלים במועדוני בדסמ או כמה סשנים הם עושים.
אנחנו כקהילה, כמו שיש לנו SSC ומילת ביטחון וכו' ורוב אנשי הקהילה מסכימים לזה, כך יש קווים מנחים שמה שלא בהסכמה או מהווה התעללות אמיתית כמו במקרה הזה- מוקע מהקהילה

[color=cyan]הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת....שקשה להם מול הדברים האלו, לא כי מישהו כאן בעד סתימת פיות,
אלא שבאמת יש קושי מול הדברים שהם באמת לא קלים.

[color=cyan]הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת.

מה זאת אומרת אין לו ברירה?
אני לא מצליחה להבין את ההצדקה הזאת, אין לו ברירה.
לכל אדם יש ברירה, זה עניין של בחירה.
בואו נפסיק את ההיתממות.
"תתאכזרי" בוחר לא להיכנס אפילו לדיון הזה, למה לו,
יש אחרים שעושים את העבודה בשבילו.
בואו נבדוק מה זאת אומרת אין ברירה?
לאנס יש ברירה?
לפדופיל יש ברירה?
לרוצח יש ברירה?
ואולי אין? אולי זה חזק ממנו הצורך הזה?
יצא לי לראות כמה סרטים תיעודיים על רוצחים פסיכופטים, רוצחים סדרתיים, אנסי ורוצחי ילדים.
אכן שם יצאו בטיעון שאין להם במוח את החומרים שמבדילים בין מוסרי ללא מוסרי.
אז המדינה מאפשרת להם אלטרנטיבות, זאת כמובן אחרי שהם נתפסים.
אבל תתאכזרי אומר שהוא מבין שיש בפטיש שלו בעיה, יש לו "ייסורי מצפון" בכל פעם שהוא גומר.
אדם שמבין שהפטיש שלו פוגע ביצור חי.
שהפטיש שלו מסיים חיים של אחרים. (מבחנתי זה לא משנה אם זה בעלי חיים או אדם),
ולא עושה דבר על מנת להפסיק זאת לצרוך את הפטיש הזה, (אני לא מדברת על לפנטז)
זאת למעשה בחירה, הבחירה להמשיך להתענג על הפטיש שלו ולא משנה המחיר.
למעשה אדם זה לא לוקח אחריות על מעשיו ולא לוקח שום אחריות חברתית.
שאלה פשוטה: אם הכלב שלך היה נעלם בזמן טיול ליד הבית ולאחר מכן היית שומעת
שהוא עונה וגסס באיטיות אכזרית בסרט סנאפ של בלי חיים.
למען הסיפוק המיני של כאלה שצורכים את סרטי המוות האלה, מה היית חושבת אז?

[color=cyan]הי עצמאית,
אני מסכימה עם מה שאת כותבת.
ראשית שימי לב- אני לא מצדיקה, אני רק מצביעה על העובדה שיש כאן
בעיה. שאנחנו נעשה לו נו נו עד מחר, והוא יכול לנזוף בעצמו עד מחר-
והוא בהחלט עושה את זה, רק שהדברים האלו לא משפיעים.
...תתאכזרי מוזמן לתקן אותי במקומות שלא דייקתי.
...שלמים עם זה.

וכדי שלא יהיה ארוך מידי, תגובה לשאר הדברים שעלו פה:

ולגבי כל הטיעונים של "אין שליטה"...
בולשיט!!!

רוב בני האדם שולטים בעצמם. אדם שלא שולט בעצמו, לא מתכנן לארוב לילד קטן ולפתות אותו ולרכוש את אמונו ואז לנצל אותו מינית. אדם שלא שולט בעצמו לא יסתיר את זה שהוא מכה את הילד שלו או אונס אותו ולא מאיים עליו שלא יספר. אדם שלא שולט בעצמו לא ירצח מישהו לאחר תיכנון ארוך ואח"כ יסווה את הריאיות.
מי שלא שולט בעצמו, הוא אדם בעל רמת חולי נפשי גבוהה מאוד, ועל פי החוק הוא יזכה להגנת אי שפיות. מעט מאוד מחלות זוכות להגנת אי שפיות והן בעיקר סכיזופרניה.

