| האוהב |
לפני 16 שנים •
10 באוג׳ 2008
מכורה
היא מחייכת וצוחקת,
מוקפת אנשים. היא משתוללת וקופצת, חסרת מעצורים. רודפת ריגושים, רוצה לשבור שיאים, רוצה לחיות את החלום, רוצה להכיל הכל. גבול ועוד גבול, קצה ועוד קצה, והיא כבר מכורה, חייבת, זקוקה. והריגוש של אתמול, כבר לא מספיק היום, והריגוש של הבוקר, כבר לא מספיק בערב. ומרוב המירוץ אחר הריגוש, היא כבר לא רואה, לא מבינה, שאת הרגש היא איבדה. נשמתה הרכה, נאטמה, ואין כניסה ואין יציאה, לרגש, חום לאהבה. והיא עייפה, והיא קהה, ואת ימיה מעבירה, מתוכנתת וקפואה. הגיע זמן ,ילדונת גדולה , קטנה, לקחת לריאות נשימה גדולה, קרירה ועמוקה. ולהרים מעט את הכיסוי מהנשמה. לאט לאט, באיטיות רכה, הסתכלי סביב, הריחי, הקשיבי,תרגישי. את יופי הזריחה, את קסם הבריאה,, את כאב האהבה, את עוצמת הנתינה. הרגישי. |
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
11 באוג׳ 2008
מקסים
מקסים ומרגש
פאני היל |
|
|
מאלפת בשוט ומבט(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
11 באוג׳ 2008
אשריה
מזלה
שיש דרך שלה מישהו שרואה את נשמתה ולא רק נהנה מהשימוש בגופה |
|
|
*מנגינה*{התווים שלו}
|
לפני 16 שנים •
11 באוג׳ 2008
מרגש
נגעת בי---- אוהב
אשרייך שאתה יודע לפרוט על כל המיתרים הנכנוים בגופה והבין אותה בכל רגע. |
|
|
| טריקסטר(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
11 באוג׳ 2008
צמרמורת
זו כל כך אני
מרגישה כאילו הפשטת אותי לגמרי והסתכלת לי פנימה לחור השחור הזה שאף אחד לא באמת ראה לי צמרמורת |
|
|