שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכורה

האוהב
לפני 16 שנים • 10 באוג׳ 2008

מכורה

האוהב • 10 באוג׳ 2008
היא מחייכת וצוחקת,
מוקפת אנשים.
היא משתוללת וקופצת,
חסרת מעצורים.

רודפת ריגושים,
רוצה לשבור שיאים,
רוצה לחיות את החלום,
רוצה להכיל הכל.

גבול ועוד גבול,
קצה ועוד קצה,
והיא כבר מכורה,
חייבת, זקוקה.

והריגוש של אתמול,
כבר לא מספיק היום,
והריגוש של הבוקר,
כבר לא מספיק בערב.

ומרוב המירוץ אחר הריגוש,
היא כבר לא רואה,
לא מבינה,
שאת הרגש היא איבדה.

נשמתה הרכה,
נאטמה,
ואין כניסה ואין יציאה,
לרגש, חום לאהבה.

והיא עייפה,
והיא קהה,
ואת ימיה מעבירה,
מתוכנתת וקפואה.

הגיע זמן ,ילדונת גדולה ,
קטנה,
לקחת לריאות נשימה גדולה,
קרירה ועמוקה.
ולהרים מעט את הכיסוי מהנשמה.

לאט לאט,
באיטיות רכה,
הסתכלי סביב,
הריחי, הקשיבי,תרגישי.

את יופי הזריחה,
את קסם הבריאה,,
את כאב האהבה,
את עוצמת הנתינה.

הרגישי.
טריקסטר​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 11 באוג׳ 2008

צמרמורת

טריקסטר​(נשלטת) • 11 באוג׳ 2008
זו כל כך אני

מרגישה כאילו הפשטת אותי לגמרי והסתכלת לי פנימה לחור השחור הזה שאף אחד לא באמת ראה לי

צמרמורת