יתרה מכך, אנשים שהם פסיכופטים הם אנשים שהם יודעים טוב מאוד להבדיל בין טוב לרע ובין מוסרי או לא. פשוט לא אכפת להם לעבור על החוק או לפגוע באחרים. הם אגוצנטרים ואכפת להם רק טובתם שלהם. הם גם לא יבקשו סליחה לעולם, לא יכולים לחוש אמפטיה או הזדהות כלפי הקורבן ולכן כמעט בלתי אפשרי לטפל בהם. הם יגידו סליחה או יביעו חרטה רק אם זה משרת את האינטרסים שלהם, כמו למשל לקבל קיצור שליש.
גם עברייני מין ועבריינים אחרים, יודעים ברוב המכריע, שהם עושים משהו רע. הם אולי מחשפים הצדקות, הם אולי חושבים שזה מוסרי *בעיניהם*, אבל בהחלט יודעים שהמוסר שלהם לא תואם לחברה.
אם הם לא יודעים להבדיל בין טוב לרע, הם חיים בסרט, וזה אומר שגם רוב הסיכויים שהם חולים בסכיזופרניה וגם להם מגיעה הגנת האי שפיות.

אבל זה נדיר. אחוז קטן מאוד קיבל את ההגנה הזאת בארץ. זה כנראה אומר משהו, לא?

אז פדופיל או אנס או רוצח או גבר אלים שמכה את אישתו ואת הילדים הם אולי מתקשים לשלוט בעצמם, זו אולי הדרך היחידה שהם מכירים להתגרות מינית או לפעול בסיטואציות מסויימות, אבל הם אנשים חולים ומחובתם ללכת ולפנות לקבלת טיפול!!!


לחברה אסור לסלוח ואסור לקבל אנשים שפוגעים בחברה או עשויים לפגוע בה!

ואתה, אדוני ה"יקר",שפתחת את הפוסט. אתה חולה ואני לא מרבה לומר את זה, בטח לא פה. אני פתוחה מאוד לכל מיני פטישים ומוזרויות, גם אם אני לא מתחברת אליהם. אבל יש גבול!!!
וזה בדיוק הגבול.
כי יום אחד אתה עלול לנסות להגשים את זה ויום אחד לא יהיו לך גבולות.
כי אתה תורם להרג של חיות אחרות ותחת ייסורים רבים ואין הבדל בין זה שלוחץ על ההדק ויורה במישהו לבין זה ששלח אותו לבצע את הרצח ושילם לו עבור זה.

ואם אתה לא שולט בזה (כביכול) ואתה מכור, אז אתה חייב לטפל בהתמכרות הזאת, כי אני בטוחה שהיא לא בריאה ולא מועילה לך ואם באמת יש בך מידה כלשהי של מוסר, זה אמור להפריע לך שאתה אוהב את זה, אז לך ותתמודד עם זה ותטפל בזה.
זה חורג מכל גבולות הטעם הטוב.
עדיף שתלך למישהי שתדרוך עליך, שתללקק נעליים, שתראה סרטים של ענקיות מוחצות דגמים של ערים וכו', ולא פגיעה בנפש.

אני מקווה שמשהו מהמילים האלה יחדרו אליך ללב ושתעשה עם עצמך משהו, כי משהו אצלך לא בסדר ואני ראיתי את זה בשרשורים אחרים שפתחת.
אני לא אומרת את זה כדי לפגוע או לעקוץ או להתלהם, אלא פשוט בגלל כל העובדות שמניתי לעיל.

ואני גם מקווה שחברי הפורום פה שהחליטו משום מה שזה לגיטימי, שיקראו את זה ויבינו שזה בהחלט לא.
בלי קשר לבדסמ.
הפטיש הזה יותר קרוב לנטיות אלימות ותוקפניות מאשר משחק בדסמי לא מזיק.

לכולנו יש דחפים. דחפים חזקים יותר ופחות, אבל אנחנו בני אדם מוסריים, מתורבתים ועברנו תהליך סוציאליזציה שבו למדנו מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה רע, מה מוסרי ומה לא ואנחנו מנטרלים או מחלישים את הדחפים שלנו ולומדים לאזן בין הרצון שלנו לבין רצון החברה.
אחרת מה ימנע ממני לרצוח מישהי כי "יש לי דחף לזה", לאנוס, לשדוד, לגנוב, לרמות וכו'?...

הדיונים האלו תמיד מעלים בי את השאלה "איך כולנו היינו באמת מתנהגים אם לא היו חוקים ועונשים" ?
מה היה קורה אם ההשלכות היחידות שהיו כלפינו היו פשוט תוצאות המצפון שלנו?

יש לי הרגשה שהרבה מאוד מאיתנו היו עוברים את הגבול הטוב והמוסרי...לפחות פעם אחת.

ובאמת נשאלת השאלה, מה מוסרי ומה לא.
האם זה קשור יותר לטריגר הפרטי שלנו, כי הרי רובנו לא נמצמץ בכלל למראה הרג של ג'וק או שרימפ, אבל אם מישהו יבעט בגור כלבים...אוי ואבוי.

או

שאולי זה יותר עניין של הגדרת גבולות-מה אני מוכן לקבל בתור סבל פרודוקטיבי(שחיטת לצורך אכילה, ניסויים לרפואה) ומה אני רואה בתור סבל מיותר ועל כן "עינוי"(פיטום אווזים, עגל חלב, ניסויים לצורכי קוסמטיקה).

אני מניח ששניהם.
אבל כאן נכנס עניין האינדבידואליות.
לכל אדם יש טריגר ברמה זו או אחרת, ולכל אדם יש יש הגדרת גבולות משלו לגבי מה הוא מוכן שהאחר יסבול למען תועלתו שלו.
אומנם יש לנו נורמות חברתיות, אבל גם הן מאוד משתנות ומאוד בעייתיות(ראו ערך-אנחנו).

בקשר ללהיות צרכן.
הטענה הזו לא ממש הוגנת לדעתי.
כולנו צרכנים של הרבה דברים שהיינו רוצים שיתנהלו אחרת, חלקם מאוד מאוד אכזריים וגורמים להמון סבל שיכולנו למנוע(ראו ערך-כל מה שקורה בארץ שלנו ואנחנו אדישים במקום לצאת לרחובות או להשתמש בכוח הכלכלי שלנו בתור צרכנים) אבל בגלל שנולדנו לתוך המציאות הזו...אנחנו פשוט זורמים איתה כי היא קיימת וירים את היד מי שלא התרעם השנה על לפחות 10 דברים ועדיין לא עשה כלום בנושא.

באופן אישי, אני לא אוכל כבד אווז, עגל חלב, או קונה מוצרים קוסמטים בלי סמל הארנב, אבל אני גם יודע שאני יכול ללכת ולתרום ולהשפיע בקשר לכל הדברים כיום שאני חושב שהם לא צודקים או בעייתיים ולמרות זאת...אני לא זז.
כמו שכשאני קורא את הפוסט הזה אני מושך בכתפיים די באדישות, אבל אם הייתי רואה מישהו מתעלל בבעל חיים הייתי עוצר אותו.

מוזרים אנחנו בני האדם.

ולפותח הפוסט.
יש לי הצעה מעניינת בשבילך.
סרטים מעולים של דריכה בחינם כולל השתתפות עצמית בפעילות, ואפילו בסוף תקבל טעימה מהתוצר הסופי.
בוא איתי לטיול ביקב

אנימה יקרה,
אני לא תמימה מספיק לחשוב שהתגובות או הדיון כאן ישלחו את תתאכזרי לקבל טיפול
בגלל שפתאום הוא מצמיח מצפון (אגב תסלחי לי שאני לא מאמינה לו שהוא מתייסר שהוא גומר,
זאת בדיחה בעיניי ולפי דעתי נכתב על מנת לגייס הבנה ל"פטיש" שלו).
למעשה כמו רוב הדיונים כאן, הדיון הזה נועד לצורך דיון, אבל טוב לפחות שהוא מתקיים,
לרגע חשבתי שכולם כאן עיוורים או אטומים.
אני חושבת שיש בעיתיות ברעיון שלך, (אגב גם אני חשבתי כך באינסטינקט ראשוני של זעזוע),
כיוון שהוא מטאטא את הנושא הנתעב הזה מתחת לשטיח,
אם תתאכזרי לא יפרסם את ה"פטיש" שלו, זה אומר שהוא לא קיים?
וtebayes אם הייתי יודעת איך אפשר להפסיק או לפחות לצמצם את התופעה של הסרטים האלו,
הייתי עושה מעשה.
יש לך רעיון? אשמח לשמוע.